גמרא
פירוש
יָכוֹל אַף לִפְנֵי הַפֶּסַח כֵּן תַּלְמוּד לוֹמַר הוּא הוּא קָרֵב וְאֵין תְּמוּרַת הַפֶּסַח קְרֵיבָה.
הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא שֶׁנִּמְצָא קוֹדֶם שְׁחִיטָה וְהֵמִיר בּוֹ קוֹדֶם שְׁחִיטָה פְּשִׁיטָא לְמָה לִי קְרָא אֶלָּא לָאו שֶׁנִּמְצָא קוֹדֶם שְׁחִיטָה וְהֵמִיר בּוֹ אַחַר שְׁחִיטָה תְּיוּבְתָּא דְרָבָא תְּיוּבְתָּא.
אָמַר שְׁמוּאֵל כֹּל שֶׁבַּחַטָּאת מֵתָה בַּפֶּסַח קָרֵב שְׁלָמִים וְכֹל שֶׁבַּחַטָּאת רוֹעֶה בַּפֶּסַח נָמֵי רוֹעֶה וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵין הַפֶּסַח קָרֵב שְׁלָמִים אֶלָּא שֶׁנִּמְצָא אַחַר שְׁחִיטָה אֲבָל קוֹדֶם שְׁחִיטָה לֹא.
מַתְקֵיף לַהּ רַב יוֹסֵף וּכְלָלָא הוּא וַהֲרֵי חַטָּאת שֶׁעָבְרָה שְׁנָתָהּ דְּלִרְעִיָּה אָזְלָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
אילימא שנמצא קודם שחיטה והמיר בו קודם שחיטה פשיטא למה לי קרא – ואע״ג דקתני ליה במתני׳ לאשמעינן דאיכא תמורה דלא קרבה מ״מ לא איצטריך להכי. פשיטא – השתא לא שייך לשנויי דקרא אסמכתא בעלמא כדשני לעיל דאם כן קרא למאי אתא. אלא לאו שנמצא קודם שחיטה – תימה ללישנא קמא מאי מקשה אביי לרבה מהך ברייתא והלא סיפא מסייעתא לו בהדיא כדמסיק השתא וזהו תימה לומר שלא ידע אביי סיפא דברייתא דמקשי מינה. אמר שמואל כל שבחטאת מתה כו׳ – שמואל כרבי זירא סבר דאמר חצות קבע מדא״ר יוחנן אין הפסח קרב שלמים אלא שנמצא אחר שחיטה והכי [דייק] לקמן. וכללא הוא והרי כו׳ – תימה דפריך אסיפא דמילתיה דכל שבחטאת רועה וארישא נמי איכא למיפרך דהא תמורת חטאת [או] שמתו בעליה דלמיתה אזלא ואלו בפסח אמרי׳ במתני׳ דתמורת הפסח רועה אם המיר קודם חצות דקבעיה חצות וכן מתו בעליו אמר לקמן דאי מת קודם חצות דקבעיה חצות. רואין אותה כאילו היא בבית הקברות – נקט הכי משום דדחיית בית הקברות לאו דחיה היא וכמו כן עברה שנתה לא חשיב דחוי כמו מתו או נתכפרו בעליה. ורועה – פירש רש״י ויפלו דמיה לקיץ המזבח ממדרשו של יהוידע ואין נראה לריב״א דלא נאמר מדרש יהוידע אלא בהפריש מעות לחטאתו או לאשמו ונשתייר מהם או אבדו והפריש אחרים ואחר כך נמצאו דמה שנשתייר יפלו לנדבה אבל בכי האי גוונא שלא נתכפרו עדיין בעלים אמרינן תימכר ויביא אחרת בדמיה והביא ר״י ראיה לדבריו דתנן בפרק ולד חטאת (תמורה דף כא:) ושאבדה אם משכיפרו כו׳ ואם עד שלא כפרו בעליה תרעה עד שתסתאב ותמכר ויביא אחרת בדמיה והשתא בדחויה גמורה כמו אבדה דמודי ריש לקיש לאחר כפרה דמתה קתני עד שלא כיפרו יביא בדמיה אחרת בעברה שנתה דלאו דחוי גמור הוא דאף לאחר שכיפרו בעליה אינה מתה לא כל שכן שאם נסתאבה קודם כפרה דיביא אחרת בדמיה. קודם חצות לאו אבוד הוא – פירוש ובכי האי גוונא לא איירי שמואל דהא שנינן כי קאמר שמואל באבודין קאמר. אלא רועה לרבי היכי משכחת לה – דליכא למימר כגון שנאבדה בלילה דאבידת לילה לאו שמה אבידה ושמואל באבודין איירי כדפרישית.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush