×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא פסחים צ״ו:גמרא
;?!
אָ
אֶלָּא אַחָמֵץ מִכְּלָל דְּפֶסַח מִצְרַיִם לַיְלָה אֶחָד וְתוּ לָא וְהָתַנְיָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר מִנַּיִן לְפֶסַח מִצְרַיִם שֶׁאֵין חִימּוּצוֹ נוֹהֵג אֶלָּא יוֹם אֶחָד ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {שמות י״ג:ג׳} לֹא יֵאָכֵל חָמֵץ וּסְמִיךְ לֵיהּ הַיּוֹם אַתֶּם יוֹצְאִים. אֶלָּא ה״קהָכִי קָאָמַר לַיְלָה אֶחָד וְהוּא הַדִּין לְפֶסַח דּוֹרוֹת וְחִימּוּצוֹ כׇּל הַיּוֹם וּפֶסַח דּוֹרוֹת נוֹהֵג כׇּל שִׁבְעָה.: מתני׳מַתְנִיתִין: א״ראָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שָׁמַעְתִּי שֶׁתְּמוּרַת פֶּסַח קְרֵיבָה וּתְמוּרַת פֶּסַח אֵינָהּ קְרֵיבָה וְאֵין לִי לְפָרֵשׁ. א״ראָמַר רַבִּי עֲקִיבָא אֲנִי אֲפָרֵשׁ אהַפֶּסַח שֶׁנִּמְצָא קוֹדֶם שְׁחִיטַת הַפֶּסַח יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב וְיִמָּכֵר וְיָבִיא בְּדָמָיו שְׁלָמִים וְכֵן תְּמוּרָתוֹ. אַחַר שְׁחִיטַת הַפֶּסַח קָרֵב שְׁלָמִים וְכֵן תְּמוּרָתוֹ.: גמ׳גְּמָרָא: וְלֵימָא פֶּסַח קָרֵב וּפֶסַח אֵינוֹ קָרֵב הָא קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דְּאִיכָּא תְּמוּרַת הַפֶּסַח דְּלָא קָרְבָה. אִיתְּמַר רַבָּה אָמַר בקוֹדֶם שְׁחִיטָה וּלְאַחַר שְׁחִיטָה שָׁנִינוּ רַבִּי זֵירָא אָמַר קוֹדֶם חֲצוֹת וּלְאַחַר חֲצוֹת שָׁנִינוּ. וּלְרַבִּי זֵירָא הָא קָתָנֵי קוֹדֶם שְׁחִיטַת הַפֶּסַח אֵימָא קוֹדֶם זְמַן שְׁחִיטַת הַפֶּסַח. כְּתַנָּאֵי הַפֶּסַח שֶׁנִּמְצָא קוֹדֶם שְׁחִיטָה יִרְעֶה לְאַחַר שְׁחִיטָה יִקְרַב ר״א אוֹמֵר קוֹדֶם חֲצוֹת יִרְעֶה לְאַחַר חֲצוֹת יִקְרַב.: אַחַר שְׁחִיטַת הַפֶּסַח יָבִיא שְׁלָמִים וְכוּ׳.: אָמַר רָבָא גלֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנִּמְצָא אַחַר שְׁחִיטָה וְהֵמִיר בּוֹ אַחַר שְׁחִיטָה אֲבָל נִמְצָא קוֹדֶם שְׁחִיטָה וְהֵמִיר בּוֹ אַחַר שְׁחִיטָה תְּמוּרָתוֹ מִכֹּחַ קְדוּשָּׁה דְּחוּיָה קָא אָתָא וְלָא קָרְבָה. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי {ויקרא ג׳:ז׳} אִם כֶּשֶׂב מָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר אִם כֶּשֶׂב דלְרַבּוֹת תְּמוּרַת הַפֶּסַח אַחַר הַפֶּסַח שֶׁקְּרֵבָה שְׁלָמִים. הֵיכִי דָּמֵי אִילֵּימָא שֶׁנִּמְצָא אַחַר שחיט׳שְׁחִיטָה וְהֵמִיר בּוֹ אַחַר שְׁחִיטָה פְּשִׁיטָא לְמָה לִי קְרָא אֶלָּא לָאו שֶׁנִּמְצָא קוֹדֶם שְׁחִיטָה וְהֵמִיר בּוֹ אַחַר שְׁחִיטָה. לָא לְעוֹלָם שֶׁנִּמְצָא אַחַר שְׁחִיטָה וְהֵמִיר בּוֹ אַחַר שְׁחִיטָה וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא. אֶלָּא קְרָא לְמַאי אֲתָא כִּדְתַנְיָא כֶּשֶׂב לְרַבּוֹת אֶת הַפֶּסַח לְאַלְיָה. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר אִם כֶּשֶׂב לְרַבּוֹת פֶּסַח שֶׁעָבְרָה שְׁנָתוֹ וּשְׁלָמִים הַבָּאִין מֵחֲמַת פֶּסַח לְכׇל מִצְוַת שְׁלָמִים שֶׁטָּעוּן סְמִיכָה וּנְסָכִים וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק. וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר וְאִם עֵז הִפְסִיק הָעִנְיָן הלִימֵּד עַל הָעֵז שֶׁאֵין טְעוּנָה אַלְיָה. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַרֵישָׁא הַפֶּסַח שֶׁנִּמְצָא קוֹדֶם שְׁחִיטַת הַפֶּסַח יִרְעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב וְיִמָּכֵר וְיָבִיא בְּדָמָיו שְׁלָמִים וְכֵן תְּמוּרָתוֹ. אָמַר רָבָא לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנִּמְצָא קוֹדֶם שְׁחִיטָה וְהֵמִיר בּוֹ קוֹדֶם שְׁחִיטָה אֲבָל נִמְצָא קוֹדֶם שְׁחִיטָה וְהֵמִיר בּוֹ אַחַר שְׁחִיטָה תְּמוּרָתוֹ קְרֵיבָה שְׁלָמִים מַאי טַעְמָא כִּי קָבְעָה שְׁחִיטָה מִידֵּי דַּחֲזֵי לֵיהּ מִידֵּי דְּלָא חֲזֵי לֵיהּ לָא קָבְעָה. אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי אִם כֶּשֶׂב מָה תַּלְמוּד לוֹמַר לְרַבּוֹת תְּמוּרַת הַפֶּסַח אַחַר הַפֶּסַח שֶׁקְּרֵיבָה שְׁלָמִיםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
1נאכל בחפזון לילה אחד וה״ה לפסח דורות – ואם תאמר א״כ אמאי תנייה כלל במתניתין כיון דשוים בזה ויש לומר דתנייה אגב דבעי למיתני וחמוצו כל היום ופסח דורות נוהג כל שבעה. קודם שחיטת הפסח ירעה – וטעמא דדחייה בידים כדפירש רש״י ואפי׳ רב דאמר אין בעלי חיים נדחין ופליג אר׳ יוחנן בפ׳ שני שעירי (יומא דף סד.) היינו דוקא כגון דלא דחייה בידים כגון נטמאו בעלים או שמשכו ידיהם וא״ת והא משמע דפליג בפ״ק דקדושין (דף ז.) דא״ר יוחנן בהמה של ב׳ שותפין הקדיש חציה וחזר ולקחה והקדיש חציה קדושה ואינה קריבה משום דנדחת בתחלה כשהקדיש חציה ודייק עלה ש״מ בעלי חיים נדחין משמע דרב פליג וי״ל כיון דדרך הקדש דחי לה לא מיקרי כל כך דחוי בידים ובתוספתא [פ״ט] פליגי רבי יוסי ורבנן איזה מהן יקריב לכתחלה ומייתי לה בפ׳ שני שעירי (יומא דף סד.). קמ״ל דאיכא תמורת הפסח דלא קרבה – דקבע לה חצות או שחיטה דס״ד דלא קבע הואיל ובאיסור הוקדשה ואין דעתו עליה לשוחטה לשם פסח קמ״ל דאפילו הכי קבע לה ור״י מפרש דס״ד הואיל ואינה קריבה לעולם לשם פסח מתחלתה שלמים היא קמ״ל ומתוך פרש״י דפי׳ אלא אף היא נקבעת בפסח ונדחה משמע שסובר שלפי האמת ראויה לפסח. ושלמים הבאין מחמת הפסח – לפי אותו לשון דפירש בקונטרס דהנך שלמים היינו חגיגת י״ד אין לחוש מה (שפירש) באלו דברים (פסחים ע״א: ד״ה לימד) דשלמים הבאים מחמת פסח בפרק כל הפסולים (זבחים דף לו.) היינו מותר פסח דהא כדאיתא והא כדאיתא. ואם עז הפסיק הענין – פירש ריב״א מדלא כלל אותו בהדי כבש אלא הפסיק הענין וכתבו לבדו ולא שינה בו כלום אלא דלא כתיב ביה אליה להכי כתביה למעוטי מתורת אליה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 תוס׳ ד״ה ״נאכל בחפזון״ מופיע בדפוס וילנא בדף צ״ו.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144