×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) לְרַב יְהוּדָה לָא קַשְׁיָא טְמֵא שֶׁרֶץ רַחֲמָנָא דַּחְיֵיהּ דִּכְתִיב {במדבר ט׳:י׳} אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ מִי לָא עָסְקִינַן שֶׁחָל שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ לִהְיוֹת בְּעֶרֶב הַפֶּסַח וַאֲפִילּוּ הָכִי אָמַר רַחֲמָנָא לִידְּחֵי.
According to Rav Yehuda’s opinion it is also not difficult, because in his opinion the Torah itself deferred the obligation of one who is ritually impure through contact with a dead creeping animal to the second Pesaḥ, as it is written: “If any man of you or of your generations shall be ritually impure due to a dead body” (Numbers 9:10). Are we not dealing even with a situation in which his seventh day of purification occurs on Passover eve, such that he can be ritually pure by nightfall and therefore he has the same status on that seventh day as one who became impure due to contact with a dead creeping animal? And nonetheless the Torah stated that his obligation shall be deferred. This teaches that anyone who is ritually impure at the time of the slaughtering has his obligation deferred to the second Pesaḥ, even if he would be able to immerse and become pure in time to eat the offering on the first Pesaḥ with the rest of the Jewish people.
ר׳ חננאלרש״יתוספותמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
עולא לטעמיה דאמר איזו היא דרך רחוקה כל שאינו יכול ליכנס בשעת שחיטה ואקשי׳ עליה והא טמא שרץ דטביל דכיון דערבא שמשא יכול ליכנס ולאכול ואת אמרת לעולא אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ ושני׳ שאני טמא שרץ דרחמנא דחייה מפני שהוא כטמא נפש שחל שביעי שלו להיות בערב הפסח וכתיב ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא ביום ההוא לא יכלו הא למחר יכולין ואפילו הכי אמר רחמנא לדחו ואקשי׳ תוב לעולא איני דכל מי שאינו יכול ליכנס בשעת שחיטה אין שוחטין עליו והא טמא שרץ שאינו יכול ליכנס בעזרה בשעת שחיטה ואמרת אתה שוחטין וזורקין על טמא שרץ ושני׳ רחמנא תלה לטהור בדרך רחוקה והנה הוא בדרך אבל הטמא לא תלאו הכתוב ברחיקת מקום אבל בטומאה וטהרה ובשעת אכילה טמא שרץ שכבר טבל טהור הוא כי הנה בא שמשו. ופרישנא דמעלות השחר עד הנץ החמה חמשה מילין מדכתיב וכמו השחר עלה ויאיצו וגו׳ וכתיב השמש יצא על הארץ וגו׳ ואמר ר׳ חנינא אני ראיתי אותו מקום והוי מסדום לצוער חמשה מילין.
ולרב יהודה לא קשיא – דקסבר טמא לנפש סתמא כתיב ואפילו שביעי שלו במשמע כדאוקימנא באידך פירקין (פסחים צ:) דסבר לה כמאן דאמר טמאי מת מצוה היו שחל שביעי שלהן בערב הפסח.
לרב יהודה לא קשיא טמא שרץ רחמנא דחייה – וא״ת הואיל וסבר רב יהודה אין שוחטין וטמא דקרא היינו טמא שרץ אמאי לא יליף דרך רחוקה מטמא דהיכא דלא יוכל ליכנס בשעת שחיטה לא ישחטו עליו כי היכי דאין שוחטין על טמא שרץ דהא ר״ע מדמי להו לעיל אהדדי וי״ל דסבר רב יהודה כיון דיכול ליכנס בשעת אכילה שוחטין עליו דלא דמי לטמא שרץ דהא טהור הוא ואינו חסר כלום אלא ביאה בעלמא ור׳ עקיבא מדמי דרך רחוקה שאינו יכול ליכנס בשעת אכילה לטמא ומייתי שפיר ראיה בהא דלא אמרי׳ כרבי אליעזר דאמר מאיסקופת עזרה ולחוץ ומסבר׳ אית לן למימר כל שאינו יכול ליכנס בשעת אכילה דהואיל וטהור הוא אין לו לדמותו אם יכול ליכנס בשעת אכילה.
רש״י בד״ה ת״ש כו׳ מעלות השחר ועד הנץ החמה ד׳ מילין וכן משקיעתה ועד צאת הכוכבים ד׳ מילין פשו להו ב׳ מלין כו׳ כצ״ל:
לרב יהודה לא קשיא [אינו קשה], כי לשיטתו טמא שרץ רחמנא דחייה [התורה עצמה דחתה אותם] שנאמר: ״איש איש כי יהיה טמא לנפש״ (במדבר ט, י) מי לא עסקינן [האם אין אנו עוסקים] אפילו במקרה שחל שביעי שלו של הטמא מת (״טמא לנפש״) להיות בערב הפסח, שבלילה היה יכול להיות טהור, ואפילו הכי אמר רחמנא לידחי [ואפילו כך אמרה התורה שידחה] משמע שכל שאינו ראוי בשעת שחיטת הפסח — ידחה, אף שיהיה ראוי בשעת אכילתו.
According to Rav Yehuda’s opinion it is also not difficult, because in his opinion the Torah itself deferred the obligation of one who is ritually impure through contact with a dead creeping animal to the second Pesaḥ, as it is written: “If any man of you or of your generations shall be ritually impure due to a dead body” (Numbers 9:10). Are we not dealing even with a situation in which his seventh day of purification occurs on Passover eve, such that he can be ritually pure by nightfall and therefore he has the same status on that seventh day as one who became impure due to contact with a dead creeping animal? And nonetheless the Torah stated that his obligation shall be deferred. This teaches that anyone who is ritually impure at the time of the slaughtering has his obligation deferred to the second Pesaḥ, even if he would be able to immerse and become pure in time to eat the offering on the first Pesaḥ with the rest of the Jewish people.
ר׳ חננאלרש״יתוספותמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) תָּנוּ רַבָּנַן הָיָה עוֹמֵד חוּץ לַמּוֹדִיעִים וְיָכוֹל לִיכָּנֵס בְּסוּסִים וּבִפְרָדִים יָכוֹל יְהֵא חַיָּיב ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {במדבר ט׳:י״ג} וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה וְהַלָּה הָיָה בַּדֶּרֶךְ.

The Sages taught: If one was standing outside the city of Modi’im and was able to enter Jerusalem on horses or mules but not by walking, I might have thought he would be liable to receive karet for failing to come to Jerusalem and offer the Paschal lamb; therefore, the verse states: “And is not on a journey” (Numbers 9:13). This person was on a distant journey and is therefore exempt.
ר׳ חננאלרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ירושלמי מאילת השחר עד שיעלה עמוד השחר ארבעה מילין שנאמר וכמו השחר עלה מדהוה ליה למכתב כמו השחר עלה וכתב וכמו מלה דדמיא לחברתה.
בסוסים ובפרדים – במרוצה.
יכול יהא חייב – כרת אם לא הגיע לעזרה בשעת שחיטה.
והלה היה – דחוץ למודיעין דרך רחוקה הוא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

א תנו רבנן [שנו חכמים] היה עומד חוץ לעיר מודיעים ויכול ליכנס לירושלים בסוסים ובפרדים אבל לא בהליכה ברגל יכול יהא חייב כרת אם לא בא לירושלים והקריב את קרבן פסח — תלמוד לומר: ״ובדרך לא היה״ (במדבר ט, יג) והלה מכל מקום היה בדרך רחוקה.
The Sages taught: If one was standing outside the city of Modi’im and was able to enter Jerusalem on horses or mules but not by walking, I might have thought he would be liable to receive karet for failing to come to Jerusalem and offer the Paschal lamb; therefore, the verse states: “And is not on a journey” (Numbers 9:13). This person was on a distant journey and is therefore exempt.
ר׳ חננאלרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) הָיָה אעוֹמֵד לִפְנִים מִן הַמּוֹדִיעִים וְאֵין יָכוֹל לִיכָּנֵס מִפְּנֵי גְּמַלִּים וּקְרוֹנוֹת הַמְעַכְּבוֹת אוֹתוֹ יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָּיב ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה וַהֲרֵי לֹא הָיָה בַּדֶּרֶךְ.:

On the other hand, if one was standing closer to Jerusalem than Modi’im but was not able to enter due to the camels and carriages that are carrying his family and delaying him, I might have thought he would not be liable for failing to offer the Paschal lamb because he is trying to enter; therefore, the verse states: “And was not on a journey,” and this person was not on a distant journey and is therefore liable. This person could have dismounted and come to Jerusalem on foot, but he wanted to bring his family with him in a carriage and was consequently delayed. One’s liability is determined based on his distance from Jerusalem.
עין משפט נר מצוהרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מפני גמלים וקרונות – והוא היה מביא בניו ובני ביתו עליהן.
חייב – שאין זה אונס שיש לו להשמט ולילך יחידי ולשחוט.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ולהיפך: היה עומד לפנים מן המודיעים אולם אין יכול ליכנס עם בני משפחתו מפני גמלים וקרונות שבני משפחתו בתוכם המעכבות אותו יכול לא יהא חייב בקרבן פסח שהרי אינו רוצה להכנס לבדו תלמוד לומר: ״ובדרך לא היה״ (במדבר ט, יג) כלומר הכל נקבע לפי המרחק, ואם היה יכול להכנס לבדו ונמנע בגלל עיכוב בני משפחתו — שוב איננו קרוי מי שהיה בדרך רחוקה.
On the other hand, if one was standing closer to Jerusalem than Modi’im but was not able to enter due to the camels and carriages that are carrying his family and delaying him, I might have thought he would not be liable for failing to offer the Paschal lamb because he is trying to enter; therefore, the verse states: “And was not on a journey,” and this person was not on a distant journey and is therefore liable. This person could have dismounted and come to Jerusalem on foot, but he wanted to bring his family with him in a carriage and was consequently delayed. One’s liability is determined based on his distance from Jerusalem.
עין משפט נר מצוהרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) אָמַר רָבָא שִׁיתָּא אַלְפֵי פַּרְסֵי הָוֵי עָלְמָא וְסוּמְכָא דִרְקִיעָא אַלְפָּא פַּרְסֵי חֲדָא גְּמָרָא וַחֲדָא סְבָרָא.

The discussion above pertaining to the distance that an average person can walk in a day is based on the assumption that he walks five mil between dawn and sunrise. The Gemara brings support for this assumption. Rava said: The size of the world is six thousand parasangs, and the thickness of the firmament is one thousand parasangs. One of these measurements with regard to the size of the world is a tradition, and one of the measurements is based upon Rava’s own reasoning.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תנו רבנן היה חוץ למודעית ויכול ליכנס בסוסים ובפרדים ולא נכנס יכול יהא חייב ת״ל ובדרך לא היה והלא היה בדרך כיוצא בו היה לפנים למודעית ואין יכול ליכנס מפני הנמלים והקרונות שמעכבות אותו יכול יהא פטור ת״ל ובדרך לא היה וזה לא היה בדרך רחוקה.
ערך פרס
פרסא(פסחים צד.) שיתא אלפי פרסי הוי עלמא פי׳ מדת ארץ וכל פרסה ד׳ מילין:
א. [איין מיילן מאס.]
שיתא אלפי פרסי הוה עלמא – היקף הילוך החמה בתוך החלל ממזרח למערב.
וסומכא דרקיעא – עוביו של רקיע.
חדא גמרא – שיתא אלפי פרסי דעלמא גמרא הוה מרביה והא דאלפא פרסי סומכא דרקיע הוה סבר לה מדעתי׳ מההיא דשית אלפי פרסי דגמרא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ב כיון שהזכרנו קודם כמה מהלך של אדם בינוני מביאים כמה ענינים הנסמכים במידה מסוימת על מאמר זה. אמר רבא: שיתא אלפי פרסי הוי עלמא [ששת אלפים פרסות הוא גודל העולם] וסומכא דרקיעא אלפא פרסי [עובי הרקיע אלף פרסות] חדא [אחד] מן המספרים הללו, זה המתייחס לגודל העולם גמרא [מסורת], וחדא [ואחת] היא סברא שסבר מדעתו.
The discussion above pertaining to the distance that an average person can walk in a day is based on the assumption that he walks five mil between dawn and sunrise. The Gemara brings support for this assumption. Rava said: The size of the world is six thousand parasangs, and the thickness of the firmament is one thousand parasangs. One of these measurements with regard to the size of the world is a tradition, and one of the measurements is based upon Rava’s own reasoning.
ר׳ חננאלהערוך על סדר הש״סרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) סָבַר לַהּ כִּי הָא דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כַּמָּה מַהֲלַךְ אָדָם בֵּינוֹנִי בַּיּוֹם י׳עֶשֶׂר פַּרְסָאוֹת מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר וְעַד הָנֵץ הַחַמָּה ה׳חֲמִשָּׁה מִילִין מִשְּׁקִיעַת הַחַמָּה עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים חֲמִשָּׁה מִילִין נִמְצָא עוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ אֶחָד מִשִּׁשָּׁה בַּיּוֹם.

The Gemara explains: Rava holds like that statement which Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: How far can an average person walk in a day? One can walk ten parasangs, which are forty mil. This is explained: From dawn until sunrise one can walk a distance of five mil; from sunset until the emergence of the stars one can walk another five mil. Therefore, it is found that the thickness of the firmament is one-sixth of the distance that the sun travels during the day. Between sunrise and sunset, the sun travels a distance of six thousand parasangs during the amount of time an average person can walk thirty mil. During the dawn and twilight periods in the morning and evening, when the sun passes through the thickness of the firmament, an average person can walk five mil, which is one-sixth of the distance he can walk between sunrise and sunset. Consequently, during dawn and twilight the sun must also travel one-sixth of the distance it travels between sunrise and sunset, i.e., one thousand parasangs, which is the thickness of the firmament.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
עוביו של רקיע אחד מששה ביום – מהנצה ועד שקיעתה שהרי אדם מהלך שלשים מילין מהנצה ועד שקיעתה ובתוך מהלך שלשים מילין לאדם היא מהלכת את כל העולם שהוא ששת אלפים פרסי וכדי מהלך חמשה מילין הוי אחד מששה בשלשים מילין אלמא סומכא דרקיעא אלפא פרסי שבכל מהלך חמשה מיל לאדם החמה מהלכת אלף פרסאות וי״מ שיתא אלפי פרסי היינו לאורך או לרוחב ולא נהירא לן כלל שהרי אין החמה מהלכת לאורכו של עולם אלא מקיפתו.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

עביו של רקיע א׳ מי׳ ביום כו׳. ולפי זה עביו של רקיע מהלך חמשים שנה שהרי העולם מהלך ת״ק כדאמרי׳ בחגיגה (דף י״ב) והשמש הולך בכל יום זה השיעור ועביו של רקיע הוא חלק עשירי ממנו דמעלות השחר עד הנץ החמה ד׳ מילין וכ״ה בהדיא בירושלמי אליבא דר״י ואי נמי מה שאמרו לקמן דעביו של רקיע מהלך ת״ק ומקשי׳ מינה לרבא לעיל דאמר סומכא דרקיע אלף פרסי פליגא נמי אדהכא לר״י ונראה לר״י הכא וכן לרבא לעיל צ״ל כדעת חכמי ישראל בהנך תרתי מילי דהיינו שהגלגל קבוע והחמה חוזרת וביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע דהשתא בעלות השחר באתה החמה מצד המזרח למעלה מן הרקיע ונוקב הרקיע עד למטה ממנו שתנץ החמה וכן משתשקע החמה במערב למטה מן הרקיע נוקב הרקיע עד למעלה ממנו עד צאת הכוכבים וצ״ל דבלילה חוזרת החמה ממערב למזרח למעלה מן הרקיע ושוב חוזרת ונוקבת ברקיע מעמוד השחר עד למטה ממנו כו׳ וכן חוזרת חלילה בכל יום ממזרח למערב למטה מן הרקיע ובלילה ממערב למזרח מלמעלה לרקיע וזו היא דעת ר״א בפ׳ לא יחפור (דף כ״ה) שאמר שם כיון שהגיעה חמה אצל קרן מערבית צפונית נכפפת ועולה למעלה מרקיע אבל לדעת חכמי אומות העולם שגלגל חוזר ומזל קבוע וביום חמה למטה מרקיע ובלילה למטה מן הקרקע אין החמה הולכת כלל בעובי רקיע ולעולם החמה הולכת ע״י גלגל ביום ממזרח למערב למטה מן הרקיע ובלילה ממערב למזרח למטה מן הקרקע ודו״ק:
כיצד? סבר לה [סבור הוא] כפי שאמר רבה בר בר חנה אמר ר׳ יוחנן: כמה מהלך אדם בינוני ביום — עשר פרסאות שהם ארבעים מיל. ומפרטים: מעלות השחר ועד הנץ החמה מהלך חמשה מילין, משקיעת החמה עד צאת הכוכבים מהלך חמשה מילין, נמצא עוביו של רקיע אחד מששה ביום. שהרי כל היום כולו הנץ החמה ועד שקיעתה שבו מהלכת השמש ממזרח עד מערב הוא מהלך של ששת אלפים פרסות, הוא מהלך של שלושים מילים לאדם בינוני, והמרחק שהשמש עוברת מתחילת הופעתה עד שהיא יוצאת ונגלית מה שרבא קורא עוביו של רקיע שהוא זמן הדמדומים, בשחר ובערב, מהלכת חמה במשך זמן זה מהלך של חמשה מילין, שהוא אחד מששה של כל היום כולו, הוה אומר עוביו של רקיע הוא אחד מששה מן העולם והוא אלף פרסות.
The Gemara explains: Rava holds like that statement which Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: How far can an average person walk in a day? One can walk ten parasangs, which are forty mil. This is explained: From dawn until sunrise one can walk a distance of five mil; from sunset until the emergence of the stars one can walk another five mil. Therefore, it is found that the thickness of the firmament is one-sixth of the distance that the sun travels during the day. Between sunrise and sunset, the sun travels a distance of six thousand parasangs during the amount of time an average person can walk thirty mil. During the dawn and twilight periods in the morning and evening, when the sun passes through the thickness of the firmament, an average person can walk five mil, which is one-sixth of the distance he can walk between sunrise and sunset. Consequently, during dawn and twilight the sun must also travel one-sixth of the distance it travels between sunrise and sunset, i.e., one thousand parasangs, which is the thickness of the firmament.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) מֵיתִיבִי רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בַּיּוֹם תֵּדַע כַּמָּה מַהֲלַךְ אָדָם בֵּינוֹנִי בַּיּוֹם עֶשֶׂר פַּרְסָאוֹת וּמֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד הָנֵץ הַחַמָּה אַרְבַּעַת מִילִין מִשְּׁקִיעַת הַחַמָּה וְעַד צֵאת הַכּוֹכָבִים אַרְבַּעַת מִילִין נִמְצֵאת עוֹבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בַּיּוֹם תְּיוּבְתָּא דְרָבָא תְּיוּבְתָּא דְעוּלָּא תְּיוּבְתָּא.

The Gemara raises an objection from the following baraita: Rabbi Yehuda says: The thickness of the firmament is only one-tenth of the distance that the sun travels during the day. Know that this is true because how far can an average person walk in a day between dawn and the emergence of the stars? One can walk ten parasangs, which are forty mil, and from dawn until sunrise one can walk only four mil, which are one parasang. Therefore, it is found that the thickness of the firmament is only one-tenth of the distance that the sun travels during the day. This is a refutation of the opinion of Rava. Similarly, it is a refutation of the opinion of Ulla, who holds that an average person can walk fifteen mil in half a day, whereas Rabbi Yehuda holds that the average person can walk sixteen mil in half a day. The Gemara concludes: It is indeed a conclusive refutation.
רש״יתוספותמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ת״ש ר״י אומר כו׳ אחד מי׳ ביום – ר״י קא חשיב לכוליה יומא מעלות השחר ועד צאת הכוכבים מיהו בהא מותבינן לרבא דקתני הכא מעלות השחר ועד הנץ החמה ארבעה מילין דהיינו עובי הרקיע וכן משקיעתה ועד צאת הכוכבים ארבע׳ מילין פשו להו ל״ב מילין מהנץ החמה ועד שקיעה ותיובתא דרבא ודעולא דאמרי שלשים מילין.
רבי יהודה אומר משקיעת החמה עד צאת הכוכבים ארבע מילין – קשה לר״ת דבסוף במה מדליקין (שבת דף לד:) אמר איזהו בין השמשות משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין דברי ר״י ומסקי׳ התם דבין השמשות דר״י תלתא ריבעי מיל והכא קאמר ר״י גופיה ארבעה מילין וי״ל דהכא קאמר מתחלת שקיעה דהיינו משעה שמתחלת החמה ליכנס בעובי הרקיע עד הלילה הוי ד׳ מילין והתם קאמר מסוף שקיעה.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

מיתיבי [מקשים] מברייתא: ר׳ יהודה אומר: עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום. תדע שכן הוא, כמה מהלך אדם בינוני ביום (מעלות השחר ועד צאת הכוכבים) — עשר פרסאות שהם ארבעים מיל, ומעלות השחר עד הנץ החמה רק מהלך ארבעת מילין (שהם פרסה אחת) ומשקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ארבעת מילין, נמצאת עוביו של רקיע רק אחד מעשרה ביום. והרי זו תיובתא [קושיה חמורה] לשיטת רבא. וכמו כן תיובתא [קושיה חמורה] לשיטת עולא, שלדעתו מהלך אדם בחצי יום חמשה עשר מיל, ולפי דברי ר׳ יהודה אדם מהלך בחצי יום ששה עשר מיל! ומסכמים: אכן תיובתא [קושיה חמורה].
The Gemara raises an objection from the following baraita: Rabbi Yehuda says: The thickness of the firmament is only one-tenth of the distance that the sun travels during the day. Know that this is true because how far can an average person walk in a day between dawn and the emergence of the stars? One can walk ten parasangs, which are forty mil, and from dawn until sunrise one can walk only four mil, which are one parasang. Therefore, it is found that the thickness of the firmament is only one-tenth of the distance that the sun travels during the day. This is a refutation of the opinion of Rava. Similarly, it is a refutation of the opinion of Ulla, who holds that an average person can walk fifteen mil in half a day, whereas Rabbi Yehuda holds that the average person can walk sixteen mil in half a day. The Gemara concludes: It is indeed a conclusive refutation.
רש״יתוספותמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דר׳דְּרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לָךְ אֲנָא בִּימָמָא הוּא דַּאֲמַרִי וְרַבָּנַן הוּא דְּקָא טָעוּ דְּקָא חָשְׁבִן דְּקַדְמָא וַחֲשׁוֹכָא.

The Gemara suggests: Let us say that this will be a conclusive refutation of the opinion of Rabba bar bar Ḥana, citing Rabbi Yoḥanan, with regard to how far an average person can walk in a day. The Gemara answers: Rabbi Yoḥanan could have said to you: I am speaking about the total distance that an average person can walk in an entire day, but I never specified the distance one can walk during different parts of the day. And it was the Sages Ulla and Rava who erred in interpreting my opinion by saying that one can walk five mil and not four during each intermediate period, because when they calculated five mil before sunrise and after sunset they included the distance walked by people who set out earlier in the morning, before dawn, and by those who continued walking after nightfall.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
נימא תיהוי תיובתיה דר״י – כלומר נימא דהא דאמרי׳ לעיל בדרבה בר בר חנה מעלות השחר ועד הנץ החמה חמשה מילין כולה רבה בר בר חנה אמר לה ומשמיה דר׳ יוחנן ותיהוי הך נמי תיובתיה.
כי אמינא אנא ביממא אמרי – אני כללתי של כל היום מעלות היום עד צאת הכוכבים עשרה פרסאות ולא פירשתי כמה קודם הנץ החמה ואחר שקיעתה ורבנן עולא ורבא שפירשו הדבר טעו בקדמא וחשוכא שרוב בני אדם מהלכין חמשה מילין קודם הנץ החמה ע״י שמשכימין קודם עלות השחר וכן אחר שקיעתה על ידי שמחשכין ליכנס אחר צאת הכוכבים.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

והשאלה היא: לימא תיהוי תיובתא [האם נאמר שתהא זו קושיה חמורה] גם לשיטת ר׳ יוחנן, במה שמסר רבה בר בר חנה משמו כמה מהלך אדם ביום, ומשיבים: אמר לך [יכול היה לומר לך] ר׳ יוחנן: אנא ביממא הוא דאמרי [אני שיעור מהלכו של כל היום הוא שאמרתי] ולא קבעתי חלוקה פנימית בתוך היום, ורבנן [וחכמים] שקבעו ואמרו שמעלות השחר ועד הנץ החמה הוא מהלך חמשה מילין ולא ארבעה — הם שטעו, דקא חשבן דקדמא וחשוכא [שהם החשיבו את הזמן קצת מוקדם וקצת מאוחר] מזמן הדמדומים האמיתי.
The Gemara suggests: Let us say that this will be a conclusive refutation of the opinion of Rabba bar bar Ḥana, citing Rabbi Yoḥanan, with regard to how far an average person can walk in a day. The Gemara answers: Rabbi Yoḥanan could have said to you: I am speaking about the total distance that an average person can walk in an entire day, but I never specified the distance one can walk during different parts of the day. And it was the Sages Ulla and Rava who erred in interpreting my opinion by saying that one can walk five mil and not four during each intermediate period, because when they calculated five mil before sunrise and after sunset they included the distance walked by people who set out earlier in the morning, before dawn, and by those who continued walking after nightfall.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי חֲנִינָא לָא {בראשית י״ט:ט״ו} וַיָּאִיצוּ שָׁאנֵי.

The Gemara suggests: Let us say it is a conclusive refutation of the opinion of Rabbi Ḥanina, who proved from biblical verses that the distance from Sodom to Zoar is five mil. The angels and Lot walked that distance between dawn and sunrise, which implies that it is only four mil. The Gemara responds: No, that verse states: “The angels hastened Lot,” which indicates that they traveled very quickly. Therefore, hastened is different; because they hurried, they traveled five mil in the time one would normally walk four mil.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תיובתיה דרבי חנינא – דאמר מסדום ועד צוער חמשה מילין והתם בהדיא מפרש קרא מעלות השחר עד הנץ החמה דכתיב (בראשית יט) וכמו השחר עלה וגו׳ וכתיב (שם) השמש יצא על הארץ.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ושואלים: לימא תיהוי תיובתא [האם לומר שתהא זו קושיה] על דברי ר׳ חנינא שהוכיח מן המקראות שמעלות השחר עד הזריחה הוא מהלך חמשה מילים! ודוחים: לא אין להוכיח משם דבר כי שם נאמר: ״ויאיצו המלאכים בלוט״, משמע שהיו ממהרים ביותר, ולכן ״ויאיצו״ שאני [שונה] שבמקום ללכת כרגיל ארבעה מילין הלכו במהירות יתירה מרחק יותר גדול.
The Gemara suggests: Let us say it is a conclusive refutation of the opinion of Rabbi Ḥanina, who proved from biblical verses that the distance from Sodom to Zoar is five mil. The angels and Lot walked that distance between dawn and sunrise, which implies that it is only four mil. The Gemara responds: No, that verse states: “The angels hastened Lot,” which indicates that they traveled very quickly. Therefore, hastened is different; because they hurried, they traveled five mil in the time one would normally walk four mil.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) ת״שתָּא שְׁמַע מִצְרַיִם הי׳הָיָה אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה עַל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה וּמִצְרַיִם אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּכוּשׁ וְכוּשׁ אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בָּעוֹלָם וְעוֹלָם אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בַּגָּן וְגַן אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּעֵדֶן וְעֵדֶן אֶחָד מִשִּׁשִּׁים בְּגֵיהִנָּם נִמְצָא כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ כְּכִיסּוּי קְדֵירָה לְגֵיהִנָּם תְּיוּבְתָּא.

Come and hear a challenge from a baraita to the previous opinion with regard to the size of the world: The size of Egypt was four hundred parasangs by four hundred parasangs, and Egypt is one-sixtieth of the size of Cush, and Cush is one-sixtieth of the world, and the world is one-sixtieth the size of the Garden of Eden, and the Garden of Eden is one-sixtieth of Eden, and Eden is one sixtieth of the size of Gehenna. Therefore, it is found that the entire world is like a pot cover, which is a small part of the total size of the pot, compared to Gehenna. In any event, based upon the sizes of Egypt and Cush, it is apparent that the entire world is larger than six thousand parasangs. This is indeed a conclusive refutation.
ר׳ חננאלרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר רבה שיתא אלפי פרסי הוי עלמא וסומכא דרקיע אלפא פרסי הא אמר רבה שיתא אלפי פרסי הוי עלמא גמרא. ודייק מדברי ר׳ יוחנן דאמר כמה מהלך אדם ביום עשרה פרסאות אמר רבה בדעתו מהם חמשה מילין מעלות השחר עד הנץ החמה ומהן חמשה מילין משתשקע החמה עד צאת הכוכבים נמצא מהלך החמה ביום כולו מן המזרח למערב שלשים פרסאות נמצאת עוביו של רקיע אחד מששה ביום ופי׳ רבי׳ שמואל בברייתא של כי הרקיע עשוי ככובא הגלגל קבוע והמזלות חוזרין ותניא כדבעינן למימר קמן כי החמה מהלכת בלילה למעלה מן הרקיע מן המערב למזרח וכשמגעת לחלון שזורחת ממנו אז לאלתר עולה עמוד השחר והחמה מהלכת בעביו של רקיע וכשתגיע לסוף עביו של רקיע לצד הנראה לבני אדם מיד מנצת על הארץ ומהלכת ביום כולו ממזרח למערב וכן בשקיעות מהלכת בעביו של רקיע וכשתצא מעוביו הרקיע כלו מיד הכוכבים נראין כיון שראה רבה כי מהלך החמה ביום כלו מן המזרח למערב לדברי ר׳ יוחנן עשר פרסאות ובכללם מה שמהלכת החמה בעביו של רקיע בבקר ובערב נמצא עביו של רקיע כפי הלוכו מקצה הרקיע ועד קצהו שלשים פרסה ובעביו של רקיע חמשה מילין שהן כפי מדת מהלך החמה מהנץ החמה עד ביאתה חלק מששה חלקים כי השלשים כשתחלקם שתותם חמשה והוא מהלך החמה בעובי הרקיע וכיון שהיתה בידו גמרא כי העולם כולו ששת אלפים פרסאות אמר שמע מינה עביו של רקיע שמהלכת בו החמה מעלות השחר ועד שתנץ החמה אלפא פרסי שהוא שתות מהלכו של עולם וכן בערב משתשקע החמה עד צאת הכוכבים ואף על פי שהחוזים בכוכבים שבזמן הזה מדברים דברים המכחישין לא משגחינן להו אלא אנו מזהרים דברי רבותינו כתקנם ולא לחוש לדברי זולתם ואותבי׳ עליה מהא דתניא עביה של רקיע ארבעה מיל דתניא ר׳ יהודה אומר כמה מהלך אדם בינוני ביום עשר פרסאות מעלות השחר עד הנץ החמה ארבעת מילין שהן פרסה וכמותה משתשקע החמה ועד צאת הכוכבים כו׳ נמצאת הא מתניתא תיובתא לעולא דאמר מהלך החמה ביום מן המזרח למערב שלשים מיל ומתני׳ דא׳ שמונה פרסאות שהן שנים ושלשים מיל ותיובתא דרבה בתרתי חדא כדעולא דהא תרוייהו מדתן שוה במהלך החמה ביום שלשים מיל ותיובתא אחריתי דרבה דאמר עביו של רקיע כשיעור מהלך אדם חמשה מילין ומתני׳ אמרה פרסה שהיא ארבעה מילין ואתין למימר לימא תהוי הא מתניתא תיובתא נמי לר׳ יוחנן ומשני׳ לא לר׳ יוחנן לא הויא תיובתא דהוא לא אמר אלא כמה מהלך אדם בינוני ביום עשר פרסאות זה שאמר ר׳ יוחנן בלבד באו רכה ועולא ואמרו מדעתם חמשה מילין מעלות השחר עד הנץ החמה וחמשה מילין משתשקע החמה עד צאת הכוכבים הם שטעו שחשבו מאלו עשר פרסאות שאמר ר׳ יוחנן שמהלך אדם ביום חמשה מילין בשחר וחמשה מילין בערב ונמצאת הליכת החמה ממזרח למערב שלשים מיל ור׳ יוחנן לא הזכיר מהלך החמה בעביו הרקיע כמה הוא יש לומר שכך אמר ר׳ יוחנן בעובי הרקיע כמו הברייתא שאמרה מפרסה עשר פרסאות שנמצאת עובי הרקיע אחד מעשרה ביום ולר׳ חנינא נמי לא הויא היא תיובתא דיכול למימר ודאי מהלך אדם בינוני מעלות השחר עד הנץ החמה ארבעה מילין כמו שאמרה הברייתא ולוט הלך בריצה חמשה מילין.
ת״ש מצרים הויא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה כו׳ ת״ש כל הישוב כלו תחת כוכב אחד יושב וכו׳ ת״ש אמר ר׳ יוחנן בן זכאי מה תשובה השיבתו בת קול לאותו רשע כו׳ אלו כולן עלו להו בתיובתא ונדחו דבריו.
וכוש הוי אחד מששים בעולם – אלמא עולם טפי משיתא אלפי פרסי.
כיסוי קדירה – דבר מועט.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ומציעים עוד ראיות לענין גודלו של העולם, תא שמע [בוא ושמע]: גודלה של מצרים היא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה, ומצרים היא אחד מששים מגודלה של כוש, וכוש היא אחד מששים בעולם, והעולם גודלו אחד מששים בגן, וגן אחד מששים בעדן ועדן אחד מששים בגיהנם, נמצא כל העולם כולו ככיסוי קדירה שהוא חלק קטן בלבד מגודל הקדרה לגבי גיהנם. ועל כל פנים מחישוב גודלן של מצרים וכוש יוצא שהעולם גדול מששת אלפים פרסה.
Come and hear a challenge from a baraita to the previous opinion with regard to the size of the world: The size of Egypt was four hundred parasangs by four hundred parasangs, and Egypt is one-sixtieth of the size of Cush, and Cush is one-sixtieth of the world, and the world is one-sixtieth the size of the Garden of Eden, and the Garden of Eden is one-sixtieth of Eden, and Eden is one sixtieth of the size of Gehenna. Therefore, it is found that the entire world is like a pot cover, which is a small part of the total size of the pot, compared to Gehenna. In any event, based upon the sizes of Egypt and Cush, it is apparent that the entire world is larger than six thousand parasangs. This is indeed a conclusive refutation.
ר׳ חננאלרש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) תָּא שְׁמַע דְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבִּי נָתָן אוֹמֵר כׇּל הַיִּשּׁוּב כּוּלּוֹ תַּחַת כּוֹכָב אֶחָד יוֹשֵׁב תֵּדַע שֶׁהֲרֵי אָדָם נוֹתֵן עֵינוֹ בְּכוֹכָב אֶחָד הוֹלֵךְ לַמִּזְרָח עוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם עוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ מִכְּלָל דְּכׇל הַיִּשּׁוּב כּוּלּוֹ תַּחַת כּוֹכָב אֶחָד יוֹשֵׁב תְּיוּבְתָּא.

Come and hear another challenge: One of the Sages of the school of Eliyahu taught that Rabbi Natan says: The entire settlement, the area of the world that is inhabited, sits under one star. Know that this is correct because when a person focuses his eye on one star, he can travel east as far as he wishes within the settled part of the world and the star remains opposite him in the same place, and he can travel in the four directions of the world and the star remains in place opposite him. By inference, the entire settlement of the world rests under one star; and since so many stars are visible and each one covers an area of the world comparable in size to the entire settled portion of the world, it must be that the world is larger than six thousand parasangs. The Gemara comments that this is indeed a conclusive refutation of Rava’s opinion.
רש״יתוספותמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כל הישוב כולו – של בני אדם.
תחת כוכב אחד עומד – וכמה כוכבים יש ברקיע לאין מספר וכיון דכוכב אחד מחזיק את כל הישוב ורואין אנו שהישוב יותר מאלף פרסה הרי כמה כוכבים שברקיע ישוב אחד לכל כוכב בימים ובנהרות ומדברות ואילו אין ברקיע אלא ששה כוכבים הרי כאן ששת אלפים פרסי לעלמא וכ״ש שיש כוכבים יותר מו׳ אלפים כוכב לכל פרסה.
הולך למזרח – לסוף העולם לקץ שנים הרבה יראה אל אותו מקום שהיה רואהו כשהיה עומד במערב ואילו לא היה מחזיק כל הישוב כשהוא עומד במערב ורואהו על ראשו כשהוא למזרח לא היה רואהו על ראשו אלא מן הצד באלכסון כפי מה שעבר ונמשך מתחתיו.
כל הישוב כולו תחת כוכב אחד עומד – הך פליגא אהא דאמר בעלמא כל העולם כולו שליש ימים שליש מדברות שליש ישוב דא״כ לא היה להיות ברקיע אלא שלשה כוכבים ואפילו אם נאמר דאין ים אוקינוס בכלל שליש ימים וקיימי כל הכוכבים כנגד ים אוקינוס מ״מ פליג אדאמרי׳ לקמן מן הארץ עד לרקיע ה׳ מאות שנה ובמס׳ תמיד (דף לב.) משמע דממזרח למערב כמו מן השמים לארץ ואי כל הישוב תחת כוכב א׳ עומד א״כ אורך העולם כמה אלפים שנה שהרי אין מספר לכוכבים וגם חשבון של ה׳ מאות שנה פליג אחשבון דכוש אחד מס׳ בעולם.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

בד״ה כל היישוב כו׳ ובמס׳ תמיד משמע דממזרח למערב כמו כו׳ עכ״ל לכאורה יש לדקדק דמשמעתין דלקמן נמי מוכח דאורך עולם הוא כמו גובה של עולם ת״ק שנה דמאורך עולם פריך לרבא כפרש״י לקמן וטפי ה״ל לתוספות לאתויי נמי מההיא דחגיגה שהביא רש״י לקמן דבהדיא קאמרי׳ התם דגובה עולם ואורך חד שיעורא הוא אבל בתמיד איכא מאן דפליג וסבר דאורך הוא יותר מן הגובה ונראה לומר דלהכי ל״ק להו מההיא דחגיגה דלק״מ משום דאיכא למימר אורך עולם דהתם היינו נמי דאין ים אוקינוס בכלל ומה״ט נמי ל״ק (להו) אההיא דכוש א׳ מס׳ בעולם מהא דקאמר דכל היישוב תחת כוכב אחד והרי אין מספר לכוכבים כמו שהקשו הכא משום דהך דכוש א׳ מס׳ בעולם נמי איכא לאוקמא דאין ים אוקיינוס בכלל אבל מההיא דתמיד דממזרח למערב כמו מן השמים לארץ מוכח דמקצה שמים ועד קצה שמים ממש וים אוקיינוס בכלל מדקאמר התם תדע שהרי חמה במזרח או במערב הכל מסתכלים וקשי להו שפיר מהא דכל היישוב תחת כוכב א׳ עומד והרי אין מספר לכוכבים וע״ז באו להוכיח עוד דהך דת״ק שנה ע״כ דים אוקיינוס בכלל הוא דאל״כ תקשי דגם חשבון של ת״ק שנה פליג אחשבון דכוש א׳ מס׳ בעולם דחשבון של ת״ק הוא הרבה יותר מחשבון דכוש כו׳ וע״כ אית לן למימר דלא פליגי דחשבון של כוש איירי דאין ים אוקיינוס בכלל וחשבון של ת״ק היינו מקצה שמים ממש דה״ל ים אוקיינוס בכלל וא״כ תקשי אהך דחשבון של ת״ק מהא דכל היישוב תחת כוכב א׳ והרי אין מספר כו׳ ותו לא מידי ודו״ק:
כל היישוב כולו תחת כוכב אחד כו׳ תדע כו׳. הוכחה הוא גם בכוכב קטן שבקטנים שהם בגלגל המזלות למע לה מז׳ כוכבי לכת ואפשר שאותו כוכב קטן הוא גדול יותר מחמה ולבנה אלא שנראה קטן בגובה המזלות מפני ריחוק בגובה למעלה מז׳ כוכבי לכת וק״ל:
בשעה שאמר אעלה על במתי עב וגו׳. שהמריד את כל העולם כולו עלי כו׳. ובפרק כיצד מעברין (נג.) ובחגיגה גרסי׳ עליו וע״ש פרש״י וענינו שהמריד בכעין זה גופיה עלי לבנות מגדל לעלות לשמים כמפורש פרק חלק ושאמר מן הארץ עד לרקיע מהלך ה׳ מאות כו׳ יבואר בפרק אין דורשין המאמר יותר באורך ע״ש:
ונראין דבריהם כו׳. גם בפרק לא יחפור מפורש דר״י בן חנניא הודה לדעת חכמי אומות העולם כמבואר שם בחידושינו:
בימות הגשמים חמה מהלכת בשיפולי כו׳. עיין בזה בב״י בטור א״ח סי׳ תנ״ה:
בד׳ שבילין כו׳ ניסן אייר סיון כו׳. והם לפי ד׳ תקופות שנתהוה בהו שינוי בעולם כפי טבע אותו זמן בשינוי קר וחם לח ויבש לפי מהלך החמה והיינו תקופת ניסן היא חם ולח דהיינו כדי לפשר השלגים ותקופת תמוז חם ויבש והיינו כדי לבשל הפירות ותקופת תשרי קר ויבש והיינו מהלכת במים לייבש הנהרות ותקופת טבת קר ולח שלא לייבש הזרעים ודו״ק:
ועוד; תא שמע [בוא ושמע] ראיה אחרת: דתנא דבי אליהו [ששנה בבית מדרשו של אליהו] ר׳ נתן אומר: כל הישוב כולו כל החלק המיושב בעולם, תחת כוכב אחד יושב. תדע שכן הוא, שהרי אדם נותן עינו בכוכב אחד, הולך למזרח הישוב כמה שירצה עומד הכוכב כנגדו באותו מקום וכן הולך לארבע רוחות העולם עדיין עומד הכוכב כנגדו, מכלל [מכאן] שכל הישוב כולו תחת כוכב אחד יושב וכיון שאנו רואים כה הרבה כוכבים הרי שכל העולם כולו גדול מששת אלפי פרסה. ומעירים, אכן תיובתא [קושיה חמורה] לשיטת רבא.
Come and hear another challenge: One of the Sages of the school of Eliyahu taught that Rabbi Natan says: The entire settlement, the area of the world that is inhabited, sits under one star. Know that this is correct because when a person focuses his eye on one star, he can travel east as far as he wishes within the settled part of the world and the star remains opposite him in the same place, and he can travel in the four directions of the world and the star remains in place opposite him. By inference, the entire settlement of the world rests under one star; and since so many stars are visible and each one covers an area of the world comparable in size to the entire settled portion of the world, it must be that the world is larger than six thousand parasangs. The Gemara comments that this is indeed a conclusive refutation of Rava’s opinion.
רש״יתוספותמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) ת״שתָּא שְׁמַע עֲגָלָה בַּצָּפוֹן וְעַקְרָב בַּדָּרוֹם וְכׇל הַיִּשּׁוּב כּוּלּוֹ אֵינוֹ יוֹשֵׁב אֶלָּא בֵּין עֲגָלָה לְעַקְרָב וְכׇל הַיִּשּׁוּב כּוּלּוֹ אֵינוֹ הֹוֶה אֶלָּא שָׁעָה אַחַת בַּיּוֹם שֶׁאֵין חַמָּה נִכְנֶסֶת לַיִּשּׁוּב אֶלָּא שָׁעָה אַחַת בַּיּוֹם.

Come and hear another challenge from another baraita, which teaches that the constellation Ursa Major is in the north and the constellation Scorpio is in the south, and the entire settlement sits between Ursa Major and Scorpio, as the relative positions of these two constellations appear to be the same from any location in the settled areas of the world. The ratio of the entire settlement to the world as a whole is comparable to only one hour in a day, as the sun enters the sky above the settlement for only one hour a day while the rest of the day it is outside the settlement.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
עגלה – אותן כוכבים העשוים כעגלה והוא מזל שור.
בין עגלה לעקרב – ולא שמחזיק כל אויר שביניהם שהרי כמה כוכבים יש ביניהם וכל אחד כדי ישוב אלא ישוב בין שניהם עומד שהרי כל אדם רואה בצפונו עגלה ובדרומו עקרב.
ובכל הישוב – אינה מהלכת החמה אלא שעה אחת ביום חצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם רואה החמה על ראשו והיינו אותה שעה שהחמה מהלכת ברקיע נגד היישוב.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תא שמע [בוא ושמע] ראיה ממקור אחר, ששנינו: מערכת המזלות הקרויה עגלה היא בצד צפון, ועקרב בדרום וכל הישוב כולו אינו יושב אלא בין עגלה לעקרב שהרי בכל מקום בישוב רואים יחס זה בין המזלות. ועוד, וכל הישוב כולו אינו הוה אלא שעה אחת ביום שהיחס בין העולם כולו וחלק הישוב שבו הוא כשעה ביום שאין חמה נכנסת לישוב אלא שעה אחת ביום ובשאר חלקי היום היא במקומות מחוץ לו,
Come and hear another challenge from another baraita, which teaches that the constellation Ursa Major is in the north and the constellation Scorpio is in the south, and the entire settlement sits between Ursa Major and Scorpio, as the relative positions of these two constellations appear to be the same from any location in the settled areas of the world. The ratio of the entire settlement to the world as a whole is comparable to only one hour in a day, as the sun enters the sky above the settlement for only one hour a day while the rest of the day it is outside the settlement.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) תֵּדַע שֶׁבְּחָמֵשׁ חַמָּה בַּמִּזְרָח וּבְשֶׁבַע חַמָּה בַּמַּעֲרָב חֲצִי שֵׁשׁ וַחֲצִי שֶׁבַע חַמָּה עוֹמֶדֶת בְּרֹאשׁ כׇּל אָדָם תְּיוּבְתָּא.

Know that this is correct because at five hours into the day the sun is still in the east, and at seven hours the sun is in the west. During the second half of the sixth hour and the first half of the seventh hour the sun is positioned on top of everyone, as it is in the middle of the sky in every inhabited area during this time. Apparently, the sun travels over the inhabited parts of the world in a single hour while the rest of the day it travels over the uninhabited parts. Therefore, the entire settled portion of the world is equal to one-twelfth of the world. It was established that the settled part of the world itself is several parasangs, so the entire world must be larger than six thousand parasangs. This also serves as a conclusive refutation of Rava’s opinion.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
תיובתא – דרבא דקתני דמדברות וימים ונהרות מחזיקות אחד עשר שיעורי ישוב וקא חזינן דישוב גדול מאד ונמצא עולה עולם לכמה אלפים תיובתא דרבא.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

ותדע שכן הוא שהרי בשעה חמש לזריחה חמה עדיין במזרח, ובשבע חמה במערב, חצי שש (חמש וחצי) וחצי שבע (שש וחצי) חמה עומדת בראש כל אדם שבכל איזורי הישוב חמה מצויה אז במרום השמים וזוהי השעה בה היא מהלכת מעל הישוב, והרי אף זו תיובתא [קושיה] לשיטת רבא.
Know that this is correct because at five hours into the day the sun is still in the east, and at seven hours the sun is in the west. During the second half of the sixth hour and the first half of the seventh hour the sun is positioned on top of everyone, as it is in the middle of the sky in every inhabited area during this time. Apparently, the sun travels over the inhabited parts of the world in a single hour while the rest of the day it travels over the uninhabited parts. Therefore, the entire settled portion of the world is equal to one-twelfth of the world. It was established that the settled part of the world itself is several parasangs, so the entire world must be larger than six thousand parasangs. This also serves as a conclusive refutation of Rava’s opinion.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) ת״שתָּא שְׁמַע דְּאָמַר ר׳רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מָה תְּשׁוּבָה הֱשִׁיבַתּוּ בַּת קוֹל לְאוֹתוֹ רָשָׁע בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר {ישעיהו י״ד:י״ד} אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ רָשָׁע בֶּן רָשָׁע

Come and hear another challenge, as Rabban Yoḥanan ben Zakkai said: What response did the Divine Voice answer to that wicked man, Nebuchadnezzar, when he said: “I will ascend above the heights of the clouds; I will be like the Most High” (Isaiah 14:14)? A Divine Voice emerged and said to him: Wicked man, son of a wicked man,
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לאותו רשע – נבוכדנצר.
[ביאור לכל העמוד כלול בביאור קטע 1]

תא שמע [בוא ושמע] עוד ראיה, שאמר רבן יוחנן בן זכאי: מה תשובה השיבתו בת קול לאותו רשע נבוכדנצר שאמר ״אעלה על במתי עב אדמה לעליון״ (ישעיה יד, יד), יצתה בת קול ואמרה לו: רשע בן רשע,
Come and hear another challenge, as Rabban Yoḥanan ben Zakkai said: What response did the Divine Voice answer to that wicked man, Nebuchadnezzar, when he said: “I will ascend above the heights of the clouds; I will be like the Most High” (Isaiah 14:14)? A Divine Voice emerged and said to him: Wicked man, son of a wicked man,
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144