×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) אֶלָּא לָא קַשְׁיָא אכָּאן בְּיָחִיד כָּאן בְּצִיבּוּר.
Rather, it is not difficult: There, where Rabbi Yehoshua said that it is invalid ab initio, he was referring to the offering of an individual. Here, in the mishna, which states that it may be sacrificed even ab initio, it is referring to an offering involving the public.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ביחיד – לכתחלה פסולה ואם זרק הורצה ומתני׳ בציבור באין לכתחלה דטומאת ציבור הוא בהיתר.
הא לא קשיא הא ביחיד והא בציבור – פי׳ בקונטרס דסבירא לן טומאה הותרה בציבור וקשה דה״ל למימר אלא קסבר רבי יהושע טומאה הותרה בציבור כדמסיק לעיל דקסבר ציץ מרצה על אכילות ועוד היכי קאמר בסמוך נימא דלא כרבי יוסי דאמר אין הציץ מרצה על אכילות מהאי טעמא גופיה דטומאה הותרה בציבור דאוקימנא כרבי יהושע אתי נמי כר׳ יוסי כדקאמר נמי לבסוף ונראה לר״י דלעולם סבירא ליה טומאה דחויה אלא דסבירא ליה דהציץ מרצה על אכילות וביחיד לכתחלה לא יזרוק מדרבנן ופסולה דקתני היינו לכתחלה הלכך בציבור באין לכתחלה ואם תאמר ומאי איכא בין ציבור ליחיד הואיל ומדאורייתא ביחיד נמי זורק לכתחלה יש לומר טומאת הגוף איכא בינייהו דבציבור דחיא ביחיד לא דחיא.
תוס׳ בד״ה הא לא כו׳ דהל״ל אלא קסבר כו׳ כצ״ל:
בפרש״י בד״ה ביחיד לכתחלה פסולה ואם זרק כו׳ עכ״ל ולא חש להך פירכא דפסולה דיעבד משמע כיון דבהדיא קתני ומודה ר״י שאם זרק הורצה והמקשה לא סמך אקושייתו אלא אקושיית ועוד ה׳ דברים באין לכתחלה משמע וק״ל:
תוס׳ בד״ה הא לא קשיא הא ביחיד כו׳ אלא דס״ל דהציץ מרצה על אכילות וביחיד לכתחלה לא יזרוק מדרבנן כו׳ עכ״ל אבל אי הוה טעמא כפרש״י דבאין בציבור משום דהותרה בציבור אבל ביחיד לא הותרה הוה אסור לכתחלה מדאורייתא ומיהו בדיעבד הורצה דלא לעכב קאמר קרא וכן צ״ל לקמן לר׳ יוסי דמחלק בין דיעבד ובין לכתחלה היינו מדאורייתא דהא לא ס״ל טומאה הותרה אפילו בציבור ולא ס״ל נמי דהציץ מרצה ודו״ק:
אלא, לא קשיא [קשה] כאן שאמר שלכתחילה פסולה — הוא בקרבן יחיד, כאן שאפילו לכתחילה מקריבים — הוא בקרבן ציבור.
Rather, it is not difficult: There, where Rabbi Yehoshua said that it is invalid ab initio, he was referring to the offering of an individual. Here, in the mishna, which states that it may be sacrificed even ab initio, it is referring to an offering involving the public.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) נֵימָא מתני׳מַתְנִיתִין דְּלָא כר׳כְּרַבִּי יוֹסֵי דְּתַנְיָא ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל אֲכִילוֹת רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל אֲכִילוֹת.

The Gemara asks: Shall we say that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yosei? As it was taught in a baraita: Rabbi Eliezer says that the frontplate appeases God for the impurity of portions of offerings that are supposed to be eaten. Rabbi Yosei says that the frontplate does not appease God for the impurity of portions of offerings that are supposed to be eaten; it appeases God only for the impurity of the parts of offerings that are burned on the altar.
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואתינן למימר מתני׳ דלא כר׳ יוסי דתני אין הציץ מרצה על אכילות ור׳ יוסי סבר לה כר׳ יהושע דאמר תרתי בעינן ודחי׳ לא לעולם ר׳ יוסי בהא כר׳ אליעזר סבירא ליה דאמר דם אף על פי שאין בשר והאי דקא מיפלגי בציץ מרצה על אכילות בהא פליגי ר׳ אליעזר סבר הציץ מרצה על אכילות וכיון דמרצה לאכילה הוא דקאי והטהור חשוב הוא ואי חשיב עליה למכליה חוץ לזמנו אף על גב דהוא טמא קבעא לי׳ מחשבתו בפיגול ואי אכיל ליה מקודם לאו בר מעילה הוא דאכילה מעליא היא ור׳ יוסי סבר לא מרצה ציץ ולא משוי ליה טהור ולא קבע ליה בפיגול ולא מפיק ליה מידי מעילה ואקשינן נהי נמי דר׳ יוסי כר׳ אליעזר סבירא לי׳ דאמר דם אף על גב שאין בשר (בשלמים) [בשלמא] זבחים איכא דם עומר נמי איכא קומץ לחם הפנים נמי איכא בזיכין אלא שתי הלחם מאי טעמא וכי תימא איכא נמי להני שלמים הבאין עמהן [אי הכי] היינו זבחי שלמי ציבור והוו להו [ארבעה] ואנן חמשה תנן ושני׳ אלא קסבר ר׳ יוסי טומאה הותרה היא בצבור.
איני דסבר ר׳ יוסי הותרה היא בצבור והתניא אחד זה ואחד זה מזין עליו כל שבעה מכל חטאות שהיו שם פי׳ כהן גדול שרוצה לשמש ביום הכפורים בין כהן השורף את הפרה היו מזין עליהן כל שבעת הימים שהיו מפרישין אותן מכל אפר הפרות שהיו שם שנעשו מימות משה ועד אותו זמן ואסי׳ בתחלת סדר יומא דר׳ יוסי טומאה דחויה בצבור הוא דאית ליה ואמרינן אלא מחוורתא מתני׳ דלא כר׳ יוסי.
ירושלמי בין למאן דאמר הלחם עיקר בין למאן דאמר כבשים עיקר ארבעה אינון ותנא חש להון וקרינן חמשה.
ואקשי׳ היכי קתני ר׳ יוסי במילתא דפליגי ר׳ אליעזר ור׳ יהושע זה פוסל וזה מכשיר ואמר ר׳ יוסי רואה אני דברי זה ודברי זה כי יש אמת בשני דרכים המכחישין זה את זה ופרקינן האי דקאמר רואה אני לאו משום דקא מודה להו אלא הכי קאמר רואה אני דברי ר׳ אליעזר בזבחים כלומר טעמיה במנחות כטעמיה בזבחים כי היכי דפליג בהאי פליג בהאי פליג בהאי וכן ר׳ יהושע ונדחה האי שינויא ושני׳ רואה אני דברי ר׳ אליעזר בנטמא דהא איתיה והציץ מרצה.
איני והתניא ר׳ יוסי אומר אין הציץ מרצה על אכילות ומפלג הוא דפליג על ר׳ אליעזר היכי קתני רואה אני דברי ר׳ אליעזר במאי דפליג עלה אלא רואה אני דברי ר׳ אליעזר בציבור מאי טעמא משום דטומאה הותרה הוא בצבור והא ר׳ יוסי טומאה דחויה היא שמעי׳ ליה ותוב הכי ר׳ יהושע פליג עליה והא אוקימ׳ לעילא דאפילו ר׳ יהושע מודה בצבור דדם אף על פי שאין בשר ולפיכך איתוקמא מתניתין כותיה אלא לא קשיא הא לכתחלה הא דיעבד רואה אני דברי ר׳ אליעזר דיעבד כיון שיש דם אף על פי שאין בשר כיפר אבל זה שאומר ר׳ אליעזר אפילו לכתחלה יזרוק הדם אף על פי שאין בשר אין אני רואה דבריו בזה אלא דברי ר׳ יהושע אני רואה בזה שלכתחלה לא יזרוק אלא אם יש בשר טהור ראוי לאכילה.
לימא מתני׳ דלא כר׳ יוסי – דכיון דא״ר יוסי בעינן תרתי כדמפרש ואזיל מדקאמר רבי יוסי אין הציץ מרצה על אכילות ש״מ כרבי יהושע סבירא ליה דבעי תרתי ואשמעינן הכא דניטמא בשר לא מהני ליה ציץ למהוי כי בשר קיים לזרוק את הדם דאי לא בעי תרתי ריצוי ציץ אאכילות למה לי הא בלאו אכילות נמי מיתכשרא זריקת דם.
א ושואלים: נימא מתניתין [האם נאמר שמשנתנו] אינה כשיטת ר׳ יוסי? דתניא כן שנינו ברייתא] ר׳ אליעזר אומר: הציץ מרצה גם על אכילות של קרבנות בטומאה. ור׳ יוסי אומר: אין הציץ מרצה על אכילות אלא על הקרבת הקרבן בטומאה בלבד.
The Gemara asks: Shall we say that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yosei? As it was taught in a baraita: Rabbi Eliezer says that the frontplate appeases God for the impurity of portions of offerings that are supposed to be eaten. Rabbi Yosei says that the frontplate does not appease God for the impurity of portions of offerings that are supposed to be eaten; it appeases God only for the impurity of the parts of offerings that are burned on the altar.
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) קס״דקָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ מִדְּקָאָמַר ר׳רַבִּי יוֹסֵי אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל אֲכִילוֹת כר׳כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ ס״לסְבִירָא לֵיהּ דְּאָמַר בָּעֵינַן תַּרְתֵּי נֵימָא הַשְׁתָּא מתני׳מַתְנִיתִין דְּלָא כר׳כְּרַבִּי יוֹסֵי.

The Gemara explains the question: It could enter your mind to say: From the fact that Rabbi Yosei said that the frontplate does not appease God for the impurity of portions of offerings that are supposed to be eaten, it can be inferred that he holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua, who said that we require the two parts of the offering, the blood and the meat, to be valid. If this were not the case, it would be sufficient for the frontplate to appease God for the impurity of the blood, and it would not be necessary for the frontplate to appease God for the impurity of the portions of offerings that are supposed to be eaten. Let us now say that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yosei.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומסבירים את השאלה: קא סלקא דעתך [עלה על דעתנו] לומר כי מדקאמר [ממה שאמר] ר׳ יוסי: אין הציץ מרצה על אכילות כשיטת ר׳ יהושע סבירא ליה [סבור הוא] שאמר בעינן תרתי [צריכים אנו שני דברים] שכדי שיעלה הקרבן לרצון, צריך שיהיו גם הבשר וגם הדם ראויים להקרבה. נימא השתא מתניתין [נאמר עכשיו כי משנתנו] היא שלא כשיטת ר׳ יוסי, שאם לא צריך את שניהם, אם כן לשם מה צריך ריצוי ציץ לאכילות, הרי די במה שמרצה על זריקת הדם?
The Gemara explains the question: It could enter your mind to say: From the fact that Rabbi Yosei said that the frontplate does not appease God for the impurity of portions of offerings that are supposed to be eaten, it can be inferred that he holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehoshua, who said that we require the two parts of the offering, the blood and the meat, to be valid. If this were not the case, it would be sufficient for the frontplate to appease God for the impurity of the blood, and it would not be necessary for the frontplate to appease God for the impurity of the portions of offerings that are supposed to be eaten. Let us now say that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yosei.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) לָא רַבִּי יוֹסֵי כר״אכְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר ס״לסְבִירָא לֵיהּ דְּאָמַר דָּם אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּשָׂר.

The Gemara rejects this assertion: No, Rabbi Yosei holds in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, who said that the blood of an offering is accepted although there is no meat.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
כרבי אליעזר ס״ל – דבחדא סגיא ולקמן פריך שתי הלחם אפילו חדא ליכא.
ודוחים: לא, ר׳ יוסי כר׳ אליעזר סבירא ליה [סבור הוא] שאמר שדי באחד מהם, ולכן כשיש את דם הקרבן אף על פי שאין בשר — מרצה.
The Gemara rejects this assertion: No, Rabbi Yosei holds in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, who said that the blood of an offering is accepted although there is no meat.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) אִי הָכִי לְמַאי הִלְכְתָא אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל אֲכִילוֹת וְלִיטַעְמָיךְ ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר הַצִּיץ מְרַצֶּה כֵּיוָן דְּאָמַר דָּם אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּשָׂר הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל אֲכִילוֹת לְמַאי הִלְכְתָא.

The Gemara asks: If so, with regard to what halakha did Rabbi Yosei say that the frontplate does not appease God for the impurity of the portions of offerings that are supposed to be eaten? Even if it does not appease God for the impurity of these portions, the offering remains valid. The Gemara rejects the question: And according to your reasoning, with regard to Rabbi Eliezer himself, who said that the frontplate appeases God for the impurity of the portions that are supposed to be eaten, since he said that the blood may be sprinkled although there is no meat, with regard to what halakha did he make his other statement that the frontplate appeases God for the impurity of the portions of offerings that are supposed to be eaten? Clearly, whether the frontplate appeases God is significant for reasons other than ensuring that an offering is accepted.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
למאי אין הציץ מרצה על אכילות – למאי מיבעי לן ריצוי ציץ דידהו אלא על כרחיך לרבי אליעזר ריצוי דציץ דאכילות לאו לאכשורי זריקה מיבעי לן לאפוקי בעלים דבלאו אכילות נמי מיתכשר אלא לאכילות גופייהו מיבעי לן.
רש״י בד״ה אלא לא כו׳ לכתחלה תרתי כו׳ מתכשר דיעבד כצ״ל והס״ד והד״א:
ומקשים: אי הכי [אם כך] למאי הלכתא [לאיזה צד של הלכה] נתכוון ר׳ יוסי באמרו אין הציץ מרצה על אכילות? הרי גם אם אינו מרצה, מכל מקום אפשר להקריב את הקרבן! ודוחים: וליטעמיך [ולשיטתך] ר׳ אליעזר עצמו שאמר הציץ מרצה אף על אכילות, כיון שאמר דם אף על פי שאין בשר, לשיטתו הציץ מרצה על אכילות למאי הלכתא צורך איזו הלכה] אמר זאת? שאם השיקול היחידי הוא ענין ריצוי הקרבן, אם כן, גם אם אין הציץ מרצה יצא ידי חובה בדם לחוד!
The Gemara asks: If so, with regard to what halakha did Rabbi Yosei say that the frontplate does not appease God for the impurity of the portions of offerings that are supposed to be eaten? Even if it does not appease God for the impurity of these portions, the offering remains valid. The Gemara rejects the question: And according to your reasoning, with regard to Rabbi Eliezer himself, who said that the frontplate appeases God for the impurity of the portions that are supposed to be eaten, since he said that the blood may be sprinkled although there is no meat, with regard to what halakha did he make his other statement that the frontplate appeases God for the impurity of the portions of offerings that are supposed to be eaten? Clearly, whether the frontplate appeases God is significant for reasons other than ensuring that an offering is accepted.
רש״ימהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אֶלָּא לְמִיקְבְּעֵיהּ בְּפִיגּוּל וּלְאַפּוֹקֵי מִידֵי מְעִילָה קָמִיפַּלְגִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר מְרַצֵּה צִיץ עִילָּוֵיהּ וּמְשַׁוֵּי לֵיהּ כְּטָהוֹר וְקָבַע לֵיהּ בְּפִיגּוּל וּמַפֵּיק לֵיהּ מִידֵּי מְעִילָה.

Rather, the fact that they disagree about whether the frontplate appeases God for the impurity of the portions of offerings that are supposed to be eaten determines whether it is possible to establish the offering as one disqualified due to improper intent [piggul] and whether it is possible to exclude the offering from the prohibition of misuse of consecrated property. The dispute is to be understood in this light: Rabbi Eliezer holds that the frontplate appeases God for the impurity of the meat that is supposed to be eaten, and it renders it like pure meat that is not disqualified. Therefore, although the meat may not be eaten, it may be established as piggul. Similarly, because it is treated as though it were pure, the sprinkling of the blood of the offering excludes the meat from the prohibition of misuse of consecrated property.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
למיקבעינהו בפיגול – דקי״ל אם יש פסול אחר בקרבן שחישב בו מחשבת פיגול אינו נקבע בפיגול להתחייב כרת על אכילתו דאמר מר ירצה כהרצאת כשר כך הרצאת פיגול במסכת מנחות (דף טז:).
ולאפוקי להאי בשר מידי מעילה – דבקדשי קדשים זריקתן משוי בבשרן שעת היתר לכהנים ותו לא קדשי ה׳ מיקרו ונפקו מידי מעילה.
ומשוי לי׳ כי טהור – ואע״ג דאסור לאוכלו בטומאה מיהו לכל שאר מילי הוי כי טהור ומהניא ליה זריקה למיקבעיה בפיגול כו׳.
אלא ודאי הכוונה היא לענין אחר, למיקבעיה צורך קביעתו] בפיגול ולאפוקי כן להוציאו] מידי מעילה, שכשם שאין הקרבן נקבע לרצון אלא אם כן אין בו פסול כלשהו, כך אינו נקבע לפיגול (אם חשב בו מחשבת חוץ לזמנו) אלא אם כן אין בו כל פסול אחר. וכך יש להבין את המחלוקת שר׳ אליעזר סבר: מרצה ציץ עילויה [עליו] על הבשר שנטמא ומשוי ליה [ועושה אותו] כבשר טהור שלא היה בו פסול אחר אף שאסור באכילה מחמת טומאתו, ולכן קבע ליה [קובע אותו] בפיגול, ובדומה לכך אף מפיק ליה [מוציא אותו] מידי מעילה שמועלים בקרבן (קדשי קדשים) עד שעה שנרצה לכפר, ומאז ואילך שוב אין מועלים בו, ועל ידי ריצוי הציץ נחשב הבשר הטמא גם הוא כעולה לרצון וממילא אף יוצא מידי מעילה.
Rather, the fact that they disagree about whether the frontplate appeases God for the impurity of the portions of offerings that are supposed to be eaten determines whether it is possible to establish the offering as one disqualified due to improper intent [piggul] and whether it is possible to exclude the offering from the prohibition of misuse of consecrated property. The dispute is to be understood in this light: Rabbi Eliezer holds that the frontplate appeases God for the impurity of the meat that is supposed to be eaten, and it renders it like pure meat that is not disqualified. Therefore, although the meat may not be eaten, it may be established as piggul. Similarly, because it is treated as though it were pure, the sprinkling of the blood of the offering excludes the meat from the prohibition of misuse of consecrated property.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) ור׳וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר לָא מְרַצֵּה צִיץ עִילָּוֵיהּ וְלָא מְשַׁוֵּי לֵיהּ כְּטָהוֹר וְלָא קָבַע לֵיהּ בְּפִיגּוּל וְלָא מַפֵּיק לֵיהּ מִידֵּי מְעִילָה.

And Rabbi Yosei holds that the frontplate does not appease God for the impurity of sacrificial meat that has become impure, and it does not render it like pure meat. Therefore, sprinkling the blood of the offering does not establish it as piggul and does not exclude it from the prohibition of misusing consecrated property.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואילו ר׳ יוסי סבר: לא מרצה ציץ עילויה [עליו], ולא משוי ליה [עושה אותו] כטהור, ולא קבע ליה [יכול לקובעו] בפיגול, ולא מפיק ליה [מוציא אותו] מידי מעילה, ועל כל פנים אין מקום לקושיה שהקשינו.
And Rabbi Yosei holds that the frontplate does not appease God for the impurity of sacrificial meat that has become impure, and it does not render it like pure meat. Therefore, sprinkling the blood of the offering does not establish it as piggul and does not exclude it from the prohibition of misusing consecrated property.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) מַתְקֵיף לַהּ רַב מָרִי נְהִי נָמֵי דְּרַבִּי יוֹסֵי סָבַר כר״אכְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּשְׁלָמָא זְבָחִים אִיכָּא דָּם עוֹמֶר נָמֵי אִיכָּא קוֹמֶץ לֶחֶם הַפָּנִים נָמֵי אִיכָּא בָּזִיכִין.

Rav Mari strongly objects to this conclusion: Even granting that Rabbi Yosei holds in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer that an offering is accepted through the blood alone, even if the meat has become ritually impure, there is still a difficulty. Granted, in the case of animal offerings, which have two permitting factors, the blood and the meat, there is at least one of them, the blood, for which the frontplate appeases God and causes the offering to be accepted. With regard to the omer, too, there is the handful, for which the frontplate appeases God and is thereby validated. With regard to the shewbread, too, there are the bowls of frankincense, which permit the bread in the same manner that the handful permits a meal-offering.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ורבי יוסי סבר – נהי דזריקה כשירה היא להוציא את הבעלים ידי נדרן דלא בעינן תרתי מיהו להאי בשר לא מהני ציץ למהוי הך זריקה מהניא ליה למיקבעה בפיגול ולאפוקה מידי מעילה.
בשלמא זבחים – דמתני׳ איכא עולין דמרצי ציץ עלייהו ואיכא תרתי.
עומר נמי דאיכא קומץ – דמרצי ציץ עליה וחדא מיהא איכא.
ובלחם הפנים איכא בזיכין – שמתירין את הלחם כקומץ למנחה דכתיב ביה (ויקרא כד) והיתה ללחם לאזכרה.
בזיכים – לבונה של לחם הפנים וכתיב בקומץ (שם ב) והקטיר הכהן את אזכרתה וציץ מרצי עלייהו דהא עולים נינהו.
כבר ביארנו בראשון של יומא שבכל יום ויום משבעת ימי הפרישה בין בכהן גדול קודם יום הכפורים בין בכהן שנתמנה לשרוף את הפרה מזין עליו מאפר כל החטאות שהיו שם שנותנין היו מכל פרה ופרה קצת מאפרה בחיל למשמרת חוץ מיום רביעי להפרשה שאין מזין עליו כלל כמו שביארנו שם ויש פוסקין שבכהן גדול ביום הכפורים אינו מזה אלא שלישי ושביעי וכבר ביארנוה במקומה:
מתקיף לה [מקשה עליה] על מסקנתנו זו רב מרי: נהי נמי [נניח גם כן] שר׳ יוסי סבר כר׳ אליעזר שעולה הקרבן לרצון גם בדם הקרבן לחוד אם נטמא הבשר עצמו בשלמא [נניח] לענין זבחים שיש בהם שני מתירים, איכא [יש] לפחות דבר אחד שבעטיו הוא עולה לרצון, שהוא הדם שריצה הציץ על טומאתו ועל ידו עולה הקרבן לרצון. בעומר נמי [גם כן] איכא [יש] קומץ שהציץ מכפר עליו ומכשירו, ובלחם הפנים נמי [גם כן] יש בזיכין שמתירים את הלחם כמו הקומץ במנחה,
Rav Mari strongly objects to this conclusion: Even granting that Rabbi Yosei holds in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer that an offering is accepted through the blood alone, even if the meat has become ritually impure, there is still a difficulty. Granted, in the case of animal offerings, which have two permitting factors, the blood and the meat, there is at least one of them, the blood, for which the frontplate appeases God and causes the offering to be accepted. With regard to the omer, too, there is the handful, for which the frontplate appeases God and is thereby validated. With regard to the shewbread, too, there are the bowls of frankincense, which permit the bread in the same manner that the handful permits a meal-offering.
רש״יבית הבחירה למאיריפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אֶלָּא שְׁתֵּי הַלֶּחֶם מַאי אִיכָּא לְמֵימַר.

But with regard to the two loaves, what is there to say? They are completely eaten, and nothing is brought on the altar. How can they be brought in a state of ritual impurity, as the mishna has stated, according to the opinion of Rabbi Yosei?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא שתי הלחם – דכולה אכילות ור׳ יוסי אין הציץ מרצה על אכילות קאמר מאי איכא למימר.
אלא שתי הלחם מאי איכא למימר [מה יש לומר בהם]? הרי עשויים הם לאכילה בלבד!
But with regard to the two loaves, what is there to say? They are completely eaten, and nothing is brought on the altar. How can they be brought in a state of ritual impurity, as the mishna has stated, according to the opinion of Rabbi Yosei?
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) וכ״תוְכִי תֵּימָא לִקְרַב עִמָּהֶן הַיְינוּ שַׁלְמֵי צִיבּוּר א״כאִם כֵּן הָווּ לְהוּ אַרְבָּעָה וַאֲנַן חֲמִשָּׁה תְּנַן.

And if you say that the two loaves are valid because the frontplate appeases God for the impurity of the two lambs that are sacrificed with them, this is the same as the communal peace-offerings that are mentioned separately in the mishna. If so, there are only four offerings listed in the mishna. But we learned in the mishna that there are five, because the two loaves and the communal peace-offerings are listed separately.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וכי תימא – הא דקתני מתני׳ שתי הלחם באין בטומאה לאו בשתי הלחם הבאות בפני עצמן כגון שלא היו להן כבשים דאמרינן במנחות (דף מה:) דבאין בפני עצמן ובהנהו לא קאמר מתני׳ דליתו בטומאה אלא בבאו עם הכבשים ומשום הכבשים הקריבין עמהן ששחיטתן מקדשת את הלחם וזריקת דמם מתרת אותן קאמר מתניתין דבאות בטומאה משום דציץ מרצי עלייהו.
וכי תימא [ואם תאמר] לקרב עמהן שהכוונה ששתי הלחם מצטרפים עם קרבן שני הכבשים הקרב עמהם, שאף ששתי הלחם עצמם טמאים, מכל מקום דם הכבשים שעולה לרצון אחר שריצה הציץ על טומאתם מתיר אף אותם, אבל הרי היינו שלמי ציבור שנמנו לעצמם במשנה, ואם כן הוו להו ארבעה [הרי הם ארבעה דברים] במשנה ואנן חמשה תנן [ואנחנו חמשה שנינו] ובמנין זה שתי הלחם ושלמי ציבור נמנים כל אחד לעצמו!
And if you say that the two loaves are valid because the frontplate appeases God for the impurity of the two lambs that are sacrificed with them, this is the same as the communal peace-offerings that are mentioned separately in the mishna. If so, there are only four offerings listed in the mishna. But we learned in the mishna that there are five, because the two loaves and the communal peace-offerings are listed separately.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) אֶלָּא קָסָבַר רַבִּי יוֹסֵי טוּמְאָה הוּתְּרָה בְּצִיבּוּר.

Rather, the previous suggestion is rejected. Instead, it is suggested that Rabbi Yosei holds that ritual impurity is permitted in cases involving the public, even without the frontplate. Therefore, the two loaves remain valid.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הותרה בציבור – ולא בעי׳ ציץ.
אלא יש לדחות מה שאמרנו, ונאמר כי קסבר [סבור הוא] ר׳ יוסי: טומאה הותרה בציבור ללא היתר ציץ ומטעם זה קרבים שתי הלחם ומקשים:
Rather, the previous suggestion is rejected. Instead, it is suggested that Rabbi Yosei holds that ritual impurity is permitted in cases involving the public, even without the frontplate. Therefore, the two loaves remain valid.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(12) וְהָא תַּנְיָא אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה מַזִּין עָלָיו כׇּל שִׁבְעָה מִכׇּל חַטָּאוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר באֵין מַזִּין עָלָיו אֶלָּא שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי בִּלְבַד.

The Gemara asks: But wasn’t the following baraita taught concerning the purity of both the High Priest on Yom Kippur and the priest who burns the red heifer, each of whom is separated from his house for seven days to ensure his purity? The baraita states: In the case of both this priest and that priest, one sprinkles on him all seven days of his separation from all the purification offerings, i.e., the ashes of the red heifers, that are there in the Temple. If he had become impure through contact with a corpse, he will be purified through the sprinkling of the purification offering. This is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yosei says: One does not sprinkle upon him on any day except for the third and seventh days of his separation. This ensures his purification.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אחד זה ואחד זה – אחד כהן השורף את הפרה ואחד כהן גדול ביום הכפורים שטעונין פרישה שבעת ימים.
מכל חטאות – מכל אפרי הפרות שהיו במקדש שאפר פרה של משה לא כלתה.
כל שבעה – בפ״ק דיומא מפרש טעמא בראשון לפרישתו שמא היום שלישי לטומאתו שמא היום ג׳ ימים שניטמא במת וחששא בעלמא היא ומעלה וכן שני שמא שלישי ושלישי שמא שלישי ואינך מספקינן כל חד וחד בז׳ לטומאה.
מכלל דרבי יוסי כרבי יהושע ס״ל – תימה לרשב״א מנא ליה הא דילמא כר׳ אליעזר סבירא ליה ואין הציץ מרצה על אכילות נפקא מינה לשתי הלחם.
בד״ה כל שבעה כו׳ ושלישי שמא שלישי ואינך כו׳ כצ״ל. ונ״ב ובפ״ק דיומא מקשה רביעי אמאי מזין עליו הא לא שלישי ולא שביעי הוא ומשני לבד מרביעי קאמר ע״ש:
והא תניא [והרי שנויה ברייתא] בענין טהרת הכהן הגדול לצורך יום הכיפורים וכן הכהן העושה את הפרה האדומה שמפרישים אותם שבעה ימים קודם לכן כדי להיטהר ואמרו כי אחד זה ואחד זה מזין עליו כל שבעה ימי הפרישה מכל חטאות (אפר פרה האדומה) שהיו שם במקדש שאם נטמא באחד הימים בטומאת מת נטהר על ידי הזיית מי חטאת, אלו דברי ר׳ מאיר, ר׳ יוסי אומר: אין מזין עליו אלא שלישי ושביעי בלבד שמא נטמא בדיוק ביום לפני שפרש לטהרה, ואין חוששים ביותר מכן.
The Gemara asks: But wasn’t the following baraita taught concerning the purity of both the High Priest on Yom Kippur and the priest who burns the red heifer, each of whom is separated from his house for seven days to ensure his purity? The baraita states: In the case of both this priest and that priest, one sprinkles on him all seven days of his separation from all the purification offerings, i.e., the ashes of the red heifers, that are there in the Temple. If he had become impure through contact with a corpse, he will be purified through the sprinkling of the purification offering. This is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yosei says: One does not sprinkle upon him on any day except for the third and seventh days of his separation. This ensures his purification.
עין משפט נר מצוהרש״יתוספותמהרש״ל חכמת שלמהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(13) וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ קָסָבַר רַבִּי יוֹסֵי טוּמְאָה הוּתְּרָה בְּצִיבּוּר לְמָה לִי הַזָּאָה כְּלָל אֶלָּא מְחַוַּורְתָּא מתני׳מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יוֹסֵי.

And if it enters your mind that Rabbi Yosei holds that ritual impurity is permitted in cases involving the public, why do I need sprinkling at all? The offerings of Yom Kippur are communal offerings and may be sacrificed even in a state of ritual impurity. Rather, it is clear that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yosei.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הזאה למה לי – הא קרבן דיום הכפורים דציבור הוא ודוחה טומאה אלא ש״מ בקושי נדחית טומאה בקרבנות ובעי ריצוי ציץ וכיון דלא מרצי אאכילות לא מיתוקם שתי הלחם דמתניתין כר׳ יוסי ואפילו סבירא ליה דבחדא סגיא דהא אפילו חדא ליכא.
ואי סלקא דעתך [ואם עולה על דעתך] שסבר ר׳ יוסי טומאה הותרה בציבור למה לי הזאה כלל הרי קרבן יום הכיפורים ופרה אדומה הם קרבן ציבור והותרה טומאתו? אלא אין לקבל ביאור זה ומחוורתא מתניתין [מחוור, ברור, כי משנתנו] שלא כר׳ יוסי.
And if it enters your mind that Rabbi Yosei holds that ritual impurity is permitted in cases involving the public, why do I need sprinkling at all? The offerings of Yom Kippur are communal offerings and may be sacrificed even in a state of ritual impurity. Rather, it is clear that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yosei.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(14) א״לאֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי וְרַבִּי יוֹסֵי שְׁטָרָא מְזַכֵּי לְבֵי תְרֵי הוּא דְּתַנְיָא א״ראָמַר רַבִּי יוֹסֵי רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּזְבָחִים וְדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּזְבָחִים וְדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּמְנָחוֹת וְדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּמְנָחוֹת.

With regard to Rabbi Yosei’s statement quoted earlier, Rav Pappa said to Abaye: Rabbi Yosei is like a document that awards something to two conflicting parties, as it was taught in a baraita that Rabbi Yosei said: I see as correct the statement of Rabbi Eliezer with regard to animal offerings, and the statement of Rabbi Yehoshua with regard to animal offerings, and the statement of Rabbi Eliezer with regard to meal-offerings, and the statement of Rabbi Yehoshua with regard to meal-offerings.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שטרא מזכי לבי תרי הוא – בתמיה כלומר מי ראה שטר שמזכה את התובע ואת הנתבע דקאמר רבי יוסי רואה אני את דברי שניהן.
ב ביחס לדברי ר׳ יוסי שהובאו קודם, אמר ליה [לו] רב פפא לאביי בתמיהה: ור׳ יוסי שטרא מזכי לבי תרי הוא [שטר מזכה הוא לשניים גם לתובע וגם לנתבע] שהוא מסכים לשתי הדעות הסותרות?! דתניא כן שנינו בברייתא], אמר ר׳ יוסי: רואה אני כנכונים את דברי ר׳ אליעזר בזבחים, ואת דברי ר׳ יהושע בזבחים, ואת דברי ר׳ אליעזר במנחות ואת דברי ר׳ יהושע במנחות.
With regard to Rabbi Yosei’s statement quoted earlier, Rav Pappa said to Abaye: Rabbi Yosei is like a document that awards something to two conflicting parties, as it was taught in a baraita that Rabbi Yosei said: I see as correct the statement of Rabbi Eliezer with regard to animal offerings, and the statement of Rabbi Yehoshua with regard to animal offerings, and the statement of Rabbi Eliezer with regard to meal-offerings, and the statement of Rabbi Yehoshua with regard to meal-offerings.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(15) דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּזְבָחִים שֶׁהָיָה אוֹמֵר ׳דָּם אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּשָׂר׳ דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּזְבָחִים שֶׁהָיָה אוֹמֵר אִם אֵין דָּם אֵין בָּשָׂר אִם אֵין בָּשָׂר אֵין דָּם דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בִּמְנָחוֹת שֶׁהָיָה אוֹמֵר קוֹמֶץ אע״פאַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם שִׁירַיִם וְדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בִּמְנָחוֹת שֶׁהָיָה אוֹמֵר אִם אֵין שָׁם שִׁירַיִם אֵין קוֹמֶץ אִם אֵין קוֹמֶץ אֵין שִׁירַיִם.

The statement of Rabbi Eliezer is correct with regard to animal offerings, as he would say that the blood brings atonement although there is no meat. The statement of Rabbi Yehoshua is correct with regard to animal offerings, as he would say that if there is no blood there is no meat, and if there is no meat there is no blood. The statement of Rabbi Eliezer is correct with regard to meal-offerings, as he would say that the handful is fit although there is no remainder. The statement of Rabbi Yehoshua is correct with regard to meal-offerings, as he would say that if there is no valid handful there is no remainder, and if there is no remainder there is no handful. Rabbi Yosei accepted several contradictory statements.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומפרטים: את דברי ר׳ אליעזר בזבחים, שהיה אומר: זורקים את הדם אף על פי שאין בשר, וכן את דברי ר׳ יהושע בזבחים, שהיה אומר: אם אין דם אין בשר, אם אין בשר אין דם וכן רואה את דברי ר׳ אליעזר במנחות שהיה אומר: קומץ מרצה אף על פי שאין שם שירים שאבדו או נטמאו, וכן דברי ר׳ יהושע במנחות, שהיה אומר: אם אין שם שירים אין קומץ, אם אין קומץ אין שירים וכל דבריו סותרים זה את זה!
The statement of Rabbi Eliezer is correct with regard to animal offerings, as he would say that the blood brings atonement although there is no meat. The statement of Rabbi Yehoshua is correct with regard to animal offerings, as he would say that if there is no blood there is no meat, and if there is no meat there is no blood. The statement of Rabbi Eliezer is correct with regard to meal-offerings, as he would say that the handful is fit although there is no remainder. The statement of Rabbi Yehoshua is correct with regard to meal-offerings, as he would say that if there is no valid handful there is no remainder, and if there is no remainder there is no handful. Rabbi Yosei accepted several contradictory statements.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(16) א״לאֲמַר לֵיהּ מִסְתַּבְּרָא קָאָמַר כִּי קָאֵי בִּזְבָחִים אָמַר מִסְתַּבְּרָא כִּי הֵיכִי דִּפְלִיגִי בִּזְבָחִים פְּלִיגִי נָמֵי בִּמְנָחוֹת קָאֵי בִּמְנָחוֹת אָמַר מִסְתַּבְּרָא כִּי הֵיכִי דִּפְלִיגִי בִּמְנָחוֹת פְּלִיגִי נָמֵי בִּזְבָחִים.

Abaye said to him: Rabbi Yosei did not intend to issue a halakhic ruling in favor of both opinions. Rather, he said what was reasonable. How so? When involved in studying the halakhot of animal offerings, he said: It is reasonable that just as they disagree with regard to animal offerings, they also disagree with regard to meal-offerings. When involved in studying the halakhot of meal-offerings, he said: It is reasonable that just as they disagree with regard to meal-offerings, they also disagree with regard to animal offerings.
רש״יתוספות רי״ד מהדורה תליתאהפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
מסתברא קאמר – מסתברא דפליגי בתרוייהו קאמר.
קאי בזבחים ואמר מסתברא כו׳ – פירוש: רישא דבריתא אמר כשראה שחלקו במנחות ואמר רואה אני דבריהם שגם בזבחים חלקו וסיפא אמר כשראה שחלקו בזבחים ואמר רואה אני דבריהם שגם במנחות חלקו ולא ביחד אמר שני הדברים ותנא דבריתא חיבר דבריו ביחד ושנאן זה אצל זה.
אמר ליה [לו] אביי: אין הכוונה שפסק הלכה כשתי דעות סותרות, אלא מסתברא קאמר [מסתברים הדברים, רצה לומר] כיצד? כי קאי [כאשר עמד, היה עוסק] בזבחים אמר: מסתברא כי היכי דפליגי [מסתבר, כפי שהם חלוקים] בזבחים, פליגי נמי [חלוקים הם גם] במנחות, קאי [וכאשר עמד] במנחות אמר: מסתברא כי היכי דפליגי [מסתבר כשם שהם חלוקים] במנחות פליגי נמי [חלוקים הם גם] בזבחים.
Abaye said to him: Rabbi Yosei did not intend to issue a halakhic ruling in favor of both opinions. Rather, he said what was reasonable. How so? When involved in studying the halakhot of animal offerings, he said: It is reasonable that just as they disagree with regard to animal offerings, they also disagree with regard to meal-offerings. When involved in studying the halakhot of meal-offerings, he said: It is reasonable that just as they disagree with regard to meal-offerings, they also disagree with regard to animal offerings.
רש״יתוספות רי״ד מהדורה תליתאהפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(17) א״לאֲמַר לֵיהּ הָתִינַח כִּי קָאֵי בִּזְבָחִים אָמַר מִסְתַּבְּרָא כִּי הֵיכִי דִּפְלִיגִי בִּזְבָחִים פְּלִיגִי נָמֵי בִּמְנָחוֹת דְּעִיקָּר קְרָאֵי כִּי כְּתִיבִי בִּזְבָחִים כְּתִיבִי אֶלָּא כִּי קָאֵי בִּמְנָחוֹת וְאָמַר מִסְתַּבְּרָא כִּי הֵיכִי דִּפְלִיגִי בִּמְנָחוֹת פְּלִיגִי נָמֵי בִּזְבָחִים וְהָא עִיקָּר קְרָאֵי בִּזְבָחִים הוּא דִּכְתִיבִי.

Rav Pappa said to him: It works out well to say that when he was involved in animal offerings, he said: It is reasonable that just as they disagree with regard to animal offerings, they also disagree with regard to meal-offerings, as the essential verses written about this topic are written with regard to animal offerings. But it does not seem realistic to say that when he was involved in meal-offerings, he said: It is reasonable that just as they disagree with regard to meal-offerings, they disagree with regard to animal offerings. Aren’t the essential verses about this topic written with regard to animal offerings? Clearly, meal-offerings would not serve as a model for animal-offerings.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
עיקר קראי – ועשית עולותיך.
בזבחים כתיבי – ובמנחות לא כתיבי ואצטריך לאשמעי׳ דאפ״ה פליגי במנחות.
והא עיקר קראי בזבחים כתיבי – תימה לר״י לריש לקיש דאמר במנחות פרק קמא (מנחות ט.) שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה אין מקטיר קומץ עליהן אדרבה קראי במנחות כתיבי דבזבחים כיון שנשתייר כזית בשר זורק את הדם ומשמע התם דטעמיה מקרא דכתיב המנחה מיהו לרבי יוחנן דפליג עליה התם אתי שפיר.
אמר ליה [לו] רב פפא: התינח [דבר זה נוח, נניח] כי קאי [כאשר עמד עסק] בזבחים אמר: מסתברא כי היכי דפליגי [מסתבר שכפי שהם חלוקים] בזבחים, פליגי נמי [חלוקים הם גם כן] במנחות, שעיקר קראי כי כתיבי [המקראות הכתובים] בענין זה בזבחים כתיבי [הם כתובים]. אלא, כי קאי [כאשר היה עומד עוסק] במנחות ואמר: מסתברא כי היכי דפליגי [מסתבר שכפי שהם חלוקים] במנחות פליגי נמי [חלוקים הם גם כן] בזבחים? אי אפשר לומר כן, והא [והרי] עיקר קראי [המקראות] בזבחים הוא דכתיבי [שכתובים] וברור לו שנחלקו בזבחים.
Rav Pappa said to him: It works out well to say that when he was involved in animal offerings, he said: It is reasonable that just as they disagree with regard to animal offerings, they also disagree with regard to meal-offerings, as the essential verses written about this topic are written with regard to animal offerings. But it does not seem realistic to say that when he was involved in meal-offerings, he said: It is reasonable that just as they disagree with regard to meal-offerings, they disagree with regard to animal offerings. Aren’t the essential verses about this topic written with regard to animal offerings? Clearly, meal-offerings would not serve as a model for animal-offerings.
רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(18) אֶלָּא לָא קַשְׁיָא רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנִטְמָא וְדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּאָבוּד וְשָׂרוּף.

Rather, this answer has been refuted, and Rabbi Yosei’s statement is not difficult for a different reason. When he said: I see as correct the statement of Rabbi Eliezer, he was referring to cases in which part of the offering became impure. When he said that he agreed with the opinion of Rabbi Yehoshua, he was referring to cases in which part of the offering was lost or burned. In other words, Rabbi Yosei partially accepts the opinions of both Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא נדחה תירוץ זה, ולא קשיא [קשה] וכך יש לתרץ ולבאר סתירת דבריו: שכשאמר רואה אני את דברי ר׳ אליעזר לא אמר כן אלא בנטמא, וכשאמר דברי ר׳ יהושע לא אמר כן אלא באבוד ושרוף. ולפי הסבר זה הסכים למקצת דברי ר׳ אליעזר ומקצת דברי ר׳ יהושע.
Rather, this answer has been refuted, and Rabbi Yosei’s statement is not difficult for a different reason. When he said: I see as correct the statement of Rabbi Eliezer, he was referring to cases in which part of the offering became impure. When he said that he agreed with the opinion of Rabbi Yehoshua, he was referring to cases in which part of the offering was lost or burned. In other words, Rabbi Yosei partially accepts the opinions of both Rabbi Eliezer and Rabbi Yehoshua.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(19) בְּנִטְמָא מ״טמַאי טַעְמָא מִשּׁוּם דִּמְרַצֵּי צִיץ הָא שָׁמְעַתְּ לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל אֲכִילוֹת.

The Gemara asks: In a case in which the offering became impure, what is the reason that Rabbi Yosei accepts the opinion of Rabbi Eliezer? It is because the frontplate appeases God for the impurity. But this is impossible, as you have heard that Rabbi Yosei said that the frontplate does not appease God for the impurity of the portions of offerings that are supposed to be eaten.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ושואלים: בנטמא מאי טעמא [מה הטעם] אמר שהוא רואה את דברי ר׳ אליעזר — משום דמרצי [שמרצה] ציץ על הטומאה. אך זה אינו אפשרי, הא שמעת ליה [הרי שמעת אותו] את ר׳ יוסי שאמר: אין הציץ מרצה על אכילות!
The Gemara asks: In a case in which the offering became impure, what is the reason that Rabbi Yosei accepts the opinion of Rabbi Eliezer? It is because the frontplate appeases God for the impurity. But this is impossible, as you have heard that Rabbi Yosei said that the frontplate does not appease God for the impurity of the portions of offerings that are supposed to be eaten.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(20) אֶלָּא לָא קַשְׁיָא רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּצִיבּוּר רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּיָחִיד.

Rather, this answer should be rejected, and Rabbi Yosei’s opinion is not difficult for the following reason. When he said: I see as correct the opinion of Rabbi Eliezer, he was referring to a case in which of an offering involves the public. When he said: I see as correct the opinion of Rabbi Yehoshua, he was referring to the offering of an individual.
פירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא יש לדחות תירוץ זה ולומר הסבר אחר בסתירת דבריו, לא קשיא [קשה] ויש להבין כך: רואה אני את דברי ר׳ אליעזר בקרבן ציבור, רואה אני את דברי ר׳ יהושע בקרבן יחיד,
Rather, this answer should be rejected, and Rabbi Yosei’s opinion is not difficult for the following reason. When he said: I see as correct the opinion of Rabbi Eliezer, he was referring to a case in which of an offering involves the public. When he said: I see as correct the opinion of Rabbi Yehoshua, he was referring to the offering of an individual.
פירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(21) בְּצִיבּוּר מ״טמַאי טַעְמָא מִשּׁוּם דְּטוּמְאָה הוּתְּרָה בְּצִיבּוּר חֲדָא דְּשָׁמְעַתְּ לֵיהּ לר׳לְרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר טוּמְאָה דְּחוּיָה הִיא בְּצִיבּוּר וְעוֹד אִי בְּצִיבּוּר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַכְשִׁיר וְלָא רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ

The Gemara asks: With regard to an offering involving the public, what is the reason that Rabbi Yosei accepts the opinion of Rabbi Eliezer? It is because ritual impurity is permitted in cases involving the public. This explanation can be rejected for two reasons. One reason is that you have heard that Rabbi Yosei said that ritual impurity is merely overridden in cases involving the public; it is not wholly permitted. And furthermore, if Rabbi Yosei was referring to the offering of the public, is it only Rabbi Eliezer who validates the offering, and not Rabbi Yehoshua?
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך פגל
פגלא(פסחים סח) דלא מיקבע פיגול אלא בזריקה פי׳ מי ששוחט הזבח ובשעת שחיטה או בשעת קבלת הדם או בשעת הולכת הדם או חישב בזריקה לאכול הבשר למחר או אפילו כזית מבשר או מעור האליה למחר או חישב לזרוק מקצת דם למחר או להקטיר מקצת אמורין למחר פגול הוא וזה חוץ לזמנו ואסור ליקרב על גבי מזבח ואם עבר והקריבו ולא עירב בו מחשבת חוץ למקומו ואם אכל ממנו חייב עליו כרת וזה שקרב המתיר כמצותו שלא עירב בו מחשבת חוץ למקומו ואם חשב לזרוק מן הדם בחוץ או להקטיר אימורין בחוץ או לאכול בשר בחוץ על גבי המזבח ואם עבר והקריבו ואכל ממנו אח״כ זהו חוץ למקומו ואין חייבין עליו כרת והכל מפורש (זבחים כח. במשנה ובגמרא) פיגול טעון צורה (פסחים עח.) כלומר אינו נשרף אלא עד שתעובר צורתו:
א. [אונריין.]
ועוד – בציבור ר׳ אליעזר הוא דמכשיר ולא ר׳ יהושע. בתמיה.
ושוב מקשים: בציבור מאי טעמא [מה הטעם] מסכים הוא לדברי ר׳ אליעזר משום שטומאה הותרה בציבור והסבר זה יש לדחות מפני סיבות שונות חדא [טעם אחד] כנגד זה: ששמעת ליה [אותו] את ר׳ יוסי שאמר טומאה דחויה היא בלבד בציבור ולא הותרה לגמרי כפי שהוכחנו קודם, ועוד: אי [אם] מדובר בציבור, וכי ר׳ אליעזר לבדו מכשיר ולא ר׳ יהושע?
The Gemara asks: With regard to an offering involving the public, what is the reason that Rabbi Yosei accepts the opinion of Rabbi Eliezer? It is because ritual impurity is permitted in cases involving the public. This explanation can be rejected for two reasons. One reason is that you have heard that Rabbi Yosei said that ritual impurity is merely overridden in cases involving the public; it is not wholly permitted. And furthermore, if Rabbi Yosei was referring to the offering of the public, is it only Rabbi Eliezer who validates the offering, and not Rabbi Yehoshua?
הערוך על סדר הש״סרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

פסחים עח. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה פסחים עח., ר׳ חננאל פסחים עח., הערוך על סדר הש"ס פסחים עח., רש"י פסחים עח., תוספות פסחים עח., תוספות רי"ד מהדורה תליתאה פסחים עח., בית הבחירה למאירי פסחים עח. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מהרש"ל חכמת שלמה פסחים עח., מהרש"א חידושי הלכות פסחים עח., פירוש הרב שטיינזלץ פסחים עח.

Pesachim 78a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Pesachim 78a, R. Chananel Pesachim 78a, Collected from HeArukh Pesachim 78a, Rashi Pesachim 78a, Tosafot Pesachim 78a, Tosefot Rid Third Recension Pesachim 78a, Meiri Pesachim 78a, Maharshal Chokhmat Shelomo Pesachim 78a, Maharsha Chidushei Halakhot Pesachim 78a, Steinsaltz Commentary Pesachim 78a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144