גמרא
פירוש
בְּזָב מִשּׁוּם דְּלָא מְטַמֵּא בְּאוֹנֶס אֲבָל זָבָה דִּמְטַמְּיָא בְּאוֹנֶס אֵימָא לָא צְרִיכָא.
וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא בְּזָבָה מִשּׁוּם דְּלָא מְטַמְּיָא בִּרְאִיּוֹת כִּבְיָמִים אֲבָל זָב דִּמְטַמֵּא בִּרְאִיּוֹת כִּבְיָמִים אֵימָא לָא צְרִיכָא.
אָמַר אַבָּיֵי מְנָא אָמֵינָא לַהּ דְּתַנְיָא {ויקרא י״ב:ב׳} דְּוֹתָהּ תִּטְמָא לְרַבּוֹת אֶת בּוֹעֲלָהּ.
דְּוֹתָהּ תִּטְמָא לְרַבּוֹת אֶת הַלֵּילוֹת דְּוֹתָהּ תִּטְמָא לְרַבּוֹת אֶת הַיּוֹלֶדֶת בְּזוֹב שֶׁצְּרִיכָה שֶׁתֵּשֵׁב שִׁבְעָה נְקִיִּים.
מַאי לַָאו נְקִיִּים מִלֵּידָה לָא מִדָּם.
וְאָמַר אַבָּיֵי מְנָא אָמֵינָא לַהּ דְּתַנְיָא כִּימֵי נִדָּתָהּ כָּךְ יְמֵי לֵידָתָהּ מָה יְמֵי נִדָּתָהּ אֵין רְאוּיִן לְזִיבָה וְאֵין סְפִירַת שִׁבְעָה עוֹלָה מֵהֶן אַף יְמֵי לֵידָתָהּ שֶׁאֵין רְאוּיִן לְזִיבָה אֵין סְפִירַת שִׁבְעָה עוֹלָה מֵהֶן.
וְרָבָא הָא מַנִּי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא דְּאָמַר מִסְתָּר נָמֵי סָתְרָה.
וְכִי דָנִין אֶפְשָׁר מִשֶּׁאִי אֶפְשָׁר.
אָמַר רַב אַחָדְבוּי בַּר אַמֵּי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
מה ימי נדותה דאין ראוין לזיבה – וא״ת דבשילהי בא סימן (לקמן דף נד.) אמר ימי נדותה שאינה רואה בהן עולין לספירת זיבתה וי״ל דהתם מיירי בזבה קטנה שרואה יום י״א דיום י״ב הויא ביה תחלת נדה ועולה לה. על כרחך הקישן הכתוב – ואין משיבין על ההיקש וא״ת והא בפ׳ התודה (מנחות דף פב.) פריך ר״ע לר׳ אליעזר וכי דנין אפשר משאי אפשר אע״ג דטעמא דרבי אליעזר דדריש היקשא מועבדת שיהו כל העבודות שוות ור״ע נמי אית ליה היקשא דועבדת בפרק מי שהיה טמא (פסחים דף צו.) וי״ל דהתם לא מצי למימר על כרחך הקישן הכתוב דאיצטריך היקשא להנהו דרשות דפסחים (דף צו.). ארבעים מיבעיא – בסוכה לא פריך כי האי גוונא ארבי יהודה דמכשיר עד ארבעים וחמשים אמה התם משום דקים ליה דלאו דוקא אלא ארבעים וחמשים כדאמרי אינשי ואפילו טובא אבל הכא הוי דוקא חמשים כדקתני בסמוך וחמשים שהולד מטהר ובפרק מפנין (שבת דף קכו:) דפריך השתא ה׳ קופות ד׳ מיבעיא המקשה סבר דדוקא נקט ומשני דלאו דוקא נקט אלא ד׳ וה׳ כדאמרי אינשי ועוד משני דהוה דוקא ד׳ מאוצר קטן וה׳ מאוצר גדול ובפרק אע״פ (כתובות דף ס.) תינוק יונק אפי׳ ד׳ וה׳ שנים נמי לא דייק התם משום דלאו דוקא ה׳ אלא לפי צרכו כדקאמר התם ואפילו חבילתו על כתפו ובפרק הזרוע (חולין דף קלב:) דאמר כהן טבח ב׳ וג׳ שבתות פטור מן המתנות מכאן ואילך חייב במתנות התם נקט ב׳ לרבי דאמר בתרי זימני הוה חזקה ולרשב״ג ג׳. ורב אדא בר אהבה אמר אף ימים הראויים לספירת סתירת זיבתה – וא״ת מה הוסיף על דברי רב הא לרב נמי הראויין לספירה היינו ז׳ ימים אחר י״א יום ואז מתחילות י״א אחרים שהם ימי זיבה וא״כ לדידיה נמי לעולם קושי מטהר וי״ל דאינה נדה עד שיעברו שבעה ימי הספירה אחר י״א ואם ראתה אז אף בקושי טמאה לרב ולרב אדא טהורה דראויין לספירת סתירת זיבתה ור״ח פי׳ דלוי אינו מטהר אלא תשעה ימים הראוין ליעשות בהן זבה אבל י׳ וי״א דאינם ראויין ליעשות בהן זבה דאפילו ראתה אפי׳ גם בי״ב אינה אלא נדה ורב מוסיף ימים הראויין לספירה כגון עשירי וי״א וחמשה ימים אחרי כן אבל שני ימים משבעה ימים אחרונים אם ראתה בהן טמאה לרב ורב אדא מוסיף אף אותם שני ימים ונמצא כולן טהורין.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush