גמרא
פירוש
אֲזַל שֵׁילָא אֲמַר לִדְבֵיתְהוּ צְבִית לִי זְוַודְתָּא דְּלָא לֵיזִיל וְלֵימָא לֵיהּ לְרַב מִילֵּי עִילָּוַאי צְבִיתָה לֵיהּ זְוַודְתָּא נָח נַפְשֵׁיהּ דְּשֵׁילָא חֲזוֹ דְּפָרְחָא אָסָא מֵהַאי פּוּרְיָא לְהַאי פּוּרְיָא אָמְרִי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
דבר הגורם סותר כו׳ – וא״ת יולדת בזוב תוכיח דסותרת לרב דאמר מעין אחד הוא אע״ג דדם טוהר אינו גורם שום טומאה וי״ל דדם טוהר חשיב גורם טפי כיון שאם לא ילדה הויא זבה או נדה לרב דאמר מעין אחד הוא ולא דמי לקושי דלעולם דם שתראה מחמת קושי לידה אינו גורם זיבה. נקטינן דאין קושי סותר – מכאן משמע דלא דרשי אתים אם לא שנפרש לעיל (דף לה.) ורבנן אתים לא דרשי היינו להך דרשא אך משמע דלא דרשי כלל. אביי אמר אינה סותרת ואינה עולה – כתב רש״י בתשובה אחת דאביי מודה דימי לידה שאינה רואה בהן עולים לספירת זיבתה דהכי מוכח פרק בא סימן (נדה דף נד:) מן הברייתא והכא אליבא דר׳ מרינוס קיימין תדע דאין רגילות למיבעי חדא מילתא בתרי דוכתי דבעי לה הכא ובשילהי בפ׳ בא סימן (נדה דף נד:) ותו היאך חולק אביי אברייתא דהתם ותו דמה להם לאביי ורבא להזכיר סתירה לא היה להם להזכיר אלא עלייה דפליגי בה אלא אליבא דר׳ מרינוס בעי מהו שתעלה דמדנקט אין לידה סותרת ולא קאמר נמי דעולה מכלל דסבירא ליה דאינה עולה או דלמא הא בהא תליא כיון דאינה סותרת ע״כ עולה מואחר תטהר שלא תהא טומאה מפסקת ביניהן ומייתי רבא מנא אמינא לה דמסתמא רבי מרינוס לא פליג אקרא ואביי מייתי מנא אמינא לה דאיכא תנא דפליג אברייתא דבא סימן (שם) ואיכא למימר דר׳ מרינוס סבירא ליה נמי הכי מדלא קאמר ר׳ מרינוס אינה סותרת ועולה וה״ה דהוה מצי אביי לאתויי ברייתא דטועה בהמפלת (לעיל דף כח:) דסברה דאין עולה אלא דרבא הוה מוקי לה כר׳ אליעזר כדמוקי ברייתא דבסמוך כן פרש״י ומה שפירש דמייתי רבא מנא אמינא לה דמסתמא לא פליג ר׳ מרינוס אקרא קשה דהא ע״כ ר״א פליג וי״ל דהוה מצי למימר וליטעמיך אלא בלאו הכי דחי ליה אביי שפיר ומה שפירש ברייתא דהמפלת (שם דף כח:) מוקי לה רבא כרבי אליעזר דוקא בהא הויא כרבי אליעזר דאין עולין לה אבל לגמרי לא הויא כר׳ אליעזר דהא מוקי לה כר״ע דבעי ספורים בפנינו ור״א פליג עליה בפ״ק (לעיל דף ז:) ור״ת מפרש דהלכתא כאביי דאין עולין וכברייתא דהמפלת (שם דף כט:) ומדקדק מדלא קאמר עלה (לעיל ל.) ש״מ ארבע דימי לידה אין עולין לאפוקי מן הברייתא דלעיל ללוי לחד שינוייא ומברייתא דבא סימן (לקמן דף נד:) דסברי דעולין אלא אינו מונה אלא דברים של חדוש אבל הא פשיטא לן דאין עולין ועוד אומר ר״ת דברייתא דבא סימן איכא למימר כדמפרש ליה רב פפא משום דאימא ילדה זכר להכי עולה שבוע שני לספירת זיבתה ודבריו נראה טפי מדקתני ואין קרבנו נאכל א״כ איכא למימר אימר לא ילדה ואפי׳ ילדה אימא ילדה זכר ותדע דלא קיבל דברי רב הונא דהתם ולא הדר ביה אלא סבר דאין עולין מדקאמר בשמעתין רב פפא אמר ע״כ הקישן הכתוב ואי סבר עולין א״כ ע״כ צריך לאוקמי כר״א כדמוקי רבא ואמאי דחיק לאוקמי כרבנן דר״א דאמרי אין דנין אפשר משאי אפשר כיון דבלאו הכי צריך לאוקמי כר״א דאמר אין עולין אלא ודאי לא הדר ביה ומיהו אי גרסינן לעיל דאמר סותר רבי אלעזר והכא רבי אליעזר אין להוכיח כלום ודברי רב פפא דלקמן איכא למימר דאינו עיקר אע״פ דהוי ספק ספיקא שבוע שני אינו עולה לספירת זיבתה דאיכא למיחש דילמא נקבה היא כדאמר רב הונא התם משום דאיכא נמי ספק ספיקא בסוף ימי טוהר דסתרה לה כדפרישית לעיל גבי המפלת חיה ועוף (דף כז. סד״ה חומר) ומיהו כיון דאין קרבנה נאכל איכא בלאו הכי ספק ספיקא שמא לא ראתה ואפילו ראתה שמא לא ילדה ואומר ר״ת דימי לידה שאינה רואה בהן הוא למ״ד מיע״ל קג״ם ולא לחי העומד מאיליו בפ״ק דעירובין (דף טו.) ורב סעדיה כתב דנשים שלנו דחשבינן להו כיולדות בזוב אם עברו ימי טומאת ז׳ לזכר או י״ד לנקבה וספרה שבעה נקיים בימי טוהר או אפילו בימי טומאה מותרת לבעלה עד מ׳ לזכר ופ׳ לנקבה אע״פ שרואה דם הכתוב קראו דם טוהר שכן שנו חכמים ימי לידה שאינה רואה בהן עולים לה לימי ספירת זיבתה הרי בהדיא חולק על ר״ת והא דלא קאמר בהמפלת (שם דף ל.) ש״מ ד׳ איכא למימר משום דלא קאמר אלא היכא דמצי למימר הא מני פלוני היא כדקאמר ש״מ ר״ע היא ש״מ ר״ש היא ש״מ טבילה בזמנה מצוה לאפוקי מדר׳ יוסי בר׳ יהודה אבל בהא דאין עולין לא מצי למימר הא מני רבי אליעזר היא דלאביי לכ״ע אין עולין. רבא אמר אינה סותרת – וא״ת והא רב סובר בפ״ב (נדה טו) דאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם וא״כ תסתור דהכא בעינן שבעה נקיים מדם וי״ל דרב אליבא דר׳ מרינוס קאמר כדפרישית וסבר דאפשר לפתיחת הקבר בלא דם דהא קאמר דאינה סותרת.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush