×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא נדה ל״ז.גמרא
;?!
אָ
אֲזַל שֵׁילָא אֲמַר לִדְבֵיתְהוּ צְבִית לִי זְוַודְתָּא דְּלָא לֵיזִיל וְלֵימָא לֵיהּ לְרַב מִילֵּי עִילָּוַאי צְבִיתָה לֵיהּ זְוַודְתָּא נָח נַפְשֵׁיהּ דְּשֵׁילָא חֲזוֹ דְּפָרְחָא אָסָא מֵהַאי פּוּרְיָא לְהַאי פּוּרְיָא אָמְרִי ש״משְׁמַע מִינַּהּ עֲבַדוּ רַבָּנַן פְּיָיסָא. בָּעֵי רָבָא קוֹשִׁי מַהוּ שֶׁתִּסְתּוֹר בְּזִיבָה. דָּבָר הַמְטַמֵּא סוֹתֵר וְהַאי נָמֵי מְטַמֵּא כִּימֵי נִדָּה הוּא אוֹ דִילְמָא דָּבָר הַגּוֹרֵם סוֹתֵר וְהַאי לָאו גּוֹרֵם הוּא. א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אוֹנֶס בְּזִיבָה יוֹכִיחַ שֶׁאֵינוֹ גּוֹרֵם וְסוֹתֵר. אֲמַר לֵיהּ לָאיֵי הַאי נָמֵי גּוֹרֵם הוּא דִּתְנַן ארָאָה רְאִיָּיה רִאשׁוֹנָה בּוֹדְקִין אוֹתוֹ שְׁנִיָּה בּוֹדְקִין אוֹתוֹ שְׁלִישִׁית אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. וּלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דְּאָמַר אַף בשלישי׳בַּשְּׁלִישִׁית בּוֹדְקִין אוֹתוֹ ה״נהָכִי נָמֵי כֵּיוָן דְּלָא גָרֵים לָא סָתַר אֲמַר לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר ה״נהָכִי נָמֵי. ת״שתָּא שְׁמַע רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אַף בַּשְּׁלִישִׁית בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בָּרְבִיעִית אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ מַאי לַָאו לִסְתִירָה. לָא לְטַמּוֹיֵהּ לְהַהִיא טִיפָּה בְּמַשָּׂא. ת״שתָּא שְׁמַע בַּשְּׁלִישִׁית רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בָּרְבִיעִית אֵין בּוֹדְקִין אוֹתוֹ לְקׇרְבָּן אָמַרְתִּי וְלֹא לִסְתִירָה. אֶלָּא לר״אלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר תִּפְשׁוֹט דְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ גּוֹרֵם סוֹתֵר לְרַבָּנַן מַאי. ת״שתָּא שְׁמַע דְּתָנֵי אֲבוּהּ דְּרַבִּי אָבִין מָה גָּרַם לוֹ זוֹבוֹ שִׁבְעָה לְפִיכָךְ סוֹתֵר שִׁבְעָה מָה גָּרַם לוֹ קִרְיוֹ יוֹם אֶחָד לְפִיכָךְ סוֹתֵר יוֹם אֶחָד. מַאי שִׁבְעָה אִילֵּימָא דִּמְטַמֵּא שִׁבְעָה הַאי מָה זוֹבוֹ טָמֵא שִׁבְעָה מִבָּעֵי לֵיהּ אֶלָּא לָאו דָּבָר הַגּוֹרֵם סוֹתֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ גּוֹרֵם אֵינוֹ סוֹתֵר ש״משְׁמַע מִינַּהּ. אָמַר אַבָּיֵי בנָקְטִינַן אֵין קוֹשִׁי סוֹתֵר בְּזִיבָה וְאִי מַשְׁכַּחַתְּ תַּנָּא דְּאָמַר סוֹתֵר הָהוּא ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא. תַּנְיָא רַבִּי מָרִינוּס אוֹמֵר גאֵין לֵידָה סוֹתֶרֶת בְּזִיבָה אִיבַּעְיָא לְהוּ מַהוּ שֶׁתַּעֲלֶה אַבָּיֵי אָמַר אֵינָהּ סוֹתֶרֶת וְאֵינָהּ עוֹלָה רָבָא אָמַר דאֵינָהּ סוֹתֶרֶת וְעוֹלָה. אָמַר רָבָא מְנָא אָמֵינָא לַהּ דְּתַנְיָא {ויקרא ט״ו:כ״ח} וְאַחַר תִּטְהָר אַחַר אַחַר לְכוּלָּן שֶׁלֹּא תְּהֵא טוּמְאָה מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶם. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא עוֹלָה הַיְינוּ דְּלָא מפסקת טוּמְאָה אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ אֵינָהּ עוֹלָה אַפְסִיק לֵיהּ לֵידָה וְאַבָּיֵי אָמַר לָךְ שֶׁלֹּא תְּהֵא טוּמְאַת זִיבָה מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶם. אָמַר רָבָא מְנָא אָמֵינָא לַהּ דְּתַנְיָא המִזּוֹבָהּ מִזּוֹבָהּ וְלֹא מִנִּגְעָהּ מִזּוֹבָהּ וְלֹא מִלֵּידָתָהּ וְאַבָּיֵי אָמַר לָךְ תְּנִי חֲדָא מִזּוֹבָהּ וְלֹא מִנִּגְעָהּ וְלָא תִּתְנֵי וְלֹא מִלֵּידָתָהּ. וְרָבָא הַאי מַאי אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מִזּוֹבָהּ וְלֹא מִלֵּידָתָהּ אַיְּידֵי דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ לֵידָה תְּנָא נִגְעָהּ אַטּוּ לֵידָה אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ מִזּוֹבָהּ וְלֹא מִנִּגְעָהּ הַאי {ויקרא ט״ו:י״ג} מִוְּכִי יִטְהַר הַזָּב מִזּוֹבוֹ נָפְקָא מִזּוֹבוֹ וְלֹא מִנִּגְעוֹ. וְאַבָּיֵי חַד בְּזָב וְחַד בְּזָבָה וּצְרִיכִי דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
דבר הגורם סותר כו׳ – וא״ת יולדת בזוב תוכיח דסותרת לרב דאמר מעין אחד הוא אע״ג דדם טוהר אינו גורם שום טומאה וי״ל דדם טוהר חשיב גורם טפי כיון שאם לא ילדה הויא זבה או נדה לרב דאמר מעין אחד הוא ולא דמי לקושי דלעולם דם שתראה מחמת קושי לידה אינו גורם זיבה. נקטינן דאין קושי סותר – מכאן משמע דלא דרשי אתים אם לא שנפרש לעיל (דף לה.) ורבנן אתים לא דרשי היינו להך דרשא אך משמע דלא דרשי כלל. אביי אמר אינה סותרת ואינה עולה – כתב רש״י בתשובה אחת דאביי מודה דימי לידה שאינה רואה בהן עולים לספירת זיבתה דהכי מוכח פרק בא סימן (נדה דף נד:) מן הברייתא והכא אליבא דר׳ מרינוס קיימין תדע דאין רגילות למיבעי חדא מילתא בתרי דוכתי דבעי לה הכא ובשילהי בפ׳ בא סימן (נדה דף נד:) ותו היאך חולק אביי אברייתא דהתם ותו דמה להם לאביי ורבא להזכיר סתירה לא היה להם להזכיר אלא עלייה דפליגי בה אלא אליבא דר׳ מרינוס בעי מהו שתעלה דמדנקט אין לידה סותרת ולא קאמר נמי דעולה מכלל דסבירא ליה דאינה עולה או דלמא הא בהא תליא כיון דאינה סותרת ע״כ עולה מואחר תטהר שלא תהא טומאה מפסקת ביניהן ומייתי רבא מנא אמינא לה דמסתמא רבי מרינוס לא פליג אקרא ואביי מייתי מנא אמינא לה דאיכא תנא דפליג אברייתא דבא סימן (שם) ואיכא למימר דר׳ מרינוס סבירא ליה נמי הכי מדלא קאמר ר׳ מרינוס אינה סותרת ועולה וה״ה דהוה מצי אביי לאתויי ברייתא דטועה בהמפלת (לעיל דף כח:) דסברה דאין עולה אלא דרבא הוה מוקי לה כר׳ אליעזר כדמוקי ברייתא דבסמוך כן פרש״י ומה שפירש דמייתי רבא מנא אמינא לה דמסתמא לא פליג ר׳ מרינוס אקרא קשה דהא ע״כ ר״א פליג וי״ל דהוה מצי למימר וליטעמיך אלא בלאו הכי דחי ליה אביי שפיר ומה שפירש ברייתא דהמפלת (שם דף כח:) מוקי לה רבא כרבי אליעזר דוקא בהא הויא כרבי אליעזר דאין עולין לה אבל לגמרי לא הויא כר׳ אליעזר דהא מוקי לה כר״ע דבעי ספורים בפנינו ור״א פליג עליה בפ״ק (לעיל דף ז:) ור״ת מפרש דהלכתא כאביי דאין עולין וכברייתא דהמפלת (שם דף כט:) ומדקדק מדלא קאמר עלה (לעיל ל.) ש״מ ארבע דימי לידה אין עולין לאפוקי מן הברייתא דלעיל ללוי לחד שינוייא ומברייתא דבא סימן (לקמן דף נד:) דסברי דעולין אלא אינו מונה אלא דברים של חדוש אבל הא פשיטא לן דאין עולין ועוד אומר ר״ת דברייתא דבא סימן איכא למימר כדמפרש ליה רב פפא משום דאימא ילדה זכר להכי עולה שבוע שני לספירת זיבתה ודבריו נראה טפי מדקתני ואין קרבנו נאכל א״כ איכא למימר אימר לא ילדה ואפי׳ ילדה אימא ילדה זכר ותדע דלא קיבל דברי רב הונא דהתם ולא הדר ביה אלא סבר דאין עולין מדקאמר בשמעתין רב פפא אמר ע״כ הקישן הכתוב ואי סבר עולין א״כ ע״כ צריך לאוקמי כר״א כדמוקי רבא ואמאי דחיק לאוקמי כרבנן דר״א דאמרי אין דנין אפשר משאי אפשר כיון דבלאו הכי צריך לאוקמי כר״א דאמר אין עולין אלא ודאי לא הדר ביה ומיהו אי גרסינן לעיל דאמר סותר רבי אלעזר והכא רבי אליעזר אין להוכיח כלום ודברי רב פפא דלקמן איכא למימר דאינו עיקר אע״פ דהוי ספק ספיקא שבוע שני אינו עולה לספירת זיבתה דאיכא למיחש דילמא נקבה היא כדאמר רב הונא התם משום דאיכא נמי ספק ספיקא בסוף ימי טוהר דסתרה לה כדפרישית לעיל גבי המפלת חיה ועוף (דף כז. סד״ה חומר) ומיהו כיון דאין קרבנה נאכל איכא בלאו הכי ספק ספיקא שמא לא ראתה ואפילו ראתה שמא לא ילדה ואומר ר״ת דימי לידה שאינה רואה בהן הוא למ״ד מיע״ל קג״ם ולא לחי העומד מאיליו בפ״ק דעירובין (דף טו.) ורב סעדיה כתב דנשים שלנו דחשבינן להו כיולדות בזוב אם עברו ימי טומאת ז׳ לזכר או י״ד לנקבה וספרה שבעה נקיים בימי טוהר או אפילו בימי טומאה מותרת לבעלה עד מ׳ לזכר ופ׳ לנקבה אע״פ שרואה דם הכתוב קראו דם טוהר שכן שנו חכמים ימי לידה שאינה רואה בהן עולים לה לימי ספירת זיבתה הרי בהדיא חולק על ר״ת והא דלא קאמר בהמפלת (שם דף ל.) ש״מ ד׳ איכא למימר משום דלא קאמר אלא היכא דמצי למימר הא מני פלוני היא כדקאמר ש״מ ר״ע היא ש״מ ר״ש היא ש״מ טבילה בזמנה מצוה לאפוקי מדר׳ יוסי בר׳ יהודה אבל בהא דאין עולין לא מצי למימר הא מני רבי אליעזר היא דלאביי לכ״ע אין עולין. רבא אמר אינה סותרת – וא״ת והא רב סובר בפ״ב (נדה טו) דאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם וא״כ תסתור דהכא בעינן שבעה נקיים מדם וי״ל דרב אליבא דר׳ מרינוס קאמר כדפרישית וסבר דאפשר לפתיחת הקבר בלא דם דהא קאמר דאינה סותרת.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144