×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) וְאֶלָּא אדְּאָמְרָה קוּנָּם הֲנָאַת רְחִיצָה עָלַי לְעוֹלָם אִם אֶרְחַץ מִשּׁוּם הָכִי מֵיפֵר לָהּ דְּהֵיכִי תַּעֲבֵיד תִּרְחַץ מִתַּסְרָא הֲנָאַת רְחִיצָה עֲלַהּ לָא תִּרְחַץ אִית לַהּ נִיוּוּלָא וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר אֶפְשָׁר דְּלָא רָחֲצָה וּלְנִיוּוּל לָא חָיְישִׁינַן.
But rather, explain that she said: The benefit of bathing is konam for me forever if I bathe. And it is due to that reason that he may nullify her vow, as what can she do if there is no nullification? If she bathes, the benefit of bathing is thereby forbidden to her. And if she does not bathe, she will suffer temporary disfigurement [nivvula]. And Rabbi Yosei, who maintains that this is not a vow of affliction, maintains that it is possible for her not to bathe, as we are not concerned about her disfigurement.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותרשב״אפירוש רא״שר״ןשיטה מקובצתמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל
אלא דאמרה קונם הנאת רחיצה עלי אם ארחץ – פעם אחת שיאסרו לה לעולם כל הנאת רחיצה כגון כיחול ופירכוס וסיכה שהן צרכי רחיצה ואף רחיצה עצמה.
ואהבי מיפר דהיכי תעביד כו׳ – דקסברי רבנן דרחיצה היינו ענוי נפש.
ור״י סבר – אפשר בלא רחיצה ולניוול דרחיצה לא חיישינן ואהכי קאמר דאין אלו נדרי ענוי נפש.
אלא דאמרה הנאת רחיצה עלי לעולם אם ארחץ – פעם אחת דפעם ראשונה יכולה לרחוץ בהיתר.
מיתסרא רחיצה עלה – וענוי נפש הוא דמהשתא סבר דרחיצה הוי ענוי נפש דמתחילה נמי דקאמר לא תרחץ מפרשי׳ למתניתין דתלה רחיצה בפירות דאי לאו הכי לא הוי ענוי.
לא תרחוץ אית לה ניוול – כלומר ענוי נפש הוא ור׳ יוסי סבר אפשר דלא רחצה כלל גם אם רחצה פעם אחת ומיתסרא (בכלל) [בכל] רחיצה לניוול כהאי לא חייש דרחיצה לא הוי ענוי.
היכי תעביד דתרחץ מיתסרא הנאת רחיצה עלה – כלומר והוי עינוי נפש, לא תרחץ מכל מקום איכא בהני עינוי נפש דהא מנוולא בינתים. ואף על גב דאמרינן לעיל לא תרחץ ולא ליתסרן פירות עולם עלה, היינו למאי דסבירא לן דמשום דאין ברחיצה עינוי נפש, נקט רחיצה בתנאי ועיקר הנדר בפירות, והלכך קשיא לן כיון דאין ברחיצה עינוי נפש לא תרחץ, אבל השתא הדרינן סברא אחרינא דמוקמינן תנאיה ועיקריה ברחיצה, אלמא רחיצה אית בה עינוי נפש, הלכך כיון דמקיימי בתנאה בנוולי איכא עינוי נפש מפר.
ורבי יוסי סבר דאין אלו נדרי עינוי נפש כלל דנוול ברחיצה לא חייש – הקשה מורי הרב נר״י דסוגיין ודאי אתיא דלא כר׳ נתן וכרבנן, דפליגי בשלהי פרקין (נדרים פט:) בנטולה אני מן היהודים אם משמשתו, דר׳ נתן אמר הרי זה לא יפר, וחכמים אומרים יפר, דאי כר׳ נתן התם נמי לימא היכי תעביד, תשמש מיתסרא הנאת תשמיש עלה, לא תשמש הוו דברים שבינו לבינה כדאמרינן הכא, אלא ודאי סוגיין דהכא דלא כר׳ נתן, וכיון שכן מאי קא מקשה בריש סוגיין למה לה הפרה לא תרחוץ ולא ליתסרו פירות עולם עלה, והא לרבנן מפר אף על פי שלא חל הנדר, ואיכא מאן דיליף ממלתייהו בסוף פרקין דאף חכם מתיר בנדר שלא חל. ותירץ הוא ז״ל בשם הר״מ בר שניאור ז״ל, דאף על גב דפלוגתייהו בין בנדר בין בהפרה, מיהו הפרה כיון דליתא אלא אי בנדרי עינוי נפש, אי בדברים שבינו לבינה, כל מקום שאפשר לינצל בזהירותה בתנאה מעינוי נפש, לא מיקרי עינוי, כי אמרי יפר דוקא כגון נטולה אני מן היהודים אם משמשתו, שאינה יכולה לינצל מדברים שבינו לבינה. וחזר עוד והקשה מדאמר רבי יוחנן בן נורי יפר שמא יגרשנה ותהא אסורה לחזור דהשתא מיהת לא חל, ואכתי אין כאן משום דברים שבינו לבינה כל זמן שלא יגרשנה. והוא מפרק לה דשמא בההיא אפילו ר׳ נתן מודה, כיון דלא תלתה נדרה בתנאי ונדרה מהשתא, אלא שהנדר נדחה מכח השעבוד עד שיגרשנה. ולדידי קשיא לי דאם כדברי הר״מ ז״ל, מכל מקום בהא דאמרה הנאת פירות עלי אם ארחץ אינה יכולה לינצל או מעינוי או מדברים שבינו לבינה, שאם רחצה איתסרו עלה פירות והרי כאן עינוי אם לא רחצה, מכל מקום איכא משום דברים שבינו לבינה, דאמרינן לקמן דאפילו לרבי יוסי דאמר אין אלו נדרי עינוי נפש משום דברים שבינו לבינה איכא. ויש לומר דלקמן היינו טעמא משום דאוקימנא לה למתניתין בדאמרה קונם רחיצה עלי לעולם אם ארחץ היום ושבועה שלא ארחץ, דלמא כולה מלתא בין תנאיה בין עיקריה הויא ברחיצה, וקאמר רבי יוסי אין אלו נדרי עינוי נפש, דייקינן מינה נדרה עינוי לא הוי הא דברים שבינו לבינה הוו, אבל מעיקרא דמוקמינן תנאה בלחוד ברחיצה, דלמא ליכא ברחיצה לא משום עינוי ולא משום דברים שבינו לבינה. ומיהו אכתי לא ניחא לי דודאי דרבי יוחנן בן נורי הויא תיובתיה, דמאי דפריק מרנא לאו פירוקא הוא, דהתם [כל שכן]⁠1 באומרת יקדשו ידי לעושיהן לאחר שתתגרש דהוה נדרה נדר ויפר מהשתא כדאיתא לקמן (נדרים פה:) ובפרק אף על פי (כתובות נו.), ועל כרחך לא דחינן התם אלא משום דאין בידה לגרש את עצמה, הא לאו הכי נדרה נדר ויפר מהשתא אף על גב דלא חל הנדר עד לקמיה. ונראה לי דמעיקרא בעלי הגמרא הוא דלא קים להו מתניתין כמאן אי כרבי נתן ואי כרבנן, והכי קאמר אי סבירא להו דאינו מפר עד שיחול כרבי נתן לא תרחץ ולא ליתסרן, ואי כרבנן בהא לימא רבי יוסי אין אלו נדרי עינוינפש, דלמא רחצה ומיתסרן פירות עלה הלכך מהשתא יפר דלא סלקא דעתיה (דרן) [דרבי יוסי ורבנן בפלוגתא דר׳]⁠2 נתן ורבנן פליגי, ואוקימנא כרבנן וברחיצה עצמה פליגי. כן נראה לי.
1. כן בשיטה מקובצת בשם רשב״א.
2. כן בשיטה מקובצת בשם רשב״א.
אלא דאמרה הנאת רחיצה עלי לעולם אם ארחץ. וס״ל השתא דרחיצה הוי ענוי ופעם אחת יכולה לרחוץ בהיתר ומאז והלאה תאסר ברחיצה לעולם הלכך מפר לה לאלתר לרבנן דאמרי לקמן דבעל מפר אע״פ שלא חל הנדר ולר׳ נתן דאמר אינו מפר עד שיחול הנדר תרחץ ותאסר ואח״כ יתיר לה ור׳ יוסי סבר אפשר דלא רחצה ולניוול לא חייש דמניעת רחיצה לא הוי ענוי נפש:
ואלא דאמרה הנאת רחיצה עלי לעולם אם ארחץ – וכיון דקאמרה הכי רחיצה ראשונה שריא לה אבל מההיא רחיצה ואילך מתסרא ברחיצה לעולם.
לא תרחץ אית לה ניוול – דס״ל השתא דברחיצה איכא ענוי נפש וכי תימא אי הכי אמאי נקט תנא דתליא נדרה באם ליתני קונם רחיצה עלי איכא למימר דרבותא אשמעינן לתנא קמא דאע״ג דרחיצה קמייתא שריא לה אפילו הכי יפר מהשתא.
ורבי יוסי סבר אפשר דלא רחצה ולניוול לא חיישינן – דס״ל לרבי יוסי דברחיצה לעולם ליכא עינוי נפש והקשה הרב ר׳ יונה דמשמע ודאי דסוגיין אתיא דלא כרבי נתן דס״ל דאין הבעל מפר אלא א״כ חל הנדר אלא כרבנן דפליגי בשילהי פירקין בנטולה אני מן היהודים אם משמשתו דרבי נתן אמר לא יפר וחכ״א יפר דאי כר׳ נתן התם נמי נימא היכי תעביד תשמש מתסרא הנאת תשמיש עלה לא תשמש הוו להו דברים שבינו לבינה כדאמרינן הכא אלא ודאי סוגיין דהכא דלא כר׳ נתן וכיון שכן מאי קמקשה בריש סוגיין למה לה הפרה לא תרחוץ ולא ליתסרו פירות עולם עלה דהא לרבנן מפר אע״פ שלא חל הנדר וי״ל דאין הכי נמי דתנא דמתניתין כרבנן ס״ל אלא מיהו כי אמרי רבנן דמפר אע״פ שלא חל הנדר ה״מ היכא שאי אפשר לה להנצל אפי׳ כי מזדהרא בתנאה מענוי נפש או מדברים שבינו לבינה כגון נטולה אני מן היהודים אם משמשתו שאינה יכולה לינצל מדברים שבינו לבינה אי נמי כגון שתלתה תנאה בדבר שהיא עשויה לעבור עליו כגון שאני נהנית לך אם עושה אני על פי אבא או ע״פ אביך דטריחא לה מילתא להזהר שלא לעשות על פיהם אבל היכא שתלתה נדרה בדבר שאינו לא מענוי נפש ולא מדברים שבינו לבינה והוא דבר שאפשר לה לעמוד בו כרחיצה דקס״ד בריש סוגיין דלית בה ענוי בכי האי גוונא אפי׳ לרבנן לא יפר ואי קשיא דהא תניא לקמן (נדרים פט.) אשת איש שאמרה הריני נזירה לכשאתגרש ר״ע אומר יפר משום דס״ל דבעל מיפר אע״פ שלא חל הנדר ואמאי הא התם אכתי לית לה לא צער ענוי נפש ולית בה נמי משום דברים שבינו לבינה לאו קושיא היא דהתם לאו בדידה קאי להנצל מענוי נפש דדלמא מגרש לה בעלה אבל היכא דתליא נדרה ברחיצה לפום מאי דקס״ד בריש סוגיין דרחיצה לית בה ענוי נפש בדידה קאי.
ורבי יוסי לנוול לא חייש. והכא ליכא לאקשויי לרבי יוסי דילמא רחצה ואסרה עלה הנאת רחיצה דכיון דברחיצה גופה איכא איסור נדר לא רחצה דכי לא מזדהר בתנאיה אבל באיסוריה מזדהר איניש. אי נמי סבירא ליה לרבי יוסי דאפילו בנוול עולמית לא חיישינן ולא חשיב ליה ענוי נפש וגבי איסור פירות עולם חשיב ליה ענוי נפש אבל ברחיצה אפילו לא תרחץ לעולם אין כאן ענוי נפש לרבי יוסי דלניוול לא חייש רבי יוסי כלל. הרי״ץ ז״ל.
ורבי יוסי סבר דאין אלו נדרי ענוי נפש כלל דלנוול דרחיצה לא חייש. הקשה מורי הרב נר״ו דסוגיין ודאי אתיא דלא כרבי נתן ורבנן דפליגי בשלהי פרקין בנטולה אני מן היהודים אם משמשתו דרבי נתן אמר הרי זה לא יפר וחכמים אומרים יפר. דאי כרבי נתן התם נמי לימא היכי תעביד תשמש מיתסרא הנאת תשמיש עלה לא תשמש הוו דברים שבינו לבינה כדאמרינן הכא. אלא ודאי סוגיין דהכא דלא כרבי נתן. וכיון שכן מאי קא מקשה בריש סוגיין למה לה הפרה לא תרחוץ ולא ליתסרו פירות עולם עלה והא לרבנן מפר אף על פי שלא חל הנדר ואיכא מאן דיליף ממלתייהו בסוף פרקין דאף חכם מתיר בנדר שלא חל. ותירץ הוא ז״ל בשם הר״מ בר׳ שנאור ז״ל דאף על גב דפלוגתייהו בין בנדר בין בהפרה מיהו הפרה כיון דליתא אלא או בנדרי ענוי נפש או בדברים שבינו לבינה כל מקום שאיפשר לינצל בזהירותה בתנאה מעינוי נפש לא מיקרי ענוי. וכי אמרי יפר דוקא כגון נטולה אני מן היהודים אם משמשתו שאינה יכולה להנצל מדברים שבינו לבינה. וחזר עוד והקשה מדאמר רבי יוחנן בן נורי יפר שמא יגרשנה ותהא אסורה לחזור דהשתא מיהת לא חל ואכתי אין כאן משום דברים שבינו לבינה כל זמן שלא יגרשנה. והוא מפרק לה דשמא בההיא אפילו רבי נתן מודה כיון דלא תלתה נדרה בתנאי ונדרה מהשתא אלא שהנדר נדחה מכח השעבוד עד שיגרשנה. ולדידי קשיא לי דאם כדברי הר״ם ז״ל מכל מקום בהא דאמרה הנאת פירות עלי אם ארחץ אינה יכולה לינצל או מענוי או מדברים שבינו לבינה דאם רחצה איתסרו עלה פירות והרי כאן ענוי ואם לא רחצה מכל מקום איכא משום דברים שבינו לבינה (אמר המגיה עיין רשב״א בחדושיו כאן). ויש לומר דלקמן היינו טעמא משום דכיון דאוקימנא לה למתניתין בדאמרה קונם רחיצה עלי לעולם אם ארחץ היום ושבועה שלא ארחץ דאלמא כולה מילתא בין תנאיה בין עיקריה הויא ברחיצה וקאמר רבי יוסי אין אלו נדרי ענוי נפש דייקינן מינה נדרי ענוי לא הוו הא דברים שבינו לבינה הוו. אבל מעיקרא דמוקמינן תנאה בלחוד ברחיצה דילמא ליכא ברחיצה לא משום ענוי ולא משום דברים שבינו לבינה. ומיהו אכתי לא ניחא לי דודאי דרבי יוחנן בו נורי הויא תיובתיה דמאי דפריק מרנא לאו פירוקא הוא דהתם כל שכן באומרת יקדשו ידי לעושיהן לאחר שאתגרש דהוי נדרה נדר ויפר מהשתא אף על גב דלא חל הנדר עד לקמיה (אמר המגיה עי׳ ברשב״א). ונראה לי דמעיקרא בעלי הגמרא הוא דלא קים להו מתניתין כמאן אי כרבי נתן ואי כרבנן והכי קאמרי אי סבירא להו דאינו מפר עד שיחול כרבי נתן ואי לא תירחוץ ולא לתסרן ואי כרבנן בהא לימא רבי יוסי אין אלו נדרי ענוי נפש דילמא רחצה ומיתסרן פירות עלה הילכך מהשתא יפר. דלא סלקא דעתין דרבי יוסי ורבנן בפלוגתא דרבי נתן ורבנן פליגי ואוקימנא כרבנן וברחיצה עצמה פליגי. כן נראה לי.
רש״י בו עינוי הד״א:
ברא״ש נפש הס״ד:
בד״ה אלא כו׳ כגון דתלינהו כצ״ל היכא דתלינהו כצ״ל נפש הס״ד רחיצה הס״ד לה הס״ד לעולם הס״ד:
ר״ן בד״ה א״ה יפר וכדאמרינן כצ״ל עלה הס״ד:
בד״ה אלא כו׳ יומא שמיה כצ״ל:
ואלא נפרש כך: דאמרה היא אומרת] ״קונם הנאת רחיצה עלי לעולם אם ארחץ״ משום הכי [כך] מיפר לה. דהיכי תעביד כן כיצד תעשה] בלא הפרה? אם תרחץ — על ידי כך מתסרא [נאסרת] הנאת רחיצה עלה [עליה], אם לא תרחץ — אית [יש] לה ניוולא [ניוול], כיעור ומיאוס על ידי כך. ור׳ יוסי שאומר שאין אלה נדרי עינוי נפש סבר [סבור]: אפשר שלא רחצה [תרחץ], ולניוול לא חיישינן [אין אנו חוששין].
But rather, explain that she said: The benefit of bathing is konam for me forever if I bathe. And it is due to that reason that he may nullify her vow, as what can she do if there is no nullification? If she bathes, the benefit of bathing is thereby forbidden to her. And if she does not bathe, she will suffer temporary disfigurement [nivvula]. And Rabbi Yosei, who maintains that this is not a vow of affliction, maintains that it is possible for her not to bathe, as we are not concerned about her disfigurement.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותרשב״אפירוש רא״שר״ןשיטה מקובצתמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל
 
(2) אִי הָכִי לִיתְנֵי הָכִי רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר תְּנַאי זֶה אֵין בּוֹ עִנּוּי נֶפֶשׁ.

The Gemara raises a difficulty: If so, let the mishna teach like this: Rabbi Yosei says that this condition does not involve affliction, as the content of the vow itself is irrelevant, since she can fulfill the condition.
מיוחס לרש״יתוספותרשב״אפירוש רא״שר״ןשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אי הכי – הואיל דאוקמת נדרה ברחיצה לרבי יוסי דלא חייש לניוול דרחיצה דליכא ענוי נפש.
ליתני הכי ר׳ יוסי אומר תנאי זה אין בו ענוי נפש – דהא כל הנדר הזה אינו אלא על תנאי בתנאי שעוברת עוברת על הנדר דאי אפשר בשום ענין להיות בו ענוי נפש (הואיל) דניוול הוא לה ולא הוי ענוי נפש לר׳ יוסי ואמאי קנסיב לה בלשון ענוי נפש דקאמר אין אלו נדרי ענוי נפש מכלל דר׳ יוסי סבר איכא ענוי נפש בהאי נדרא במקצת.
ולתני הכי רבי יוסי אומר תנאי זה אין בו ענוי נפש – כיון שיש ענוי נפש בקיום התנאי שגם קודם שעברה התנאי היא נמנעת מרחיצה כדי שלא יחול עליה איסור רחיצה הלכך היה לו להזכיר התנאי [ולא הנדר] או לא היה לו לומר רק ר׳ יוסי אומר לא יפר.
אי הכי ליתני תנאי זה אין בו עינוי נפש – יש מפרשים כיון דברחיצה עצמה פליגי, דרבנן סברי יש בה עינוי, ורבי יוסי סבר אין בו עינוי, ובודאי איהי (נזהרה) [נזהרת]⁠1 מלעבור על התנאי, כדי שלא תאסר לעולם כמו (שהוא) [שהיא]⁠2 נזהרת בגוף הנדר, אם כן הוה ליה לרבי יוסי להזכיר בדבריו התנאי כמו שהוא מזכיר גוף הנדר, והיה לו לומר תנאי זה אין בו עינוי, כלומר תנאי זה שהיא נזהרת מלעבור עליו אין בו משום עינוי. ולהדין פרושא כי מוקמינן לה בתר הכי באומרת קונם רחיצה עלי אם ארחץ היום, דרבי יוסי לא חייש לנוול דחד יומא, ליכא לאקשויי תו לימא תנאי זה אין בו עינוי, דבודאי בענינו של תנאי דהיינו הרחיצה יש בו עינוי, דהא רבי יוסי מודה הוא ברחיצה דהוי מדברים שיש בהם עינוי נפש, אלא משום דזמנה מועט לא קרי ליה עינוי, הלכך לא מצי למיתני תנאי זה אין בו עינוי דהוה ליה למימר (תנאי) [זמן]⁠3 זה אין עינוי, וזה לא הוה ליה לר׳ יוסי להזכיר.
ומורי הרב ז״ל פירש ליתני תנאי זה אין בו עינוי נפש דהשתא דתני אין אלו נדרי עינוי נפש, משמע דמשום דאין הנדר עינוי נפש לא יפר, אבל אם הנדר עינוי נפש יפר, ובלאו הכי, דכיון דאין התנאי עינוי נפש אף על פי שנדרה בפירות העולם לא יפר, כדאמרינן בריש סוגיין למה לה הפרה, והא הוה ליה לאשמועינן, ופרקינן אלא דאמרה אם ארחץ היום דאפילו נוול דחד יומא הוי עינוי נפש, ורבי יוסי סבר נוול דחד יומא לא שמיה נוול, לא קאמר לא חייש כדלעיל, אלא לא שמיה נוול, דאפילו דברים שבינו לבינה לא הוי, ולהכי לא מצי למיתני תנאי זה אין בו משום עינוי נפש דאפילו משום דברים שבינו לבינה אין בו, ואין בו עינוי נפש משמע ליה לקמן להדיא דאתי למימר אבל דברים שבינו לבינה הווין, עד כאן לשון רבינו ז״ל.
1. כן בשיטה מקובצת בשם רשב״א.
2. כן בשיטה מקובצת בשם רשב״א.
3. כן בשיטה מקובצת בשם רשב״א.
אי הכי ליתני ר׳ יוסי אומר תנאי זה אין בו ענוי נפש. דהוה משמע הא לרבנן איכא ענוי נפש בתנאה ומש״ה מפר ומדלא תני הכי משמע דלרבנן אפי׳ ליכא ענוי נפש בתנאי כיון דבנדר איכא ענוי נפש מצי מפר וקאמר ליה ר׳ יוסי בנדר נמי ליכא ענוי נפש דרחיצה לא חשיב ענוי (ולמאי דמסקינן לעיל דמפר לא איכא ענוי נפש בתנאה אין מקיימינן ליה) והוה ליה למיתני תנאי זה אין בו ענוי נפש דמשמע דלרבנן כיון שיש בתנאי ענוי נפש מפר כי היכי דלא תטעי אליבא דרבנן למימר דאפי׳ ליכא בתנאי ענוי נפש כיון דבנדר איכא ענוי נפש מצי מפר והא לא שמעינהו דאמרי הכי הלכך הוי ליה למיתני תנאי זה כו׳ דמשמע מינה דלא מצי מפר אליבא דרבנן אלא היכא דאיכא בתנאה ענוי נפש:
אי הכי ליתני הכי ר׳ יוסי אומר תנאי זה אין בו משום ענוי נפש – פי׳ הרב ר׳ יונה דהשתא דתנא אין אלו נדרי ענוי נפש משמע דמשום שאין הנדר ענוי נפש לא יפר אבל אי נדרה מידי דאית ביה ענוי נפש יפר וליתא דכיון דבתנאה ליכא ענוי נפש אפי׳ נדרה בפירות עולם לא יפר וכדאמרינן בריש סוגיין למה לה הפרה לא תרחץ ולא ליתסרו פירות עולם עלה.
אי הכי ליתני תנאי זה אין בו ענוי נפש. יש מפרשים דכיון דברחיצה עצמה פליגי דרבנן סברי יש בה ענוי ורבי יוסי סבר אין בו ענוי ובודאי איהי נזהרת מלעבור על התנאי כדי שלא תאסר לעולם כמו שהיא נזהרת בגוף הנדר אם כן היה לו לרבי יוסי להזכיר בדבריו התנאי כמו שהוא מזכיר גוף הנדר והיה לו לומר תנאי זה אין ענוי כלומר תנאי זה שהיא נזהרת מלעבור עליו אין בו משום ענוי. ולהדין פירושא כי מוקמינן לה בתר הכי באומרת קונם רחיצה עלי אם ארחץ היום דרבי יוסי לא חייש לנוול דחד יומא ליכא לאקשויי תו לימא תנאי זה אין בו ענוי דבודאי בענינו של תנאי דהיינו הרחיצה יש בו ענוי נפש אלא משום דזמנה מועט לא קרי ליה ענוי הילכך לא מצי למתני תנאי זה אין בו ענוי דהוה ליה למימר זמן זה אין בו ענוי וזה לא היה לו לרבי יוסי להזכיר. ומורי הרב ז״ל פירש וכו׳ ככתוב בהר״ן ז״ל. הרשב״א ז״ל.
אי הכי דברחיצה לית ביה ענוי נפש כלל ליתני הכי רבי יוסי אומר תנאי זה אין בו ענוי נפש דהוי משמע דבתנאי של רחיצה אין בו ענוי כלל בין רחצה בין לא רחצה. ויש ספרים שאין בהם קושיא לו אלא הכי גורסין ולא חייש רבי יוסי לנוול היכא דבסתם נדרה והא תנן בעניות שלא נתן קצבה כלומר שאם הדירה שלא תתקשט יוציא ויתן כתובה אלמא איכא ענוי בסתם שלא נתן קצבה. הרי״ץ ז״ל.
מהא דאמרינן ורבי יוסי סבר נוול דחד יומא לא שמיה נוול משמע דרבי יוסי לא פליג אלא משום דזמנו מועט הא רחיצה גופה הויא דברים שיש בהם ענוי נפש. והקשו בתוס׳ דלקמן לא משמע הכין אלא דרחיצה לית בה משום ענוי כלל אליבא דרבי יוסי דאמרינן ורמי דרבי יוסי אדרבי יוסי דתנן מעיין וכו׳ השתא כביסה אמר רבי יוסי יש בה צער גופו כולו לא כל שכן. ובכתובות פרק המדיר נמי דייקינן ממתניתין דהכא דרבי יוסי רחיצה לית בה משום ענוי. ונראה לי דלאו קושיא היא דהא אוקמתא לא קיימא ולא דייקינן מינה ולא מותבינן לקמן עלה אלא אאוקמתא דרבא ולההיא אוקמתא ודאי רבי יוסי לית ליה ברחיצה ענוי כלל. הרשב״א ז״ל.
ומקשים: אי הכי [אם כך] אתה מפרש, ליתני הכי [שישנה כך], רבי יוסי אומר: תנאי זה אין בו משום ענוי נפש!
The Gemara raises a difficulty: If so, let the mishna teach like this: Rabbi Yosei says that this condition does not involve affliction, as the content of the vow itself is irrelevant, since she can fulfill the condition.
מיוחס לרש״יתוספותרשב״אפירוש רא״שר״ןשיטה מקובצתפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אֶלָּא בדְּאָמְרָה הֲנָאַת רְחִיצָה עָלַי לְעוֹלָם אִם אֶרְחַץ הַיּוֹם וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר נִיוּוּל דְּחַד יוֹמָא לָא שְׁמֵיהּ נִיוּוּל

The Gemara offers another explanation: Rather, explain that she said: The benefit of bathing is konam for me forever if I bathe today. And Rabbi Yosei maintains that nothing will happen if she refrains from bathing today, as the disfigurement resulting from not bathing for one day is not called disfigurement.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותתוספות רי״דרשב״אפירוש רא״שר״ןפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא – לעולם לרבי יוסי רחיצה נמי הויא ענוי נפש ומתניתין דהכא בהאי עסקינן כגון דאמרה אם ארחץ היום דהיינו טעמא דרבי יוסי דאמר אין אלו נדרי ענוי נפש דאפשר דלא אתיא לידי ענוי נפש דלא רחצה היום ולא מיתסרא הנאת רחיצה עלה וליכא אלא ניוול דיומיה דמכאן ואילך רחצה כל אימת דבעיא והשתא ליכא למיפרך לר׳ יוסי ליתני תנאי זה דקאמר לר׳ יוסי ניוול רחיצה לזמן מרובה הוי נדרי ענוי נפש ולהכי קתני בלשון הנדר והיינו טעמא דלא פריך הכא כדפרכינן לעיל לר׳ יוסי דלמא רחצה היום ומיתסרא הנאת רחיצה עלה דר׳ יוסי חייש לניוול מרובה משום דהתם לא אמרה אלא אם ארחץ סתם ואיכא למיחש דדלמא רחצה אבל הכא דאמרה היום ותו לא ליכא למיחש לדלמא רחצה באותו היום והוא הדין דאפשר לאוקמה נמי דאמרה הכי בתירוץ זה קונם פירות עולם עלי אם ארחץ היום אלא משום דשבקה לההיא ואיירי בהנאת רחיצה מוקים זה נמי בהנאת רחיצה.
אלא דאמרה הנאת רחיצה עלי לעולם אם ארחץ היום – דלרבנן גם מניעה מלרחוץ היום ענוי הוא ומיפר.
ור׳ יוסי ניוול דחד יומא לא שמיה ניוול – משמע דמניעות יום א׳ הוא דלא הוי עינוי אבל במניעת [עולם] הוי עינוי ולא יתכן דבפרק המדיר מוכח מיניה דלר׳ יוסי אמרי׳ רחיצה אין בה עינוי ותו דלקמן פריך ממילתא דהכא דר׳ יוסי אמילתא דלקמן [גוף כולו] לכ״ש דאיכא צער ומאי פריך האמרת רבי יוסי לא אמר אלא ברחיצת יום אחד ואית דגרסי ורבי יוסי לניוול לא חייש [כלל אפילו היכא] דמיתסרא לעולם ברחיצה לא הוי ניוול דקים ליה להש״ס דברחיצה ליכא ענוי לרבי יוסי כלל מדקאמר אין אלו נדרי עינוי נפש משמע שאפי׳ תעבור בתנאי אין ענוי נפש בנדר זה כלל והרב ר״א ממיץ גרס ורבי יוסי ניוול דיומיה לא שמיה ניוול כלומר לא חש התנא להזכיר ניוול דיומיה לכך לא אמר אין בתנאי ענוי נפש שאין זה חידוש דדבר פשוט הוא אלא גדולה מזאת השמיענו אין נדר יכול להיות של ענוי נפש.
הכי גרסינן: אלא דאמרה הנאת רחיצה עלי היום אם ארחץ – פירוש: בודאי כשאמרה הנאת רחיצה עלי לעולם הוי עינוי נפש לר׳ יוסי אלא כגון דאמרה הנאת רחיצה אסורה עלי יום אחד אם ארחץ בפעם הזאת ואותה הפעם היתה צריכה לילך לבית המשתה דרבנן סברי יפר דהשתא אי איפשר דלא רחצה ואם תרחץ הפעם ותיאסר ברחיצת יום אחד הוי עינוי נפש דומיא דשלא אוכל היום הילכך יפר ור׳ יוסי סבר תרחץ הפעם ותיאסר ברחיצת יום אחד דניוול דיומא חדא לאו שמיה ניוול.
מהא דאמרינן: ורבי יוסי סבר נוול דחד יומא לא שמיה נוול – משמע דרבי יוסי לא פליג אלא משום דזמנו מועט, הא רחיצה גופה הויא דברים שיש בהם עינוי נפש. והקשו בתוספות [ד״ה ור׳ יוסי] דלקמן לא משמע הכין אלא דרחיצה לית בה משום עינוי כלל אליבא דר׳ יוסי, [דאמרינן]⁠1 ורמי דרבי יוסי אדר׳ יוסי דתנן מעין כו׳ השתא כביסה אמר רבי יוסי יש בה (שיעור) [צער]⁠2 גוף כולו לא כל שכן, ובכתובות פרק המדיר (כתובות עא.) נמי דייקי ממתניתין דהכא דר׳ יוסי סבר רחיצה לית בה משום עינוי. ונראה לי דלאו קושיא היא, דהא אוקמתא לא קיימא, ולא דייקינן מינה ולא מותבינן לקמן עלה, אלא אאוקמתא (בתרא) [דרבא]⁠3 ולההיא אוקמתא ודאי רבי יוסי לית ליה ברחיצה עינוי כלל. אבל לדידי קשיא לי, אם כן ליקשי בהא לימא רבי יוסי אין אלו נדרי עינוי, וכדאקשינן לעיל שהרי אילו עבר ורחצה היום הרי היא אסורה לעולם ואיכא עינוי, ואין אלו נדרי עינוי נפש משמע שאם עברה על תנאה אין כאן עינוי בעיקר הנדר, ולא שנו כן דהא רבי יוסי מודה ברחיצה גופה דיש בה משום עינוי נפש. אבל ה״ר אליעזר [ממיץ] ז״ל [גרס]⁠4 ור׳ יוסי סבר נוול דחד יומא לא שמיה נוול, ולעולם לא חש התנא לאשמועינן בהא מידי, אלא גדולה מזו אני אומר שאין אלו נדרי עינוי נפש, כלומר דרחיצה גופה לית בה עינוי כלל, ולפירוש מורי ז״ל גם כן שכתבתי אינו קשה כלל.
1. כן בשיטה מקובצת בשם רשב״א.
2. כן בשיטה מקובצת בשם רשב״א.
3. כן בשיטה מקובצת בשם רשב״א.
4. כן בתוס׳ ״ור׳ יוסי״.
אלא דאמרה הנאת רחיצה עלי [לעולם] אם ארחץ היום. דהשתא בתנאי דהיינו רחיצת היום ליכא ענוי נפש אלא ניוול דקרו לה מנוולתא כדאמרינן בפרק המדיר (כתובות עא:) כגון דתלינהו לקישוטיה בתשמיש המטה דאמרה הנאת תשמישך עלי אם אתקשט ופריך לא תתקשט ולא תאסר ומשני א״כ קרו לה מנוולתא אלמא לר׳ יוסי אע״ג דקישוט לא הוי דברים שבינו לבינה אליבא דרב היכא דתלינהו לתשמיש המטה בקישוט כיון דמניעת קישוט הוי ניוול מצי מפר ה״נ לרבנן כיון דתלינהו לרחיצת עולם דהוי ענוי ברחיצת היום דהוי ניוול מצי מפר ור׳ יוסי סבר ניוול דחד יומא לא מצי מיפר. ואי אפשר לומר כן דהא בפרק המדיר מוכח מהכא דלר׳ יוסי לא חשיבא רחיצת עולם ענוי ועוד דאכתי ליקשי ליה כדאקשי מעיקרא בהא לימא ר׳ יוסי אין אלו נדרי ענוי נפש הא יכול לבא לידי ענוי נפש אם תרחץ ועוד דלקמן קאמר דשבועה שלא ארחץ לעולם לא הוי ענוי נפש לרבי יוסי ואין לפרש דלקמן קאמר שבועה שלא ארחץ היום דא״כ לרבנן הוי רחיצת היום ענוי נפש והדרא קושיא לדוכתה ליתני ר׳ יוסי אומר תנאי זה אין בו ענוי נפש כי היכי דלא תטעי במילתיה דרבנן ועוד מדפריך לקמן דר׳ יוסי אדר׳ יוסי אלמא דר׳ יוסי סבר דאפילו ברחיצת עולם ליכא ענוי הלכך גרס ור׳ יוסי סבר לא שמיה ניוול וארחיצת עולם קאי והרב ר׳ אליעזר מיישב גירסת הספרים ור׳ יוסי לא מיבעיא ניוול דחד יומא דלא הוי ניוול אלא אפי׳ אמרה אם תרחץ היום תאסר לעולם נדר זה אין בו ענוי נפש ולהכי לא קאמר תנאי זה אין בו ענוי נפש:
אלא דאמרה הנאת רחיצה עלי לעולם אם ארחץ היום – דלתנא קמא ניוול דחד יומא שמיה ניוול ומש״ה יפר דהיכי תעביד וכדכתיבנא לעיל.
ור׳ יוסי סבר ניוול דחד יומא לא שמיה ניוול – הילכך לא יפר דמצי מוקמא נפשה חד יומא ברחיצה ותו לא מתסרא בה וליכא לאקשויי הכא כדמקשינן לעיל אי הכי ליתני ר׳ יוסי אומר תנאי זה אין בו ענוי נפש משום דאי הוה תני הכי הוה משמע ענוי נפש הוא דלא הוי אבל דברים שבינו לבינה הוי דהאי לישנא הכי משמע כדמוכח לקמן בהדיא וניוול דחד יומא לר׳ יוסי אפילו מדברים שבינו לבינה לא הוי כך פי׳ הרב ר׳ יונה ז״ל וכ״ת אכתי קשיא דכיון דר׳ יוסי לא פליג אלא אניוול דחד יומא אבל ניוול דלעולם מודי ביה דהוי ענוי נפש היכי א״ר יוסי אין אלו נדרי ענוי נפש דהא בעיקר הנדר ענוי נפש יש בו וכדמקשינן בריש שמעתין תירץ הרב ר׳ אליעזר דליתא דר׳ יוסי ארחיצה דלעולם נמי פליג והכי קאמרינן ר׳ יוסי סבר ניוול דחד יומא לא שמיה ניוול ולא חש תנא לאשמועי׳ בהדיא מידי אלא גדולה מזו קאמר שאין אלו נדרי ענוי נפש כלומר דרחיצה גופה לית בה ענוי נפש כלל ולפירוש של הרב ר׳ יונה ז״ל אתי ליה שפיר טפי דבניוול דחד יומא פליג דאפילו משום דברים שבינו לבינה לית ביה וברחיצה דלעולם פליג דאין אלו נדרי ענוי נפש מיהו דברים שבינו לבינה הוויין ומכללא משמע דכיון דאפילו ברחיצה דלעולם ליכא ענוי נפש ממילא דחד יומא אפילו דברים שבינו לבינה נמי לא הוי זה נ״ל וסוגיין לקמן נמי מוכחא דלר׳ יוסי אפילו ברחיצה דלעולם נמי ליכא ענוי דמקשינן דר׳ יוסי אדר׳ יוסי מדקאמר דכביסתם קודמת אלמא דס״ל דרבי יוסי במתניתין אכולה רחיצה פליג דליכא ענוי דאי לא מאי קושיא.
אלא צריך לפרש דאמרה [שאומרת] ״הנאת רחיצה עלי לעולם אם ארחץ היום״. ור׳ יוסי סבר: אם לא תרחץ היום אין בכך כלום, כיון שניוול דחד יומא [של יום אחד] לא שמיה [אין שמו] ניוול.
The Gemara offers another explanation: Rather, explain that she said: The benefit of bathing is konam for me forever if I bathe today. And Rabbi Yosei maintains that nothing will happen if she refrains from bathing today, as the disfigurement resulting from not bathing for one day is not called disfigurement.
עין משפט נר מצוהמיוחס לרש״יתוספותתוספות רי״דרשב״אפירוש רא״שר״ןפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

נדרים פ. – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה נדרים פ. – מהדורת על⁠־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מיוחס לרש"י נדרים פ., תוספות נדרים פ., תוספות רי"ד נדרים פ., רשב"א נדרים פ. – מהדורות על⁠־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות), פירוש רא"ש נדרים פ., ר"ן נדרים פ. – פרקים ה', ח'-ט' – מהדורת הרב ישראל אברהם גרינבוים (בהכנה) על פי כתב יד בהמ"ל 895, ברשותו האדיבה, שיטה מקובצת נדרים פ., מהרש"א חידושי הלכות נדרים פ., פירוש הרב שטיינזלץ נדרים פ., אסופת מאמרים נדרים פ.

Nedarim 80a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Nedarim 80a, Attributed to Rashi Nedarim 80a, Tosafot Nedarim 80a, Tosefot Rid Nedarim 80a, Rashba Nedarim 80a, Peirush HaRosh Nedarim 80a, Ran Nedarim 80a, Shitah Mekubetzet Nedarim 80a, Maharsha Chidushei Halakhot Nedarim 80a, Steinsaltz Commentary Nedarim 80a, Collected Articles Nedarim 80a

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144