גמרא
פירוש
דְּאֵין אָדָם מְגָרֵשׁ אֶת אֵשֶׁת חֲבֵירוֹ אֲבָל בְּעָלְמָא מִי שָׁמְעַתְּ לְהוּ.
מֵיתִיבִי הֲרֵי הוּא עָלַי הֲרֵי זֶה [עָלַי] אָסוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָד לְקׇרְבָּן טַעְמָא דְּאָמַר עָלַי הוּא דְּאָסוּר אֲבָל לָא אָמַר עָלַי לָא תְּיוּבְתָּא דְאַבָּיֵי.
אָמַר לָךְ אַבָּיֵי טַעְמָא דְּאָמַר עָלַי הוּא דְּאָסוּר אֲבָל אָמַר הֲרֵי הוּא וְלָא אָמַר עָלַי הֲרֵי הוּא דְּהֶפְקֵר הֲרֵי הוּא דִּצְדָקָה קָאָמַר וְהָא מִפְּנֵי שֶׁהוּא יָד לְקׇרְבָּן קָתָנֵי.
אֶלָּא אֵימָא טַעְמָא דְּאָמַר עָלַי הוּא אָסוּר וַחֲבֵירוֹ מוּתָּר אֲבָל אָמַר הֲרֵי הוּא שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין דְּדִלְמָא הֲרֵי הוּא הֶקְדֵּשׁ קָאָמַר.
מֵיתִיבִי אהֲרֵי זוֹ חַטָּאת הֲרֵי זוֹ אָשָׁם כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
הרי הוא עלי הרי זה עלי אסור – פי׳ ככר מונח לפניו אמר הרי עלי אסור מפני שהוא יד לקרבן ואסר עליו הככר כקרבן שכך מתנדב אדם ואומר הרי עלי טעמא דאמר הרי עלי אסור אבל לא אמר עלי לא וקשה לאביי.
אמר לך – כלומר לכך אי לא אמר עלי לא הוי בכלל דהרי הוא הפקר קאמר.
והא מפני שהוא יד לקרבן קתני – דמשמע דעלי הוי יד מעליא אסור אבל אי לא אמר עלי יד מיהא הוי וקשה לאביי דאמר כו׳.
והא מפני שהוא יד לקרבן – כלומר אינו אלא יד בעלמא ואינו עיקר הקדש ואינו אסור אלא לזה ולא לכ״ע. אלא אימא טעמא דאמר עלי הוא דאסור וחבירו מותר – דאי אמר הרי הוא אסור לכ״ע ולאו דווקא שניהם אסורין כל אחד לדידיה לחודיה דהרי הוא עיקר הקדש קאמר. הרי זו חטאת הרי זו אשם – בהמת חולין עוברת לפניו אמר הרי זו חטאת לא אמר כלום משום דאין חטאת באה נדבה ולכך כי אמר חטאת ולא אמר חטאתי לא אמר ולא כלום דמשמע שמתנדב חטאת הלכך חולין הוי ואף על גב דאמרינן לקמן ככר לפניו ואמר הרי זה קרבן אסור יש לומר דהתם משום דיודע דאי אפשר לככר היותו קרבן ונתכוין לומר כקרבן אבל הכא הוא סבור שיכול להתפיס חטאת בנדבה ולא נתכוין לאסור בהמה כחטאת אלא נדבה הלכך לא אמר כלום.
הרי זו חטאתי – אם מחויב חטאת דבריו קיימין ופריך מרישא דקאמר לא אמר כלום דידים שאין מוכיחות לא הויין ידים דאי הויין ידים כי אמר ה״ז לחטאת היה לנו לאסור כאילו אמר חטאתי. הא מני ר׳ יהודה היא – דאמר לא הויין ידים. לימא רבא דאמר כרבי יהודה – כי היכי דאביי כרבנן ה״נ רבא כרבי יהודה ולא כרבנן.
לימא רבא דאמר כר׳ יהודה – דס״ד דכי היכי דהדר ביה אביי ה״נ הדר ביה רבא. אמר לך רבא ה״נ אנא דאמרי אפי׳ לרבנן – כדאמר לעיל ופליגי רבא ואביי אליבא דרבנן.
עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא משום דאין אדם מגרש אשת חבירו – כאן משמע דמוכיחות הוי ממינאי ובגיטין משמע דהוה להוכיח שמגרשה בלא גט ותרוייהו תננהי וצ״ע בתוס׳ ממילתיה דידים שאין מוכיחות.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
והא מפני שהוא יד לקרבן קתני – דמשמע דעלי הוי יד מעליא אסור אבל אי לא אמר עלי יד מיהא הוי וקשה לאביי דאמר כו׳.
והא מפני שהוא יד לקרבן – כלומר אינו אלא יד בעלמא ואינו עיקר הקדש ואינו אסור אלא לזה ולא לכ״ע. אלא אימא טעמא דאמר עלי הוא דאסור וחבירו מותר – דאי אמר הרי הוא אסור לכ״ע ולאו דווקא שניהם אסורין כל אחד לדידיה לחודיה דהרי הוא עיקר הקדש קאמר. הרי זו חטאת הרי זו אשם – בהמת חולין עוברת לפניו אמר הרי זו חטאת לא אמר כלום משום דאין חטאת באה נדבה ולכך כי אמר חטאת ולא אמר חטאתי לא אמר ולא כלום דמשמע שמתנדב חטאת הלכך חולין הוי ואף על גב דאמרינן לקמן ככר לפניו ואמר הרי זה קרבן אסור יש לומר דהתם משום דיודע דאי אפשר לככר היותו קרבן ונתכוין לומר כקרבן אבל הכא הוא סבור שיכול להתפיס חטאת בנדבה ולא נתכוין לאסור בהמה כחטאת אלא נדבה הלכך לא אמר כלום.
הרי זו חטאתי – אם מחויב חטאת דבריו קיימין ופריך מרישא דקאמר לא אמר כלום דידים שאין מוכיחות לא הויין ידים דאי הויין ידים כי אמר ה״ז לחטאת היה לנו לאסור כאילו אמר חטאתי. הא מני ר׳ יהודה היא – דאמר לא הויין ידים. לימא רבא דאמר כרבי יהודה – כי היכי דאביי כרבנן ה״נ רבא כרבי יהודה ולא כרבנן.
לימא רבא דאמר כר׳ יהודה – דס״ד דכי היכי דהדר ביה אביי ה״נ הדר ביה רבא. אמר לך רבא ה״נ אנא דאמרי אפי׳ לרבנן – כדאמר לעיל ופליגי רבא ואביי אליבא דרבנן.
עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא משום דאין אדם מגרש אשת חבירו – כאן משמע דמוכיחות הוי ממינאי ובגיטין משמע דהוה להוכיח שמגרשה בלא גט ותרוייהו תננהי וצ״ע בתוס׳ ממילתיה דידים שאין מוכיחות.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush