(1) 
וְאִם אִיתַא לֵילַף מִדָּם וְכִי תֵּימָא רַבִּי אֶלְעָזָר מִילְּתָא מִמִּילְּתָא לָא גָּמַר וְהָא אָמַר ר׳ רַבִּי אֶלְעָזָר אמִנְחָה שֶׁקְּמָצָהּ בַּהֵיכָל כְּשֵׁרָה שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּסִילּוּק בָּזִיכִין.
וְאִם אִיתַא לֵילַף מִדָּם וְכִי תֵּימָא רַבִּי אֶלְעָזָר מִילְּתָא מִמִּילְּתָא לָא גָּמַר וְהָא אָמַר And if it is so that Rabbi Elazar holds that blood may not be sanctified in halves, let him derive the halakha of the High Priest’s griddle-cake offering from that of blood. And if you would say that in this case Rabbi Elazar does not derive the halakha of the matter of a meal offering from that of another matter, that is difficult: But doesn’t Rabbi Elazar say: A meal offering from which the priest removed a handful while inside the Sanctuary is valid, despite the fact that the handful should be removed in the Temple courtyard; the reason is that we find a similar case in the Sanctuary, with regard to the removal of the bowls of frankincense from the Table of the shewbread? Just as the bowls permit the shewbread for consumption when removed in the Sanctuary, so too, the handful permits the remainder of the meal offering for consumption. This indicates that Rabbi Elazar does derive the halakha of a meal offering from that of another matter.
ואם איתא – דדם לא קידש לחצאין לילף מנחה מדם.
שקמצה בהיכל כשרה – ואע״ג דדינה בעזרה כשאר קרבנות.
שכן מצינו בסילוק בזיכין – דהיא בהיכל אלמא דאיכא קמיצה בהיכל דסילוק היינו קמיצה.
ואם איתא לילף מדם – וא״ת והא בדם ליכא מתוך והכא איכא מתוך ובשאר מנחות משמע דמודה רבי אלעזר דאין קדושה לחצאין כיון דלא קרבין לחצאין ומיהו יש לפרש דדם נמי קרב לחצאין שיש ד׳ מתנות וז׳ הזאות דפרה שכל אחת עבודה בפני עצמה ושיעור טבילה דלעיל לאו למעוטי חצי הזאה אלא שיהא בכלי שיעור ז׳ הזאות והא דאמרינן (בסמוך) גבי הפריש חצי עשרון ודעתו להוסיף דאמר רב אינו קדוש [ופריך] ואי כרבי אלעזר ס״ל לילף מחביתין מצינו לפרש דחשיב ליה דעתו להוסיף כמו טעמא דמתוך וקדוש לחצאין ועוד דאפילו ליכא מתוך בשאר מנחות מ״מ כיון דקדשי חביתין לחצאין מאיזה טעם שיהיה ילפינן שאר מנחות מינייהו אי נמי הא דנקט רבי אלעזר טעמא דמתוך משום דרבי יוחנן נקטיה דאפילו פלגיתו בשאר מנחות בחביתין אודו לי מיהת מטעם מתוך.
מנחה שנקמצה בהיכל כשרה שכן מצינו בסילוק בזיכין – ואם תאמר אמאי לא קאמר כדי שלא יהא טפל חמור מן העיקר כדאמר בסמוך גבי שלמים ששחטן בהיכל וגבי כהנים נכנסין בהיכל ואוכלים קדשי קדשים ושירי מנחות י״ל דהתם כתיב (ויקרא ג) פתח אהל מועד (שם ו) בחצר אהל מועד שייך למימר שלא יהא טפל חמור מן העיקר לפי שתלה הכתוב באהל מועד.
ואם איתא [יש, נכון הדבר], שלדעת ר׳ אלעזר, דם אינו מתקדש לחצאין — לילף [שילמד] דין חביתי כהן גדול מדם! וכי תימא [ואם תאמר] שר׳ אלעזר מילתא ממילתא לא גמר [דבר מדבר אינו למד], והא [והרי] אמר ר׳ אלעזר: מנחה שקמצה בהיכל — כשרה, למרות שמקום עשייתה הרגיל הוא בעזרה, שכן מצינו בסילוק בזיכין מעל שולחן לחם הפנים (שהוא מעין קמיצה, שלאחר מכן מותר הלחם באכילה) ועושים אותו בהיכל!
And if it is so that Rabbi Elazar holds that blood may not be sanctified in halves, let him derive the halakha of the High Priest’s griddle-cake offering from that of blood. And if you would say that in this case Rabbi Elazar does not derive the halakha of the matter of a meal offering from that of another matter, that is difficult: But doesn’t Rabbi Elazar say: A meal offering from which the priest removed a handful while inside the Sanctuary is valid, despite the fact that the handful should be removed in the Temple courtyard; the reason is that we find a similar case in the Sanctuary, with regard to the removal of the bowls of frankincense from the Table of the shewbread? Just as the bowls permit the shewbread for consumption when removed in the Sanctuary, so too, the handful permits the remainder of the meal offering for consumption. This indicates that Rabbi Elazar does derive the halakha of a meal offering from that of another matter.
הכל
(2) מִנְחָה מִמִּנְחָה יָלֵיף מִנְחָה מִדָּם לָא יָלֵיף.
The Gemara responds: Rabbi Elazar does derive the halakha with regard to a meal offering from that of another meal offering; the shewbread is considered a meal offering. But he does not derive the halakha with regard to a meal offering from that of blood.
The Gemara responds: Rabbi Elazar does derive the halakha with regard to a meal offering from that of another meal offering; the shewbread is considered a meal offering. But he does not derive the halakha with regard to a meal offering from that of blood.
ומשיבים: מנחה ממנחה יליף [לומד], שהמנחות דבר אחד הן, ובכלל זה לחם הפנים, אבל מנחה מדם לא יליף [אינו למד].
The Gemara responds: Rabbi Elazar does derive the halakha with regard to a meal offering from that of another meal offering; the shewbread is considered a meal offering. But he does not derive the halakha with regard to a meal offering from that of blood.
הכל
(3) וּמִנְחָה מִמִּנְחָה מִי יָלֵיף וְהָתַנְיָא בעַד שֶׁלֹּא פֵּרְקָהּ נִפְרַס לַחְמָהּ הַלֶּחֶם פָּסוּל וְאֵין מַקְטִיר עָלָיו אֶת הַבָּזִיכִין מִשֶּׁפֵּרְקָהּ נִפְרַס לַחְמָהּ הַלֶּחֶם פָּסוּל וּמַקְטִיר עָלָיו אֶת הַבָּזִיכִין.
The Gemara asks: And does Rabbi Elazar derive the halakha of one meal offering from that of another meal offering? But isn’t it taught in a baraita: If before the priest detached the arrangement of shewbread and the bowls of frankincense from upon the Table, the bread broke into pieces, the bread is unfit for consumption and the priest does not burn the frankincense contained in the bowls on account of it. If the bread broke after the priest detached it, the bread is unfit but the priest burns the frankincense contained in the bowls on account of it.
The Gemara asks: And does Rabbi Elazar derive the halakha of one meal offering from that of another meal offering? But isn’t it taught in a baraita: If before the priest detached the arrangement of shewbread and the bowls of frankincense from upon the Table, the bread broke into pieces, the bread is unfit for consumption and the priest does not burn the frankincense contained in the bowls on account of it. If the bread broke after the priest detached it, the bread is unfit but the priest burns the frankincense contained in the bowls on account of it.
עד שלא פרקה – למערכת לחם הפנים בשבת.
הלחם פסול – דהויא לה מנחה שחסרה קודם קמיצה ואמרינן לקמן (דף ט:) מן המנחה פרט לשחסרה ובלחם הפנים גופיה אמר לקמן (דף יב:) [קדש קדשים] היא שאם נפרסה אחת מחלותיה כולן פסולות.
משפרקה נפרס לחמה הלחם פסול – אף ע״ג דלאחר סילוק (מצה) נפרס פסולה דהוי שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה ואמרינן לקמן (דף ט:) דאע״ג דמקטירין קומץ עלייהו שיריים אסורים באכילה.
ומקטיר עליו בזיכין – [דלא] גמרינן ממנחה.
מקטיר עליו את הבזיכין – פירש בקונטרס דלא גמרינן ממנחה ולא היה לו לפרש כן דלקמן (דף ט:) פריך מינה למ״ד שיריים שחסרו בין קמיצה להקטרה אין מקטיר קומץ עליהן ומשני רבי אלעזר היא גם שמועה זו א׳ אפשר ליישב.
ושואלים: ומנחה ממנחה מי יליף [האם הוא למד]? והתניא [והרי שנויה ברייתא]: אם עד שלא פרקה את מערכת לחם הפנים בשבת מעל השולחן ונטל את הבזיכים, נפרס (נשבר) לחמה — הלחם פסול, ואין מקטיר עליו (בגללו) את הבזיכין, אם משפרקה נפרס לחמה — הלחם אמנם פסול, ואינו נאכל לכהנים, אבל מקטיר עליו את הבזיכין.
The Gemara asks: And does Rabbi Elazar derive the halakha of one meal offering from that of another meal offering? But isn’t it taught in a baraita: If before the priest detached the arrangement of shewbread and the bowls of frankincense from upon the Table, the bread broke into pieces, the bread is unfit for consumption and the priest does not burn the frankincense contained in the bowls on account of it. If the bread broke after the priest detached it, the bread is unfit but the priest burns the frankincense contained in the bowls on account of it.
הכל
(4) וְאָמַר ר׳ רַבִּי גאֶלְעָזָר לֹא פֵּרְקָהּ מַמָּשׁ אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ לְפָרֵק אע״פ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פֵּרְקָהּ כְּמִי שֶׁפֵּרְקָהּ דָּמְיָא.
The Gemara continues: And Rabbi Elazar says: When the baraita refers to the detachment of the shewbread, it does not mean that the priest actually detached it. Rather, it means that once the time to detach it has arrived, even though he has not yet detached it and has not removed the bowls, it is considered as though he has detached it. Accordingly, if the shewbread broke after that time, the frankincense is burned.
The Gemara continues: And Rabbi Elazar says: When the baraita refers to the detachment of the shewbread, it does not mean that the priest actually detached it. Rather, it means that once the time to detach it has arrived, even though he has not yet detached it and has not removed the bowls, it is considered as though he has detached it. Accordingly, if the shewbread broke after that time, the frankincense is burned.
ואמר ר׳ אלעזר: לא פרקה ממש, אלא כיון שהגיע זמנה לפרק, אף על פי שעדיין לא פרקה, ולא נטלו את הבזיכים — כמי שפרקה דמיא [נחשבת], ואם נפרס הלחם באותה שעה — מקטיר עליו את הבזיכים.
The Gemara continues: And Rabbi Elazar says: When the baraita refers to the detachment of the shewbread, it does not mean that the priest actually detached it. Rather, it means that once the time to detach it has arrived, even though he has not yet detached it and has not removed the bowls, it is considered as though he has detached it. Accordingly, if the shewbread broke after that time, the frankincense is burned.
הכל
(5) וְאַמַּאי תֶּיהְוֵי כְּמִנְחָה שֶׁחָסְרָה קוֹדֶם קְמִיצָה.
The Gemara explains its question: And if Rabbi Elazar derives the halakha of one meal offering from another, why does he say that frankincense contained in the bowls are burned in a case where the shewbread broke when the time to detach the bread had arrived? It should be like the case of a meal offering that became lacking in its measure before the removal of the handful. Such a handful is not removed and is not sacrificed upon the altar. Likewise, the frankincense was still on the Table when the shewbread broke and should therefore be disqualified.
The Gemara explains its question: And if Rabbi Elazar derives the halakha of one meal offering from another, why does he say that frankincense contained in the bowls are burned in a case where the shewbread broke when the time to detach the bread had arrived? It should be like the case of a meal offering that became lacking in its measure before the removal of the handful. Such a handful is not removed and is not sacrificed upon the altar. Likewise, the frankincense was still on the Table when the shewbread broke and should therefore be disqualified.
קודם קמיצה – דהא עדיין לא פירקה ומיפסל דהא אמר לקמן מן המנחה פרט לכשחסרה מכשיעור אלמא לא יליף מנחה ממנחה.
ואם לדעת ר׳ אלעזר למדים מנחה ממנחה, יש לשאול: ואמאי [ומדוע] מקטיר את הבזיכים? תיהוי [שתהא זו] כמנחה שחסרה קודם קמיצה ונפסלה, שאין קומצים אותה, ואין מקטירים את קומצה!
The Gemara explains its question: And if Rabbi Elazar derives the halakha of one meal offering from another, why does he say that frankincense contained in the bowls are burned in a case where the shewbread broke when the time to detach the bread had arrived? It should be like the case of a meal offering that became lacking in its measure before the removal of the handful. Such a handful is not removed and is not sacrificed upon the altar. Likewise, the frankincense was still on the Table when the shewbread broke and should therefore be disqualified.
הכל
(6) הָא לָא קַשְׁיָא מִנְחָה לָא בְּרִיר בְּרֵירָה קוֹמֶץ דידיה וְהָא בְּרִיר בְּרֵירָה קוֹמֶץ דִּידַהּ וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ לְפָרֵק כְּמַאן דְּפָרְקַהּ דָּמְיָא.
The Gemara answers: This is not difficult, as there is a difference between these meal offerings. In the case of a meal offering that became lacking before the removal of a handful, its handful was not clearly designated. Consequently, if the meal offering became lacking before a handful was removed, one may no longer remove a handful from it. But in the case of the shewbread and the bowls of frankincense, its handful, i.e., the frankincense, was clearly designated at the time when the frankincense was placed in the bowls, since the frankincense is in a separate container from the bread. And therefore, once the time to detach the bread has arrived, it is considered as though he has detached it.
The Gemara answers: This is not difficult, as there is a difference between these meal offerings. In the case of a meal offering that became lacking before the removal of a handful, its handful was not clearly designated. Consequently, if the meal offering became lacking before a handful was removed, one may no longer remove a handful from it. But in the case of the shewbread and the bowls of frankincense, its handful, i.e., the frankincense, was clearly designated at the time when the frankincense was placed in the bowls, since the frankincense is in a separate container from the bread. And therefore, once the time to detach the bread has arrived, it is considered as though he has detached it.
לעולם מנחה ממנחה יליף ולא דמי לחם הפנים לשאר מנחות דמנחה לא בריר קומץ דידה שהכל ביחד הלכך קודם קמיצה ליכא למימר כמאן דקמצה דמיא דהא מחוסר מעשה.
אבל לחם הפנים בריר קומץ דידהו – דקאי בבזיכין באפי נפשיה הלכך משהגיע זמנה לפרוק כמאן דקמצה דמיא.
ודוחים: הא לא קשיא [זו אינה קשה], מנחה קודם קמיצה לא בריר ברירה קומץ דידיה [אין מבורר הקומץ שלה], ולכן אם חסרה ונפסלה — אינו יכול לקמוץ ממנה, והא בריר ברירה קומץ דידה [ואילו זו, לחם הפנים, מבורר הקומץ שלה], שהם בזיכי הלבונה, ולכן כיון שהגיע זמנה לפרק — כמאן דפרקה דמיא [כמי שפירקה נחשבת].
The Gemara answers: This is not difficult, as there is a difference between these meal offerings. In the case of a meal offering that became lacking before the removal of a handful, its handful was not clearly designated. Consequently, if the meal offering became lacking before a handful was removed, one may no longer remove a handful from it. But in the case of the shewbread and the bowls of frankincense, its handful, i.e., the frankincense, was clearly designated at the time when the frankincense was placed in the bowls, since the frankincense is in a separate container from the bread. And therefore, once the time to detach the bread has arrived, it is considered as though he has detached it.
הכל
(7) אֶלָּא מֵעַתָּה תֶּיהְוֵי כְּשִׁירַיִם שֶׁחָסְרוּ בֵּין קְמִיצָה לְהַקְטָרָה דְּאֵין מַקְטִירִין קוֹמֶץ עֲלֵיהֶן לָאו פְּלוּגְתָּא נִינְהוּ רַבִּי אֶלְעָזָר סָבַר לַהּ כמ״ד כְּמַאן דְּאָמַר דשִׁירַיִם שֶׁחָסְרוּ בֵּין קְמִיצָה לְהַקְטָרָה מַקְטִיר קוֹמֶץ עֲלֵיהֶן.
The Gemara asks: But if that is so, then even if the time to detach the shewbread arrived, why is the frankincense burned? It should be like a case where the remainder of a meal offering became lacking between the removal of the handful and the burning upon the altar; the halakha in this case is that one does not burn the handful on account of such a meal offering. The Gemara responds: Isn’t it a dispute among the amora’im (9a) whether or not the handful is burned in such a case? One can say that Rabbi Elazar holds in accordance with the opinion of the one who says that if the remainder of a meal offering became lacking between the removal of the handful and the burning, the priest burns the handful on account of such a meal offering.
The Gemara asks: But if that is so, then even if the time to detach the shewbread arrived, why is the frankincense burned? It should be like a case where the remainder of a meal offering became lacking between the removal of the handful and the burning upon the altar; the halakha in this case is that one does not burn the handful on account of such a meal offering. The Gemara responds: Isn’t it a dispute among the amora’im (9a) whether or not the handful is burned in such a case? One can say that Rabbi Elazar holds in accordance with the opinion of the one who says that if the remainder of a meal offering became lacking between the removal of the handful and the burning, the priest burns the handful on account of such a meal offering.
ומקשים: אלא מעתה, שלדעת ר׳ אלעזר למדים מנחה ממנחה, גם אם נחשב הפירוק כאילו ניטל קומצו, מדוע אם נפרס הלחם באותה שעה מקטיר עליו את הבזיכים? תיהוי [תהיה, יהיה דינו] כדין שירים של מנחה שחסרו בין קמיצה להקטרה, שאין מקטירין קומץ עליהן! ומשיבים: לאו פלוגתא נינהו [וכי אין מחלוקת בדבר זה]? ר׳ אלעזר סבר לה כמאן דאמר [סבור הוא כדעת מי שאומר]: שירים שחסרו בין קמיצה להקטרה — מקטיר קומץ עליהן.
The Gemara asks: But if that is so, then even if the time to detach the shewbread arrived, why is the frankincense burned? It should be like a case where the remainder of a meal offering became lacking between the removal of the handful and the burning upon the altar; the halakha in this case is that one does not burn the handful on account of such a meal offering. The Gemara responds: Isn’t it a dispute among the amora’im (9a) whether or not the handful is burned in such a case? One can say that Rabbi Elazar holds in accordance with the opinion of the one who says that if the remainder of a meal offering became lacking between the removal of the handful and the burning, the priest burns the handful on account of such a meal offering.
הכל
(8) גּוּפָא חֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֵינָהּ קְדוֹשָׁה לַחֲצָאִין ור׳ וְרַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר מִתּוֹךְ שֶׁקְּרֵבָה לַחֲצָאִין קְדוֹשָׁה לַחֲצָאִין א״ר אָמַר רַבִּי אַחָא מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר קְרָא {ויקרא ו׳:י״ג} מִנְחָה מַחֲצִיתָהּ הָבֵיא מִנְחָה ואח״כ וְאַחַר כָּךְ חוֹצֵיהוּ.
§ The Gemara discusses the matter itself: With regard to the griddle-cake offering of the High Priest, Rabbi Yoḥanan says that it is not sanctified in halves, and Rabbi Elazar says: Since it is sacrificed in halves, as half of the meal offering is sacrificed in the morning and half in the afternoon, it may likewise be sanctified in halves. Rav Aḥa said: What is the reasoning of Rabbi Yoḥanan? The verse states: “A meal offering perpetually, half of it in the morning, and half of it in the evening” (Leviticus 6:13). This means: First bring a whole meal offering, and only afterward divide it into halves.
§ The Gemara discusses the matter itself: With regard to the griddle-cake offering of the High Priest, Rabbi Yoḥanan says that it is not sanctified in halves, and Rabbi Elazar says: Since it is sacrificed in halves, as half of the meal offering is sacrificed in the morning and half in the afternoon, it may likewise be sanctified in halves. Rav Aḥa said: What is the reasoning of Rabbi Yoḥanan? The verse states: “A meal offering perpetually, half of it in the morning, and half of it in the evening” (Leviticus 6:13). This means: First bring a whole meal offering, and only afterward divide it into halves.
מנחה מחציתה – מנחה תמיד מחציתה בבקר וגומר הביא מנחה שלימה של עשרון דאין מנחה פחותה מעשרון ואח״כ חוציהו.
מחיצתה – משמע מחציתה של שלימה זו שלפניו.
מאי טעמא דרבי יוחנן – וא״ת לימא משום דיליף מדם ושמא קבלה היה בידו טעם זה אי נמי כדפרישית לעיל דלאפוקי דרבי יוחנן מפרש ר׳ אלעזר טעמא דמתוך (ראשון ראשון קדוש ולית ליה דרבי יוסי).
א ודנים גופא [לגופה] של ההלכה שהזכרנו: חביתי כהן גדול, ר׳ יוחנן אמר: אינה קדושה לחצאין, ור׳ אלעזר אמר: מתוך שקרבה לחצאין, מחצית בבקר ומחצית בערב, גם קדושה לחצאין. אמר ר׳ אחא: מאי טעמא [מה טעמו] של ר׳ יוחנן? אמר קרא [המקרא]: ״יקריבו... מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב״ (ויקרא ו, יג), לומר: הביא תחילה מנחה שלמה ואחר כך אתה חוציהו לשנים.
§ The Gemara discusses the matter itself: With regard to the griddle-cake offering of the High Priest, Rabbi Yoḥanan says that it is not sanctified in halves, and Rabbi Elazar says: Since it is sacrificed in halves, as half of the meal offering is sacrificed in the morning and half in the afternoon, it may likewise be sanctified in halves. Rav Aḥa said: What is the reasoning of Rabbi Yoḥanan? The verse states: “A meal offering perpetually, half of it in the morning, and half of it in the evening” (Leviticus 6:13). This means: First bring a whole meal offering, and only afterward divide it into halves.
הכל
(9) מֵיתִיבִי חֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל לֹא הָיוּ בָּאוֹת חֲצָאִין אֶלָּא המֵבִיא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם וְחוֹצֵהוּ וְתַנְיָא אִילּוּ נֶאֱמַר מִנְחָה מַחֲצִית הָיִיתִי אוֹמֵר מֵבִיא חֲצִי עִשָּׂרוֹן מִבֵּיתוֹ שַׁחֲרִית וּמַקְרִיב חֲצִי עִשָּׂרוֹן מִבֵּיתוֹ עַרְבִית וּמַקְרִיב ת״ל תַּלְמוּד לוֹמַר מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר מֶחֱצָה מִשָּׁלֵם הוּא מֵבִיא.
The Gemara raises an objection to the opinion of Rabbi Elazar. The mishna teaches (50b): The griddle-cake offering of the High Priest did not come in halves. Rather, the High Priest brings a full tenth of an ephah and then divides it into two. And it is taught in a baraita with regard to this mishna: If it were stated: A meal offering, half in the morning, and half in the evening, I would say: He brings half of a tenth from his home in the morning and sacrifices it, and another half of a tenth from his home in the evening and sacrifices it. Therefore, the verse states: “Half of it in the morning,” indicating that he brings a half from a whole, and he does not bring a half by itself.
The Gemara raises an objection to the opinion of Rabbi Elazar. The mishna teaches (50b): The griddle-cake offering of the High Priest did not come in halves. Rather, the High Priest brings a full tenth of an ephah and then divides it into two. And it is taught in a baraita with regard to this mishna: If it were stated: A meal offering, half in the morning, and half in the evening, I would say: He brings half of a tenth from his home in the morning and sacrifices it, and another half of a tenth from his home in the evening and sacrifices it. Therefore, the verse states: “Half of it in the morning,” indicating that he brings a half from a whole, and he does not bring a half by itself.
מיתיבי [מקשים] על ר׳ אלעזר ממה ששנינו: חביתי כהן גדול לא היו באות חצאין, אלא מביא עשרון שלם וחוצהו; ותניא [ושנויה על כך ברייתא]: אילו נאמר ״יקריב מנחה מחצית בבקר ומחצית בערב״, הייתי אומר: מביא חצי עשרון מביתו שחרית ומקריב, ועוד חצי עשרון מביתו ערבית ומקריב — על כן תלמוד לומר: ״מחציתה בבקר״, לומר מחצה מדבר שלם הוא מביא, ואינו מביא מחצית לעצמה!
The Gemara raises an objection to the opinion of Rabbi Elazar. The mishna teaches (50b): The griddle-cake offering of the High Priest did not come in halves. Rather, the High Priest brings a full tenth of an ephah and then divides it into two. And it is taught in a baraita with regard to this mishna: If it were stated: A meal offering, half in the morning, and half in the evening, I would say: He brings half of a tenth from his home in the morning and sacrifices it, and another half of a tenth from his home in the evening and sacrifices it. Therefore, the verse states: “Half of it in the morning,” indicating that he brings a half from a whole, and he does not bring a half by itself.
הכל
(10) לְמִצְוָה אֲמַר לֵיהּ רַב גְּבִיהָא מִבֵּי כְתִיל לְרַב אָשֵׁי וְהָא חוּקָּה כְּתִיב בַּהּ אֲמַר לֵיהּ לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לַהֲבִיאָהּ שָׁלֵם מִבֵּיתוֹ.
The Gemara responds: Rabbi Elazar maintains that the verse requires that a whole meal offering be brought in the morning only for a mitzva, i.e., ab initio. Nevertheless, if half of a tenth was brought in the morning it is valid after the fact. Rav Geviha from Bei Katil said to Rav Ashi: But the term “statute” is written with regard to the griddle-cake offering, as the verse states: “A statute forever” (Leviticus 6:15), and there is a principle that whenever the Torah calls a mitzva a statute, the details of its performance are indispensable. Rav Ashi said to him: It was necessary for the Torah to define this mitzva as a statute only with regard to the requirement that the High Priest bring a full tenth from his home. With regard to its sanctification in a service vessel, it can be sanctified in halves.
The Gemara responds: Rabbi Elazar maintains that the verse requires that a whole meal offering be brought in the morning only for a mitzva, i.e., ab initio. Nevertheless, if half of a tenth was brought in the morning it is valid after the fact. Rav Geviha from Bei Katil said to Rav Ashi: But the term “statute” is written with regard to the griddle-cake offering, as the verse states: “A statute forever” (Leviticus 6:15), and there is a principle that whenever the Torah calls a mitzva a statute, the details of its performance are indispensable. Rav Ashi said to him: It was necessary for the Torah to define this mitzva as a statute only with regard to the requirement that the High Priest bring a full tenth from his home. With regard to its sanctification in a service vessel, it can be sanctified in halves.
ומשני כי מצריך קרא להביא שלם למצוה בעלמא ולעולם אם קדשה לחצאין מקודש ואינה יוצאה שוב לחולין.
והא חוקה כתיב בה – חק עולם לה׳ וגו׳ (ויקרא ו) דמשמע מתוך שלם.
אלא להביא עשרון שלם מביתו – אבל לענין קידוש בכלי שרת אם רצה מקדש לחצאין.
ודוחים: אפשר לומר כי דבר זה הוא למצוה, שכך צריך לעשות לכתחילה, אבל בדיעבד אם הביא לחצאין — הרי זה כשר. אמר ליה [לו] רב גביהא מבי כתיל לרב אשי: והא [והרי] ״חוקה״ כתיב [נאמר] בה במנחת החביתין (״חק עולם״, שם טו), ובמקום שנאמר ״חוקה״ הרי זה לעכב! אמר ליה [לו]: לא נצרכא חוקה זו אלא לענין שצריך להביאה עשרון שלם מביתו, אבל כשהוא נותנה בכלי שרת לשם הקרבה הריהי קדושה גם לחצאין. ודנים בדברי ר׳ יוחנן, שאמר שמנחת חביתין אינה קדושה לחצאין.
The Gemara responds: Rabbi Elazar maintains that the verse requires that a whole meal offering be brought in the morning only for a mitzva, i.e., ab initio. Nevertheless, if half of a tenth was brought in the morning it is valid after the fact. Rav Geviha from Bei Katil said to Rav Ashi: But the term “statute” is written with regard to the griddle-cake offering, as the verse states: “A statute forever” (Leviticus 6:15), and there is a principle that whenever the Torah calls a mitzva a statute, the details of its performance are indispensable. Rav Ashi said to him: It was necessary for the Torah to define this mitzva as a statute only with regard to the requirement that the High Priest bring a full tenth from his home. With regard to its sanctification in a service vessel, it can be sanctified in halves.
הכל
(11) וּמִי א״ר אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי וְהָא אִיתְּמַר הִפְרִישׁ חֲצִי עִשָּׂרוֹן וְדַעְתּוֹ לְהוֹסִיף רַב אָמַר אֵינוֹ קָדוֹשׁ ור׳ וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר קָדוֹשׁ וְאִם אִיתָא לֵילַף מֵחֲבִיתִּין.
The Gemara asks: And did Rabbi Yoḥanan really say this? But it was stated: If one set aside half a tenth of an ephah for any meal offering, and his intention was to add to the half in order to reach a full tenth, Rav says that it is not sanctified, as he did not bring a full tenth, and Rabbi Yoḥanan says that it is sanctified. And if it is so that Rabbi Yoḥanan holds that the griddle-cake offering cannot be sanctified in halves, let him derive from the griddle-cake offering that no meal offering may be sanctified in halves.
The Gemara asks: And did Rabbi Yoḥanan really say this? But it was stated: If one set aside half a tenth of an ephah for any meal offering, and his intention was to add to the half in order to reach a full tenth, Rav says that it is not sanctified, as he did not bring a full tenth, and Rabbi Yoḥanan says that it is sanctified. And if it is so that Rabbi Yoḥanan holds that the griddle-cake offering cannot be sanctified in halves, let him derive from the griddle-cake offering that no meal offering may be sanctified in halves.
ודעתו להוסיף – להשלים עשרון כדאמרינן לקמן בפרק המנחות והנסכים (דף קג.) דאין מנחה פחותה מעשרון דהאומר הרי עלי חצי עשרון מביא עשרון שלם.
ואם איתא – דגבי חביתין אינו קדוש.
ומקשים: ומי [והאם] אמר ר׳ יוחנן הכי [כך]? והא איתמר [והרי נאמר]: אם הפריש אדם חצי עשרון למנחה, ודעתו להוסיף עליו ולהשלים אותו לעשרון — רב אמר: אינו קדוש, כיון שלא הביא עשרון שלם, ור׳ יוחנן אמר: קדוש. ואם איתא [אכן] סבור ר׳ יוחנן שמנחת חביתין אינה קדושה לחצאין — לילף [שילמד] ממנחת חביתין, שכל מנחה אינה קדושה לחצאין!
The Gemara asks: And did Rabbi Yoḥanan really say this? But it was stated: If one set aside half a tenth of an ephah for any meal offering, and his intention was to add to the half in order to reach a full tenth, Rav says that it is not sanctified, as he did not bring a full tenth, and Rabbi Yoḥanan says that it is sanctified. And if it is so that Rabbi Yoḥanan holds that the griddle-cake offering cannot be sanctified in halves, let him derive from the griddle-cake offering that no meal offering may be sanctified in halves.
הכל
(12) וְכִי תֵּימָא ר׳ רַבִּי יוֹחָנָן מִילְּתָא מִמִּילְּתָא לָא יָלֵיף וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן ושְׁלָמִים שֶׁשְּׁחָטָן בַּהֵיכָל כְּשֵׁירִין דִּכְתִיב {ויקרא ג׳:ב׳} וּשְׁחָטוֹ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד שֶׁלֹּא יְהֵא טָפֵל חָמוּר מֵעִיקָּר.
And if you would say that Rabbi Yoḥanan does not derive the halakha of one matter with regard to consecrated items from that of another matter, that is difficult: But doesn’t Rabbi Yoḥanan say: Peace offerings that were slaughtered in the Sanctuary are valid, as it is written: “And slaughter it at the entrance of the Tent of Meeting” (Leviticus 3:2), i.e., in the courtyard. Rabbi Yoḥanan explains: It is logical that the halakha with regard to the minor area, i.e., the courtyard, should not be more stringent than the halakha with regard to the major area, the Tent of Meeting. Evidently, Rabbi Yoḥanan derives a halakha with regard to the Sanctuary from the Temple courtyard.
And if you would say that Rabbi Yoḥanan does not derive the halakha of one matter with regard to consecrated items from that of another matter, that is difficult: But doesn’t Rabbi Yoḥanan say: Peace offerings that were slaughtered in the Sanctuary are valid, as it is written: “And slaughter it at the entrance of the Tent of Meeting” (Leviticus 3:2), i.e., in the courtyard. Rabbi Yoḥanan explains: It is logical that the halakha with regard to the minor area, i.e., the courtyard, should not be more stringent than the halakha with regard to the major area, the Tent of Meeting. Evidently, Rabbi Yoḥanan derives a halakha with regard to the Sanctuary from the Temple courtyard.
ושחטו – בשלמים כתיב.
פתח אהל מועד – בעזרה וכיון שעזרה כשרה כל שכן דהיכל (שלם) כשר דלא תהא עזרה שהיא טפל חמורה מן העיקר אלמא יליף היכל מעזרה.
וכי תימא [ואם תאמר] שר׳ יוחנן מילתא ממילתא לא יליף [דבר מדבר אינו למד], ממנחת חביתין למנחה אחרת — והאמר [והרי אמר] ר׳ יוחנן: שלמים ששחטן בתוך ההיכל — כשירין, דכתיב [שנאמר] בהם: ״ושחטו פתח אהל מועד״ (ויקרא ג, ב), כלומר, בעזרה, והדעת נותנת שלא יהא דינו של הטפל, שהוא העזרה, חמור משל העיקר, שהוא אהל מועד. הרי שהוא למד דבר מדבר (היכל מעזרה)!
And if you would say that Rabbi Yoḥanan does not derive the halakha of one matter with regard to consecrated items from that of another matter, that is difficult: But doesn’t Rabbi Yoḥanan say: Peace offerings that were slaughtered in the Sanctuary are valid, as it is written: “And slaughter it at the entrance of the Tent of Meeting” (Leviticus 3:2), i.e., in the courtyard. Rabbi Yoḥanan explains: It is logical that the halakha with regard to the minor area, i.e., the courtyard, should not be more stringent than the halakha with regard to the major area, the Tent of Meeting. Evidently, Rabbi Yoḥanan derives a halakha with regard to the Sanctuary from the Temple courtyard.
הכל
(13) דַּעְתּוֹ לְהוֹסִיף שָׁאנֵי דְּתַנְיָא {במדבר ז׳:י״ג-ע״ט} מְלֵאִים אֵין מְלֵאִים אֶלָּא שְׁלֵמִים (כְּלוֹמַר שֶׁאֵינוֹ קָדוֹשׁ עַד שֶׁיְּהֵא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם) וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁאֵין דַּעְתּוֹ לְהוֹסִיף אֲבָל בִּזְמַן שֶׁדַּעְתּוֹ לְהוֹסִיף רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קָדוֹשׁ.
The Gemara responds: Rabbi Yoḥanan does in fact derive the halakha of one matter from another, and therefore he learns the halakha with regard to all meal offerings from the griddle-cake offering, that in general they are not sanctified in halves. But a case where one expresses his intention to add to the half measure is different, as it is taught in a baraita with regard to the verse: “Both of them full of fine flour” (Numbers 7:13). “Full” is a reference only to full measurements; that is to say, the flour is not sanctified until there is a full tenth inside the vessel. And Rabbi Yosei said: When is it the halakha that the flour is sanctified only if a full tenth is inside the vessel? It is at a time when his intention was not initially to add to that which he placed inside the vessel. But at a time when his intention was initially to add, each initial bit of flour is sanctified by the vessel.
The Gemara responds: Rabbi Yoḥanan does in fact derive the halakha of one matter from another, and therefore he learns the halakha with regard to all meal offerings from the griddle-cake offering, that in general they are not sanctified in halves. But a case where one expresses his intention to add to the half measure is different, as it is taught in a baraita with regard to the verse: “Both of them full of fine flour” (Numbers 7:13). “Full” is a reference only to full measurements; that is to say, the flour is not sanctified until there is a full tenth inside the vessel. And Rabbi Yosei said: When is it the halakha that the flour is sanctified only if a full tenth is inside the vessel? It is at a time when his intention was not initially to add to that which he placed inside the vessel. But at a time when his intention was initially to add, each initial bit of flour is sanctified by the vessel.
מלאים – שניהם מלאים סלת.
אין מלאים – שהיו מלאים ממש המזרקים סלת אלא מלאים כל העשרונות שקדשו בתוכו שלמים היו.
ומשיבים: ור׳ יוחנן אמנם למד דבר מדבר, ולדעתו גם מנחה למדה ממנחת חביתין שאינה קדושה לחצאין, ואולם במקרה שדעתו להוסיף ולהשלימו שאני [שונה] הדבר, שאין זה נחשב מקדש מחצית בלבד. דתניא [ששנויה ברייתא]: ״קערת כסף וכו׳ מזרק אחד כסף וכו׳ שניהם מלאים סלת״ (במדבר ז, יג) — אין ״מלאים״ אלא שלמים, כלומר, שאינו קדוש הסולת שבו עד שיהא בו עשרון שלם. ואמר ר׳ יוסי: אימתי אמרו שאינו קדוש כשאין בו עשרון שלם — בזמן שאין דעתו מתחילה להוסיף על מה שנתן, אבל בזמן שדעתו להוסיף — ראשון ראשון קדוש.
The Gemara responds: Rabbi Yoḥanan does in fact derive the halakha of one matter from another, and therefore he learns the halakha with regard to all meal offerings from the griddle-cake offering, that in general they are not sanctified in halves. But a case where one expresses his intention to add to the half measure is different, as it is taught in a baraita with regard to the verse: “Both of them full of fine flour” (Numbers 7:13). “Full” is a reference only to full measurements; that is to say, the flour is not sanctified until there is a full tenth inside the vessel. And Rabbi Yosei said: When is it the halakha that the flour is sanctified only if a full tenth is inside the vessel? It is at a time when his intention was not initially to add to that which he placed inside the vessel. But at a time when his intention was initially to add, each initial bit of flour is sanctified by the vessel.
הכל
(14) וְרַב בְּחָבִיתִין כְּמַאן ס״ל סְבִירָא לֵיהּ אִי כר׳ כְּרַבִּי אֶלְעָזָר לֵילַף מֵחֲבִיתִּין.
The Gemara asks: And Rav, who holds that standard meal offerings are not sanctified in halves even if one’s initial intention was to add to the half measure, with regard to a griddle-cake offering, in accordance with whose opinion does he hold? If he holds in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, who says that a griddle-cake offering can be sanctified in halves, then let him derive from the halakha of griddle-cake offerings that all meal offerings may be sanctified in halves.
The Gemara asks: And Rav, who holds that standard meal offerings are not sanctified in halves even if one’s initial intention was to add to the half measure, with regard to a griddle-cake offering, in accordance with whose opinion does he hold? If he holds in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, who says that a griddle-cake offering can be sanctified in halves, then let him derive from the halakha of griddle-cake offerings that all meal offerings may be sanctified in halves.
ושואלים: ורב, שאמר לגבי מנחה רגילה, שאם הפריש חצי עשרון גם אם דעתו להוסיף עליו אינו קדוש, בענין מנחת חביתין כמאן סבירא ליה [כדעת מי סבור הוא]? אי [אם] כדעת ר׳ אלעזר שהיא קדושה לחצאין, אם כן לילף [שילמד] מחביתין!
The Gemara asks: And Rav, who holds that standard meal offerings are not sanctified in halves even if one’s initial intention was to add to the half measure, with regard to a griddle-cake offering, in accordance with whose opinion does he hold? If he holds in accordance with the opinion of Rabbi Elazar, who says that a griddle-cake offering can be sanctified in halves, then let him derive from the halakha of griddle-cake offerings that all meal offerings may be sanctified in halves.
הכל
(15) וְכִי תֵּימָא רַב מִילְּתָא מִמִּילְּתָא לָא יָלֵיף וְהָאָמַר רַב מִנְחָה קְדוֹשָׁה בְּלֹא שֶׁמֶן (וּבְלֹא לְבוֹנָה) שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּלֶחֶם הַפָּנִים בְּלֹא לְבוֹנָה שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּמִנְחַת נְסָכִים.
And if you would say that Rav does not derive the halakha of one matter from that of another matter, that is difficult: But doesn’t Rav say: A standard meal offering, which is brought with oil and frankincense, is sanctified by a service vessel even without its oil and without its frankincense. It is sanctified without its oil, as we find such a halakha with regard to the shewbread, which is sacrificed without oil and is nevertheless sanctified by a service vessel. Similarly, it is sanctified even without its frankincense, as we find such a halakha with regard to the meal offering accompanying the libations of an offering, which is sacrificed without frankincense and is nevertheless sanctified by a service vessel.
And if you would say that Rav does not derive the halakha of one matter from that of another matter, that is difficult: But doesn’t Rav say: A standard meal offering, which is brought with oil and frankincense, is sanctified by a service vessel even without its oil and without its frankincense. It is sanctified without its oil, as we find such a halakha with regard to the shewbread, which is sacrificed without oil and is nevertheless sanctified by a service vessel. Similarly, it is sanctified even without its frankincense, as we find such a halakha with regard to the meal offering accompanying the libations of an offering, which is sacrificed without frankincense and is nevertheless sanctified by a service vessel.
מילתא ממילתא לא יליף – הילכך שאר מנחות לא אמר דליהוו כחביתין דחביתין דין הוא דלקדשו לחצאין אבל שאר מנחה לא.
מנחה קדושה בלא שמן – אם נתן עשרון סולת בכלי שרת אע״פ שאין שם שמן ולא יצא לחולין וצריך להביא שמן ולהקריבה.
שכן מצינו בלחם הפנים – שהיא מנחה ואין בה שמן אבל לבונה יש בה כגון בזיכין.
וכי תימא [ואם תאמר] שרב מילתא ממילתא לא יליף [דבר מדבר אינו למד] — והאמר [והרי אמר] רב: מנחה רגילה, שצריכה שמן ולבונה, קדושה בכלי שרת גם בלא שמן (ובלא לבונה) — שכן מצינו בלחם הפנים שאין בו שמן, ומתקדש בכלי שרת, וכן היא מתקדשת בלא לבונה — שכן מצינו במנחת נסכים שאין בה לבונה.
And if you would say that Rav does not derive the halakha of one matter from that of another matter, that is difficult: But doesn’t Rav say: A standard meal offering, which is brought with oil and frankincense, is sanctified by a service vessel even without its oil and without its frankincense. It is sanctified without its oil, as we find such a halakha with regard to the shewbread, which is sacrificed without oil and is nevertheless sanctified by a service vessel. Similarly, it is sanctified even without its frankincense, as we find such a halakha with regard to the meal offering accompanying the libations of an offering, which is sacrificed without frankincense and is nevertheless sanctified by a service vessel.
הכל
(16) בְּלֹא שֶׁמֶן וּבְלֹא לְבוֹנָה שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּמִנְחַת חוֹטֵא עַל כׇּרְחָיךְ רַב כר׳ כְּרַבִּי יוֹחָנָן ס״ל סְבִירָא לֵיהּ .
Finally, a standard meal offering is sanctified by a service vessel even without its oil and without its frankincense, as we find with regard to the meal offering of a sinner, which includes neither of these. This indicates that Rav does derive the halakha of a meal offering from other meal offerings. Rather, perforce, with regard to the griddle-cake offering, Rav holds in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan, that this offering is not sanctified in halves, and it is derived from there that no meal offerings are sanctified in halves.
Finally, a standard meal offering is sanctified by a service vessel even without its oil and without its frankincense, as we find with regard to the meal offering of a sinner, which includes neither of these. This indicates that Rav does derive the halakha of a meal offering from other meal offerings. Rather, perforce, with regard to the griddle-cake offering, Rav holds in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan, that this offering is not sanctified in halves, and it is derived from there that no meal offerings are sanctified in halves.
מנחת נסכים – הבאין עם כל הזבח כדכתיב בתמיד (במדבר כח) עשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן וגו׳ ואין בה לבונה.
על כרחך כרבי יוחנן ס״ל – בחביתין דלא קדשה הלכך גמר שאר מנחות מחביתין.
ואם איתא דדם לא קדיש לחצאין ליליף מדם. וא״ת דילמא שאני הכא דטעמא משום מתוך כו׳. וי״ל דכך היו מקובלים דמתוך דלאו עיקר טעם הוא. אי נמי בדם נמי איכא מתוך כו׳ דכל הזאה והזאה מעשה בפני עצמו הוא. לת״ו:
וקשיא דמאי פריך דליליף מדם הרי יש לו למילף טפי ממנחה דקדיש לחצאין גבי בזיכין כדפרישי׳. ויש לומר דהתם הוי קומץ ולא מנחה וקדוש מנחה ליכא חצאין שהרי קדיש על השולחן הכל ביחד והרי לית לן למילף קידוש דבידים לקידוש דממילא וקידוש דמנחה מקדוש קומץ וטפי אית לן למילף מדם דדמי ליה טפי אע״ג דהאי דם והאי מנחה. אי נמי מדקאמר מתוך אלמא ליכא ילפותא ממנחה מדאצטריך לטעם מתוך דליכא למימר דבמנחת בזיכין איכא נמי מתוך כדפירשו התוס׳ לעיל דגבי דם איכא מתוך דהזאות הרי כל אחד מעשה בפני עצמו. ז״א דבזיכין לא שייך מתוך דאדרבא מקטירם בבת אחת:
ואמאי תיהוי כמנחה שחסרה קודם קמיצה, פי׳ דהא עדיין לא פרקה ותפסל ומדמכשיר אלמא לא יליף מנחה ממנחה. ל״ה. וקשיא דלמה הוה נקיט דפסול דמעיקרא הוה פריך דליליף מדם דליגמור מילתא ממילתא והכי פריך דאפילו מילתא ממילתא דמנחה ממנחה לא גמרי: [*הג״ה מרב אג״ן נ״ל דה״פ דהכא מקשה דתפסול ונילוף ממנחה נמצא דהמק׳ כבר ראה וידע דר״א אפי׳ מנחה ממנחה לא יליף א״כ מאי פריך מעיקרא דנילף מדם והלא ר״א אפילו מנחה ממנחה לא יליף בכל מקום כ״ש מנחה מדם. וע׳ מ״ש בצ״ק ובס׳ מעין גנים יע״ש:]
וקשיא דמאי פריך דליליף מדם הרי יש לו למילף טפי ממנחה דקדיש לחצאין גבי בזיכין כדפרישי׳. ויש לומר דהתם הוי קומץ ולא מנחה וקדוש מנחה ליכא חצאין שהרי קדיש על השולחן הכל ביחד והרי לית לן למילף קידוש דבידים לקידוש דממילא וקידוש דמנחה מקדוש קומץ וטפי אית לן למילף מדם דדמי ליה טפי אע״ג דהאי דם והאי מנחה. אי נמי מדקאמר מתוך אלמא ליכא ילפותא ממנחה מדאצטריך לטעם מתוך דליכא למימר דבמנחת בזיכין איכא נמי מתוך כדפירשו התוס׳ לעיל דגבי דם איכא מתוך דהזאות הרי כל אחד מעשה בפני עצמו. ז״א דבזיכין לא שייך מתוך דאדרבא מקטירם בבת אחת:
ואמאי תיהוי כמנחה שחסרה קודם קמיצה, פי׳ דהא עדיין לא פרקה ותפסל ומדמכשיר אלמא לא יליף מנחה ממנחה. ל״ה. וקשיא דלמה הוה נקיט דפסול דמעיקרא הוה פריך דליליף מדם דליגמור מילתא ממילתא והכי פריך דאפילו מילתא ממילתא דמנחה ממנחה לא גמרי: [*הג״ה מרב אג״ן נ״ל דה״פ דהכא מקשה דתפסול ונילוף ממנחה נמצא דהמק׳ כבר ראה וידע דר״א אפי׳ מנחה ממנחה לא יליף א״כ מאי פריך מעיקרא דנילף מדם והלא ר״א אפילו מנחה ממנחה לא יליף בכל מקום כ״ש מנחה מדם. וע׳ מ״ש בצ״ק ובס׳ מעין גנים יע״ש:]
טפל עזרה, עיקר היכל. אלמא יליף היכל מעזרה. וא״ת לפי׳ הר׳ יונה שפיר דגמר חביתין מדם לעכב איך הוה ס״ד למימר דמילתא ממילתא לא גמר ועוד לימא נגמור מדם דחביתין נמי מדם גמרי ועדיף טפי למגמר מעיקר הענין. וי״ל דהתם אינו עיקר ילפותא דעיקר דחזינן דמנחת חביתין אינה קדושה לחצאין מקרא ילפי׳ למצוה ואין ילפותא דדם מועלת כי אם לעכב ואינו אלא גמר ילפותא אבל תחילתו ועיקר ילפותא כי הכא דבעי למילף מנחה מחביתין ס״ד דלא נגמור מילתא ממילתא ולהכי פריך דאפילו תחילת ילפותא אשכחן דיליף:
בלא שמן ובלא לבונה שכן מצינו במנחות חוטא. יש להקשות כיון דמצינו דקדושה בלא שמן ובלא לבונה ממנחת חוטא למה הוצרך לומר בלא שמן שכן מצינו בלחם הפנים בלא לבונה שכן מצינו במנחת נסכים והלא כיון דילפינן דאף בלא שמן ולבונה קדישי ממנחת חוטא כ״ש בלא חדא מינייהו:
וי״ל דאדרבא הוה אמינא דדוקא כי ליכא כלל קדושה שכך רצה הכתוב כדי שלא יהא קרבנו מהודר הילכך כיון דמצינו דקדושה ניליף בדכוותה בעלמא דקדיש כשמתנדב קרבן שאינו מהודר ומ״מ כיון שהתנדב סולת צריך להביא שמן ולהקריבה לפי שאין מנחת נדבה קרבה בלא שמן ולבונה אבל המתנדב מנחה עם שמן בלא לבונה או עם לבונה בלא שמן ה״א דהואיל דבא להתנדב קרבן מהודר דאינו קדוש אם לא שיהא לו כל הדורו דהיינו שמן ולבונה אבל בלא שניהם לא קדיש הואיל ולא מצינו בדכוותיה בעלמא לכך הוצרך לומר דמצינו בעלמא בדכוותייהו:
וי״ל דאדרבא הוה אמינא דדוקא כי ליכא כלל קדושה שכך רצה הכתוב כדי שלא יהא קרבנו מהודר הילכך כיון דמצינו דקדושה ניליף בדכוותה בעלמא דקדיש כשמתנדב קרבן שאינו מהודר ומ״מ כיון שהתנדב סולת צריך להביא שמן ולהקריבה לפי שאין מנחת נדבה קרבה בלא שמן ולבונה אבל המתנדב מנחה עם שמן בלא לבונה או עם לבונה בלא שמן ה״א דהואיל דבא להתנדב קרבן מהודר דאינו קדוש אם לא שיהא לו כל הדורו דהיינו שמן ולבונה אבל בלא שניהם לא קדיש הואיל ולא מצינו בדכוותיה בעלמא לכך הוצרך לומר דמצינו בעלמא בדכוותייהו:
וכן היא מתקדשת גם בלא שמן ובלא לבונה — שכן מצינו במנחת חוטא, שאין בה לא שמן ולא לבונה. הרי שהוא למד ממנחה למנחה! אלא על כרחיך רב כר׳ יוחנן סבירא ליה [סבור הוא], שאין מנחת חביתין קדושה לחצאין, ומשם הוא למד למנחה רגילה.
Finally, a standard meal offering is sanctified by a service vessel even without its oil and without its frankincense, as we find with regard to the meal offering of a sinner, which includes neither of these. This indicates that Rav does derive the halakha of a meal offering from other meal offerings. Rather, perforce, with regard to the griddle-cake offering, Rav holds in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan, that this offering is not sanctified in halves, and it is derived from there that no meal offerings are sanctified in halves.
הכל
(17) גּוּפָא אָמַר רַב מִנְחָה קְדוֹשָׁה בְּלֹא שֶׁמֶן (וְאֵין דִּינָה כְּעִשָּׂרוֹן חָסֵר) שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּלֶחֶם הַפָּנִים בְּלֹא לְבוֹנָה שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּמִנְחַת נְסָכִים בְּלֹא שֶׁמֶן וּבְלֹא לְבוֹנָה שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּמִנְחַת חוֹטֵא.
§ The Gemara discusses the matter itself: Rav says that a meal offering is sanctified without its oil, and its halakha is not the same as when a tenth of an ephah of flour is lacking, as we find such a halakha with regard to the shewbread, which is sacrificed without oil and is nevertheless sanctified by a service vessel. Similarly, it is sanctified even without its frankincense, as we find such a halakha with regard to the meal offering accompanying the libations of an offering, which is sacrificed without frankincense and is nevertheless sanctified. Additionally, a meal offering is sanctified even without its oil and without its frankincense, as we find such a halakha with regard to the meal offering of a sinner, which lacks both oil and frankincense and is nevertheless sanctified by a service vessel.
§ The Gemara discusses the matter itself: Rav says that a meal offering is sanctified without its oil, and its halakha is not the same as when a tenth of an ephah of flour is lacking, as we find such a halakha with regard to the shewbread, which is sacrificed without oil and is nevertheless sanctified by a service vessel. Similarly, it is sanctified even without its frankincense, as we find such a halakha with regard to the meal offering accompanying the libations of an offering, which is sacrificed without frankincense and is nevertheless sanctified. Additionally, a meal offering is sanctified even without its oil and without its frankincense, as we find such a halakha with regard to the meal offering of a sinner, which lacks both oil and frankincense and is nevertheless sanctified by a service vessel.
ב ודנים גופא [לגופה] של ההלכה שהזכרנו, אמר רב: מנחה קדושה בלא שמן, ואין דינה כעשרון חסר — שכן מצינו בלחם הפנים שהוא קדוש בלא שמן. וכן מנחה מתקדשת בלא לבונה — שכן מצינו במנחת נסכים שאין בה לבונה, וכן מתקדשת בלא שמן ובלא לבונה — שכן מצינו במנחת חוטא, שאין בה לא שמן ולא לבונה.
§ The Gemara discusses the matter itself: Rav says that a meal offering is sanctified without its oil, and its halakha is not the same as when a tenth of an ephah of flour is lacking, as we find such a halakha with regard to the shewbread, which is sacrificed without oil and is nevertheless sanctified by a service vessel. Similarly, it is sanctified even without its frankincense, as we find such a halakha with regard to the meal offering accompanying the libations of an offering, which is sacrificed without frankincense and is nevertheless sanctified. Additionally, a meal offering is sanctified even without its oil and without its frankincense, as we find such a halakha with regard to the meal offering of a sinner, which lacks both oil and frankincense and is nevertheless sanctified by a service vessel.
הכל
(18) וְשֶׁמֶן וּלְבוֹנָה קׇדְשִׁי הַאי בְּלָא הַאי וְהַאי בְּלָא הַאי שֶׁמֶן שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּלוֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצוֹרָע לְבוֹנָה שֶׁכֵּן מָצִינוּ בִּלְבוֹנָה הַבָּאָה בְּבָזִיכִין וְרַבִּי חֲנִינָא אָמַר
Rav continues: And oil and frankincense are each sanctified by service vessels, this substance without that one, and that substance without this one. Oil is sanctified on its own, as we find such a halakha with regard to the log of oil of a leper, which is sanctified on its own. Frankincense is sanctified on its own, as we find such a halakha with regard to the frankincense that comes in the bowls that are brought with the shewbread; there is no oil in that case and yet the frankincense is sanctified in the bowls. And Rabbi Ḥanina says:
Rav continues: And oil and frankincense are each sanctified by service vessels, this substance without that one, and that substance without this one. Oil is sanctified on its own, as we find such a halakha with regard to the log of oil of a leper, which is sanctified on its own. Frankincense is sanctified on its own, as we find such a halakha with regard to the frankincense that comes in the bowls that are brought with the shewbread; there is no oil in that case and yet the frankincense is sanctified in the bowls. And Rabbi Ḥanina says:
האי בלא האי – שמן בלא סלת ובלא לבונה ולבונה בלא שמן וסלת שכן מצינו בבזיכין שמקדשין את הלבונה בלא שמן וסלת ואי קשיא הא אתי לחם הפנים בהדייהו לאו פירכא היא שהרי אינו מתקדש עם הלבונה בבזיכין ומיהו אשכחן דכלי שרת מקדשין לבונה שבתוכן בלא שמן וסולת.
ושמן ולבונה עצמם קדשי האי בלא האי והאי בלא האי [מתקדשים בכלי שרת זה בלא זה וזה בלא זה]; שמן מתקדש לעצמו — שכן מצינו בלוג שמן של מצורע שמתקדש לעצמו, לבונה מתקדשת לעצמה — שכן מצינו בלבונה הבאה בבזיכין שאין עימה שמן. ור׳ חנינא אמר:
Rav continues: And oil and frankincense are each sanctified by service vessels, this substance without that one, and that substance without this one. Oil is sanctified on its own, as we find such a halakha with regard to the log of oil of a leper, which is sanctified on its own. Frankincense is sanctified on its own, as we find such a halakha with regard to the frankincense that comes in the bowls that are brought with the shewbread; there is no oil in that case and yet the frankincense is sanctified in the bowls. And Rabbi Ḥanina says:
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
מנחות ח. – מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה מנחות ח. – מהדורת על־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), רש"י מנחות ח. – במנחות ע"ב:-צ"ד. (פרקים ז'-י') הפירוש המופיע במהדורתנו כפירוש רש"י הוא פירוש רש"י שהיה בפני ר' בצלאל אשכנזי שמופיע בדפוס וילנא כ"רש"י כתב יד". ומאידך, פירוש רש"י הנדפס בדפוס וילנא מופיע במהדורתנו כפירוש ה"מיוחס לרש"י"., תוספות מנחות ח., ר׳ פרץ הכהן מנחות ח., גליון הש"ס לרע"א מנחות ח., פירוש הרב שטיינזלץ מנחות ח., אסופת מאמרים מנחות ח.
Menachot 8a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Menachot 8a, Rashi Menachot 8a, Tosafot Menachot 8a, R. Peretz HaKohen Menachot 8a, Gilyon HaShas Menachot 8a, Steinsaltz Commentary Menachot 8a, Collected Articles Menachot 8a