גמרא
פירוש
לָא קִידְּשָׁה סְתָם וּכְנָסָהּ סְתָם.
אֲבָל קִידְּשָׁה עַל תְּנַאי וּכְנָסָהּ סְתָם הָכִי נָמֵי דְּלָא בָּעֲיָא גִּיטָּא אַדְּתָנֵי הַמְקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה עַל מְנָת שֶׁאֵין עָלֶיהָ נְדָרִים וְנִמְצְאוּ עָלֶיהָ נְדָרִים אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת לִיתְנֵי כְּנָסָהּ סְתָם וְנִמְצְאוּ עָלֶיהָ נְדָרִים אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת וְכׇל שֶׁכֵּן הָא.
הָכִי נָמֵי קָאָמַר הַמְקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה עַל מְנָת שֶׁאֵין עָלֶיהָ נְדָרִים וּכְנָסָהּ סְתָם וְנִמְצְאוּ עָלֶיהָ נְדָרִים אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת קִידְּשָׁה סְתָם וּכְנָסָהּ סְתָם תֵּצֵא שֶׁלֹּא בִּכְתוּבָּה.
כְּתוּבָּה הוּא דְּלָא בָּעֲיָא הָא גִּיטָּא בָּעֲיָא וּמַאי שְׁנָא כְּתוּבָּה דְּלָא בָּעֲיָא דְּאָמַר אִי אֶפְשִׁי בְּאִשָּׁה נַדְרָנִית אִי הָכִי גֵּט נָמֵי לָא תִּיבְּעֵי.
אָמַר רַבָּה צְרִיכָה גֵּט מִדִּבְרֵיהֶם וְכֵן אָמַר רַב חִסְדָּא צְרִיכָה גֵּט מִדִּבְרֵיהֶם רָבָא אָמַר תַּנָּא סַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לֵיהּ גַּבֵּי מָמוֹנָא לְקוּלָּא גַּבֵּי אִיסּוּרָא לְחוּמְרָא.
אָמַר רַבָּה מַחְלוֹקֶת בְּטָעוּת שְׁתֵּי נָשִׁים אֲבָל בְּטָעוּת אִשָּׁה אַחַת דִּבְרֵי הַכֹּל אֵין צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט.
אֲמַר (לֵיהּ) אַבָּיֵי וְהָא מַתְנִיתִין דְּטָעוּת אִשָּׁה אַחַת הִיא וְקָמוֹתְבִינַן תְּיוּבְתָּא מִינַּיהּ.
אֶלָּא [אִי אִתְּמַר הָכִי אִתְּמַר] אָמַר רַבָּה מַחְלוֹקֶת בְּטָעוּת אִשָּׁה אַחַת כְּעֵין שְׁתֵּי נָשִׁים אֲבָל בְּטָעוּת אִשָּׁה אַחַת גְּרֵידְתָּא דִּבְרֵי הַכֹּל אֵינָהּ צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט.
אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי קִידְּשָׁהּ בְּטָעוּת אוּפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְּרוּטָה וְכֵן קָטָן שֶׁקִּידֵּשׁ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
לא קידשה סתם כו׳ – ומילתא באפי נפשה היא ולקמיה פריך מאי שנא גט ומאי שנא כתובה. ליתני כנסה סתם – בגוה ליכלליה וליתני הכי המקדש על מנת שאין עליה נדרים וכנסה סתם כו׳. וכ״ש – בלא כנסה אבל השתא משמע דדווקא בשלא כנסה קאמר. הכי נמי קאמר – דהאי ונמצאו עליה דקתני לאחר שניסת קאמר. דאמר אי אפשי כו׳ – ואע״ג דלא אתני כמאן דאתני דמי. גט נמי לא תיבעי – דהא שמואל לית ליה אין אדם עושה בעילתו זנות כדאשמועינן גבי קטנה. ספוקי מספקא ליה – על סתם אדם אם אפשי באשה נדרנית אם לאו. גבי ממונא לקולא – דהמוציא מחבירו עליו הראיה וכיון דמספקא לן לא גביא. מחלוקת – דרב ושמואל. בטעות שתי נשים – קידש לאה על תנאי ואשה אחרת כנס סתם אחריה ונמצאו עליה נדרים והיינו טעותא רב סבר כיון דלא אתני בהדה דהך אע״פ שכבר גילה דעתו שאי אפשי בנדרנית צריכה הימנו גט דלמא לגבה דהך חביבה עליה ולא קפיד ושמואל אמר כיון דגלי דעתיה גלי. אבל בטעות אשה אחת – קידשה על תנאי וכנסה סתם אפילו רב מודה דדעתיה אתנאיה. והא מתניתין דטעות אשה אחת היא – למאי דסלקא דעתין דסיפא ארישא קאי טעות אשה אחת היא וקא מותבינן מינה לעיל אלמא איכא דסבירא ליה דטעות דאשה אחת נמי צריכה גט ואע״ג דאנן הוא דאותבינן ולאו רב איירי בה קושיא היא לרבה דהאי דברי הכל דקאמר סברא דידיה היא ולאו מרב ושמואל שמעה שהרי לא היה בדורם אלא דקסבר ליכא למאן דאמר בכי האי גוונא דלאו דעתיה אתנאיה והא קא חזינן דכל בני מדרשא דאותבוה סלקא דעתין למימר הכי. מחלוקת בטעות אשה אחת כעין שתי נשים – קידשה על תנאי וגירשה מן האירוסין וחזר וכנסה סתם בההיא אמר רב צריכה גט דכי אשה אחרת דמי ולשם קדושין בעל וליכא למימר אתנאיה קמא סמיך ושמואל סבר הא גלי לה דעתיה מעיקרא דאם היא נדרנית אי אפשי בה ועל תנאי כך חזר וקידשה. אבל בטעות אשה אחת גרידתא – שכנסה ע״י קדושין הראשונים דברי הכל כו׳ וכי אותבינן לעיל ממתני׳ הכי אותבינן מאי לאו קידשה על תנאי וכנסה סתם משגירשה דבלא גירשה ליכא למאן דאמר והיכא דגירשה מיהא קתני כתובה לא בעיא הא גיטא בעיא ואני שמעתי טעות אשה אחת כעין ב׳ נשים כגון שקדש רחל על תנאי ואח״כ נתכוין לכנוס לאה וכנסה סתם ונמצאת רחל וקשיא לי נהי נמי דנתכוין לבעול לשם קידושין הא לאו לרחל איכוין ואמאי צריכה גט. קידשה בטעות – קס״ד טעות נדרים כדמפרש ואזיל. קטן – אין קדושיו כלום דלאו בר קיחה הוא כי יקח איש כתיב (דברים כב). אע״פ ששלח סבלונות – אכולה קאי. סבלונות – מגדנות שהחתן שולח לארוסתו. אינה מקודשת – ואע״פ ששלח משהגדיל ולא אמרי׳ ניהוי סבלונות קידושין לפי שמחמת קידושין הראשונים שלח לשם סבלונות ולא לשם קידושין. מאי לאו טעות נדרים – שהתנה עמה על מנת שאין עליה נדרים והטעתו שהיו עליה נדרים וכן למומין ולכל תנאי שיתנה וקאמר ת״ק אם בעלו קנו אלמא איכא למ״ד אפילו בתנאי לא בעיל איניש אדעתא דתנאה דמסיק אדעתיה דלמא לא מיקיים והויא בעילת זנות. לא טעות פחות משוה פרוטה – דטעה בקדושין דסבר שמקדשין בכך ועלה קאמר אם בעלו קנו דאדם יודע שאין קדושין בפחות משוה פרוטה וגמר ובעל לשם קדושין אבל בטעות תנאי לא מסיק אדעתיה לבעול לשם קדושין שסומך עליה אם לא שתנאה קיים לא היתה ניסת לי לחופה. במאי קמיפלגי – לדידך דאמרת דלאו בתנאה פליגי במאי פליגי גבי פחות משוה פרוטה מאי טעמא דר״ש. בכולהו גרסינן והא הכא דטעות אשה אחת היא. והא הכא דכי טעות אשה אחת דמי – דזו שהטעתו היא שהתנת עמו ולא גרשה בינתיים ואיכא למ״ד מקודשת וטעמא מאי לפי שאין אדם עושה בעילתו זנות וגמר ובעל בלא שום תנאי. מודים חכמים לרבי אליעזר – ביבמות תנן המגרש את האשה והחזירה ומת מותרת ליבם ור״א אוסר והתם מפרש טעמא דר״א דגזר משום יתומה בחיי האב והיא המפורשת כאן שהודו לו חכמים בה. ונתגרשה – וקבל אביה גיטה. והיא יתומה בחיי האב – אף בחיי אביה היא כיתומה לפי שיצאה מרשותו מנשואין הראשונים ושוב אין לו זכות בה לקבל קידושיה. והחזירה – בקטנותה ומעשה קטנה אינו כלום. שגירושיה גירושין גמורים – ונאסרה עליו איסור כרת מחמת גרושת אחיו שהתורה אמרה ערות אחיך וגו׳. ואין חזרתה גמורה – לחזור ולהיות אשת אחיו במקום מצוה להתייבם. או חולצת או מתייבמת – שחזרתה חזרה גמורה להיות אשת אח.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush