Zevachim 90b – זבחים צ:‏ – Shas HaMeforash

(1)

מַאי לָאו דְּחַג לָא לִנְדָבָה פָּרִים קוֹדְמִין לְאֵילִים שֶׁכֵּן נִתְרַבּוּ בִּנְסָכִים וְכֵן אֵילִים לִכְבָשִׂים כְּבָשִׂים לִשְׂעִירִים שֶׁכֵּן נִתְרַבּוּ בְּאַלְיָה.

What, is it not referring to the additional offerings of the festival of Sukkot? If so, the baraita is teaching that bulls, rams, and sheep, which are burnt offerings, precede the sin offerings of male goats. The Gemara answers: No, with regard to all these animals the baraita is referring to gift offerings. The Gemara interprets the baraita in accordance with this explanation: Bulls precede rams, as they require a greater quantity of libations; and likewise rams precede sheep for the same reason. Sheep precede male goats, although their libations are identical, as the portions of the sheep consumed on the altar are greater; the sheep’s tail is burned, whereas the goat’s tail is not.

רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםעודהכל

מאי לאו דמוספי החג – דשעירים הוי חטאת וכבשים עולה וקתני כבשים קודמין.

לא נדבה – ושניהם עולה.

וטעמא מאי קדמו פרים לאילים כו׳ שכן נתרבו בנסכים – פר שלשה עשרונים ואיל שני עשרונים וכבש עשרון.

שכן נתרבו באליה – לענין אימוריו ואע״ג דהשתא בעולה קיימינן שכולה כליל מיהו צד ריבוי למזבח אשכחן ביה גבי שלמים וחטאת.

מאי לאו דחג – תימה מאי קשיא דלמא לא מיירי בדם אלא באברי עולה דקודמין לאימורי חטאת כדתנן.

מאי לאו [האם לא] מדובר במוספי חג הסוכות, שיש בהם שעירים לחטאת וכבשים לעולה? ואם כן, יש שעולה קודמת לחטאת! ודוחים: לא, כאן מדובר בקרבנות שכולם באו לנדבה, וגם השעירים. וטעמה של הברייתא כך הוא: פרים קודמין לאילים — שכן נתרבו בנסכים, שנסכי הפר חצי ההין יין, ונסכי האיל שלישית ההין, וכן מסיבה זו, קודמים אילים לכבשים, שנסכיהם רביעית ההין (ראה במדבר טו, א—יב). ואילו הכבשים קודמים לשעירים, למרות שנסכיהם שווים — שכן נתרבו בהקרבת אימוריהם גם באליה שלהן, מה שאין כן השעירים.

What, is it not referring to the additional offerings of the festival of Sukkot? If so, the baraita is teaching that bulls, rams, and sheep, which are burnt offerings, precede the sin offerings of male goats. The Gemara answers: No, with regard to all these animals the baraita is referring to gift offerings. The Gemara interprets the baraita in accordance with this explanation: Bulls precede rams, as they require a greater quantity of libations; and likewise rams precede sheep for the same reason. Sheep precede male goats, although their libations are identical, as the portions of the sheep consumed on the altar are greater; the sheep’s tail is burned, whereas the goat’s tail is not.

מאמרים באתר אסיף

קרבנות העוף / הרב משה כהן (עלון שבות 174, הר עציון תשע״ב)

קדימות חטאת לעולה / הרב מתן גלידאי (מאמר הזבח, הר עציון תש״ע)

רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץאסופת מאמריםהכל

(2) ת״שתָּא שְׁמַע ^אפַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ קוֹדֵם לְפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר קוֹדֵם לְפַר עֲבוֹדָה זָרָה¹.

The Gemara suggests: Come and hear a baraita which seems to contradict the principle that a sin offering always precedes a burnt offering: The bull of the anointed priest, i.e., the High Priest, which he sacrifices if he issues and then acts upon an erroneous halakhic ruling, precedes the bull for an unwitting communal sin, sacrificed if the Sanhedrin issues an erroneous halakhic ruling and the community then acts upon it. Similarly, the bull for an unwitting communal sin precedes the bull sacrificed as a burnt offering to atone for an unwitting communal sin involving idol worship.

א. א רמב״ם הלכות תמידין ומוספין ט׳:ז׳

1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום "עֲבוֹדָה זָרָה") מופיע הטקסט המצונזר: "עבודת כוכבים".

עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

א רמב״ם הלכות תמידין ומוספין ט׳:ז׳

פר כהן משיח קודם לפר העלם דבר – מפורש טעם בהוריות פ״ב (דף יג.) כאשר שרף הפר הראשון ראשון יהא לפר העדה לכל מעשיו.

פר העלם דבר קודם לפר עבודת כוכבים – שזה חטאת וזה עולה ואמרן לעיל חטאת קודמת.

ומציעים עוד, תא שמע [בוא ושמע] ראיה ממה ששנינו במסכת הוריות: פר חטאת כהן משיח שמביא כהן גדול על שגגת הוראה (ויקרא ד, ג) קודם בהקרבה לפר חטאת על העלם דבר של צבור שמביאים כששגגו הסנהדרין בהוראה (ויקרא ד, יג); פר העלם דבר של צבור בשאר עבירות קודם לפר העלם דבר של ציבור בשגגת עבודה זרה, שהוא קרבן עולה (במדבר טו, כד);

The Gemara suggests: Come and hear a baraita which seems to contradict the principle that a sin offering always precedes a burnt offering: The bull of the anointed priest, i.e., the High Priest, which he sacrifices if he issues and then acts upon an erroneous halakhic ruling, precedes the bull for an unwitting communal sin, sacrificed if the Sanhedrin issues an erroneous halakhic ruling and the community then acts upon it. Similarly, the bull for an unwitting communal sin precedes the bull sacrificed as a burnt offering to atone for an unwitting communal sin involving idol worship.

עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(3) פַּר עֲבוֹדָה זָרָה¹ קוֹדֵם לִשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה² דאע״גדְּאַף עַל גַּב דְּפַר עֲבוֹדָה זָרָה³ עוֹלָה וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה⁴ חַטָּאת.

The baraita continues: The bull sacrificed as atonement for communal idol worship precedes the male goats that atone for idol worship, i.e., the goat sacrificed together with the bull. This is the halakha even though the bull that atones for idol worship is a burnt offering, and the male goats sacrificed as atonement for idol worship are sin offerings. This baraita seems to contradict the statement of the previous baraita that a sin offering always precedes a burnt offering.

1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום "עֲבוֹדָה זָרָה") מופיע הטקסט המצונזר: "עבודת כוכבים".

2. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום "עֲבוֹדָה זָרָה") מופיע הטקסט המצונזר: "עבודת כוכבים".

3. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום "עֲבוֹדָה זָרָה") מופיע הטקסט המצונזר: "עבודת כוכבים".

4. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום "עֲבוֹדָה זָרָה") מופיע הטקסט המצונזר: "עבודת כוכבים".

רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

פר עבודת כוכבים קודם לשעיר עבודת כוכבים – אלמא יש עולה קודמת לחטאת.

פר עבודה זרה קודם לשעירי עבודה זרה, כלומר, לשעיר הבא עמו (במדבר טו, כד), דאף על גב [אף על פי] שפר עבודה זרה הוא עולה ושעירי עבודה זרה הם חטאת. ובניגוד לכלל שהובא, שבכל מקום חטאת קודמת לעולה הבאה עמה!

The baraita continues: The bull sacrificed as atonement for communal idol worship precedes the male goats that atone for idol worship, i.e., the goat sacrificed together with the bull. This is the halakha even though the bull that atones for idol worship is a burnt offering, and the male goats sacrificed as atonement for idol worship are sin offerings. This baraita seems to contradict the statement of the previous baraita that a sin offering always precedes a burnt offering.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(4) וְאֵימָא מֵרֵישָׁא פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר קוֹדֵם לְפַר עֲבוֹדָה זָרָה¹.

The Gemara responds: But you can say that the opposite conclusion is derived from the first clause of that baraita, as at least the first clause supports the principle that sin offerings take precedence: The bull for an unwitting communal sin, which is a sin offering, precedes the bull sacrificed to atone for an unwitting communal sin involving idol worship, which is a burnt offering.

1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום "עֲבוֹדָה זָרָה") מופיע הטקסט המצונזר: "עבודת כוכבים".

רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ואימא מרישא – כלומר אדמותבת מסיפא סייען מרישא דקתני פר העלם דבר [קודם] לפר עבודת כוכבים.

ודוחים: עד שאתה מקשה על כלל זה מסוף המשנה, ואימא מרישא [ואמור והבא סיוע לכלל זה מן ההתחלה של אותה משנה] שנאמר בה: פר העלם דבר של צבור שהוא חטאת, קודם לפר עבודה זרה שהוא עולה!

The Gemara responds: But you can say that the opposite conclusion is derived from the first clause of that baraita, as at least the first clause supports the principle that sin offerings take precedence: The bull for an unwitting communal sin, which is a sin offering, precedes the bull sacrificed to atone for an unwitting communal sin involving idol worship, which is a burnt offering.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(5) בְּחַד מִינָא מִיהָא לָא קָאָמְרִינַן דְּחַטָּאת קָדְמָה כִּי קָאָמְרִינַן בִּתְרֵי מִינֵי אַשְׁכְּחַן עוֹלָה דְּקָדְמָה לְחַטָּאת.

The Gemara dismisses this answer: In any event, with regard to offerings that are both of one species of animal, we did not say there is any doubt that a sin offering takes precedence. When we say there is a contradiction between the rulings of the baraitot, it is with regard to offerings of two species. According to the earlier baraita, even a bird sin offering precedes an animal burnt offering, whereas here we find a burnt offering that precedes a sin offering.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ומשני: לה בחד מינא לא קאמרי׳ – דהא ודאי ניחא לי דבחד מינא חטאת קדמה.

כי אמרי׳ בתרי מיני – קשיא לן דקאמרת מין קטן של חטאת קודם למין גדול של עולה כדקאמרת ואפי׳ חטאת העוף לעולת בהמה והא הכא דפר עולה קודם לשעיר חטאת.

ומשיבים: בחד מינא מיהא לא קאמרינן [במין אחד על כל פנים אין אנו אומרים], שכיון ששני הקרבנות הם ממין אחד (פרים) ודאי שחטאת קדמה [קודמת]. כי קאמרינן בתרי מיני [כאשר אנו אומרים ומקשים הרי זה בשני מינים], שלפי הכלל שהובא בברייתא, גם חטאת העוף קודמת לעולת בהמה שהיא גדולה, וכאן אשכחן [מצאנו] עולה דקדמה [שקודמת] לחטאת!

The Gemara dismisses this answer: In any event, with regard to offerings that are both of one species of animal, we did not say there is any doubt that a sin offering takes precedence. When we say there is a contradiction between the rulings of the baraitot, it is with regard to offerings of two species. According to the earlier baraita, even a bird sin offering precedes an animal burnt offering, whereas here we find a burnt offering that precedes a sin offering.

רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(6) אָמְרִי בְּמַעְרְבָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא בַּר מָרִי חַטַּאת עֲבוֹדָה זָרָה¹ חָסֵר א׳ {במדבר ט״ו:כ״ד} לְחַטָּת כְּתִיב רָבִינָא אָמַר ^בכַּמִּשְׁפָּט כְּתִיב בְּהוּ.

The Gemara answers: They say in the West, Eretz Yisrael, in the name of Rava bar Mari: The sin offering sacrificed to atone for idol worship is written without an alef (see Numbers 15:24). It is written lamed, ḥet, tet, tav. This indicates that it is different from other sin offerings in that it does not precede the burnt offering. Ravina says that the term “according to the ordinance” is written with regard to the offerings sacrificed to atone for idol-worship, in the verse: “The congregation shall offer one young bull…according to the ordinance, and one goat for a sin offering” (Numbers 15:24). This mention of an ordinance indicates that they must be sacrificed in the precise order stated by the verse.

ב. ב רמב״ם הלכות תמידין ומוספין ט׳:ז׳

1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום "עֲבוֹדָה זָרָה") מופיע הטקסט המצונזר: "עבודת כוכבים".

עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ב רמב״ם הלכות תמידין ומוספין ט׳:ז׳

לחטת כתיב – בפרשת שלח לך והיה אם מעיני העדה נעשתה בשגגה וגו׳ [וכתיב התם ושעיר אחד לחטת חסר א׳ לומר שאינו כשאר חטאות שכל חטאת שבתורה הבאה עם עולה חטאת קודמת וזו עולה קודמת].

כמשפט כתיב – בההוא קרא ומנחתו ונסכו כמשפט משמע כמשפט סדר מקראו כך סדר עבודתו ופר ברישא כתיב.

אמרי במערבא משמיה [אומרים בארץ ישראל משמו] של רבא בר מרי: חטאת עבודה זרה חסר א׳, ״לחטת״ כתיב [כתוב] (״ושעיר עזים אחד לחטת״, במדבר טו, כד), לומר שאין חטאת זו כשאר חטאות, ופר העולה קודם לה. רבינא אמר: ״כמשפט״ כתיב בהו [נאמר בהם] (״ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעולה לריח ניחוח לה׳ ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים לחטת״, במדבר טו, כד), לומר שמקריבים קרבנות אלה כסדר שהם כתובים במקרא, ולכן פר העולה קודם.

The Gemara answers: They say in the West, Eretz Yisrael, in the name of Rava bar Mari: The sin offering sacrificed to atone for idol worship is written without an alef (see Numbers 15:24). It is written lamed, ḥet, tet, tav. This indicates that it is different from other sin offerings in that it does not precede the burnt offering. Ravina says that the term “according to the ordinance” is written with regard to the offerings sacrificed to atone for idol-worship, in the verse: “The congregation shall offer one young bull…according to the ordinance, and one goat for a sin offering” (Numbers 15:24). This mention of an ordinance indicates that they must be sacrificed in the precise order stated by the verse.

עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(7) הַשְׁתָּא דְּאָתֵית לְהָכִי אֲפִילּוּ תֵּימָא פָּרִים דְּחַג נָמֵי כְּמִשְׁפָּטָם כְּתִיב בְּהוּ.:

The Gemara comments: Now that you have arrived at this explanation, the previous baraita can be explained in a similar manner: Even if you say that the baraita is referring to the bulls and other offerings of the festival of Sukkot, there is also no difficulty with regard to the burnt offering sheep taking precedence over the sin offering male goats, as the term “according to their ordinance” is written concerning these offerings as well (see Numbers 29:33).

רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

אפילו תימא פרים וכבשים דמוספי החג – הך מתניתין דתניא לעיל כבשים קודמין לשעירים לא תקשה דכמשפט כתיב בהו ומשמע כסדר האמור בענין ושעירי׳ כתובים אחרונים.

ומעירים: השתא דאתית להכי [עכשיו שהגעת לכאן] והשתמשת בהסבר זה, יש לחזור ולהסביר את הברייתא הקודמת שהובאה כראיה, ולומר: אפילו תימא [תאמר] שמדובר שם בפרים ושאר קרבנות מוסף של חג נמי [גם כן], אין להקשות ממה שכבשי העולה קודמים לשעירי החטאת, שכן ״כמשפטם״ כתיב בהו [נאמר בהם] (במדבר כט, לג).

The Gemara comments: Now that you have arrived at this explanation, the previous baraita can be explained in a similar manner: Even if you say that the baraita is referring to the bulls and other offerings of the festival of Sukkot, there is also no difficulty with regard to the burnt offering sheep taking precedence over the sin offering male goats, as the term “according to their ordinance” is written concerning these offerings as well (see Numbers 29:33).

רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(8) אִיבַּעְיָא לְהוּ חַטַּאת הָעוֹף וְעוֹלַת בְּהֵמָה וּמַעֲשֵׂר אֵיזוֹ מֵהֶן קוֹדֵם תִּיקְדּוֹם חַטַּאת הָעוֹף אִיכָּא מַעֲשֵׂר דְּקָדֵים לַהּ ליקדים מַעֲשֵׂר אִיכָּא עוֹלַת בְּהֵמָה דְּקָדְמָה לֵיהּ תִּיקְדּוֹם עוֹלַת בְּהֵמָה אִיכָּא חַטַּאת הָעוֹף דְּקָדְמָה לַהּ.

A dilemma ensuing from the conclusion of the previous discussion was raised before the Sages: If there is a bird sin offering, and an animal burnt offering, and an animal tithe offering to be sacrificed, which of them precedes the others? If you say that the bird sin offering should take precedence, there is the animal tithe offering that generally precedes it, since it requires slaughtering, as stated by the mishna. If you say that the animal tithe offering should take precedence, there is the animal burnt offering that precedes it, as the burnt offering is an offering of the most sacred order. If you say that the animal burnt offering should take precedence, there is the bird sin offering that precedes it, as the Gemara previously concluded.

רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

חטאת העוף ועולת בהמה ומעשר בהמה – שלשתן עומדין.

חטאת העוף ועולת בהמה ומעשר איזה מהן קודם – וכעין בעיא זו איכא למיבעי אבדתו ואבדת חבירו וכיבוד אב ואם למ״ד משל בן בפ״ק דקדושין (דף לב.) איזה מהן קודם תקדום אבדתו איכא כיבוד אב ואם [דקודם] למ״ד דמשל בן תקדום אב ואם איכא אבדת חבירו דאמר באלו מציאות (ב״מ דף לב.) אפילו אמר ליה אביו אל תחזיר לא ישמע לו כו׳ תקדום אבידת חבירו איכא אבידתו דקודמת לאבידת חבירו.

תקדום חטאת העוף איכא מעשר דקדים ליה – תימה תקדום חטאת העוף מק״ו ומה עולת בהמה שהיא חמורה וכולה כליל ומין זבח קודמת למעשר חטאת העוף קודם לה מעשר שאינו כליל ועולת בהמה קודמת לו אינו דין שחטאת העוף קודם לה וכי האי ק״ו אמרי׳ סנהדרין (דף לה:) דרציחה דוחה שבת מק״ו ומה עבודה שדוחה שבת רציחה דוחה אותה שבת שנידחת מפני עבודה אינו דין שתהא רציחה דוחה אותה וי״ל דחידוש הוא הא דחטאת העוף קודם לעולה ולא גמרי׳ מיניה.

א בעקבות המסקנה, שחטאת העוף קודמת לעולת בהמה, איבעיא להו [נשאלה להם ללומדים] שאלה זו: היו לפניו חטאת העוף, ועולת בהמה, ומעשר, איזו מהן קודם בהקרבה? וצדדי הבעיה, אם תאמר: תיקדום [תקדם] חטאת העוף — איכא [יש] מעשר דקדים [שקודם] לה, כפי ששנינו במשנה, מפני שהוא מין זבח! ואם תאמר: ליקדים [שיקדים] את המעשר — איכא [יש] עולת בהמה דקדמה ליה [שקודמת לו], שהיא קדשי קדשים! ואם תאמר: תיקדום [תקדם] עולת בהמה — איכא [יש] חטאת העוף דקדמה [שקודמת] לה!

A dilemma ensuing from the conclusion of the previous discussion was raised before the Sages: If there is a bird sin offering, and an animal burnt offering, and an animal tithe offering to be sacrificed, which of them precedes the others? If you say that the bird sin offering should take precedence, there is the animal tithe offering that generally precedes it, since it requires slaughtering, as stated by the mishna. If you say that the animal tithe offering should take precedence, there is the animal burnt offering that precedes it, as the burnt offering is an offering of the most sacred order. If you say that the animal burnt offering should take precedence, there is the bird sin offering that precedes it, as the Gemara previously concluded.

רש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(9) הָכָא תַּרְגִּימוּ מִין זֶבַח עֲדִיף בְּמַעְרְבָא אָמְרִי ^געָיְילָא בַּהּ עוֹלַת בְּהֵמָה בְּחַטַּאת הָעוֹף וְאַגְבַּהְתַּהּ מִמַּעֲשֵׂר.:

The Gemara answers: Here, in Babylonia, they explained that the fact that the animal tithe offering is a type of offering that requires slaughtering is of greater importance than the other factors. Therefore, the animal tithe offering is sacrificed first, followed by the bird sin offering, and finally the animal burnt offering. In the West, Eretz Yisrael, they say: The animal burnt offering has an effect on the bird sin offering sacrificed with it and raises its importance above that of the animal tithe offering. Therefore, the bird sin offering is sacrificed first, followed by the animal burnt offering, and finally the animal tithe offering.

ג. ג רמב״ם הלכות תמידין ומוספין ט׳:ח׳

עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ג רמב״ם הלכות תמידין ומוספין ט׳:ח׳

הכא תרגימו – בבבל.

מין זבח עדיף – ויקדים מעשר ואח״כ חטאת ועולה דאילו עולת בהמה לא מצי קדמה לחטאת העוף מגזירת הכתוב.

עיילא בה חשיבות דעולת בהמה – שבאה עמה והיא חשובה ממעשר שהיא קדש קדשים וכליל ומגזירת הכתוב החטאת קודמת ואף על פי שזו מין זבח.

ואגבהתה ממעשר – לבטל חשיבות שם מין זבח שבו דהא בעולה נמי איתיה לאותה חשיבות ובטיל ליה מגזירת הכתוב הלכך יקדים חטאת העוף לעולה ועולה למעשר.

בפתרון שאלה זו, הכא תרגימו [כאן, בבבל, תרגמו הסבירו] כי השיקול של מין זבח עדיף, ולכן יקרב תחילה המעשר, ואחריו חטאת העוף, ולבסוף עולת הבהמה. במערבא אמרי [בארץ ישראל אומרים]: עיילא [נכנסה] בה עולת בהמה בחטאת העוף הבאה עמה, ואגבהתה [והגביהה אותה] במעלתה מעל המעשר, שהרי עולת הבהמה מקודשת ממנו. ולפיכך תקדם חטאת העוף, ואחריה עולת הבהמה, ואחר כך המעשר.

The Gemara answers: Here, in Babylonia, they explained that the fact that the animal tithe offering is a type of offering that requires slaughtering is of greater importance than the other factors. Therefore, the animal tithe offering is sacrificed first, followed by the bird sin offering, and finally the animal burnt offering. In the West, Eretz Yisrael, they say: The animal burnt offering has an effect on the bird sin offering sacrificed with it and raises its importance above that of the animal tithe offering. Therefore, the bird sin offering is sacrificed first, followed by the animal burnt offering, and finally the animal tithe offering.

עין משפט נר מצוהרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל

(10) מתני׳מַתְנִיתִין: ^דכׇּל הַחַטָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה קוֹדְמוֹת לָאֲשָׁמוֹת חוּץ מֵאֲשַׁם מְצוֹרָע מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָּא עַל הֶכְשֵׁר.

MISHNA: All the sin offerings mandated by the Torah take precedence over the guilt offerings, as explained in the previous mishna (89a), except for the guilt offering of a leper, because it comes to render one fit. One who has been cured of leprosy must undergo a process through which he is rendered ritually pure before coming into contact with consecrated items. Although he must also bring a sin offering, his guilt offering is more central to that process of purification and therefore it takes precedence over the sin offering.

ד. ד רמב״ם הלכות תמידין ומוספין ט׳:ח׳

קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

משנה זבחים י׳:ה׳

ד רמב״ם הלכות תמידין ומוספין ט׳:ח׳

מתני׳ קודמות לאשמות – אם היה מקריב חטאת ואשם והביאן חטאת קודמת כדתנן שדמה ניתן על ד׳ קרנות ועל היסוד.

מפני שהוא בא להכשיר את המצורע – לקדשים ולביאת מקדש הלכך חשיבות הוא לגביה שטהרה תלויה בו.

חוץ מאשם מצורע מפני שהוא בא להכשיר – ואם תאמר אדרבה חטאת מצורע עדיף דאכשורי ומכפר וי״ל כיון דמתן בהונות מדם האשם הוה חשיב ליה מכשיר טפי א״נ האי כל חטאות שבתורה דקתני לאו בחטאת הבאה עם האשם קאמר אלא בשאר חטאות.

ב משנה ועוד בדיני קדימויות בקרבנות. כל קרבנות החטאות שבתורה קודמות בהקרבתן לאשמות, כפי ששנינו במשנה הקודמת (לעיל פט,א), מפני שדם החטאת ניתן על ארבע קרנות המזבח ועל יסוד המזבח, מה שאין כן באשם. חוץ מאשם מצורע, מפני שהוא בא על הכשר כדי להתיר את המצורע לאכול בקדשים ולהיכנס למקדש. והואיל ובו תלויה עיקר טהרת המצורע, לפיכך חשוב הוא יותר מן החטאת.

MISHNA: All the sin offerings mandated by the Torah take precedence over the guilt offerings, as explained in the previous mishna (89a), except for the guilt offering of a leper, because it comes to render one fit. One who has been cured of leprosy must undergo a process through which he is rendered ritually pure before coming into contact with consecrated items. Although he must also bring a sin offering, his guilt offering is more central to that process of purification and therefore it takes precedence over the sin offering.

קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(11) ^הכָּל הָאֲשָׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה בָּאִין בְּנֵי שְׁתַּיִם וּבָאִין בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חוּץ מֵאֲשַׁם נָזִיר וַאֲשַׁם מְצוֹרָע שֶׁהֵן בָּאִין בְּנֵי שֶׁנָּתָן וְאֵין בָּאִין בְּכֶסֶף שְׁקָלִים.

All the guilt offerings mandated by the Torah come as rams in their second year, and come worth two silver shekels, except for the guilt offering of a nazirite and the guilt offering of a leper, as they come from sheep in their first year, and do not need to come worth two silver shekels, as they have no fixed value.

ה. ה רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ד׳:כ״ב

עין משפט נר מצוהרש״יגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

ה רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ד׳:כ״ב

ובאין בכסף שקלים – דכתיב (ויקרא ה) בערכך כסף שקלים באשם מעילות ואתי אשם תלוי ואשם גזילות בג״ש בערכך בערכך ואשם שפחה חרופה גמר באיל באיל כדאמר באיזהו מוקמן (לעיל דף מח.) חוץ מאשם נזיר דכתיב כבש בן שנתו ומדאיל בן ב׳ שנים בשתי סלעים כבש בן שנה לאו בשתי סלעים הוא.

מתני׳ כל האשמות. עיין לעיל דף לג ע״א תוס׳ ד״ה סמיכות:

ועוד הבחנה בין קרבנות האשם השונים: כל האשמות שבתורה באין מן האילים, שהם כבשים זכרים בני שתים כלומר, בשנתם השניה, ובאין בכסף שקלים (ששוויים צריך להיות לפחות שני סלעים), חוץ מאשם נזיר ואשם מצורע, שהן באין מכבשים בני שנתן הראשונה, ואין הם באין בכסף שקלים שאין להם מחיר קצוב. ועוד בדיני קדימה בקרבנות.

All the guilt offerings mandated by the Torah come as rams in their second year, and come worth two silver shekels, except for the guilt offering of a nazirite and the guilt offering of a leper, as they come from sheep in their first year, and do not need to come worth two silver shekels, as they have no fixed value.

עין משפט נר מצוהרש״יגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל

(12) ^וכְּשֵׁם שֶׁקּוֹדְמִין בְּהַקְרָבָתָן קוֹדְמִין בַּאֲכִילָתָן זשְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ וּשְׁלָמִים שֶׁל יוֹם שֶׁל אֶמֶשׁ קוֹדְמִין לְשֶׁל יוֹם שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ חַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁל הַיּוֹם שְׁלָמִים שֶׁל אֶמֶשׁ קוֹדְמִין דִּבְרֵי ר״מרַבִּי מֵאִיר וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים חַטָּאת קוֹדֶמֶת מִפְּנֵי שֶׁהִיא קׇדְשֵׁי קָדָשִׁים.

Just as the more sacred offerings precede other offerings with regard to their sacrifice, as taught in the previous mishna (89a), they also precede the others with regard to their consumption. If one has a peace offering from yesterday and a peace offering from today, the peace offering from yesterday precedes the peace offering from today. If one has a peace offering from yesterday and a sin offering or a guilt offering from today, the peace offering from yesterday precedes the others; this is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: The sin offering precedes the peace offering, due to the fact that it is an offering of the most sacred order. Likewise, the guilt offering precedes the peace offering, as it is also of the most sacred order.

ו. ו רמב״ם הלכות תמידין ומוספין ט׳:י״ב
ז רמב״ם הלכות תמידין ומוספין ט׳:י״ג

קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

משנה זבחים י׳:ו׳

ו רמב״ם הלכות תמידין ומוספין ט׳:י״ב

ז רמב״ם הלכות תמידין ומוספין ט׳:י״ג

כך קודמין באכילתן – אכולהו דבני אכילה קאי כגון חטאת לאשם אשם לתודה ותודה לשלמים ושלמים לבכור.

שלמים שבאו אמש – לעזרה ושהו עד היום ושחטן.

וחטאת ואשם של יום – עומדין להקריב.

שלמים של אמש קודמין – דזלזול להשהותן כל כך והואיל ובאו ראשון יקרבו ראשון וכן מפרש בתוספתא דזבחים.

שלמים של אמש וחטאת ואשם של יום שלמים של אמש קודמין – פי׳ בקונטרס דזלזול הוא להשהותם כל כך שצורת הבשר מתקלקלת ועל חנם דחק אלא היינו טעמא דשלמים של אמש אין להם היתר (אנינות) אלא עד הלילה וחטאת ואשם של יום עד הבקר דנאכלין ליום ולילה.

וחכמים אומרים חטאת קודמת – והוא הדין אשם דקדש קדשים.

כשם שקרבנות המקודשים מאחרים קודמין להם בהקרבן, לפי סדר הקדימות במשנה הקודמת (פט,א), כך הם גם קודמין להם באכילתן. ועוד בענין קדימה: שלמים של אמש (אתמול) ושלמים של היום — שלמים של אמש קודמין לשלמים של היום. וכמו כן אם היו לפניו שלמים של אמש, חטאת ואשם של היום — שלמים של אמש קודמין, אלו דברי ר׳ מאיר. ואילו חכמים אומרים: החטאת קודמת לשלמים (וכן האשם), מפני שהיא קדשי קדשים, ומעלתה גדולה משל השלמים שהם קדשים קלים.

Just as the more sacred offerings precede other offerings with regard to their sacrifice, as taught in the previous mishna (89a), they also precede the others with regard to their consumption. If one has a peace offering from yesterday and a peace offering from today, the peace offering from yesterday precedes the peace offering from today. If one has a peace offering from yesterday and a sin offering or a guilt offering from today, the peace offering from yesterday precedes the others; this is the statement of Rabbi Meir. And the Rabbis say: The sin offering precedes the peace offering, due to the fact that it is an offering of the most sacred order. Likewise, the guilt offering precedes the peace offering, as it is also of the most sacred order.

קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(13) ^חוְכוּלָּן הַכֹּהֲנִים רַשָּׁאִין לְשַׁנּוֹת בַּאֲכִילָתָן לְאָכְלָן צְלוּיִן וּשְׁלוּקִין וּמְבוּשָּׁלִין לָתֵת לְתוֹכוֹ תַּבְלֵי חוּלִּין וְתַבְלֵי תְרוּמָה דִּבְרֵי ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן ר״מרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר טלֹא יִתֵּן לְתוֹכוֹ תַּבְלֵי תְרוּמָה שֶׁלֹּא יָבִיא הַתְּרוּמָה לִידֵי פְסוּל.:

And with regard to all of the offerings that are eaten, the priests are permitted to alter the manner of their consumption and eat them as they choose. Therefore, the priests are permitted to eat them roasted, or boiled, or cooked, and to place in the cooking pot non-sacred spices or teruma spices. This is the statement of Rabbi Shimon. Rabbi Meir says: One may not place teruma spices in it, so that he will not bring the teruma to a state of disqualification. Consumption of consecrated foods is permitted only for a limited period, after which they are disqualified and burned. Adding teruma spices might cause those spices to be similarly disqualified.

ח. ח רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות י׳:י׳
ט רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות י׳:י׳

קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

משנה זבחים י׳:ז׳

ח רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות י׳:י׳

ט רמב״ם הלכות מעשה הקרבנות י׳:י׳

ובכולן – בכל הנאכלין רשאין הכהנים לשנות באכילתן כגון לאוכלן צלוין שלוקין ומבושלין.

לידי פסול – שטעם קדשים הנעשה נותר אוסרה.

צלויין שלוקין ומבושלין – אף על גב דקתני שלוקין והדר תני מבושלין מ״מ שלוקה הוי טפי מבישול כדמוכח בפרק כל הבשר (חולין דף קיא.) גבי כבד דקאמר שלוקה אוסרת ונאסרת.

וכולן בכל הקרבנות הנאכלים, הכהנים רשאין לשנות באכילתן ולאכול אותם בכל אופן שירצו: לאכלן צלוין באש, ושלוקין (מבושלים ביותר), ומבושלין כרגיל. ורשאים הכהנים לתת לתוכו תבלי (תבלינים של) חולין ותבלי תרומה, אלו דברי ר׳ שמעון. ר׳ מאיר אומר: לא יתן לתוכו תבלי תרומה, כדי שלא יביא התרומה לידי פסול, שהרי לקדשים יש זמן אכילה קצוב, ולאחר מכן הם נפסלים ודינם לשריפה, ונמצא פוסל גם את התרומה מאכילה.

And with regard to all of the offerings that are eaten, the priests are permitted to alter the manner of their consumption and eat them as they choose. Therefore, the priests are permitted to eat them roasted, or boiled, or cooked, and to place in the cooking pot non-sacred spices or teruma spices. This is the statement of Rabbi Shimon. Rabbi Meir says: One may not place teruma spices in it, so that he will not bring the teruma to a state of disqualification. Consumption of consecrated foods is permitted only for a limited period, after which they are disqualified and burned. Adding teruma spices might cause those spices to be similarly disqualified.

קישוריםעין משפט נר מצוהרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל

(14) גמ׳גְּמָרָא: אִיבַּעְיָא לְהוּ ^יתָּדִיר וּמְקוּדָּשׁ אֵיזֶה מֵהֶם קוֹדֵם תָּדִיר קוֹדֵם מִשּׁוּם דִּתְדִיר אוֹ דִלְמָא מְקוּדָּשׁ קָדֵים דְּקַדִּישׁ תָּא שְׁמַע תְּמִידִין קוֹדְמִין לְמוּסָפִין

GEMARA: A dilemma was raised before the Sages: The mishnayot (89a) taught that a frequent offering precedes other offerings, and also that an offering of greater sanctity precedes others. If there is a frequent offering and an offering of greater sanctity to be sacrificed, which of them precedes the other? Does the frequent offering take precedence, due to the fact that it is frequent, or perhaps the offering of greater sanctity takes precedence, as it is of greater sanctity? The Gemara suggests: Come and hear the ruling of the first mishna in this chapter, that the daily offerings precede the additional offerings because they are frequent.

י. י רמב״ם הלכות תמידין ומוספין ט׳:ב׳

עין משפט נר מצוהרש״יתוספותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל

י רמב״ם הלכות תמידין ומוספין ט׳:ב׳

גמ׳ תדיר ומקודש – כגון דם עולת תמיד ודם חטאת עומדין זה תדיר וזה מקודש ממנו כדאמרן דם חטאת קודם לדם עולה מפני שהוא מרצה אי נמי עולות מוספי ראש חדש ופר העדה עומדים זה תדיר וזה מקודש.

תדיר ומקודש איזה מהן קודם – פירש בקונטרס כגון דם עולת תמיד ודם חטאת וקשה דבריש פירקין פרשינן דמלבד עולת הבוקר בעבודת הדם איירי ונראה כלשון אחר שפי׳ בקונטרס עולת מוספי ר״ח ופר העדה וא״ת תפשוט ממתניתין דתנא מוספי שבת קודמין למוספי ר״ח דמשמע אפילו עולת מוסף של שבת לחטאת מוסף של שבת ר״ח וי״ל כיון דעולת מוסף דשבת קודמת לעולת מוסף דר״ח משום דתדירה קודמת נמי לחטאת שהשוה הכתוב עולה דמוסף עם החטאת.

גמ׳ איבעיא להו תדיר ומקודש. עיין ירושלמי נזיר פ״ז סוף הלכה א:

ג גמרא שנינו למעלה (פט,א) כי התדיר מחבירו קודם לחבירו, וכן שנינו במשנה הקודמת (פט,א) ובמשנתנו כי המקודש מחבירו קודם לו. ומעתה איבעיא להו [נשאלה להם ללומדים] שאלה זו: היו לפני הכהן שני קרבנות, האחד תדיר מחבירו ואולם האחר מקודש מחבירו, איזה מהם קודם? וצדדי השאלה: האם התדיר קודם, משום שהוא תדיר מחבירו, או דלמא [שמא] המקודש קדים [קודם], משום שהוא קדיש [מקודש] יותר מחבירו? ומציעים: תא שמע [בוא ושמע] פתרון לשאלה זו ממה ששנינו במשנה בתחילת הפרק: תמידין הבאים בכל יום קודמין למוספין, משום שתדיר קודם,

GEMARA: A dilemma was raised before the Sages: The mishnayot (89a) taught that a frequent offering precedes other offerings, and also that an offering of greater sanctity precedes others. If there is a frequent offering and an offering of greater sanctity to be sacrificed, which of them precedes the other? Does the frequent offering take precedence, due to the fact that it is frequent, or perhaps the offering of greater sanctity takes precedence, as it is of greater sanctity? The Gemara suggests: Come and hear the ruling of the first mishna in this chapter, that the daily offerings precede the additional offerings because they are frequent.

עין משפט נר מצוהרש״יתוספותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון