(1) 
אעָלָה בַּכֶּבֶשׁ וּפָנָה לַסּוֹבֵב וּבָא לוֹ לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית מִזְרָחִית צְפוֹנִית צְפוֹנִית מַעֲרָבִית מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית ב שְׁיָרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד דְּרוֹמִית וְנֶאֱכָלִין ג לִפְנִים מִן הַקְּלָעִים לְזִכְרֵי כְהוּנָּה בְּכׇל מַאֲכָל לְיוֹם וָלַיְלָה עַד חֲצוֹת.:
אעָלָה בַּכֶּבֶשׁ וּפָנָה לַסּוֹבֵב וּבָא לוֹ לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית מִזְרָחִית צְפוֹנִית צְפוֹנִית מַעֲרָבִית מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית He ascended the ramp of the altar and turned right to the surrounding ledge and he continued east, and he came to the southeast corner and sprinkled the blood of the sin offering there and then to the northeast corner and sprinkled the blood there, and then to the northwest corner and sprinkled the blood there, and the southwest corner, where he performed the fourth sprinkling and descended from the altar. He would pour the remainder of the blood on the southern base of the altar. And the meat portions of the offering are eaten within the curtains, i.e., in the Temple courtyard, by the males of the priesthood. And they are eaten prepared in any form of food preparation, on the day the offering is sacrificed and during the night that follows, until midnight.
עלה בכבש ופנה לסובב – מפני שדמה ניתן למעלה על הקרנות ובאצבע צריך לעמוד על גבי סובב אבל בכל שאר הדמים שהן התחתונים מן החוט ולמטה בקרן זוית המזבח עומד על הרצפה וזורק מן הכלי למזבח וכל מקום שיגיע למזבח כשר.
ובא לו לקרן דרומית מזרחית – שבה הוא פוגע ראשון כדקיימא לן לקמן (דף סב:) כל פינות שאתה פונה יהו דרך ימין והכבש בדרום וכשעולה בו ופניו למזבח הוי ימינו למזרח ובא לימינו למזרח ובא לאותו קרן והולך ומקיף בסובב דרך ימין ופניו למזבח מן הדרום למזרח וממזרח לצפון ומצפון למערב דהיינו דרך ימין.
על יסוד דרומית – בגמרא יליף לה.
לפנים מן הקלעים – לפי שבמשכן היו קלעים היקף לחצר אהל מועד ובמקום הקלעים היתה חומת העזרה בבית שלמה או בית עולמים ובחטאת כתיבא בחצר אהל מועד במקום קדוש תאכל (ויקרא ו).
לזכרי כהונה – דכתיב הכהן המחטא אותה (שם) לאפוקי נשים שאינן ראויות לחיטוי ובויקח קרח גבי חטאת ואשם ומנחה כתיב כל זכר יאכל אותו.
בכל מאכל – משום דקתני בפסח ואינו נאכל אלא צלי לקמן (דף נו:) תני בכולהו ובכל מאכל.
ליום ולילה – כדילפינן בפ׳ שלישי (לעיל דף לו.) ובשר זבח תודת שלמיו למדנו שנאכלת ליום אחד חטאת ואשם מנין תלמוד לומר זבח ובקדשים לילה הולך אחר היום דכתיב לא יניח ממנו עד בקר (ויקרא ז).
עד חצות – סייג עשו חכמים לתורה להרחיק אדם מעבירת כרת כדתנן בברכות בפרק קמא (ברכות ב.) כל הנאכלין ליום אחד מצותן כו׳.
עלה בכבש של המזבח ופנה ימינה לסובב ושם היה מהלך לכיוון מזרח, וכך בא לו תחילה לקרן דרומית מזרחית ונותן עליה באצבעו מדם החטאת עליה, אחר כך לקרן מזרחית צפונית ונותן שם מתנה שניה, וכן צפונית מערבית, מערבית דרומית, ומשם ירד מן המזבח. שירי הדם שבמזרק היה שופך על יסוד דרומית (שמדרום למזבח). ונאכלין חלקי הבשר של החטאת לפנים מן הקלעים (בתוך העזרה), לזכרי כהונה בלבד, ונאכלים בכל מאכל כלומר, יכול להתקינם לאכילה בכל דרך שרוצה, ליום ולילה עד חצות הלילה.
He ascended the ramp of the altar and turned right to the surrounding ledge and he continued east, and he came to the southeast corner and sprinkled the blood of the sin offering there and then to the northeast corner and sprinkled the blood there, and then to the northwest corner and sprinkled the blood there, and the southwest corner, where he performed the fourth sprinkling and descended from the altar. He would pour the remainder of the blood on the southern base of the altar. And the meat portions of the offering are eaten within the curtains, i.e., in the Temple courtyard, by the males of the priesthood. And they are eaten prepared in any form of food preparation, on the day the offering is sacrificed and during the night that follows, until midnight.
הכל
(2) גמ׳ גְּמָרָא : הֵיכִי עָבֵיד רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר חַד אָמַר נוֹתֵן אַמָּה אֵילָךְ וְאַמָּה אֵילָךְ וְחַד אָמַר מְחַטֵּא וְיוֹרֵד כְּנֶגֶד חוּדּוֹ שֶׁל קֶרֶן.
GEMARA: How does the priest perform the rite of sprinkling the blood on the corners of the altar? There is a dispute between Rabbi Yoḥanan and Rabbi Elazar. One says that the priest places the blood within a cubit on this side or a cubit on that side. He places the blood wherever he wants, provided that it is within one cubit of the corner of the altar. And one says that he sprinkles the blood on the outer edge of the corner of the altar, and it flows down on both sides of the altar.
גמ׳ היכי עביד – מתנת אצבע בקרן.
אמה אילך – כשהוא עומד אצל זוית המזבח נותן בתוך אמה של מקצוע לאיזה רוח שירצה או לדרום או למזרח בקרן דרומית מזרחית וכן בכל קרן.
מחטא ויורד – לשון הכתוב הכהן המחטא אותה (ויקרא ו).
א גמרא ומבררים: היכי עביד [כיצד הוא עושה] בהזאת דם החטאת בקרנות? ר׳ יוחנן ור׳ אלעזר נחלקו בכך, חד [אחד מהם] אמר: נותן אמה אילך ואמה אילך, יכול להזות את הדם במרחק של אמה לכל צד, וחד [ואחד מהם] אמר: מחטא (מזה) ויורד כנגד חודו של קרן.
GEMARA: How does the priest perform the rite of sprinkling the blood on the corners of the altar? There is a dispute between Rabbi Yoḥanan and Rabbi Elazar. One says that the priest places the blood within a cubit on this side or a cubit on that side. He places the blood wherever he wants, provided that it is within one cubit of the corner of the altar. And one says that he sprinkles the blood on the outer edge of the corner of the altar, and it flows down on both sides of the altar.
הכל
(3) אַלִּיבָּא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בר״ש בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּאָמַר הִיא עַצְמָהּ אֵינָהּ נַעֲשֵׂית אֶלָּא בְּגוּפָהּ שֶׁל קֶרֶן דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי כִּי פְּלִיגִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי מָר סָבַר אַמָּה אֵילָךְ וְאַמָּה אֵילָךְ כְּנֶגֶד קֶרֶן הוּא וּמָר סָבַר כְּנֶגֶד חוּדָּהּ אִין טְפֵי לָא.
The Gemara comments: According to the opinion of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, who says that the sprinkling of the blood of a sin offering itself is performed only on the actual corner, the one-by-one-cubit projection above each corner of the altar, everyone agrees that the blood may be sprinkled anywhere on the corner, and this will be a fulfillment of the verse: “And put it upon the corners of the altar of burnt offering” (Leviticus 4:25). When they disagree is only according to the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, who holds that the blood may be sprinkled anywhere above the red line on the edge of the altar. One Sage holds that the blood may be sprinkled on the cubit on either side of the edge, because a cubit on this side and a cubit on that side is still considered to be on the corner. And one Sage holds that on its edge, yes, it is fit, but any further on either side is not.
אליבא דרבי אלעזר – לקמן מייתי פלוגתייהו.
היא עצמה – כלומר כל עצמה ועיקר מצותה אינו אלא שם.
דכ״ע לא פליגי – דלא בעינן חודה דקרן כתיב ואמה על אמה ברום אמה הנתון בראש המזבח בכל זוית וזוית בכל מקום שבה קרוי קרן.
כי פליגי אליבא דרבי – דמכשר לה מחוט הסיקרא ולמעלה ואע״ג דלא בקרן.
מר סבר – כי היכי דקרן הויא אמה על אמה אף כל שתחתיו כנגדו הוי קרן.
ומר סבר – כיון דקרא לאו אקרנות ממש קפיד בשאר המזבח לא שייך לשון קרן אלא בחודה של זוית.
ואומרים: אליבא [לפי שיטתו] של ר׳ אלעזר בר׳ שמעון שאמר: היא, הזאת החטאת עצמה אינה נעשית אלא בגופה של קרן כלומר, באותו מבנה בן אמה על אמה המצוי בראש כל אחת מן הקרנות, דכולי עלמא לא פליגי [הכל אינם חלוקים] שאין צורך שיזה דווקא על חודה של קרן, שהרי בכל אופן הוא מקיים את הציווי ״ונתן על קרנות מזבח העולה״ (ויקרא ד, כה). כי פליגי [כאשר חלוקים הם] הרי זה אליבא [לפי שיטתו] של רבי, שהבין כי הקרן המוזכרת בתורה משמעה — זוית המזבח (בחציו העליון), מר סבר [חכם זה סבור]: אמה אילך ואמה אילך הזאה כנגד קרן הוא נחשב, ומר סבר [וחכם זה סבור]: הזאה כנגד חודה — אין [כן], היא נחשבת הזאה על הקרן, טפי [יותר מכאן] — לא.
The Gemara comments: According to the opinion of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, who says that the sprinkling of the blood of a sin offering itself is performed only on the actual corner, the one-by-one-cubit projection above each corner of the altar, everyone agrees that the blood may be sprinkled anywhere on the corner, and this will be a fulfillment of the verse: “And put it upon the corners of the altar of burnt offering” (Leviticus 4:25). When they disagree is only according to the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, who holds that the blood may be sprinkled anywhere above the red line on the edge of the altar. One Sage holds that the blood may be sprinkled on the cubit on either side of the edge, because a cubit on this side and a cubit on that side is still considered to be on the corner. And one Sage holds that on its edge, yes, it is fit, but any further on either side is not.
הכל
(4) מֵיתִיבִי חַטֹּאת הַצִּיבּוּר וְהַיָּחִיד כֵּיצַד מַתַּן דָּמָן הָיָה עוֹלֶה לַכֶּבֶשׁ וּפָנָה לַסּוֹבֵב וּבָא לוֹ לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית דוְטוֹבֵל בְּאֶצְבָּעוֹ הַיְמָנִית הַמְיוּמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין מִן הַדָּם שֶׁבַּמִּזְרָק וְחוֹמֵר בְּגוּדָלוֹ מִלְּמַעְלָה וּבְאֶצְבָּעוֹ קְטַנָּה מִלְּמַטָּה וּמְחַטֵּא וְיוֹרֵד כְּנֶגֶד חוּדָּהּ שֶׁל קֶרֶן עַד שֶׁמְּכַלֶּה כָּל הַדָּם שֶׁבָּאֶצְבַּע וְכֵן כׇּל קֶרֶן וָקֶרֶן.
The Gemara raises an objection to the opinion that one cubit on either side of the edge is still considered on the edge, from a baraita: With regard to communal sin offerings and individual sin offerings, how is the placement of their blood on the altar performed? The priest would ascend the ramp of the altar and turn right to the surrounding ledge and he continued east, and he would come to the southeast corner. And he would then dip with his right [haymanit] finger, the most dexterous [hamyumenet] of the right hand, i.e., the index finger, of the blood that is in the bowl, and would gather the blood with his thumb above and his smallest finger below, so that it would remain on his finger. And he would sprinkle the blood and move his hand down on the outer edge of the corner, until he would finish sprinkling all the blood that was on his finger. And he would act similarly at each and every corner. This baraita states explicitly that the blood must be sprinkled on the actual edge.
המיומנת שבימין – אצבע הרגילה למלאכה ולא שאר אצבעות מוכנות להושיט ולטבל היינו שאצל גודל מיומנת אמנט״ר בלעז.
וחומר בגודלו ובאצבע קטנה – מושך את הדם שבאצבע כלפי למטה שיפול כולו למזבח.
חומר – לשון נחמרו בני מעיה (חולין דף נד.) דנוריי״ר בלעז.
ומחטא – זריקת חטאת קרוי חיטוי כמו הכהן המחטא אותה.
כנגד חודה – רבי היא דמכשר למטה מן הקרן להכי תנא לה בחודה.
על דעת הסבור שניתן לתת אמה הילך ואמה הילך, מיתיבי [מקשים] מברייתא: חטאת הציבור והיחיד כיצד מתן דמן? היה עולה לכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית, וטובל באצבעו הימנית, ואיזו היא — אצבע המיומנת שבימין כלומר, זו שאדם משתמש בה יותר מן האחרות, והיא הסמוכה לאגודל, מן הדם שבמזרק, וחומר (אוסף) בגודלו מלמעלה ובאצבעו קטנה מלמטה, ומחטא (מזה) ויורד כנגד חודה של קרן עד שמכלה כל הדם שבאצבע, וכן היה עושה בכל קרן וקרן. הרי שצריך שיזה על חודה של קרן!
The Gemara raises an objection to the opinion that one cubit on either side of the edge is still considered on the edge, from a baraita: With regard to communal sin offerings and individual sin offerings, how is the placement of their blood on the altar performed? The priest would ascend the ramp of the altar and turn right to the surrounding ledge and he continued east, and he would come to the southeast corner. And he would then dip with his right [haymanit] finger, the most dexterous [hamyumenet] of the right hand, i.e., the index finger, of the blood that is in the bowl, and would gather the blood with his thumb above and his smallest finger below, so that it would remain on his finger. And he would sprinkle the blood and move his hand down on the outer edge of the corner, until he would finish sprinkling all the blood that was on his finger. And he would act similarly at each and every corner. This baraita states explicitly that the blood must be sprinkled on the actual edge.
הכל
(5) הָכִי קָאָמַר המִצְוָה בְּחוּדָּהּ אִי עֲבַד אַמָּה אֵילָךְ וְאַמָּה אֵילָךְ לֵית לַן בַּהּ.:
The Gemara answers: This is what the baraita is saying: The optimal manner to perform the mitzva is to sprinkle the blood on the edge of the corner. But if he did the sprinkling on the cubit on this side, or the cubit on that side, we have no problem with it, and he has still fulfilled the mitzva.
ומשיבים: הכי קאמר [כך אמר]: מצוה לכתחילה בחודה, אבל אי עבד [אם עשה] אמה אילך ואמה אילך לית לן [אין לנו] לפקפק בה, אלא גם בזה מתקיימת המצוה.
The Gemara answers: This is what the baraita is saying: The optimal manner to perform the mitzva is to sprinkle the blood on the edge of the corner. But if he did the sprinkling on the cubit on this side, or the cubit on that side, we have no problem with it, and he has still fulfilled the mitzva.
הכל
(6) מַאי רַבִּי וּמַאי רַבִּי אֶלְעָזָר בר׳ בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּתַנְיָא דָּמִים הָעֶלְיוֹנִים נִיתָּנִין מִחוּט הַסִּיקְרָא וּלְמַעְלָה דָּמִים הַתַּחְתּוֹנִים נִיתָּנִין מִחוּט הַסִּיקְרָא וּלְמַטָּן דִּבְרֵי רַבִּי.
The Gemara discusses the aforementioned dispute. What is the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, and what is the opinion of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon? This is as it is taught in a baraita (Tosefta 6:11): The blood that must be placed on the upper half of the altar, e.g., the blood of a sin offering, is placed anywhere from the red line that circumscribed the middle of the altar and above. The blood that must be placed on the lower half of the altar is placed anywhere from the red line or below it. This is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi.
הזכרנו שיש מחלוקת תנאים בדבר, ושואלים: מאי [מהי] שיטתו של רבי, ומאי [ומהי] שיטתו של ר׳ אלעזר בר׳ שמעון? דתניא [ששנויה ברייתא]: דמים העליונים שמצוה לתיתם בחצי המזבח העליון, כגון דם החטאת — ניתנין מחוט הסיקרא (פס של צבע אדום) שהיה באמצעו של המזבח ולמעלה, דמים התחתונים ניתנין מחוט הסיקרא ולמטן, אלו דברי רבי.
The Gemara discusses the aforementioned dispute. What is the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, and what is the opinion of Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon? This is as it is taught in a baraita (Tosefta 6:11): The blood that must be placed on the upper half of the altar, e.g., the blood of a sin offering, is placed anywhere from the red line that circumscribed the middle of the altar and above. The blood that must be placed on the lower half of the altar is placed anywhere from the red line or below it. This is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi.
הכל
(7) רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִין בְּעוֹלַת הָעוֹף אֲבָל בְּחַטַּאת בְּהֵמָה הִיא עַצְמָהּ אֵין נַעֲשֵׂית אֶלָּא עַל גּוּפָהּ שֶׁל קֶרֶן.
The baraita continues: Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon says: In what case is this statement said? It is said with regard to a bird burnt offering, as its blood may be placed anywhere above the red line. But with regard to an animal sin offering, the placement itself may be performed only on the actual corner of the altar. This is based on the verse that states: “And the priest shall take of the blood of the sin offering with his finger, and put it upon the corners of the altar of burnt offering” (Leviticus 4:25).
בד״א – דדמים העליונים כשירין למעלה מן החוט מיד.
בעולת העוף – שנעשית למעלה כדאמרינן בפרק קדשי קדשים (לקמן דף סד:).
אבל חטאת בהמה – דכתיב בה קרן בהדיא אינה נעשית כו׳.
ר׳ אלעזר בר׳ שמעון אומר: במה דברים אמורין — בעולת העוף, שיכול לעשות אותה בכל מקום למעלה מחוט הסיקרא, אבל בחטאת בהמה — היא עצמה אין נעשית מצותה אלא על גופה של קרן, כפי שהוזכר בתורה ״על קרנות מזבח העולה״ (ויקרא ד, כה).
The baraita continues: Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon says: In what case is this statement said? It is said with regard to a bird burnt offering, as its blood may be placed anywhere above the red line. But with regard to an animal sin offering, the placement itself may be performed only on the actual corner of the altar. This is based on the verse that states: “And the priest shall take of the blood of the sin offering with his finger, and put it upon the corners of the altar of burnt offering” (Leviticus 4:25).
הכל
(8) אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי דִּכְתִיב {יחזקאל מ״ג:ט״ו} וְהַהַרְאֵל אַרְבַּע אַמּוֹת וּמֵהַהַרְאֵל וּלְמַעְלָה וְגוֹ׳ אַרְבַּע אַמּוֹת הוּא דְּהָוְיָא אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה וּמְקוֹם קְרָנוֹת אַרְבַּע מְקוֹם קְרָנוֹת ד׳ אַרְבַּע הָוְיָא אֶלָּא אֵימָא רְשׁוּת קְרָנוֹת ד׳ אַרְבַּע .:
Rabbi Abbahu says: What is the reason for the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi? As it is written: “And the altar shall be four cubits; and from the altar and above there shall be four corners” (Ezekiel 43:15). The Gemara asks: Was the altar only four cubits wide? Rav Adda bar Ahava said: And the total area of the four corners, which were each one square cubit, was four cubits. The Gemara asks: Was the area of the corners four square cubits? If the four corners would be placed together the area would be only two square cubits. Rather, say that the domain of the corners is four cubits. In other words, the verse means that the blood may be sprinkled up to four cubits beneath the actual corners of the altar.
ערך כפר
כפר – א(גיטין נו.) אמר נירון הקב״ה ניחא ליה לאחרובי ביתיה וכפורי ידיה בההוא גברא. (זבחים יז) במאי מקנח ליה אמר אביי בשפת מזרק כדכתיב כפורי זהב (זבחים נג. מנחות ז:) אלא לא גמר מקנח אצבעו בפנים במאי עקנח ליה אמר אביי בשפת מזרק דכתיב כפורי זהב פי׳ על שם כך נקרא המזרק כפור שהיה מקנת בו אצבעו על גבו משום השירים. (יבמות קטו) אי איתא דפנינהו מכפר הוה כפר ליה פי׳ היה מוחק לההוא כתב. כפרא דודי כבר פירשנו בערך כלבוס. אכלה ומחתה פיה תרגומו אכלה ומכפרה פומהא.
א. [אבווישען. בעקען.]
וההראל – מזבח.
ארבע אמות הוא דהואי – בתמיה וכי אין גובהו או רוחבו אלא ארבע אמות.
מקום קרנות ארבע – כלומר הקרנות תופסין ארבע אמות במזבח דכל קרן אמה על אמה.
ומקום קרנות ארבע הויא – בתמיה והרי אין הקרנות אוכלין במזבח אלא שתי אמות מן המזרח למערב ושתים מן הדרום לצפון היינו שתים על שתים.
אלא – על כרחך ה״ק קרא רשות קרנות ארבע כלומר שם רשות הקרנות תופסת למטה מהן ארבע אמות דהיינו עד החוט דכוליה הוי קרן.
אמר ר׳ אבהו: מאי טעמא [מה הטעם] של רבי, שדמים עליונים ניתנים מחוט הסיקרא ולמעלה? דכתיב [שנאמר] לגבי המזבח: ״וההראל (המזבח) ארבע אמות, ומההראיל ולמעלה הקרנות ארבע״ (יחזקאל מג, טו), ותוהים: וכי גובה הקרנות ארבע אמות הוא דהויא [הן]? אמר רב אדא בר אהבה: הכוונה היא — ומקום קרנות ארבע שזהו שטחן הכולל של קרנות המזבח, ארבע על ארבע אמות. ותוהים: וכי מקום קרנות ארבע הויא [הוא]? והרי אם שטחה של כל קרן הוא אמה על אמה, נמצא ששטחן הכולל הוא שתי אמות מרובעות! אלא אימא [אמור] כך: רשות קרנות ארבע כלומר, שבתוך ארבע אמות מן הקרן ולמטה הריהו נחשב בגדר הקרן, ובכל תחום זה ניתן להזות מדם החטאת.
Rabbi Abbahu says: What is the reason for the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi? As it is written: “And the altar shall be four cubits; and from the altar and above there shall be four corners” (Ezekiel 43:15). The Gemara asks: Was the altar only four cubits wide? Rav Adda bar Ahava said: And the total area of the four corners, which were each one square cubit, was four cubits. The Gemara asks: Was the area of the corners four square cubits? If the four corners would be placed together the area would be only two square cubits. Rather, say that the domain of the corners is four cubits. In other words, the verse means that the blood may be sprinkled up to four cubits beneath the actual corners of the altar.
הכל
(9) תְּנַן הָתָם וחוּט שֶׁל סִיקְרָא חוֹגְרוֹ בָּאֶמְצַע לְהַבְדִּיל בֵּין דָּמִים הָעֶלְיוֹנִים לְדָמִים הַתַּחְתּוֹנִים מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר רַב אַחָא בַּר רַב קַטִּינָא שֶׁנֶּאֱמַר {שמות כ״ז:ה׳} וְהָיְתָה הָרֶשֶׁת עַד חֲצִי הַמִּזְבֵּחַ הַתּוֹרָה נָתְנָה מְחִיצָה לְהַבְדִּיל בֵּין דָּמִים הָעֶלְיוֹנִים לְדָמִים הַתַּחְתּוֹנִים.:
We learned in a mishna there (Middot 35b): A red line circumscribed the altar in the middle, to separate between the area for the blood that must be placed on the upper part of the altar and the area for the blood that must be placed on the lower part of the altar. The Gemara asks: From where is this matter derived? Rav Aḥa bar Rav Ketina said it is derived from a verse, as it is stated: “And you shall put it under the ledge round the altar beneath, and the net will reach halfway up the altar” (Exodus 27:5). The Torah provided for a separation on the altar, to separate between the area for the blood placed on the upper part of the altar and the area for the blood placed on the lower part of the altar.
הרשת – כעין ציור מצוירת בקליעה ושל נחשת הויא בתחתיו של מזבח עשוי כנפה וגבוה עד חציו של מזבח.
התורה נתנה מחיצה – מדקפיד אחצי מזבח.
תנן התם [שנינו במשנה שם] במסכת מדות: חוט של סיקרא חוגרו את המזבח באמצע, להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים. ושואלים: מנא הני מילי [מנין הדברים הללו]? אמר רב אחא בר רב קטינא, שנאמר: ״והיתה הרשת עד חצי המזבח״ (שמות כז, ה), הרי שהתורה נתנה מחיצה במזבח, ולשם מה נעשה הדבר — להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים. ורשת זו היתה רק במזבח שבמשכן, אבל במקדש היו עשו חוט של סיקרא כסימן.
We learned in a mishna there (Middot 35b): A red line circumscribed the altar in the middle, to separate between the area for the blood that must be placed on the upper part of the altar and the area for the blood that must be placed on the lower part of the altar. The Gemara asks: From where is this matter derived? Rav Aḥa bar Rav Ketina said it is derived from a verse, as it is stated: “And you shall put it under the ledge round the altar beneath, and the net will reach halfway up the altar” (Exodus 27:5). The Torah provided for a separation on the altar, to separate between the area for the blood placed on the upper part of the altar and the area for the blood placed on the lower part of the altar.
הכל
(10) שְׁיָרֵי הַדָּם כּוּ׳.: ת״ר תָּנוּ רַבָּנַן אֶל יְסוֹד מִזְבֵּחַ זֶה יְסוֹד דְּרוֹמִי אַתָּה אוֹמֵר זֶה יְסוֹד דְּרוֹמִי אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא יְסוֹד מַעֲרָבִי.
§ The mishna teaches: He would pour the remainder of the blood on the southern base of the altar. The Sages taught in a baraita: Concerning the phrase: “At the base of the altar” (Leviticus 4:30), mentioned with regard to pouring the remainder of the blood of the sin offering of a king, this is referring to the southern base of the altar. The baraita challenges: Do you say that this is referring to the southern base, or is it referring only to the western base?
אל יסוד המזבח – האמור בחטאת החיצונה.
או אינו אלא יסוד מערבי – כדאשכחן בפנימיות לעיל אשר פתח אהל מועד וילמד סתום מן המפורש.
ב שנינו במשנה: שירי הדם של חטאת חיצונה היה שופך על יסוד דרומי. תנו רבנן [שנו חכמים]: ״ואת כל דמה ישפוך אל יסוד המזבח״ (ויקרא ד, לד) — זה יסוד דרומי. אתה אומר: זה יסוד דרומי, או אינו אלא יסוד מערבי,
§ The mishna teaches: He would pour the remainder of the blood on the southern base of the altar. The Sages taught in a baraita: Concerning the phrase: “At the base of the altar” (Leviticus 4:30), mentioned with regard to pouring the remainder of the blood of the sin offering of a king, this is referring to the southern base of the altar. The baraita challenges: Do you say that this is referring to the southern base, or is it referring only to the western base?
הכל
(11) וְיִלְמַד סָתוּם מִן הַמְפוֹרָשׁ אָמַרְתָּ יִלְמַד יְרִידָתוֹ מִן הַכֶּבֶשׁ לִיצִיאָתוֹ מִן הַהֵיכָל מָה יְצִיאָתוֹ מִן הַהֵיכָל בְּסָמוּךְ לוֹ אַף יְרִידָתוֹ מִן הַכֶּבֶשׁ בְּסָמוּךְ לוֹ.:
The baraita suggests: And one can derive the meaning of this unspecified phrase from the meaning of the explicit phrase, as follows: You said that one can derive the location of the priest’s descent from the ramp of the external altar after sprinkling blood of the sin offering by comparing it to his exit from the Sanctuary with the blood that remained after having sprinkled blood inside the Sanctuary. The verse states with regard to the bull offering of the High Priest: “And all the remaining blood of the bull he shall pour out at the base of the altar of burnt offering, which is at the entrance of the Tent of Meeting” (Leviticus 4:7). Just as upon his exit from the Sanctuary the priest pours the remainder of the blood on the side closest to him, the western side, so too, upon his descent from the ramp of the external altar after sprinkling blood from the sin offering, he pours the blood on the side closest to him, which is the southern side.
ילמד ירידתו מן הכבש – בחיצונות ושירי הדם בידו מיציאתו מן ההיכל [ושיריים הפנימיים בידו מה יציאתו מן ההיכל] ביסוד מערבי שהוא סמוך לו.
אף ירידתו מן הכבש – נשפכין ליסוד דרומי שהוא סמוך לו.
וילמד סתום מן המפורש, שהרי נאמר בחטאות הפנימיות ששופך את דמן על היסוד המערבי, שהוא בפתח אוהל מועד (ראה לעיל נא,א)! אמרת בתשובה לכך: ילמד ירידתו מן הכבש (לאחר ההזאה על מזבח החיצון) ליציאתו מן ההיכל במתן דמים פנימיים, מה ביציאתו מן ההיכל שופך את השיריים בסמוך לו, והוא יסוד מערבי, אף ירידתו מן הכבש שופך בסמוך לו, והיסוד הסמוך לירידתו מן הכבש הוא יסוד דרומי.
The baraita suggests: And one can derive the meaning of this unspecified phrase from the meaning of the explicit phrase, as follows: You said that one can derive the location of the priest’s descent from the ramp of the external altar after sprinkling blood of the sin offering by comparing it to his exit from the Sanctuary with the blood that remained after having sprinkled blood inside the Sanctuary. The verse states with regard to the bull offering of the High Priest: “And all the remaining blood of the bull he shall pour out at the base of the altar of burnt offering, which is at the entrance of the Tent of Meeting” (Leviticus 4:7). Just as upon his exit from the Sanctuary the priest pours the remainder of the blood on the side closest to him, the western side, so too, upon his descent from the ramp of the external altar after sprinkling blood from the sin offering, he pours the blood on the side closest to him, which is the southern side.
הכל
(12) תַּנְיָא רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר זֶה וָזֶה יְסוֹד מַעֲרָבִי ר׳ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר זֶה וָזֶה יְסוֹד דְּרוֹמִי.
It is taught in another baraita: Rabbi Yishmael says: This and that, both the remainder of the blood sprinkled inside the Sanctuary and the remainder of the blood sprinkled on the external altar, are poured on the western base of the altar. Rabbi Shimon ben Yoḥai says: This and that are poured on the southern base of the altar.
ועוד בענין זה תניא [שנויה ברייתא], ר׳ ישמעאל אומר: זה וזה, הן שיירי הדמים הפנימיים והן שיירי הדמים החיצוניים, שופך ליסוד מערבי. ר׳ שמעון בן יוחאי אומר: זה וזה ליסוד דרומי.
It is taught in another baraita: Rabbi Yishmael says: This and that, both the remainder of the blood sprinkled inside the Sanctuary and the remainder of the blood sprinkled on the external altar, are poured on the western base of the altar. Rabbi Shimon ben Yoḥai says: This and that are poured on the southern base of the altar.
הכל
(13) בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר יְסוֹד מַעֲרָבִי קָסָבַר יִלְמַד סָתוּם מִן הַמְפוֹרָשׁ.
The Gemara clarifies: Granted, according to the one who says that the blood is poured on the western base of the altar, it is clear how he derived his halakha. He holds that one can derive the meaning of an unspecified phrase from the meaning of the explicit phrase. Therefore, just as the remainder of the blood sprinkled inside the Sanctuary is poured on the western base of the external altar, the same is done with the remainder of the blood sprinkled on the external altar.
ושואלים: בשלמא למאן דאמר [נניח לדעת מי שאומר] יסוד מערבי — קסבר [סבור הוא]: ילמד סתום מן המפורש, וכיון שמפורש ששיירי חטאות הפנימיות ניתנים ביסוד מערבי, אף חטאות החיצוניות ביסוד מערבי.
The Gemara clarifies: Granted, according to the one who says that the blood is poured on the western base of the altar, it is clear how he derived his halakha. He holds that one can derive the meaning of an unspecified phrase from the meaning of the explicit phrase. Therefore, just as the remainder of the blood sprinkled inside the Sanctuary is poured on the western base of the external altar, the same is done with the remainder of the blood sprinkled on the external altar.
הכל
(14) אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר יְסוֹד דְּרוֹמִי מ״ט מַאי טַעְמָא א״ר אָמַר רַבִּי אַסִּי קָסָבַר הַאי תַּנָּא כּוּלֵּיהּ מִזְבֵּחַ בְּצָפוֹן קָאֵי ל״א לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא כּוּלֵּיהּ פֶּתַח בְּדָרוֹם קָאֵי
But according to the one who says that the blood is poured on the southern base of the altar, what is the reason? Rabbi Asi said: This tanna holds that the entire external altar stands in the north of the Temple courtyard. Therefore, the southern base is in the center of the courtyard, opposite the entrance to the Sanctuary. This is what the verse is referring to when it states: “At the entrance of the Tent of Meeting” (Leviticus 4:7). The Gemara presents another formulation of Rabbi Asi’s explanation: The entire entrance of the Sanctuary stands in the south of the altar. Accordingly, when the priest exits the Sanctuary the southern base is the first one he encounters.
מ״ט – הא כתיב בפנימיים אל יסוד אשר פתח אהל מועד.
קסבר כוליה מזבח בצפון פתח ההיכל קאי – ואין המזבח לפני הפתח כלום אלא אמה של יסוד דרומי אי נמי בצפון העזרה קאי והוו חמש אמותיו כנגד הפתח ואמה אחת מהן יסוד דרומי אישתכח דכי נפיק מן הפתח רואה יסוד דרומי לפניו מכוון באמצע הפתח ואית דגרס כוליה פתח בדרום מזבח קאי והיא היא כל פתח ההיכל לדרומו של מזבח הוא.
כוליה מזבח בצפון קאי – פירש בקונטרס בצפון פתח ההיכל קאי ואין מן המזבח לפני פתח ההיכל כלום אלא אמה של יסוד דרומית א״נ בצפון העזרה קאי והוו חמש כנגד הפתח אחת מהן יסוד דרומי אישתכח דכי נפיק מן הפתח יסוד דרומי לפניו מכוון באמצע הפתח וכלשון זה אחרון נראה דלקמן פרק קדשי קדשים (זבחים נח.) מוכח דלמאן דאמר כוליה מזבח בצפון קאי האי חמש אמות כנגד הפתח דהא תנן (תמיד דף כט.) מערכה שניה של קטרת היה משוך מן הקרן כלפי צפון ארבע אמות מוקי לה כרבי יוסי דבעי לפני הפתח וקסבר כוליה מזבח בצפון קאי.
אלא למאן דאמר [לדעת מי שאומר] כי גם שיירי הדמים הפנימיים ניתנים על יסוד דרומי, מאי טעמא [מה טעם הדבר]? אמר רב אסי, קסבר האי תנא [סבור תנא זה]: כוליה [כל] המזבח בצפון העזרה קאי [עומד], כך שקצהו הדרומי נמצא בדיוק מול מרכז פתח ההיכל, ולכן יסוד דרומי הוא הסמוך ביותר לפתח ההיכל, ומתקיים בו ״פתח אוהל מועד״. לישנא אחרינא [לשון אחרת] על אותו ענין, באותה משמעות: כוליה [כל] הפתח בדרום קאי [עומד], וכשיוצא ממנו נותן את הדם בסמוך ליסוד דרומי.
But according to the one who says that the blood is poured on the southern base of the altar, what is the reason? Rabbi Asi said: This tanna holds that the entire external altar stands in the north of the Temple courtyard. Therefore, the southern base is in the center of the courtyard, opposite the entrance to the Sanctuary. This is what the verse is referring to when it states: “At the entrance of the Tent of Meeting” (Leviticus 4:7). The Gemara presents another formulation of Rabbi Asi’s explanation: The entire entrance of the Sanctuary stands in the south of the altar. Accordingly, when the priest exits the Sanctuary the southern base is the first one he encounters.
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.