×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) הֱוֵי אוֹמֵר זֶה טָלֶה.
You must say that this is the lamb of the morning daily offering, concerning which the Torah commands that a new woodpile be prepared every day and that the altar must be lit anew each morning. Therefore, although the verse is ostensibly speaking of a bull, it also alludes to the lamb of the daily offering and to the fact that it should be brought by six priests.
ר׳ חננאלרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וכיון שלא מצינו זה הדבר אלא בטלה לבדו ידעינן דהאי קרא בטלה נאמר.
הוי אומר זה טלה – תמיד של שחר הזקיקך הכתוב בו למערכת עצים חדשה בכל בקר ואש על המזבח תוקד בו והך מוקדה סידור המערכה היא כדתניא לקמן בפ״ג ובער עליה הכהן עצים בבקר וערך עליה העולה ואמר מר העולה עולה ראשונה אבל שאר קרבנות לא הוזקקו לחידוש מערכה והנך עצים ואש דכתיבי בבן בקר לאו לאצרוכי סידרי עצמו אלא משום דעדיין לא נאמרה פרשת סידור המערכה הכתובה בצו את אהרן וכאן התחיל לדבר בצרכי עולה והוצרך לומר האיך תינתן כתב לן כאן ונתנו אש וערכו עצים דאסידור מערכה דשחרית קאי.
בפרש״י בד״ה הוי אומר וכו׳ ואמר מר העולה עולה ראשונה וכו׳ עצים ואש דכתיבי בבן בקר לאו כו׳ כצ״ל:
הוי אומר זה טלה של קרבן תמיד של שחר, שהצריך הכתוב לסדר לצורכו בכל יום מערכה חדשה של עצים, ולהביא אש על המזבח בכל בוקר מחדש.
You must say that this is the lamb of the morning daily offering, concerning which the Torah commands that a new woodpile be prepared every day and that the altar must be lit anew each morning. Therefore, although the verse is ostensibly speaking of a bull, it also alludes to the lamb of the daily offering and to the fact that it should be brought by six priests.
ר׳ חננאלרש״ימהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) א״ראָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן זָר שֶׁסִּידֵּר אֶת הַמַּעֲרָכָה חַיָּיב כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה פּוֹרְקָהּ וְחוֹזֵר וְסוֹדְרָהּ מַאי אַהֲנִי לֵיהּ אֶלָּא אפּוֹרְקָהּ זָר וְסוֹדְרָהּ כֹּהֵן.

§ Rabbi Asi said that Rabbi Yoḥanan said: A non-priest who set up the arrangement of wood on the altar is liable to receive the death penalty by God’s hand for having performed an act that is restricted to priests, and the woodpile that he placed is invalid. What should he do to repair the woodpile? He should dismantle it and then rearrange it. The Gemara is surprised at this: What good would this do for the woodpile? How would it help for the non-priest himself to rearrange the wood? It would be just as invalid as it was the first time. Rather, one must say that the non-priest should dismantle it, as there is nothing wrong with a non-priest dismantling the woodpile, and a priest then rearranges it.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
א״ר יוחנן זר שסידר המערכה חייב. כיצד עושה פורקה זר. וסודרה כהן. ואקשינן והלא סדור בלילה הוא.
חייב – מיתה.
פורקה – הזר אין צריך כהן לסתור סידורה אלא הזר בעצמו.
וזר שסידר את המערכה אע״פ שאינו כשר בה יש בו תקנה והוא שיהא פורקה אף הוא בעצמו או זר אחר ויהא כהן חוזר וסודרה ומה שאמרו כאן שאם קדש לתרומת הדשן למחר אינו צריך לקדש ושהזוכה בתרומת הדשן זוכה בסידור המערכה ושני גזירין כבר ביארנו הכל למעלה:
התמידין צריכין מערכה מחודשת בכל יום ולהדליק בה אש אבל שאר קרבנות כל שעצי המזבח ודליקה שבהן מספקת להן אין צריך לחדש בהן מערכה וסידור מערכה כשרה אף בלילה שאף היא תחלת עבודת היום אבל שני גזירין טעונין יום אלא שאם הונחו בלילה יש להם תקנה בפריקה ויחזור ויסדיר אבל השחיטה טעונה יום ר״ל עמוד השחר דכתי׳ ביום זבחכם יאכל וכמו שאמרו אמר להם הממונה צאו וראו אם הגיע זמן שחיטה ואם נשחט מקודם נפסל:
ונשלם הפרק תהלה לאל:
כיצד הוא עושה – פי׳ להכשיר המערכה מיהת דאלו במיתה כבר נתחייב ופרכי׳ מאי אהני להכשר מערכה אם הוא עצמו סודרה.
א אמר ר׳ אסי אמר ר׳ יוחנן: זר שסידר את המערכה חייב מיתה, משום שעשה עבודה המותרת רק לכהן. כיצד הוא עושה כדי להכשיר את המערכה — פורקה וחוזר וסודרה. ותוהים: מאי אהני ליה [מה הועיל לו]? הרי אותו זר שפירק הוא החוזר וסודרה, ואם כן הריהי שוב מסודרת בידי זר! אלא כך יש לומר: פורקה זר וחוזר וסודרה הכהן.
§ Rabbi Asi said that Rabbi Yoḥanan said: A non-priest who set up the arrangement of wood on the altar is liable to receive the death penalty by God’s hand for having performed an act that is restricted to priests, and the woodpile that he placed is invalid. What should he do to repair the woodpile? He should dismantle it and then rearrange it. The Gemara is surprised at this: What good would this do for the woodpile? How would it help for the non-priest himself to rearrange the wood? It would be just as invalid as it was the first time. Rather, one must say that the non-priest should dismantle it, as there is nothing wrong with a non-priest dismantling the woodpile, and a priest then rearranges it.
עין משפט נר מצוהר׳ חננאלרש״יבית הבחירה למאיריריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) מַתְקֵיף לַהּ ר׳רַבִּי זֵירָא וְכִי יֵשׁ לְךָ עֲבוֹדָה שֶׁכְּשֵׁירָה בַּלַּיְלָה וּפְסוּלָה בְּזָר.

Rabbi Zeira strongly objects to Rabbi Yoḥanan’s teaching: And do you have any service that is valid if performed at night and yet is invalid if performed by a non-priest? A bona fide Temple service must be performed during the day. That the wood on the altar may be arranged while it is still nighttime shows that it is not a bona fide service, and therefore it should be permitted for non-priests to perform it.
ר׳ חננאלתוספות ישניםריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וכי יש עבודה כשרה בלילה ופסולה בזר. ופרקינן הנה אברין ופדרין שפקעו מע״ג המזבח שמחזירין עד חצי הלילה ופסולה בזר.
וכי יש לך עבודה שכשרה בלילה ופסולה בזר. מיהא זר ודאי מוזהר עליה דכתיב צו את אהרן וגו׳ היא העולה על מוקדה וגו׳ ולעיל נמי אמרינן דסידור גיזרין בעי כהונה אבל הכא איירינן בפסול מיתה ואם תאמר מנין לנו שאין כאן פסול מיתה לפי שהיא [כשרה] בלילה הא גבי זר הקרב יומת לא כתיב יום ולא ממעטינן לילה י״ל דפשיטא ליה שאין עבודה חשובה אלא של יום וביום צוותו כתיב לחייב עליה מיתה:
וכי יש לך עבודה כשרה בלילה. ופסולה – פי׳ ופסול׳ כולי האי לחייב עליה מיתה גבי זר דאלו לאיפסולי ליכא מאן דפליג דהא כתיב בה כהן בהדיא דכתיב צו את אהרן היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה אלא ודאי כדאמר׳ דעל חיוב מיתה הוא דמתמה דמשמע ליה דכיון דכשרה בלילה ליכא למחשבה עבודה כולי האי לחייב מיתה ואע״ג דגבי הזר הקרב יומת לא כתיב יום כיון דעיקר קרבנות אינו אלא ביום כדכתיב ביום צוותו את בני וגו׳.
מתקיף לה [מקשה עליה] על עיקר ההלכה ר׳ זירא: וכי יש לך עבודה שכשירה בלילה ופסולה בזר? וסידור המערכה יכול הרי להיעשות גם בלילה, הרי שאין זו עבודה מובהקת.
Rabbi Zeira strongly objects to Rabbi Yoḥanan’s teaching: And do you have any service that is valid if performed at night and yet is invalid if performed by a non-priest? A bona fide Temple service must be performed during the day. That the wood on the altar may be arranged while it is still nighttime shows that it is not a bona fide service, and therefore it should be permitted for non-priests to perform it.
ר׳ חננאלתוספות ישניםריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) וְלָא וַהֲרֵי אֵבָרִים וּפְדָרִים סוֹף עֲבוֹדָה דִימָמָא הִיא.

The Gemara expresses wonder at Rabbi Zeira’s equation of the two issues: And is there really no such thing as a service that may be performed at night but which is prohibited for a non-priest to perform? Isn’t there the burning of the limbs and the fats of offerings on the altar, which continues throughout the night, and yet it was taught earlier in this chapter that a non-priest who participates in that service incurs the death penalty? The Gemara rejects this objection: The burning of sacrificial limbs and fats, though it may be done at night, is not considered a nighttime service but the end of the daytime service, as it is merely the culmination of the sacrificial service that began during the day.
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ודחינן סוף עבודה דיממא הוא כלומר כבר העלום ע״ג המזבח ביום וזה סוף אותה העבודה הוא.
והרי אברים ופדרים – הקטר חלבים שהוא כל הלילה ושווינהו לעיל [כד.] מארבע עבודות שהזר חייב עליהן מיתה.
ותוהים על שאלתו: ולא [וכי אין] עבודה כזו נחשבת כעבודה גמורה שיהיה זר חייב עליה? והרי הקטרת אברים ופדרים על המזבח שנמשכת כל הלילה, ושנינו שלדעת הכל זר שעשאה חייב עליה? ודוחים: מזו אין להקשות, כי הקטרת איברים ופדרים אינה נחשבת כעבודת לילה, אלא סוף עבודה דיממא [של היום] היא.
The Gemara expresses wonder at Rabbi Zeira’s equation of the two issues: And is there really no such thing as a service that may be performed at night but which is prohibited for a non-priest to perform? Isn’t there the burning of the limbs and the fats of offerings on the altar, which continues throughout the night, and yet it was taught earlier in this chapter that a non-priest who participates in that service incurs the death penalty? The Gemara rejects this objection: The burning of sacrificial limbs and fats, though it may be done at night, is not considered a nighttime service but the end of the daytime service, as it is merely the culmination of the sacrificial service that began during the day.
ר׳ חננאלרש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) וַהֲרֵי תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן תְּחִלַּת עֲבוֹדָה דִּימָמָא הִיא דא״רדְּאָמַר רַבִּי אַסִּי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן קִידֵּשׁ יָדָיו לִתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן לְמָחָר אֵינוֹ צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ שֶׁכְּבָר קִידֵּשׁ מִתְּחִלַּת עֲבוֹדָה וְאֶלָּא קַשְׁיָא.

The Gemara asks further: But isn’t there the removal of the ashes from the altar, which may be performed at night, and yet may not be done by a non-priest? The Gemara rejects this too: The removal of ashes is also not considered a nighttime service but the start of the daytime service. And the proof for this is that Rabbi Asi said that Rabbi Yoḥanan said: If a priest has sanctified his hands at night by washing them for the removal of the ashes, the next day, i.e., after daybreak, he need not sanctify his hands again, as he already sanctified them at the start of the service. Rabbi Zeira’s equation between services performed at night and services that may be performed by non-priests therefore remains intact. If so, the objection that he raised to the opinion of Rabbi Yoḥanan remains difficult.
ר׳ חננאלרש״יתוספותתוספות ישניםריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והנה תרומת הדשן שהיא בלילה ופסולה בזר תחלת עבודה דיממא היא. דא״ר יוחנן קידש ידיו לתרומת הדשן למחר אין צריך לקדש שכבר קדש מתחלת עבודה. ואמאי לא דחי אימ׳ שכבר קדש מתחלה לעבודה כמו שדחה בתחלת הפרק. נאמר לפי שלא עמד אלא א׳ איבעית אימא לעולם עבודת יום היא מעיקרא סבור זו השנויא דשני ועלתה בקושי׳. ותריצנא להא דר״י הכי זר שסידר שני גזירין חייב הואיל ועבודת יום היא.
והרי תרומת הדשן – דכתיב כהונה.
אלא קשיא – וכי יש לך עבודה שכשירה בלילה שפסולה בזר.
תחלת עבודה דיממא היא דא״ר יוחנן וכו׳ – אע״ג דבריש פירקא אמר שכבר קידש תחלה לעבודה ומסקינן דלעולם עבודת לילה היא י״ל דהמקשה דהכא הקשה לאידך לישנא דלעיל דמפרש טעמא משום אונס שינה דלההוא לישנא לא משבשינן מילתא דרבי יוחנן ואמרי׳ שכבר קידש מתחלה לעבודה ובסמוך דפריך והרי תרומת הדשן דעבודת לילה היא ובעי פייס ופי׳ שם דפריך ללישנא קמא דלעיל אין לתמוה שבכאן פי׳ דסתמא דהש״ס פריך לאיכא דאמרי דלעיל דודאי כך הוא ובין הכא ובין בסמוך רוצה ליישב לכל הלשונות דלעיל.
שכבר קידש מתחלת עבודה. תימה אמאי לא משני כדמשני בריש פירקין שכבר קידש מתחלה לעבודה י״ל לית ליה1 לרבי יהודה דהכא ההיא שינויא דס״ל כאידך טעמא לעיל מיהו הוה מצי למיפרך על מילתיה דר׳ יוחנן דהא לאו עבודה תמה היא ולקמן לאיכא דאמרי פריך לה מיהו הך פירכא דתרומת הדשן איתא לכ״ע דאפילו לרב דפטר לעיל ממיתה לא פטר אלא מקרא דעבודת מתנה ולא מטעם שכשרה בלילה אך קשה מאי טעם דחשיב תרומת הדשן תחילת עבודה דיממא כלל י״ל כיון שהלילה מיום שאחריו ותרומת הדשן הוי תחילת עבודת אותו היום ועל כרחך כשקדש אז קדש לכל היום כולו שהרי גם בלילה צריך לסדרה כמה פעמים ואין בה גם חשיבת עבודה כל כך כמו בתרומת הדשן דחשיב לה עבודה דיממא. ה״ר יוסף:
1. צ״ל לר׳ זירא.
והרי תרומת הדשן – פי׳ ולוי מחייב עליה מיתה ואפי׳ לרב נמי הוה מחייב אי לאו דכתיב עבודת מתנה ולא עבודת סילוק למעוטה ופרקי׳ תחלת עבודה דיממא פי׳ וכיון דכן עבודת יום חשיבא. וא״ת והלא תרומת הדשן קודמת לסדור מערכה והיכי הויא תרומת הדשן עבודת יום וסדור מערכה עבודת לילה וי״ל דשאני סדור מערכה שפעמים רבים צריך לסדר המערכה בלילה כשכבו הגחלים לצורך עבודת לילה ממש מה שאין כן בתרומת הדשן שאינו נעשה לעולם אלא לצורך עבודת היום ובהתחלתו שנתנה לו תורה בוקר לבקרו.
ומקשים עוד: והרי תרומת הדשן שהיא עבודת לילה ופסולה בזר! ודוחים: גם מזו אין להקשות, כיון שתחלת עבודה דיממא [של היום] היא. שאמר ר׳ אסי אמר ר׳ יוחנן: כהן שקידש ידיו לתרומת הדשן, למחר, כלומר: לכשיאיר היום אינו צריך לקדש את ידיו בשנית לעבודה אחרת, כיון שכבר קידש מתחלת עבודה משמע שתרומת הדשן שייכת וראשונה היא לעבודות היום. כיון שלא נדחתה קושיית ר׳ זירא, אומרים: ואלא קשיא [קשה] לדברי ר׳ יוחנן, לענין זר שסידר את המערכה!
The Gemara asks further: But isn’t there the removal of the ashes from the altar, which may be performed at night, and yet may not be done by a non-priest? The Gemara rejects this too: The removal of ashes is also not considered a nighttime service but the start of the daytime service. And the proof for this is that Rabbi Asi said that Rabbi Yoḥanan said: If a priest has sanctified his hands at night by washing them for the removal of the ashes, the next day, i.e., after daybreak, he need not sanctify his hands again, as he already sanctified them at the start of the service. Rabbi Zeira’s equation between services performed at night and services that may be performed by non-priests therefore remains intact. If so, the objection that he raised to the opinion of Rabbi Yoḥanan remains difficult.
ר׳ חננאלרש״יתוספותתוספות ישניםריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) אֶלָּא כִּי אִיתְּמַר הָכִי אִיתְּמַר א״ראָמַר רַבִּי אַסִּי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן זָר שֶׁסִּידֵּר שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים חַיָּיב הוֹאִיל וַעֲבוֹדַת יוֹם הִיא מַתְקֵיף לַהּ רָבָא אֶלָּא מֵעַתָּה תִּיבְּעֵי פַּיִיס אִשְׁתְּמִיטְתֵּיהּ הָא דְּתַנְיָא מִי שֶׁזָּכָה בִּתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן זָכָה בְּסִדּוּר מַעֲרָכָה וּבְסִדּוּר שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים.

Rather, Rabbi Yoḥanan’s statement must be revised, and one must posit that when it was stated, this is how it was stated. Rabbi Asi said that Rabbi Yoḥanan said: A non-priest who arranges the two logs on the altar is liable to receive the death penalty by God’s hand, since it is a daytime service. Rava strongly objects to this: But if that is so, if arranging the two logs is a bona fide daytime service and is prohibited to non-priests on pain of death, it should require a lottery; and yet in practice this service is not assigned by a lottery. The Gemara comments that it must have escaped Rava’s mind that which is taught explicitly in a baraita: The priest who was privileged to perform the removal of the ashes was also privileged with setting up the arrangement of wood on the altar and with placing the two logs.
ר׳ חננאלרש״יתוספות ישניםריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אלא מעתה כיון שעבודת יום תיבעי פייס. אשתמיטתיה הא דתניא כו׳.
ועבודת יום היא – דכתיב ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר.
אלא מעתה – דחשיבא כולי האי שהיא עבודת יום וזר חייב עליה.
אישתמיטתיה הא דתניא מי שזכה כו׳. ולקמן קאמר דה״ק אלא מעתה יפייסו לה בפני עצמה אבל האי לישנא לית ליה הכי1 [אלא] למימרא דעבודת יום בעיא פייס ועבודת לילה לא בעיא פייס אבל אין נראה לפרש דדייק מפשטא דמילתא דפריך אלא מעתה דקאמרת הואיל אעבודת יום תיבעי פייס אלמא תלי טעמא בעבודת יום דא״כ הוה משמע שיש לחלוק אהא דקרי ליה עבודת יום והא כתיב בהדיא ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר ואוקימנא לעיל לשני גיזרין ואין נראה לפרש דלא שמיע ליה ועוד מנא ליה לתלמודא דקאי אההיא ועבודת יום הוא דילמא אעיקר מילתא דחייב בה זר מיתה קאי:
1. הוא סוף דבור ואח״כ מה״ד למימרא דעבודת וכו׳ כן הגיה בש״י.
אלא מעתה תיבעי פייס – פרש״י ז״ל כיון דעבודת יום שחייבין עליה מיתה תיבעי פייס ועיקר פירכא משום חיוב מיתה הוא ועלה קאמר אלא מעתה דמשמע לפי דבריך דאלו משום דהויא עבודת יום הא מסתמא כולהו מודו בה וכדכתיב׳ בה ובער עליה עצים בבוקר בבוקר.
אשתמיטתיה הא דתניא מי שזכה וכו׳ – ולא ניחא לן לשנויי השתא כדמשנינן לקמן דהא פריך פייסו לה בפני עצמה דלישנא דתיבעי פייס לא משמע הכין השתא.
משום מעשה שהיה ובדין הוא דמצי לשנויי כדלעיל דתחלת עבודה דיממא הוא אלא דהא עדיפא ליה אבל לעיל דלא מצי לשנויי כי הכא תריץ דתחלת עבודה דיממא הוא.
אלא עלינו לומר כי לא כך אמר ר׳ יוחנן, וכי איתמר הכי איתמר [כאשר נאמר כך נאמר]: אמר ר׳ אסי אמר ר׳ יוחנן: זר שסידר שני גזירי עצים — חייב, הואיל ועבודת יום היא. מתקיף לה [מקשה על כך] רבא: אלא מעתה אם סידור שני גזירי העצים עבודת כהונה חשובה היא, אם כן תיבעי [שתצטרך] פייס והרי לא שנינו שעשו לה פייס מיוחד! ומעירים: אשתמיטתיה [נשמט ממנו] כלומר שכח רבא, הא דתניא [הלכה זו ששנינו בברייתא]: מי שזכה בפייס בתרומת הדשן — זכה אף בסדור המערכה ובסדור שני גזירי עצים. ואם כן הרי שהיה פייס לעבודה זו.
Rather, Rabbi Yoḥanan’s statement must be revised, and one must posit that when it was stated, this is how it was stated. Rabbi Asi said that Rabbi Yoḥanan said: A non-priest who arranges the two logs on the altar is liable to receive the death penalty by God’s hand, since it is a daytime service. Rava strongly objects to this: But if that is so, if arranging the two logs is a bona fide daytime service and is prohibited to non-priests on pain of death, it should require a lottery; and yet in practice this service is not assigned by a lottery. The Gemara comments that it must have escaped Rava’s mind that which is taught explicitly in a baraita: The priest who was privileged to perform the removal of the ashes was also privileged with setting up the arrangement of wood on the altar and with placing the two logs.
ר׳ חננאלרש״יתוספות ישניםריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) לְמֵימְרָא דַּעֲבוֹדַת יוֹם בָּעֲיָא פַּיִיס עֲבוֹדַת לַיְלָה לָא בָּעֲיָא פַּיִיס וַהֲרֵי אֵבָרִים וּפְדָרִים סוֹף עֲבוֹדָה דִימָמָא הִיא וַהֲרֵי תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה.

Another difficulty is raised with regard to Rava’s statement: Is that to say that a daytime service requires a lottery and, conversely, a nighttime service does not require a lottery? Isn’t there the burning of the limbs and the fats on the altar, which is done at night and yet is assigned through a lottery? The Gemara responds: That is not difficult, since the burning of the limbs and the fats is the end of the daytime service, as explained above. The Gemara asks: But isn’t there the removal of the ashes from the altar, which is a nighttime service and yet requires a lottery? The Gemara answers: Indeed, a lottery should not have been required for that service, but one was instituted due to the incident that occurred, when the priests came to danger, as related in the mishna.
ר׳ חננאלרש״יתוספותתוספות ישניםמהרש״א חידושי הלכותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
למימרא דעבודת יום בעיא פייס עבודת לילה לא. והרי אברים ופדרים דעבודת לילה הוא. ותניא כשם שמפיסין לו לתמיד שחרית כך מפיסין לו ערבית.
למימרא דעבודת יום בעי פייס – מדאתקיף רבא אלא מעתה תבעי פייס מכלל הך עבודה היא בעיא.
למימרא דעבודת יום בעי פייס וכו׳ עד והרי תרומת הדשן – תימה לי מאי קפריך אמאי לא משני תחילת עבודת יום היא כדשנינן לעיל וי״ל דהכא אתי למימר דבעינן תרוייהו עבודת יום ומיתה בזר דלכאורה משמע ליה דרבא דפריך אלא מעתה ה״ק אלא מעתה דקמחייבת בזר תיבעי פייס ומשמע נמי אלא מעתה דקרית לה עבודת יום אלמא דבעינן תרוייהו לענין פייס הרי אברים ופדרים דנהי דזר חייב עליהם מ״מ עבודת לילה היא והדר פריך מתרומת הדשן אי ס״ל כרב דלא מיחייב זר אעבודת סילוק אלמא אע״ג דלא מיחייב זר עלה בעי פייס וכן פרש״י למימרא דעבודת יום וחיוב מיתה בזר בעיא פייס ולא נהירא מה שפי׳ דבדרך את״ל דסבר כרב דהא בירושלמי יש זר שתרם רבי יוחנן אמר חייב אלא י״ל דפריך ללישנא קמא דלעיל דקאמר עבודת לילה היא.
משום מעשה שהיה. והוה מצי למימר משום שתחילת עבודה דיממא היא אלא דעדיפא מינה קא מיבעיא ועוד דהכא לא אתי שפיר כמו לעיל משום דלעיל קאמר לאחשובה ממערכה שהיא בלילה אבל כאן אינו חשיבות להחשיבו מסידור שני גיזרין שהן ביום:
תוס׳ בד״ה למימרא וכו׳ והדר פריך מתרומת הדשן אי ס״ל כרב דלא כו׳ בירושלמי יש זר שתרם ר׳ יוחנן כו׳ עכ״ל כצ״ל:
תוס׳ ד״ה למימרא. דהא בירושלמי יש. תמוה לי דלמאי צ״ל דפרכינן אי ס״ל לר״י כרב. הא כפשוטו ניחא דפרכינן לרבא דס״ל דפייס תלי בחיוב זר א״כ לרב דבהרמה אין זר חייב עליה אמאי יהיה פייס ומה בכך דר״י לא ס״ל כרב מ״מ ק׳ לרב למה היה פייס. גם תמוה לי על תירוצם לל״ק מ״מ יקשה איך אמר ר״י דזר שתרם חייב הא הוי עבודת לילה וצ״ע:
ושואלים מצד אחר על רבא: למימרא [האם לומר] מכל האמור שעבודת יום בעיא [צריכה] פייס ואילו עבודת לילה לא בעיא [צריכה] פייס? והרי הקטרת אברים ופדרים על המזבח שנעשית בלילה ובכל אופן צריכים לכך פייס! ומשיבים: זו אינה קושיה כי הקטרת איברים ופדרים סוף עבודה דיממא [של היום] היא. ומקשים: והרי תרומת הדשן שהיא עבודת לילה והצריכו לה פייס! ומשיבים: לא הצריכו בה פייס אלא משום מעשה שהיה, שבאו בה לידי סכנה.
Another difficulty is raised with regard to Rava’s statement: Is that to say that a daytime service requires a lottery and, conversely, a nighttime service does not require a lottery? Isn’t there the burning of the limbs and the fats on the altar, which is done at night and yet is assigned through a lottery? The Gemara responds: That is not difficult, since the burning of the limbs and the fats is the end of the daytime service, as explained above. The Gemara asks: But isn’t there the removal of the ashes from the altar, which is a nighttime service and yet requires a lottery? The Gemara answers: Indeed, a lottery should not have been required for that service, but one was instituted due to the incident that occurred, when the priests came to danger, as related in the mishna.
ר׳ חננאלרש״יתוספותתוספות ישניםמהרש״א חידושי הלכותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) לְמֵימְרָא דַּעֲבוֹדַת יוֹם וְשֶׁזָּר חַיָּיב עָלֶיהָ מִיתָה בָּעֲיָא פַּיִיס אֵין זָר חַיָּיב עָלֶיהָ מִיתָה לָא בָּעֲיָא פַּיִיס וַהֲרֵי שְׁחִיטָה שָׁאנֵי שְׁחִיטָה דִּתְחִלַּת עֲבוֹדָה הִיא.

The Gemara asks further: Is that to say that any service that is a daytime service and for which a non-priest would be liable to receive the death penalty requires a lottery, and conversely, a daytime service for which a non-priest would not be liable to receive the death penalty does not require a lottery? But isn’t there the slaughtering of the daily offering, which may be performed by a non-priest and yet requires a lottery? The Gemara rejects this point: Slaughtering is different, because it is the beginning of the service of the daily offering and is therefore considered important enough to warrant a lottery.
תוספותתוספות ישניםריטב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אין זר חייב מיתה לא בעיא פייס – וא״ת הרי דישון מזבח הפנימי והמנורה י״ל כדמשני דשחיטה תחילת עבודה היא ה״נ נימא דישון מזבח הפנימי תחילת עבודה דהקטרה היא ודישון מנורה תחילת הדלקה היא וא״ת לרבנן דר״א בן יעקב דאמרי המעלה אברים לכבש אין מעלה אותם למזבח א״כ אין זר חייב עליהן מיתה כיון דיש אחריה עבודה וא״כ למה מפיסין וי״מ דהא דאמר דהיכא דאין זר חייב עליה דאין מפיסין היינו פייס בפני עצמו אבל הני עיקר פייס היינו בשביל השחיטה וי״ב אחיו הכהנים נמשכים עמו ולא נהירא וי״ל כיון דאין אחריהן עבודה אלא מענין גמר הולכת אברים לא גריעא בכך לענין פייס.
למימרא שעבודת יום ושזר חייב מיתה בעיא פייס. דהא פשיטא1 (מדלא פריך) ליה לעיל על לישנא קמא כדפי׳ לעיל:
שאני שחיטה דתחילת עבודה דיממא הוא. ואע״ג שכשרה בזר ואפילו שחיטת פרו איכא דמכשר לקמן בפרק טרף בקלפי (דף מב.) מכל מקום תחילת עבודה דתמיד היא ואכתי הוה מצי לאקשויי והרי דישון מזבח הפנימי והמנורה והולכת אברים לכבש דאין זר חייב עליהן מיתה דלאו עבודה תמה היא ובעי פייס ואיכא למימר דדישון מזבח הפנימי תחילת עריכת נרות עבודת פנים והולכת אברים לכבש תחילת הקטרה:
1. מדפריך.
שאני שחיטה דתחלת עבודה דיממא – פי׳ ואע״ג דכשרה בזר כיון דתחלת כל העבודות היא וביום ראויה היא לעשות לה פייס כשהיא בכהן וא״ת ואמאי לא פריך והרי דישון מזבח הפנימי ומנורה והולכת איברים לכבש דאין זר חייב עליהן מיתה כדאיתא לעיל בפלוגתא דרב ולוי ואפילו הכי בעו פייס וי״ל דמצי מדחי ליה דשאני דישון מזבח שהיא תחלה לעבודת קטורת ודישון מנורה תחלת לעבודת נרות ועבודת פנים והולכת איברים לכבש תחלת ההקטרה.
בד״ה אין זר חייב כו׳ ודישון מנורה תחלת הדלקה היא וכו׳ עכ״ל כצ״ל צ״ע ומה בכך דהוי תחלת הדלקה כיון דהדלקה גופא אין זר חייב עליה מיתה דהכי מסיק לעיל הדליק זר ליחייב הדלקה לאו עבודה היא ודו״ק:
ושואלים עוד: למימרא [האם נאמר] כי מסקנת הדברים היא שכל עבודה שהיא עבודת יום ושזר חייב עליה מיתה בעיא [צריכה] פייס, ואילו עבודה שאין זר חייב עליה מיתה לא בעיא [צריכה] פייס? והרי שחיטה שכשירה בזר וצריכה פייס! ודוחים: שאני [שונה] שחיטה שתחלת עבודה היא ולכן היא חשובה בעיני הכהנים וצריכה אף היא לפייס.
The Gemara asks further: Is that to say that any service that is a daytime service and for which a non-priest would be liable to receive the death penalty requires a lottery, and conversely, a daytime service for which a non-priest would not be liable to receive the death penalty does not require a lottery? But isn’t there the slaughtering of the daily offering, which may be performed by a non-priest and yet requires a lottery? The Gemara rejects this point: Slaughtering is different, because it is the beginning of the service of the daily offering and is therefore considered important enough to warrant a lottery.
תוספותתוספות ישניםריטב״אמהרש״א חידושי הלכותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) אָמַר מָר זוּטְרָא וְאִיתֵּימָא רַב אָשֵׁי וְהָא אֲנַן לָא תְּנַן הָכִי אָמַר לָהֶם הַמְמוּנֶּה צְאוּ וּרְאוּ אִם הִגִּיעַ זְמַן הַשְּׁחִיטָה וְאִילּוּ זְמַן שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים לָא קָתָנֵי.

The Gemara asks with regard to the revised version of Rabbi Yoḥanan’s statement: Mar Zutra, and some say Rav Ashi, said: But didn’t we learn that it is not so that arranging the logs must be done during the day, as it was taught in a mishna: The appointed priest said to them: Go out and see if the time for slaughtering has arrived. The mishna does not teach that the appointee said: Go and see if the time for arranging the two logs has arrived. This shows that the logs need not be placed after daybreak but may be arranged while it is still night.
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
והא אנן לא תנן – שיהא סידור שני גזירין עבודת יום.
אם הגיע זמן השחיטה – אם האיר המזרח ועת לשחוט את התמידין שהשחיטה פסולה בלילה דכתיב (ויקרא יט) ביום זבחכם.
ואילו זמן שני גזירי עצים לא קתני – פי׳ אלמא עבודת לילה היא ומאי דכתיב בבוקר בבוקר היינו לתת בוקר לבקרו ולמהוי אפילו בחצות. דלית ליה תקנתא קתני פי׳ שאם טעו לשחוט התמיד ביום לית ליה תקנתא ומשום הכי דייקי בה אם האיר מזרח מה שאין כן בסידור עצים שאם טעו באור הלבנה וסדרוה בלילה אית ליה תקנתא לפרקה ולחזור ולסדרה.
אמר מר זוטרא, ואיתימא [ויש אומרים] רב אשי: והא אנן לא תנן הכי [והרי אנו לא כך שנינו] שסידור הגזירים הוא עבודת יום דווקא, שהרי שנינו: אמר להם הממונה צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה. ואילו ״אם הגיע זמן שני גזירי עצים״ לא קתני [שנה], והרי זו ראיה שעבודה זו אינה דווקא עבודת יום, ויכולה להיעשות גם בלילה.
The Gemara asks with regard to the revised version of Rabbi Yoḥanan’s statement: Mar Zutra, and some say Rav Ashi, said: But didn’t we learn that it is not so that arranging the logs must be done during the day, as it was taught in a mishna: The appointed priest said to them: Go out and see if the time for slaughtering has arrived. The mishna does not teach that the appointee said: Go and see if the time for arranging the two logs has arrived. This shows that the logs need not be placed after daybreak but may be arranged while it is still night.
רש״יריטב״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) הָךְ דְּלֵית לַהּ תַּקַּנְתָּא קָתָנֵי הָךְ דְּאִית לַהּ תַּקַּנְתָּא לָא קָתָנֵי.

The Gemara rejects this argument: The reason the mishna mentions slaughtering is that it prefers to teach this statement with regard to that which has no rectification if it is done at night, such as slaughtering the offering, which is rendered irreparably invalid if done before daybreak. It does not want to teach something that has rectification if done at night, such as arranging the two logs, which can always be removed and replaced properly. However, the proper time for arranging the logs is indeed daytime.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דלית ליה תקנתא – אם נשחט בלילה.
דאית ליה תקנתא – אם סידרן בלילה פורקן וחוזר וסודרן ביום לכך לא הטריחו לעלות לגג ולראות אם הגיע שאותו הטורח לא הטריחו אלא שבפעם אחת עלה מאור הלבנה ודימו שהאיר המזרח ושחטו את התמיד כדקתני לה בפ״ג [דף כח.] אבל סידר גזירין סידורו בקרקע עזרה משהאיר המזרח ואם טעה במאור הלבנה לא איכפת להו שהרי יש תקנה בדבר.
ודוחים: מכאן אין להוכיח כי רק הך דלית לה תקנתא קתני [זו, שחיטה בלילה, שאין לה תקנה — שנה] כי אם נשחט הקרבן שלא בזמנו, בלילה, אין כל תיקון לדבר, והקרבן נפסל. אבל הך דאית לה תקנתא [זו, סידור גזירי העצים, שיש לה תקנה] שהרי אפשר להסירם ולחזור ולהניחם — לא קתני [שנה] אך לכתחילה זמנם ביום.
The Gemara rejects this argument: The reason the mishna mentions slaughtering is that it prefers to teach this statement with regard to that which has no rectification if it is done at night, such as slaughtering the offering, which is rendered irreparably invalid if done before daybreak. It does not want to teach something that has rectification if done at night, such as arranging the two logs, which can always be removed and replaced properly. However, the proper time for arranging the logs is indeed daytime.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) וא״דוְאִיכָּא דְּאָמְרִי מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי זֵירָא וְכִי יֵשׁ לְךָ עֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ אַחֲרֶיהָ עֲבוֹדָה וּפְסוּלָה בְּזָר

And some say a different version of Rabbi Zeira’s objection: Rabbi Zeira strongly objects to Rabbi Yoḥanan’s statement that a non-priest who arranged the woodpile incurs the death penalty: And do you have any service that is not complete on its own but is followed by a different service, such as the arrangement of the two logs, and yet is invalid and is punishable by death if performed by a non-priest? It was taught earlier in the chapter that a non-priest incurs the death penalty only for performing a service that is complete, i.e., a service that is not followed by other services that complete the task being performed.
ר׳ חננאלרש״יתוספותתוספות ישניםתוספות רי״דמהרש״א חידושי הלכותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואף על גב דאוקימנא בשבת הואיל ומשמרות מתחלפות בשבת מיהא מפיסין. ואפילו למאן דאמר אין מפיסין לא אמר אלא אין מפיסין בפ״ע. אלא הם שזכו בכלל הפייס של תמיד של שחר הן הן הזוכין בתמיד של בין הערבים ואפילו באברים ופדרים שעבודה אחת היא מכל מקום בפייס [היה] הן הזוכים בתמיד של בין הערבים הן הזוכין בהחזרת אברים ופדרים כי עבודה אחת היא ודחינן ההיא סוף עבודה דיממא היא.
שיש אחריה – סידור עבודה סידור שני גזירין ופסולה בזר להתחייב מיתה.
איכא דאמרי מתקיף לה רבי זירא וכו׳ – נ״ל לפרש דאדלעיל קאי דא״ר יוחנן זר שסידר את המערכה חייב וכו׳ ואקשי ליה רבי זירא וכי יש לך עבודה שכשירה בלילה ופסולה בזר והשתא קאמר איכא דאמרי דהכי אקשי ליה רבי זירא וכי יש לך עבודה שיש אחריה עבודה כי הא שיש אחריה סידור שני גזירין ופסולה בזר ומתמה הגמ׳ אאתקפתא דר׳ זירא ולא והרי אברים כו׳ פי׳ אטו כל כהאי גוונא לאו עבודה תמה היא הרי אברים ופדרים דאע״ג דיש אחריהם תרומת הדשן שהיא זקוקה לעיכול איברים ופדרים כדכתיב (ויקרא ו) היא העולה על מוקדה דהיינו איברים ופדרים וכתיב בתריה והרים את הדשן אשר תאכל האש את העולה אלמא אף על גב דתרומת הדשן זקוקה לה וגמר עבודת עיכול איברים היא אפ״ה חשיבא עבודה תמה וזר חייב עליה כיון דאברים ופדרים זמנם מתחיל מבעוד יום ואי בעי מקטר להו אתמול אי בעי מקטר להו בלילה ותרומת הדשן זמנה אינה אלא בלילה כדאמר לעיל [כ.] כל הלילה והרים כ״ש סידור מערכה כיון דזמנה רק בלילה כדכתיב על מוקדה על המזבח כל הלילה ומינה נפקא לן לקמן בפ״ג (דף לג.) סידור מערכה וסידור שני גזירי עצים לא הויא אלא ביממא כדכתיב ובער עליה הכהן עצים בבקר ומינה נפקא לן לקמן בפ״ג (שם) סידור שני גזירין דדוקא עבודת יום שיש אחריה עבודת יום לא חשיב תמה כגון קבלה והולכה שיש אחריה זריקה ואידי ואידי עבודת יום נינהו אבל חדא בלילה וחדא ביום נימא שפיר דעבודה תמה היא. ומשני סוף עבודה דיממא לעולם סידור מערכה לאו עבודה תמה כיון שיש אחריה סידור שני גזירין דהוו גמר הסידור ואע״ג דהא הויא בליליא והא הויא ביממא ודקשיא לן מאברים ופדרים שאני התם דתרומת הדשן לא שייכא לה ואינה גמר עבודתה וטפילה לה דאדרבה העלאת אברים עצמה טפילה לגמר עבודת יום שלפניה היא והרי תרומת הדשן שיש אחריה עבודה הוצאת הדשן דחשיבא עבודה לר׳ יוחנן גופיה אליבא דת״ק דר״א דפסיל בה בעלי מומין ואפ״ה זר חייב עליה ללוי ואפילו רב לא פטר אלא משום דעבודת סילוק היא אבל עבודה תמה מיקרי ואמאי הא יש אחריה הוצאה אלא על כרחך כיון דתרומת הדשן דוקא בלילה והוצאה אי בעי ביממא אי בעי בליליא איקרי שפיר עבודה תמה כ״ש סידור מערכה דהוא בליליא דווקא דעבודה תמה היא אע״ג דיש אחריה סידור ב׳ גזירין כיון דהא דוקא בליליא והא דוקא ביממא ומשני תחילת עבודה דיממא היא כלומר הוצאה לא שייכא לה ולא גמר עבודתה היא דתרומת הדשן היא תחילת עבודת יום דאי בעי לא עביד שום עבודה אחריה אלא עבודת יום דהוצאת דשן אינה עבודה בכל יום אלא כשהיו צריכים דאמר בפ״ב דתמיד וברגלים לא היו מדשנין אותו מפני שהוא נוי למזבח מתקיף לה רבא ותיבעי פייס כל זה מאיכא דאמרי דלעיל איכא דאמרי לישנא אחרינא באתקפתא דרבא והא דללישנא קמא לא פריך כי הכא יפיסו לה בפני עצמה היינו משום דהכא משמע לן דקאמר מפני שהיא עבודה תמה שאין אחריה עבודה לעולם וקס״ד דוקא עבודה הדומה לה שאין אחריה עבודה בשום פעם בו ביום ולהכי פריך כיון דחשובה כל כך יפיסו לה בפני עצמה והיינו דקא פריך למימרא דעבודה תמה שמעולם אין עבודה אחריה בעי פייס הא לאו הכי לא והרי אברים ופדרים דזמנין כשנעשין בלילה יש אחריהן תרומת הדשן ולא ליבעי פייס ומשני סוף עבודה דיממא נינהו אפילו כשנעשין בלילה לא שייכא להו תרומת הדשן כדפרי׳ לעיל והרי תרומת הדשן דנהי דזימנין לא הויא הוצאה בתרה מ״מ כיון דכשהיו צריכין היו מוציאין אחר תרומת הדשן כדכתיב בתר הרמה (ויקרא ו) ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן וגו׳ א״כ לאו עבודה תמה היא דלא מקרי עבודה תמה אלא עבודה שאין אחריה עבודה לעולם כדפרישית ומשני משום מעשה שהיה כך נ״ל לפרש גירסת הספרים מיהו רש״י ל״ג ליה ולפי מה שפירשתי לא יקשה מה שהקשה רש״י.
ואיכא דאמרי מתקיף לה רבי זירא. והיה כתוב בספרים והרי אברים ופדרים כו׳ והרי תרומת הדשן כו׳ ומחקו הקונטרס דודאי עבודה תמה היא וכדפרישית לעיל:
זר שסידר שני גיזרי עצים חייב הואיל ועבודה תמה היא. ולית ליה הא דאמרן לעיל זר שסידר שני גיזרין לחייב איכא סידור אברים דלא חשיב ליה אחריה עבודה דלא שייך מידי לסידור שני גיזרין ורב ולוי לעיל דפטרי מדלא חשיבי ליה פליגי אדרבי יוחנן דהכא:
הדרן עלך בראשונה
מתקיף לה ר׳ זירא וכי יש לך עבודה שכשרה בלילה וזר חייב עליה מיתה גרסינן.
בד״ה איכא כו׳ אטו כל כי האי גוונא כו׳ וגמר עבודת עיכול אברים כו׳ וסידור ב׳ גזירי עצים לא הויא אלא ביממא כו׳ ומשני סוף עבודה כו׳ עכ״ל כצ״ל וק״ק דמשמע להאי לישנא סבר ר״י דסידור ב׳ גזרי עצים עבודת לילה הוא כדמייתי סייעתא אף אנן נמי תנינא כו׳ וא״כ אמאי לא קאמר בפשיטות דסדר מערכה לא הויא עבודה תמה כיון דיש אחריה עבודה בלילה סדור ב׳ גזרי עצים ויש ליישב ודו״ק:
בא״ד דחשיבא עבודה לר׳ יוחנן גופיה אליבא דת״ק כו׳ כל זה מאיכא דאמרי דלעיל איכא דאמרי לישנא כו׳ כיון דחשובה כ״כ יפיסו לה כו׳ דקא פריך למימרא דעבודה תמה כו׳ דזמנין שנעשה בלילה יש אחריהן כו׳ מת״י כצ״ל:
ד״ה איכא דאמרי כו׳. כ״ש סידור מערכה דהוא בליליא דוקא דעבודה תמה היא. ע״ל דף לג ע״א תד״ה אביי:
ואיכא דאמרי [ויש אומרים] סוגיה זו בלשון אחרת, מתקיף לה [מקשה עליה], על דברי ר׳ יוחנן בענין זר שסידר את המערכה ר׳ זירא: וכי יש לך עבודה שיש אחריה עבודה אחרת (כמו סידור שני גיזרי עצים) ופסולה בזר?
And some say a different version of Rabbi Zeira’s objection: Rabbi Zeira strongly objects to Rabbi Yoḥanan’s statement that a non-priest who arranged the woodpile incurs the death penalty: And do you have any service that is not complete on its own but is followed by a different service, such as the arrangement of the two logs, and yet is invalid and is punishable by death if performed by a non-priest? It was taught earlier in the chapter that a non-priest incurs the death penalty only for performing a service that is complete, i.e., a service that is not followed by other services that complete the task being performed.
ר׳ חננאלרש״יתוספותתוספות ישניםתוספות רי״דמהרש״א חידושי הלכותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

יומא כז: – מהדורת על⁠־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה יומא כז:, ר׳ חננאל יומא כז:, רש"י יומא כז:, תוספות יומא כז:, תוספות ישנים יומא כז:, תוספות רי"ד יומא כז:, בית הבחירה למאירי יומא כז: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: ‎+972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), ריטב"א יומא כז:, מהרש"א חידושי הלכות יומא כז:, גליון הש"ס לרע"א יומא כז:, פירוש הרב שטיינזלץ יומא כז:

Yoma 27b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Yoma 27b, R. Chananel Yoma 27b, Rashi Yoma 27b, Tosafot Yoma 27b, Tosefot Yeshanim Yoma 27b, Tosefot Rid Yoma 27b, Meiri Yoma 27b, Ritva Yoma 27b, Maharsha Chidushei Halakhot Yoma 27b, Gilyon HaShas Yoma 27b, Steinsaltz Commentary Yoma 27b

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144