×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(1) וְכֵיוָן שֶׁנִּיטְבְּלוּ רַגְלֵי כֹהֲנִים בַּמַּיִם חָזְרוּ הַמַּיִם לַאֲחוֹרֵיהֶם שֶׁנֶּאֱמַר {יהושע ג׳:ט״ו} וּכְבוֹא נוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עַד הַיַּרְדֵּן וְגוֹ׳ וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיּוֹרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד אֶחָד וְכַמָּה גּוֹבְהָן שֶׁל מַיִם שְׁנֵים עָשָׂר מִיל עַל שְׁנֵים עָשָׂר מִיל כְּנֶגֶד מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל דִּבְרֵי ר׳רַבִּי יְהוּדָה.
And once the feet of the priests were immersed in the water of the Jordan River, the water flowed backward, as it is stated: “And when those carrying the Ark came to the Jordan and the feet of the priests that bore the ark were dipped in the brink of the water, for the Jordan overflows all its banks all the time of harvest; and the waters that came down from above stood, and rose up in one heap” (Joshua 3:15–16). And what was the height of the water? Twelve mil by twelve mil, parallel to the size of the camp of the Jewish people who were passing through the Jordan. This is the statement of Rabbi Yehuda.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
וכיון שניטבלו כו׳ – בשפת מזרחית בכניסתן לתוכו חזרו המים לאחוריהם שלא היו יורדין מן הכהנים ולמטן אלא שם עומדים והמים הבאים תמיד נגבהים ועולין למעלה כדכתיב קמו נד אחד והכהנים עמדו שם עד שעברו כולם.
כמה גובהן של מים גרס.
י״ב מיל – כנגד מחנה ישראל. שהיו שנים עשר מיל על שנים עשר מיל והם עברו כחנייתם רוחב מחניהם עברו יחד כמות שהוא רוחב שנים עשר מיל נמצאו שלא שהו בעברן אלא מהלך שנים עשר מיל של אורך מחניהם עד שעלו אחרונים של סוף המחנה וכנגדן גבהו המים.
גמ׳ וכמה גובהן של מים גרסי׳. כך פרש״י וק״ק לגרסתו ולפירושו אמאי קאמר דחזרו המים לאחוריהם הא איכא למימר שפיר דעמדו במקומן מלמעלה ולא ירדו מן הכהנים ולמטה כו׳ כפירושו וע״ק לפירושו אמאי לא קאמר נמי הכא שהיו נגדשין לכל הפחות י״ב מיל וע״ק כיון דלר׳ יהודה נמי בגובה מלמטה למעלה הלכו י״ב מיל אמאי קא קשיא ליה לראב״ש כיון דמים קלים וא״כ באין מים ושוטפין כו׳ דאימא דודאי הם קלים בהולכים דרך הלוכם מלמעלה למטה אבל בהולכים מלמטה למעלה בגובה אינן קלים מן הליכת אדם על הארץ ולולי פרש״י היה נראה גירסת ספרים דגרסי בדברי ר״י וכמה רוחבן של מים כו׳ וכ״ה הגירסא בילקוט ובע״י והפי׳ הוא לר״י כשנכרתו המים עמדו במקום הכריתה כנד וחזרו כך לאחוריהם י״ב מיל כנגד מחנה ישראל אע״פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר הירדן יסוב לאחור וכשהתחילו ישראל לילך גם המים חזרו לילך ממקום חזרתם נמצא רוחב החזירה לאחור היה י״ב מיל ונמצא אחר שעברו כל ישראל כרוחב י״ב מיל הלכו ג״כ המים ממקום חזרתם לאחור עד מקום שנכרתו דהוי נמי י״ב מיל והשתא שפיר קאמר ראב״ש לר״י כיון דהמים קלים דרך הלוכם מלמעלה למטה היו שוטפים אותם קודם שעברו כולם שהרי באו המים למקום העברת ישראל מקודם שעברו כולם ולהכי קאמר ראב״ש דמעולם לא חזרו המים לאחור אלא דבמקום שנכרתו עמדו כנד וכל המים הבאים מלמעלה היו נגדשים כן בנס יותר מג׳ מאות מיל כדי שיראו אותן כל מלכי כו׳ ומייתי ראב״ש ראיה לדבריו שהיו נגדשין כ״כ למעלה מן העננים כמ״ש התוס׳ עד שראו כו׳ מדכתיב ויהי כשמוע כל מלכי גו׳ וימס לבבם ולא היה בהם גו׳ דודאי מתוך השמועה בעלמא לא היה מתפחדין כ״כ אי לאו שראו הנס הגדול שהיו מי הירדן נגדשין כ״כ האמינו בשמועה זו אשר הוביש גו׳. ומייתי בכה״ג ואף רחב כו׳ כי שמענו גו׳ וימס לבבנו ולא קמה גו׳. דמפי השמועה בעלמא לא היו מתפחדין כ״כ אבל כשראו הנס הגדול שכל המים אף שבכלים נתבקעו להם כפרש״י בחומש גבי ויבקעו המים האמינו בשמועה אשר הוביש ה׳ מי ים סוף גו׳ כל זה נראה לנו פשוט לקיים גירסת הספרים ישנים ודו״ק:
וכיון שניטבלו רגלי כהנים במים של הירדן חזרו המים לאחוריהם, שנאמר: ״וכבוא נשאי הארון עד הירדן... ויעמדו המים הירדים מלמעלה קמו נד אחד״ (יהושע ג, טו-טז). וכמה גובהן של מים — שנים עשר מיל על שנים עשר מיל, כנגד גודלו של מחנה ישראל, שעברו אז את הירדן. אלו דברי ר׳ יהודה.
And once the feet of the priests were immersed in the water of the Jordan River, the water flowed backward, as it is stated: “And when those carrying the Ark came to the Jordan and the feet of the priests that bore the ark were dipped in the brink of the water, for the Jordan overflows all its banks all the time of harvest; and the waters that came down from above stood, and rose up in one heap” (Joshua 3:15–16). And what was the height of the water? Twelve mil by twelve mil, parallel to the size of the camp of the Jewish people who were passing through the Jordan. This is the statement of Rabbi Yehuda.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(2) אָמַר לוֹ ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר בר׳בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן לִדְבָרֶיךָ אָדָם קַל אוֹ מַיִם קַלִּים הֱוֵי אוֹמֵר מַיִם קַלִּים אִם כֵּן בָּאִין מַיִם וְשׁוֹטְפִין אוֹתָן.

Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, said to him: According to your statement, does a person move faster or does water move faster? You must say that water moves faster than a person. If that is so, then before the camp of Israel crossed the river the water would come and drown them, as, after the water rose up to a height of twelve mil it then began flowing normally again.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
הוי אומר מים קלים – לרוץ מן האדם וא״כ שהמים לא גבהו אלא שנים עשר מיל וחזרו למקומם נמצא שעדיין לא הספיקו לעבור ובאין מים ושוטפין אותן.
אמר לו ר׳ אלעזר בר׳ שמעון: לדבריך, אדם קל (מהיר יותר) או מים קלים (מהירים יותר)? הוי אומר — מים קלים יותר. אם כן עד שמחנה ישראל עובר, באין מים ושוטפין אותן, שהרי לאחר שהצטברו המים לגובה שנים עשר מיל חזרו לזרום!
Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, said to him: According to your statement, does a person move faster or does water move faster? You must say that water moves faster than a person. If that is so, then before the camp of Israel crossed the river the water would come and drown them, as, after the water rose up to a height of twelve mil it then began flowing normally again.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(3) אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מַיִם נִגְדָּשִׁין וְעוֹלִין כִּיפִּין עַל גַּבֵּי כִּיפִּין יָתֵר מִשְּׁלֹשׁ מֵאוֹת מִיל עַד שֶׁרָאוּ אוֹתָן כׇּל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב שֶׁנֶּאֱמַר {יהושע ה׳:א׳} וַיְהִי כִשְׁמוֹעַ כׇּל מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה וְכׇל מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל הַיָּם אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה׳ אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד עׇבְרָם וַיִּמַּס לְבָבָם וְלֹא הָיָה בהם עוֹד רוּחַ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

Rather, this teaches that the water gathered and rose in heaps upon heaps to a height of more than three hundred mil, until all the kings of the East and West saw it, as it is stated: “And it came to pass, when all the kings of the Amorites, that were beyond the Jordan westward, and all the kings of the Canaanites, that were by the sea, heard that the Lord had dried up the waters of the Jordan from before the children of Israel, until they were passed over, that their heart melted, neither was there spirit in them anymore, because of the children of Israel” (Joshua 5:1).
הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ערך גדש
גדשא(בפאה פרק ו׳ ובעדיות פרק ד׳) העומר שהוא סמוך לגפה ולגדיש (בבא מציעא עב:) פוסק עמו על הגדיש. (סוטה לד.) מלמד שהי׳ המים נגדשין ועולין. (מנחות צ) במשנה כל המדות שהיו במקדש היו נגדשות פי׳ תוספת שעולה למעלה מן המדה כמו גדיש:
א. [הויפען. גארב.]
כיפין – אולמות ארוקוולו״ד.
יותר משלש מאות מיל – תימה לר״י והא ליכא מעיבא לארעא אלא תלתא פרסי וי״ל שהיו נגדשין והולכין למעלה מן העננים ירושלמי רבי לוי אומר עד לבו של רקיע תמן אמרינן עד בבל נאמר כאן הרחק ונאמר להלן מארץ רחוקה מבבל.
אלא מלמד שהיו מים נגדשין ועולין כיפין (כיפות) על גבי כיפין, יתר משלש מאות מיל, עד שראו אותן כל מלכי מזרח ומערב, שנאמר: ״ויהי כשמע כל מלכי האמרי אשר בעבר הירדן ימה וכל מלכי הכנעני אשר על הים את אשר הוביש ה׳ את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברם וימס לבבם ולא היה בם עוד רוח מפני בני ישראל״ (יהושע ה, א).
Rather, this teaches that the water gathered and rose in heaps upon heaps to a height of more than three hundred mil, until all the kings of the East and West saw it, as it is stated: “And it came to pass, when all the kings of the Amorites, that were beyond the Jordan westward, and all the kings of the Canaanites, that were by the sea, heard that the Lord had dried up the waters of the Jordan from before the children of Israel, until they were passed over, that their heart melted, neither was there spirit in them anymore, because of the children of Israel” (Joshua 5:1).
הערוך על סדר הש״סרש״יתוספותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(4) וְאַף רָחָב הַזּוֹנָה אָמְרָה לִשְׁלוּחֵי יְהוֹשֻׁעַ {יהושע ב׳:י׳} כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה׳ אֶת מֵי יַם סוּף וְגוֹ׳ וּכְתִיב {יהושע ב׳:י״א} וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ וְלֹא קָמָה עוֹד וְגוֹ׳.

And even Rahab the prostitute said to Joshua’s messengers: “For we have heard how the Lord dried up the water of the Red Sea before you” (Joshua 2:10). And it is written: “And as soon as we had heard it, our hearts melted, neither did there remain any more spirit in any man, because of you” (Joshua 2:11). Evidently, the Canaanites were still terrified due to the splitting of the Red Sea, although that had taken place years earlier and in a distant location. It is understood from here how terrified they became when a similar miracle occurred close to where they lived.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ואף רחב אמרה לשלוחי יהושע – קודם שעברו את הירדן שעל קריעת ים סוף היו מתפחדין עדיין.
ואף רחב הזונה אמרה לשלוחי יהושע ״כי שמענו את אשר הוביש ה׳ את מי ים סוף״ (יהושע ב, י), שעדיין היו מלאים אימה מן המעשה של קריעת ים סוף שהיה זמן רב קודם לכן ובמקום רחוק, וכתיב [ונאמר] ״ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם״ (יהושע ה, יא). ומכאן מובן כמה פחדו כשהיה הדבר סמוך וקרוב להם.
And even Rahab the prostitute said to Joshua’s messengers: “For we have heard how the Lord dried up the water of the Red Sea before you” (Joshua 2:10). And it is written: “And as soon as we had heard it, our hearts melted, neither did there remain any more spirit in any man, because of you” (Joshua 2:11). Evidently, the Canaanites were still terrified due to the splitting of the Red Sea, although that had taken place years earlier and in a distant location. It is understood from here how terrified they became when a similar miracle occurred close to where they lived.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(5) עוֹדָם בַּיַּרְדֵּן אָמַר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ דְּעוּ עַל מָה אַתֶּם עוֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן עַל מְנָת שֶׁתּוֹרִישׁוּ אֶת יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר ל״ג:נ״ב} וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כׇּל יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְגוֹ׳ אִם אַתֶּם עוֹשִׂין כֵּן מוּטָב וְאִם לָאו בָּאִין מַיִם וְשׁוֹטְפִין אוֹתִיכֶם מַאי אוֹתִיכֶם אוֹתִי וְאֶתְכֶם.

While the Jewish people were still in the Jordan, Joshua said to them: Know for what purpose you are crossing the Jordan. It is in order to drive out the inhabitants of the land from before you, as it is stated: “And you shall drive out all the inhabitants of the land from before you” (Numbers 33:52). If you will do so, then all is well, but if not, water will come and drown otikhem. The Gemara asks: What is the meaning of the word otikhem? The Gemara explains: It is a combination of the words me [oti] and you [etkhem].
תוספותמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
עודם בירדן אמר להם יהושע – [ירושלמי] אמר ריש לקיש בירדן קיבלו עליהן את הנסתרות אמר להן יהושע אם אין אתם מקבלין את הנסתרות המים באין ושוטפין אתכם אמר רבי סימון ב״ר זביד ויאות תדע לך שהוא כן שהרי עכן חטא ורובם של סנהדרין נפלה בעי אמר ר׳ לוי ביבנה הותרה הרצועה יצתה בת קול ואמרה אין לכם עסק בנסתרות.
גמרא אותיכם צ״ל אותכם בכל העמוד כצ״ל:
תוס׳ ד״ה גמירי כו׳ צ״ל קודם ד״ה טורטני כו׳ כך הוא נוסח הירושלמי:
עודם בירדן כו׳. לכאורה לשיטתינו כל הני עודם בירדן מדברי ראב״ש כיון דשהו שם בירדן איך לא שטפו אותן המים אם לא היו נגדשין כ״כ ואין זה ראיה לדחות דברי ר״י דאימא דהכהנים שהלכו בתחלת המחנה ודאי היה להם שהות לעמוד ולשהות בירדן עד אשר יעבור האחרון מן הדגלים אבל כל הני עודם בירדן כו׳ הוא פירושו של כיצד עברו ישראל את הירדן כו׳ דקתני בריש הברייתא וככ״ע אתיא וק״ל:
ע״מ שתורישו כו׳ שנאמר והורשתם את כל יושבי כו׳. כפירש״י דקרא דלקמיה כי אתם עוברים את הירדן גו׳ ר״ל בשעה שאתם עוברים גו׳ תאמר כן לישראל והיינו ע״כ ע״י יהושע ולמדו לומר כן מרישא דההוא קרא דכתיב דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי אתם גו׳ דואמרת אליהם יתורא דקרא הוא רמז על יהושע שהוא יאמר אליהם כן בשעה שיהיו עוברים את הירדן משום דאז יקבלו עליהם הנסתרות כמ״ש התוס׳ ואם לא יתרצו לקבלם המים באים ושוטפין כו׳. ומסיים בענין ושוטפין אותיכם מאי אותיכם כו׳. ופרש״י ושוטפין אותיכם גרסינן בברייתא עכ״ל נראה דר״ל דאין זה דרש מן הפסוק אבל הוא לשון הברייתא ותלמודא מדקדק מהאי לישנא דאותיכם ביו״ד אותי ואתכם כו׳ אבל בגירסת ע״י מייתי לה מקרא שנאמר עד השמידו אותכם מאי אותכם כו׳ והיינו קרא דסוף ספר יהושע דהל״ל אתכם בלא וי״ו ומדכתיב אותכם בוי״ו משמע ליה נמי אותי ישטפו המים עמכם באם לא תקבלו הנסתרות והוא דחוק דמהיכא משמע ליה דהאי קרא בהעברת הירדן איירי ודו״ק:
בעודם בירדן אמר להם יהושע: דעו על מה אתם עוברים את הירדן — על מנת שתורישו את יושבי הארץ מפניכם, שנאמר: ״והורשתם את כל ישבי הארץ מפניכם״ (במדבר לג, נב). אם אתם עושין כן — מוטב, ואם לאו [לא] — באין מים ושוטפין אותיכם. ומסבירים: מאי [מה היא] הלשון ״אותיכם״ — הרי היא צירוף המלים: אותי ואתכם.
While the Jewish people were still in the Jordan, Joshua said to them: Know for what purpose you are crossing the Jordan. It is in order to drive out the inhabitants of the land from before you, as it is stated: “And you shall drive out all the inhabitants of the land from before you” (Numbers 33:52). If you will do so, then all is well, but if not, water will come and drown otikhem. The Gemara asks: What is the meaning of the word otikhem? The Gemara explains: It is a combination of the words me [oti] and you [etkhem].
תוספותמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(6) עוֹדָם בַּיַּרְדֵּן אָמַר לָהֶן יְהוֹשֻׁעַ הָרִימוּ לָכֶם אִישׁ אֶבֶן אַחַת עַל שִׁכְמוֹ לְמִסְפַּר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ׳ וּכְתִיב {יהושע ד׳:ו׳} לְמַעַן תִּהְיֶה זֹאת אוֹת בְּקִרְבְּכֶם כִּי יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר לֵאמֹר מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה לָכֶם וְגוֹ׳ סִימָן לַבָּנִים שֶׁעָבְרוּ אָבוֹת אֶת הַיַּרְדֵּן.

While they were still in the Jordan, Joshua said to them: “Pick up every man of you a stone upon his shoulder, according to the number of the tribes of the children of Israel” (Joshua 4:5). And it is written: “That this may be a sign among you, that when your children ask in time to come, saying: What do you mean by these stones?” (Joshua 4:6). This will be a sign for the children that their ancestors crossed the Jordan.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
עודם בירדן אמר להן יהושע כו׳ – כדכתיב והכהנים נושאי הארון עומדים בתוך הירדן עד תם כל הדברים אשר צוה ה׳ את יהושע לדבר אל העם וזהו הדבר דהכי כתיב במשה כי אתם עוברים את הירדן אל ארץ כנען והורשתם וגו׳ כלומר כשיעברו את הירדן התנה עמהם על מנת להורישם.
ושוטפין אותיכם גרסינן בברייתא.
הרימו לכם וגו׳ – הם האבנים שהקימו תחת מצב רגלי הכהנים לזכרון להיות סימן לבנים שעברו אבות את הירדן.
עודם בירדן א״ל יהושע הרימו כו׳ עודם בירדן א״ל יהושע שאו גו׳. אין זה שני מיני אבנים דאמרי׳ לקמן אלא שהכל ענין אחד דהן הם שלקחו סימן לבנים הן הם שהביאו להר עיבל וכתבו עליהן התורה ואח״כ העמידן במלון בגלגל ולא היו שם אבנים שניים שלקחו מתוך הירדן אלא אבנים שניים היו שהקים יהושע בתוך הירדן תחת מצב רגלי הכהנים כו׳ ויהיו שם עד היום הזה כמפורש בקרא והכי מפורש לקמן מתוך שמעתין וק״ל:
עודם בירדן אמר להן יהושע: ״והרימו לכם איש אבן אחת על שכמו למספר שבטי בני ישראל״ (יהושע ד, ה), וכתיב [ונאמר]: ״למען תהיה זאת אות בקרבכם כי ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם״ (יהושע ד, ו), הרי הן סימן לבנים שעברו אבות את הירדן.
While they were still in the Jordan, Joshua said to them: “Pick up every man of you a stone upon his shoulder, according to the number of the tribes of the children of Israel” (Joshua 4:5). And it is written: “That this may be a sign among you, that when your children ask in time to come, saying: What do you mean by these stones?” (Joshua 4:6). This will be a sign for the children that their ancestors crossed the Jordan.
רש״ימהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(7) עוֹדָם בַּיַּרְדֵּן אָמַר לָהֶן יְהוֹשֻׁעַ {יהושע ד׳:ג׳} שְׂאוּ לָכֶם מִזֶּה מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן מִמַּצַּב רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים הָכִן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים וְהַעֲבַרְתֶּם אוֹתָם עִמָּכֶם וְהִנַּחְתֶּם אוֹתָם בַּמָּלוֹן אֲשֶׁר תָּלִינוּ בוֹ הַלַּיְלָה וְגוֹ׳ יָכוֹל בְּכׇל מָלוֹן וּמָלוֹן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר תָּלִינוּ בוֹ הַלָּיְלָה.

While they were still in the Jordan, Joshua said to them: “Take out of the midst of the Jordan, out of the place where the priests’ feet stood, twelve stones made ready, and carry them over with you, and lay them down in the lodging place, where you shall lodge this night” (Joshua 4:3). One might have thought that they were required to place these stones at each and every lodging place where they stayed. Therefore, the verse states: “Where you shall lodge this night,” meaning only on that night.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
שאו מזה מתוך הירדן ממצב וכו׳ – הם שהקימו בהר עיבל ובנו המזבח וקפלום וקבעום בגלגל.
עודם בירדן אמר להן יהושע: ״שאו לכם מזה מתוך הירדן ממצב רגלי הכהנים הכין שתים עשרה אבנים והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון אשר תלינו בו הלילה״ (יהושע ד, ג). יכול בכל מלון ומלון צריכים לשים את האבנים הללו — תלמוד לומר: ״אשר תלינו בו הלילה״, רק בלילה זה.
While they were still in the Jordan, Joshua said to them: “Take out of the midst of the Jordan, out of the place where the priests’ feet stood, twelve stones made ready, and carry them over with you, and lay them down in the lodging place, where you shall lodge this night” (Joshua 4:3). One might have thought that they were required to place these stones at each and every lodging place where they stayed. Therefore, the verse states: “Where you shall lodge this night,” meaning only on that night.
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(8) אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אַבָּא חֲלַפְתָּא וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן מַתְיָא וַחֲנַנְיָא בֶּן חֲכִינַאי עָמְדוּ עַל אוֹתָן אֲבָנִים וְשִׁיעֲרוּם כׇּל אַחַת וְאַחַת שְׁקוּלָה כְּאַרְבָּעִים סְאָה וּגְמִירִי דִּטְעוּנָא דְּמַדְלֵי אִינִישׁ לְכַתְפֵּיהּ תִּילְתָּא דִּטְעוּנֵיהּ הָוֵי.

Rabbi Yehuda says: Abba Ḥalafta, and Rabbi Eliezer ben Matya, and Ḥananya ben Ḥakhinai stood on those same stones that the Jewish people took from the Jordan, and they measured them and found that each and every one weighed about forty se’a. And it is learned as a tradition that a load that one can lift onto his shoulders is one-third of the weight of the load that he can carry when others load it onto him.
רש״יתוספותמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
דמדלי איניש אכתפיה – שהאדם עצמו מגביהו על כתיפו ואין אחר מסייעו.
תילתא דטעוניה הוא – אינו אלא שליש משאוי שנושא כשמטעינו אחר נמצא שהיה כל אחד מהן נושא משא ק״ך סאין.
גמירי כל טונא – ירושלמי לא דמי ההוא דטעין מן ארעא אל ארכבותיה ומן ארכבותיה לכתיפיה לההוא דתלי ליה [מן ארעא על כתיפיה] ולא דמי ההוא דתלי ליה לההוא [דאוחרן טעין ליה].
בד״ה גמירי כו׳ לא דמי ההוא דטעין מן ארעא לארכבותיה ומן ארכבותיה לכתיפיה לההוא דתלי ליה מן ארעא לכתיפיה ולא דמי ההוא דתלי ליה לההוא דאוחרן טעין ליה:
בד״ה עודם כו׳ ליאות כו׳ צ״ל ויאות. ונ״ב פי׳ בתמיה. בד״ה טורטני כו׳ והאשכול נתון בחבלים שוב נתנו מוט אחד מן הקצה כו׳ דרבי עקיבא דו אומר כו׳ כצ״ל. ונ״ב דו אומר פירוש כמו דהוא אומר:
(זה הציור של האשכול ומוטות לפירוש התוספות:
בפרש״י בד״ה תילתא דטעוניה הוא כו׳ כ״א מהן נושא ק״ך סאין ומכאן אתה כו׳. ובד״ה א״ר יצחק טורטני כו׳ ובכ״א היה ב׳ מוטות כיצד ב׳ מוטות הולכין כו׳ ומוט א׳ לראש הב׳ והולכין באלכסון ור״י לא מקרא שמיע ליה כו׳ עכ״ל. מפי׳ ישן ובפסקי תוספות מפורש בע״א וכן שמעתי דסתם מוט שני בדים אחד מימין ואחד משמאל שאנו קורין בל״א טרא״ג והיינו דכתיב ונתנו על המוט דעל בד א׳ א״א להניח כלום והשתא שפיר קאמר ממשמע שנאמר במוט איני יודע שבשנים פירוש שיש בו ב׳ קנים ולב׳ בני אדם נמי לא אצטריך מדכתיב וישאוהו אלא שב׳ מוטות מחוברים היו כ״א בב׳ קנים שיש לכל אחד ד׳ ראשים ובכל ראש נשא אחד מהן דהיינו ח׳ לשני מוטות וק״ל:
א אמר ר׳ יהודה: אבא חלפתא ור׳ אליעזר בן מתיא וחנניא בן חכינאי עמדו על אותן אבנים שהוציאו ישראל מן הירדן, ושיערום (והעריכו את גודלן) שכל אחת ואחת שקולה כארבעים סאה. וגמירי דטעונא דמדלי איניש לכתפיה תילתא דטעוניה הוי [ולמודים אנו שמשא שמעלה אדם בעצמו על כתפו הוא שליש של משאו] שיכול לשאת כשאחרים מסייעים לו.
Rabbi Yehuda says: Abba Ḥalafta, and Rabbi Eliezer ben Matya, and Ḥananya ben Ḥakhinai stood on those same stones that the Jewish people took from the Jordan, and they measured them and found that each and every one weighed about forty se’a. And it is learned as a tradition that a load that one can lift onto his shoulders is one-third of the weight of the load that he can carry when others load it onto him.
רש״יתוספותמהרש״ל חכמת שלמהמהרש״א חידושי אגדותפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(9) מִכָּאן אַתָּה מְחַשֵּׁב לָאֶשְׁכּוֹל שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר י״ג:כ״ג} וַיִּשָּׂאוּהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר בַּמּוֹט אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁבִּשְׁנַיִם מָה תַּלְמוּד לוֹמַר בִּשְׁנָיִם בִּשְׁנֵי מוֹטוֹת.

From here you can calculate the size of the cluster of grapes that the spies carried together from Eretz Yisrael, as it is stated: “And they carried it upon a pole between two” (Numbers 13:23). From the fact that it is stated that they carried the cluster of grapes “on a pole” do I not know that it was carried by two people? That is the only way it can be carried on a pole. What is the meaning when the verse states: “Between two”? It means that the spies carried it on two poles, and four people carried the cluster of grapes together. From here it can be deduced that the weight of the cluster was 480 se’a.
רש״יתוספות איווראפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
ומכאן אתה מחשב – כמה היה באשכול שנשאוהו שמנה אנשים והיו מסייעין זה את זה כשמרימין אותו על כתיפן.
ממשמע שנאמר – וישאוהו איני יודע שבשנים.
ממשמע שנאמר במוט איני יודע שבשנים אמר ר׳ יצחק טורטני וטרטוני דטורטני משוי ומשוי תחת משוי שהתחתונים מסייעים את העליונים ובכל מוט אחד היה מוטות קטנים אחד לראש האחד ואחד לראש השני והולכין באלכסון (כזה). וד׳ בני אדם נושאים מוט אחד וד׳ אחרים נושאים מוט האחר ור׳ יצחק לא מקרא שמיע ליה. וא״ת מנא לן דבעי ח׳ בני אדם דלמא ה״פ איני יודע שבשנים דצריך בני אדם למוט אחד ולשני מוטות ד׳ בני אדם ופר״ח הכי ומה ת״ל בשני מוטו׳ דצריך לכל מוט ומוט ב׳ מוטות לב׳ ראשי המוט ולא היו המוטות באלכסון כדי שלא יפול האשכול לארץ אלא האשכול היתה מונחת על המוטות כמין דף שהולכת מזה לזה (כזה). וצריך שני בני אדם לד׳ ראשי המוטות ואם כן הוו ח׳ בני אדם. ור״ת פי׳ דנפקא לן במוט ר״ל שנים דשני בדין היו למזבח הזהב אחד מימין ואחד משמאל וידעינן ליה מדכתיב ועל מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת ושמו את בדיו ואחר כך כתיב ונתנו על המוט משמע דהמוט זהו מה שאמור למעלה ושמו את בדיו אם כן מצינו מוט דקרא ר״ל שנים:
ומכאן אתה מחשב לגודלו של האשכול שנשאו המרגלים וסייעו זה לזה. שנאמר ״וישאהו במוט בשנים״ (במדבר יג, כג), ממשמע שנאמר ״במוט״ איני יודע שבשנים? שהרי נושאים במוט רק בשנים. מה אם כן תלמוד לומר ״בשנים״ — בשני מוטות, שנשאוהו ארבעה אנשים, ומכאן שמשקלו של האשכול היה ארבע מאות ושמונים סאה.
From here you can calculate the size of the cluster of grapes that the spies carried together from Eretz Yisrael, as it is stated: “And they carried it upon a pole between two” (Numbers 13:23). From the fact that it is stated that they carried the cluster of grapes “on a pole” do I not know that it was carried by two people? That is the only way it can be carried on a pole. What is the meaning when the verse states: “Between two”? It means that the spies carried it on two poles, and four people carried the cluster of grapes together. From here it can be deduced that the weight of the cluster was 480 se’a.
רש״יתוספות איווראפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(10) אָמַר רַבִּי יִצְחָק טוּרְטָנֵי וְטוּרְטָנֵי דְטוּרְטָנֵי הָא כֵּיצַד שְׁמֹנָה נָשְׂאוּ אֶשְׁכֹּל אֶחָד נָשָׂא רִימּוֹן וְאֶחָד נָשָׂא תְּאֵינָה יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב לֹא נָשְׂאוּ כְּלוּם אִי בָּעֵית אֵימָא מִשּׁוּם דַּחֲשִׁיבִי וְאִי בָּעֵית אֵימָא שֶׁלֹּא הָיוּ בְּאוֹתָהּ עֵצָה.

Rabbi Yitzḥak said: They were configured like upper rods of scales [turtanei] that are balanced on the lower rods of scales, i.e., there were not two but four poles. How so? Eight of the spies carried the cluster of grapes, one of them carried a pomegranate, and one carried a fig. Joshua and Caleb did not carry anything. Why did Joshua and Caleb not carry anything? If you wish, say that it is because they were more prominent than the others and it was beneath their dignity to carry such a load. And if you wish, say instead that they did not take part in the wicked counsel of the spies, as the cluster of grapes was brought by the spies to scare the people.
רש״יתוספותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
אמר רבי יצחק טורטני וטורטני דטורטני – משאוי ומשאוי תחת משאוי שהתחתונים מסייעין את העליונים ובכל אחד היו שני מוטות כיצד שני מוטות הולכין זה אצל זה וארבעה נושאין אותם ושני מוטות אחרים וארבעה בני אדם נושאין אותם והם באלכסון מתחת שנים העליונים מוט אחד לראש האחד ומוט אחד לראש השני והולכין באלכסון ורבי יצחק לאו מקרא שמיע ליה אלא דפשיטא ליה דרימון ותאינה סגי בשנים ויהושע וכלב לא נשאו כלום פשו להו תמניא לאשכול ואם לאו מדרש הראשון המלמדנו דלאו מוט אחד קאמר קרא לא היינו יודעים לכוין שמנה בני אדם למשאו אלא דשמעינן מיניה דשני מוטות היו ואתא רבי יצחק לאשמועינן דשני משאות היו שם וכל אחד שני מוטות.
שלא היו באותה עצה – להביא אשכול משונה כזה שהמרגלים לרעה נתכוונו לומר כשם שפירותיה משונים כך יושביה משונים וגבורים וגבוהים.
טורטני וטורטני דטורטני – פירש ר״ח דטורטני בלשון יון קנה של מאזנים וכיצד נשאוהו הביאו שני עמודים וסירגום בחבלים ונתנו האשכול על גבי חבלים ונתנו מוטות בחבלים בקצה העמודים המסורגים והאשכול נתן מוט א׳ מן הקצה מזה הראש וכיוצא בה בראש מקצה האחר נמצאו שתי מוטות בראש העמודים המסורגים בחבלים והאשכול נתון בחבלים ועל כל מוט מאלו המוטות שתי מוטות פחותין מהן מוט בראש זה ומוט בראש זה נמצאו ארבע מוטות בראשי שני מוטות הנתונים בראשי העמודים וכל מוט ומוט מאלו ד׳ מוטות היו טוענים אותן שני אנשים נמצאו שמנה סובלין את האשכול וזה פירוש טורטני וכו׳ כלומר מוטות ומוטות על מוטות ירושלמי כתיב איש אחד איש אחד למטה על דעתיה דרבי ישמעאל דו אומר לשונות ריבוי הן שנים עשר היו שמנה באשכול ארבעה בתאנים ורימונים ובנושאי כלים על דעתיה דרבי עקיבא דו אומר לשונות כפולים עשרים וארבעה היו ט״ז באשכול שמנה בתאנים ורימונים ונושאי כלים על דעתיה דרבי ישמעאל טורטרין על דעתיה דרבי עקיבא טורטרין וטורטרי טורטרין.
תוס׳ ד״ה טורטני וכו׳ לשונות כפולים כ״ד היו. עי׳ במתני׳ ריש סנהדרין ומנין לעדה כו׳:
אמר ר׳ יצחק: טורטני וטורטני דטורטני (מאזניים ומאזניים למאזניים) כלומר, לא שני מוטות בלבד היו אלא ארבעה, הא כיצד? שמנה נשאו אשכל, אחד מהם נשא רימון, ואחד נשא תאינה. יהושע וכלב לא נשאו כלום, ומדוע? אי בעית אימא [אם תרצה אמור] משום דחשיבי היו חשובים] מן האחרים ולא היה לפי כבודם לשאת משא. ואי בעית אימא [ואם תרצה אמור] שלא היו באותה עצה רעה, שהרי המרגלים הביאו את האשכול רק כדי להפחיד בו את העם.
Rabbi Yitzḥak said: They were configured like upper rods of scales [turtanei] that are balanced on the lower rods of scales, i.e., there were not two but four poles. How so? Eight of the spies carried the cluster of grapes, one of them carried a pomegranate, and one carried a fig. Joshua and Caleb did not carry anything. Why did Joshua and Caleb not carry anything? If you wish, say that it is because they were more prominent than the others and it was beneath their dignity to carry such a load. And if you wish, say instead that they did not take part in the wicked counsel of the spies, as the cluster of grapes was brought by the spies to scare the people.
רש״יתוספותגליון הש״ס לרע״אפירוש הרב שטיינזלץהכל
 
(11) פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא חַד אָמַר לְדִבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה

§ Rabbi Ami and Rabbi Yitzḥak Nappaḥa disagree with regard to the dispute between the tanna’im as to the height of the water when the Jewish people crossed the Jordan. One says: According to the statement of Rabbi Yehuda, that the water stood at the height of twelve mil,
רש״יפירוש הרב שטיינזלץעודהכל
לדברי רבי יהודה – שאמר לא גבהו המים אלא שנים עשר מילין כאורך מחניהם דרך חנייתם עברו בירדן כל רחב מחניהם עברו יחד הילכך לא היה אורך העברה אלא שנים עשר מילין.
פליגי [נחלקו] בה במחלוקת התנאים על גובהם של מי הירדן בשעת החציה ר׳ אמי ור׳ יצחק נפחא; חד [אחד מהם] אמר: לדברי ר׳ יהודה שאמר שנים עשר מיל
§ Rabbi Ami and Rabbi Yitzḥak Nappaḥa disagree with regard to the dispute between the tanna’im as to the height of the water when the Jewish people crossed the Jordan. One says: According to the statement of Rabbi Yehuda, that the water stood at the height of twelve mil,
רש״יפירוש הרב שטיינזלץהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144