ומאי תניא כוותיה – ממאי משכחינן הכא דתניא כוותיה דר׳ אמי דכשעשה בה מאמר פליגי.
מדקתני ר״ע אומר כלום חלקנו בין יבם כו׳ בין שעשה בה מאמר כו׳ – מכלל דשמעיה ליה לר״א דאמר דכשעשה בה מאמר יפר ואהכי מהדר ליה ר״ע הכי.
(1) 
תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דר׳ דְּרַבִּי אַמֵּי דְּקָתָנֵי בֵּין שֶׁעָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר וּבֵין שֶׁלֹּא עָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר.
תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ is it taught in the baraita in accordance with the opinion of Rabbi Ami? The Gemara explains that support for Rabbi Ami’s opinion is found in that which is taught in the baraita, as Rabbi Akiva mentions the following distinction: Whether he performed levirate betrothal or whether he did not perform levirate betrothal. This indicates that Rabbi Eliezer’s statement is referring to a yevama with whom he performed levirate betrothal.
מאי תניא כוותיה דר׳ אמי – דאוקמה בשעשה בה מאמר היכא תניא כוותיה.
דקתני בין שעשה בה מאמר – אלמא שמעיה ר״ע לר״א דבעשה בה מאמר מיירי.
בד״ה משבאת כו׳ היינו משקדשה כצ״ל לרשותו הס״ד אשה שיש לו כצ״ל בשותפות הס״ד כוותיה הס״ד מיירי הס״ד נקט הס״ד מנייהו הס״ד:
תניא כוותיה [שנויה כשיטתו] של ר׳ אמי? והרי אין הדבר מפורש בברייתא. ומשיבים: דקתני [ששנה שם] בדברי ר׳ עקיבא: בין שעשה בה מאמר ובין שלא עשה בה מאמר. משמע שדברי ר׳ אליעזר מתייחסים ליבמה שעשה בה מאמר.
is it taught in the baraita in accordance with the opinion of Rabbi Ami? The Gemara explains that support for Rabbi Ami’s opinion is found in that which is taught in the baraita, as Rabbi Akiva mentions the following distinction: Whether he performed levirate betrothal or whether he did not perform levirate betrothal. This indicates that Rabbi Eliezer’s statement is referring to a yevama with whom he performed levirate betrothal.
הכל
(2) א״נ אִי נָמֵי מֵרֵישָׁא דְּקָתָנֵי מִשֶּׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּתוֹ נִגְמְרָה לוֹ וְאִי דְּלָא קַדֵּישׁ מַאי נִגְמְרָה לוֹ תִּפְשׁוֹט מִינֵּיהּ כְּשֶׁעָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר.
Alternatively, support can be derived from the first clause of the baraita, which teaches: Once she enters his jurisdiction, she is fully under his authority. If the baraita is referring to a situation where he did not betroth her in levirate betrothal, in what sense is she fully under his authority? Deduce from it that the situation is one in which he has performed levirate betrothal.
Alternatively, support can be derived from the first clause of the baraita, which teaches: Once she enters his jurisdiction, she is fully under his authority. If the baraita is referring to a situation where he did not betroth her in levirate betrothal, in what sense is she fully under his authority? Deduce from it that the situation is one in which he has performed levirate betrothal.
א״נ – מדקאמר ר׳ אליעזר ברישא משנכנסה לרשותו נגמרה לו אשה שיש לו חלק בה וכו׳ אינו דין שתגמר לו ואי דלא קדיש דלא עשה בה מאמר מאי נגמרה לו איכא.
אי נמי מרישא – דקתני משנכנסה לרשותו נגמרה לו. האי לישנא לאו דוקא דהוה ליה לאתויי אשה שיש לו חלק בה עד שלא תבא לרשותו משבאת לרשותו אינו דין שתגמר לו אלא ריש מילתא נקט.
אי נמי מרישא [או גם כן מתחילתה של הברייתא] דקתני [ששנה בה]: משנכנסה לרשותו נגמרה לו. ואי [ואם] מדובר פה במקרה שלא קדיש [קידש] מאי [מה] לשון ״נגמרה לו״? תפשוט מיניה [תפתור ממנה] שכאן מדובר ביבמה כשעשה בה מאמר.
Alternatively, support can be derived from the first clause of the baraita, which teaches: Once she enters his jurisdiction, she is fully under his authority. If the baraita is referring to a situation where he did not betroth her in levirate betrothal, in what sense is she fully under his authority? Deduce from it that the situation is one in which he has performed levirate betrothal.
הכל
(3) מַאי וְכִשְׁאָר דְּבָרִים כֵּן נְדָרִים דְּקָתָנֵי אָמַר רָבָא הָכִי קָתָנֵי אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁאֵין חַיָּיבִין סְקִילָה כְּנַעֲרָה הַמְאוֹרָסָה.
The Gemara then asks with regard to the baraita itself. What is the meaning of the phrase: And just as in other matters there is no such distinction, so too with regard to vows, that Rabbi Akiva teaches in the baraita? Rava said: This is what Rabbi Akiva is teaching: Do you not concede that one is not liable to be punished with stoning for adulterous relations with a yevama as he would be if she were a betrothed young woman? The status of the relationship is inferior to proper marriage, as one who engages in sexual intercourse with a yevama does not incur the death penalty. Accordingly, the authority of the yavam with regard to vows is also inferior.
The Gemara then asks with regard to the baraita itself. What is the meaning of the phrase: And just as in other matters there is no such distinction, so too with regard to vows, that Rabbi Akiva teaches in the baraita? Rava said: This is what Rabbi Akiva is teaching: Do you not concede that one is not liable to be punished with stoning for adulterous relations with a yevama as he would be if she were a betrothed young woman? The status of the relationship is inferior to proper marriage, as one who engages in sexual intercourse with a yevama does not incur the death penalty. Accordingly, the authority of the yavam with regard to vows is also inferior.
אי אתה מודה – שאפילו עשה בה מאמר שאין חייבין עליה סקילה כנערה המאורסה הלכך לגבי נדרים נמי לא הוי כארוסה ואהכי אינו יכול להפר לה.
אמר רבא ומודה ר׳ יוחנן באשה שאין לה בת ולא בת בת ולא אם אם ולא אחות ואף על פי שהיתה לה ונתגרשה לאחר מכן דשריא מאי טעמא כי משוי שליח במילתא דאיהו גופיה מצי עביד לה מילתא דאיהו גופיה לא מצי עביד לה לא מצי משוי שליח והכא בעידנא דמשוי שליח קרובתה של זו אשת איש היתה ופרכינן והא תניא האומר לאפוטרופוס וכו׳ ופרקינן לה אליבא דר׳ אליעזר דאמר דאיהו גופיה מצי מפר וש״מ דלרבנן בנדרים הבאים אחר מכן לית דינא ולית דיינא דאין אפוטרופוס מפר אלא אפילו בנדרים שנדרה כבר אין אפוטרופוס מפר דאין שליחות להפרת נדרים כר׳ יהודה דר׳ יהודה בכולהו פליג מדכתיב אישה למעוטי שליח והא דנקט שתדור אליבא דר׳ אליעזר ולא נקט שנדרה אליבא דרבנן אורחא דמילתא קתני דאילו נדרים שנדרה כבר איהו גופיה מפר להו א״נ להודיעך כחו דר׳ נתן דאפילו בנדרים הבאים לאחר מכן מצי משוי שליח ומקילינן בהפרה תרי קולי אבל ודאי לר׳ יאשיה אפילו נדרים שנדרה אינו יכול לעשות שליח להפר אותה והלכתא כר׳ יאשיה דכיון דלא מכרעא שפיר בתלמודא הלכתא כמאן (דאמר) בשל תורה הלך אחר המחמיר וכדכתב רבינו הרב ז״ל ובבבא מציעא (דף צו.) הארכנו בה. כתב רבינו ז״ל ואיכא טעמי אחריני לרבינו הגדול הרי״ף ז״ל ולרבינו חננאל בפרק השואל ואנן לא בקיאינן בהו שפיר ולהכי לא כתבינן להו ע״כ.
מאי כשאר דברים כן נדרים דקתני – מאי נינהו אותן דברים דקא יליף נדרים מינייהו.
שאין חייבין עליה סקילה – שאין חייבין על היבמה סקילה ואפילו עשה בה מאמר אלמא לא עדיף מאמר דיבמה כקדושין דארוסה.
גמ׳. שאין חייבין סקילה כנערה המאורסה. לכאורה יוצא שאף עבד עברי אינו מפר נדרי שפחה החרופה לו מאחר שאין חייבין עליה סקילה.א
א. אך יעויין בירושלמי למתני׳ וז״ל אפי׳ אשם תלוי אין לה, מי מיפר לה עכ״ל. משמע שבשפחה חרופה איפה שיש אשם תלוי ע״ע מפר לה.
ושואלים לעצם לשון הברייתא: מאי [מה] פירוש ״וכשאר דברים כן נדרים״ דקתני [ששנה] שם? מה הם אותם דברים? אמר רבא: הכי קתני [כך שנה], כך משמעות הדברים: וכי אי [אין] אתה מודה שאין חייבין סקילה אם בא אדם אחר על יבמה, כפי שמתחייב מי שבא על נערה המאורסה? ואם כן אף בנדרים אין דין ארוסה ויבמה שווה.
The Gemara then asks with regard to the baraita itself. What is the meaning of the phrase: And just as in other matters there is no such distinction, so too with regard to vows, that Rabbi Akiva teaches in the baraita? Rava said: This is what Rabbi Akiva is teaching: Do you not concede that one is not liable to be punished with stoning for adulterous relations with a yevama as he would be if she were a betrothed young woman? The status of the relationship is inferior to proper marriage, as one who engages in sexual intercourse with a yevama does not incur the death penalty. Accordingly, the authority of the yavam with regard to vows is also inferior.
הכל
(4) אָמַר רַב אָשֵׁי מתני׳ מַתְנִיתִין נָמֵי דַּיְקָא אֵין יְבָמָה גְּמוּרָה לְאִישָׁהּ כְּשֵׁם שֶׁאֲרוּסָה גְּמוּרָה לְאִישָׁהּ.:
Rav Ashi said: The mishna (74a) is also precisely formulated to indicate this, as it teaches: A yevama is not her husband’s full-fledged wife in the same manner that a betrothed woman is her husband’s full-fledged wife.
Rav Ashi said: The mishna (74a) is also precisely formulated to indicate this, as it teaches: A yevama is not her husband’s full-fledged wife in the same manner that a betrothed woman is her husband’s full-fledged wife.
מתניתין נמי דיקא – כרבי אמי טעמא דר״ע דאמר בברייתא וכשאר דברים כן נדרים משום סקילה הוא דקאמר.
דקתני אין היבמה גמורה לאישה – מדקא קרי לה ליבמה אשה אלמא כשעשה בה מאמר עסקינן ומדאמר הכי דאיכא נמי להקיש לארוסה שמע מינה דמשום סקילה הוא דקאמר ר״ע דאינו מפר כשם שמפר לארוסה.
מתניתין נמי דיקא – דמחיוב סקילה קא מייתי ראיה.
כשם שארוסה גמורה לאישה – דארוסה בסקילה אם זינתה: ולענין הלכה קי״ל כר״ע דאינו מפר לא לאחד ולא לשנים דאע״ג דקי״ל יש זיקה ולעיל פרישנא טעמא דר״ע משום דסבירא ליה אין זיקה איכא למימר ה״מ מקמי דאייתי לה הך ברייתא אבל בתר דאייתי לה חזינן דאפילו סבירא ליה לר״ע דיש זיקה מצי אמר דלא יפר לפי שאין היבמה גמורה לאישה שאין חייבין עליה סקילה כנערה המאורסה וכיון דקלסיה בן עזאי לר״ע וזכינהו לר״א ור׳ יהושע בדינא דלא אהדרו ליה מידי נקטינן כוותיה וכן פסק הרמב״ן ז״ל. ומסתפקא לי כיון דיבם לא מצי מפר אב במקום יבם מן הארוסין אי מצי מפר או לא ולא ידענא אכרעותא בהא מילתא מיהו מסתברא לי דנדרים שנדרה בבית אביה או בעודה ארוסה מצי מפר לה דהא כל היכא דליכא ארוס מת הבעל נתרוקנה רשות לאב והכא כיון דלא זכי יבם בנדרי יבמה כמאן דליתיה דמי וממה שפרשתי למעלה (דף עא:) בשם רבותי בעלי התוס׳ ז״ל בההיא דב״ש סברי בנדרים נמי שנראו לארוס נתרוקנה רשות לאב נ״ל כן דהא לפי פירושם ז״ל טעמייהו דב״ש משום דכיון דנראו לארוס ראשון לא זכי בהו ארוס אחרון ואע״ג דאיתיה לארוס אחרון כמאן דליתיה דמי כיון דכמאן דליתיה דמי קם ליה אב כאילו איתיה באפי נפשי׳ וליכא ארוס לדידן נמי ביבם כיון דלא זכי בנדרי ארוס ראשון אב מצי מפר. מיהו בנדרים שנדרה ברשות יבם אכתי מספקא לי. זהו מה שנראה לי בזה ולענין מעשה צריך עיון ובדיקה בדברי הראשונים ז״ל.
אמר רב אסי מתניתין נמי דייקא דלענין סקילה קאמר רבי עקיבא. אין היבמה גמורה לאישה כנערה המאורסה דהכי משמע אין היבמה גמורה לאישה שאין חייבין עליה סקילה כנערה המאורסה ומדקא מדמה לה לארוסה שמע מינה דבעשה בה מאמר קמיירי. פירוש.
בד״ה מתניתין כו׳ מדקא קרי ליבמה אישה כצ״ל:
בא״ד הכי דאיכא כצ״ל אותן שלא הד״א:
ברא״ש מאמר הס״ד אשה הס״ד אביה הס״ד לה הס״ד לאחיו הס״ד עקיבא הס״ד מאמר הס״ד:
ר״ן ארוס הס״ד:
אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא [משנתנו גם כן מדוייקת] אם מדקדקים בלשונה, שאף בה נאמרה סברה זו. ששנינו בה: אין יבמה גמורה לאישה כשם שארוסה גמורה לאישה.
Rav Ashi said: The mishna (74a) is also precisely formulated to indicate this, as it teaches: A yevama is not her husband’s full-fledged wife in the same manner that a betrothed woman is her husband’s full-fledged wife.
הכל
(5) מתני׳ מַתְנִיתִין : אהָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ כׇּל הַנְּדָרִים שֶׁתִּדּוֹרִי מִכָּאן עַד שֶׁאָבֹא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי הֲרֵי הֵן קַיָּימִין לֹא אָמַר כְּלוּם הֲרֵי הֵן מוּפָרִין ר׳ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֹמֵר מוּפָר וחכ״א וַחֲכָמִים אוֹמְרִים באֵינוֹ מוּפָר אָמַר ר״א רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אִם הֵפֵר נְדָרִים שֶׁבָּאוּ לִכְלַל אִיסּוּר לֹא יָפֵר נְדָרִים שֶׁלֹּא בָּאוּ לִכְלַל אִיסּוּר.
MISHNA: One who says to his wife: All vows that you will vow from now until I arrive from such and such a place are hereby ratified, has not said anything, i.e., the vows are not ratified. However, if he states that all vows that she will take until then are hereby nullified, Rabbi Eliezer said: They are nullified, while the Rabbis say: They are not nullified. Rabbi Eliezer said in explanation: If one can nullify vows that have reached the status of a prohibition, i.e., that have already taken effect, shall he not be able to nullify vows that have not reached the status of a prohibition?
MISHNA: One who says to his wife: All vows that you will vow from now until I arrive from such and such a place are hereby ratified, has not said anything, i.e., the vows are not ratified. However, if he states that all vows that she will take until then are hereby nullified, Rabbi Eliezer said: They are nullified, while the Rabbis say: They are not nullified. Rabbi Eliezer said in explanation: If one can nullify vows that have reached the status of a prohibition, i.e., that have already taken effect, shall he not be able to nullify vows that have not reached the status of a prohibition?
מתני׳ הרי הן קיימין לא אמר כלום – דנדרים שלא באו לעולם אינו יכול לקיים.
שבאו לכלל איסור – שכבר נדרה וקא חייל עלה אפילו הכי מפר כ״ש דמפר אותן שלא באו לכלל איסור כשיבאו דעדיין לית בהו מששא אבל לענין קיום אי אפשר שידון כך דנדרים שכבר באו לכלל איסור דין הוא שיקיים הלכך לא אמר כלום לדברי הכל.
האומר לאשתו כל נדרים שתדורי מיכן עד שאבוא ממקום פלוני יהו מופרין או יהו מקויימים, לא אמר כלום, דאין מקיים ואין מיפר עד אחר הנדר.
האומר לאשתו כל נדרים שתדורי מכאן ועד שאבא ממקום פלוני הרי הן קיימין לא אמר כלום הרי הן מופרין ר״א אומר מופר וחכ״א אינו מופר וכו׳.
תניא האומר לאפוטרופוס כל נדרים שתדור אשתי מכאן ועד שאבא ממקום פלוני הפר לה והפר לה יכול יהו מופרין ת״ל אישה יקימנו ואישה יפרנו דברי ר׳ יאשיה א״ל ר׳ יונתן מצינו בכל התורה כולה שלוחו של אדם כמותו [כו׳] והלכתא כר׳ יאשיה ולא מיבעיא שתדור דודאי אין אפוטרופוס מיפר דגרסינן בנזירות א״ר יצחק בר יוסף א״ר יוחנן האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה אסור בכל הנשים שבעולם חזקה שליח עושה שליחותו אמר רבא מודה רבי יוחנן באשה שאין לה לא בת ולא בת בת ולא אם ולא אם אם ולא אחות ואע״פ שהיתה (לו) [לה] ונתגרשה לאחר מכן דשריא מ״ט כי משוי איניש שליח במלתא דמצי עביד לה איהו במלתא דלא מצי עביד ליה איהו לא מצי לשוייה שליח והוינן בה האומר לאפוטרופוס וכו׳ ומפרקינן לה אליבא דר״מ דאמר איהו מצי מיפר וש״מ דלרבנן כשתדור אשתי לא דינא ולא דיינא דאין אפוטרופוס מיפר אלא אפילו בנדרים שנדרה נמי אין מיפר דר׳ יאשיה בכלהו פליג דכתיב אישה והא דנקט שתדור אליבא דר״א ולא שנדרה כרבנן אורחא דמילתא קתני א״נ להודיעך כחו דרבי יונתן אבל ודאי אפילו אמר לאפוטרופוס כל נדרים שנדרה אשתי אם תראה שלא כראוי לי נדרה הפר לה והיפר אינן מופרין לרבי יאשיה והלכתא כוותיה דקי״ל בשל תורה הלך אחר המחמיר ואיכא טעמי אחריני לרבינו הגדול ולרבינו חננאל בפרק השואל ואנן לא בקיאינן בהו שפיר ולהכי לא כתבינן להו.
המשנה החמישית והכונה בה בביאור ענין חלק הרביעי והוא שאמר האומר לאשתו כל נדרים שתדורי מכאן ועד שאבא ממקום פלני הרי הן קיימין לא אמר כלום הרי הן מופרים רבי אליעזר אומר מופר וחכמים אומרים אינו מופר אמר רבי אליעזר אם הפר נדרים שבאו לכלל איסור לא יפר נדרים שלא באו לכלל איסור אמרו לך אישה יקימנו ואישה יפירנו את שבא לכלל הקם בא לכלל הפר לא בא לכלל הקם לא בא לכלל הפר אמר הר״ם פי׳ שבאו לכלל איסור ירצה אחר שבועתה אשר יחייבה זאת השבועה בלא ספק לקיימם אם לא שהוא בטל והפר לה איך לא יפר קודם חיוב השבועה והלכה כחכמים:
אמר המאירי האומר לאשתו כל נדרים שתדורי מכאן ועד שאבא ממקום פלני וכו׳ וכן מכאן ועד יום פלני הרי הן קיימים לא אמר כלום שאין זה אלא הקמה בטעות שהרי אפשר לה לידור דברים שאלו שמעם בשעת הנדר היה מפר אמר הרי הן מופרין רבי אליעזר אומר מופרין ומדין קל וחומר שאם יכול להפר נדרים שבאו לכלל איסור ר״ל שנדרה בהם כל שכן שיש לו להפר נדרים שלא באו לכלל איסור ואע״פ שלא חלו עדין מכל מקום הדבר ידוע שהאב והבעל מפירין נדרים אע״פ שלא חלו ר״ל שאם נדרה שלא תשתה יין אם תלך למקום פלני ואע״פ שלא הלכה ולא נאסרה עדין מפר האב או הבעל ליבטל הנדר ושלא ליאסר אף לכשתלך וחכמים אומרים אישה יקימנו ואישה יפרנו את שבאו לכלל הקם באו לכלל הפר וכו׳ ואע״פ שאף חכמים מודים שהאב והבעל מפירין נדרים שעדין לא חלו דוקא בנדרה אע״פ שנדרה על תנאי ולא נתקיים התנאי עדין ולא חל הנדר ואע״פ כן מפירין לה הואיל ונדרה וכן הקמתם הקמה ליאסר לכשתלך והרי הוא בא לכלל הקם אבל כל שלא נדרה כלל הואיל ואין כאן הקם אף הפר אין כאן והלכה כחכמים:
זהו ביאור המשנה ופסק שלה ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:
מתני׳ הרי הן קיימין לא אמר כלום. כדפרישית לעיל דהוה ליה קיום בטעות לפי שיש נדרים שלא יחפוץ וה״ר אליעזר ממי״ץ פירש כאן עוד טעם אחר שיקיים נדרים שבא לכלל איסור מאותם שלא באו לכלל איסור מיהו צריכים אנו לטעם הראשון דהא רבנן קאמרי דנדרים דלעתיד דשלא באו לכלל הקם לא באו לכלל הפר ומנא להו לרבנן דנדרים שלעתיד שלא באו לכלל הקם דהא לא אמרו ק״ו אלא ע״כ משום דהוי כמו קיום בטעות:
מתני׳ האומר לאשתו וכו׳ מכאן ועד שאבא ממקום פלוני – מאותה שעה שאצא מכאן ועד שאבא ממקום פלוני. והיינו דקתני מכאן ולא קתני מיום זה לפי שאין דעתו אלא מיום שיצא מכאן ומש״ה לא מפר לה מהשתא דחיישינן דלמא בעודו אצלה תדור נדרים שירצה בקיומן וכדפרישית לעיל (נדרים דף עג.) בההיא דהאומר לאפוטרופוס.
הרי הן קיימין לא אמר כלום – דדוקא לענין הפרה אמר ר״א מופר משום ק״ו דידיה כדמפרש ואזיל (ולענין הקמה אדרבה היא הנותנת) אם הפר נדרים שבאו לכלל איסור שהם חזקים ביותר שכבר חלו לא יפר נדרים שלא באו לכלל איסור ולא חמירי כולי האי אבל לענין הקמה אדרבה דנהי דאשכחן דנדרים שחלו דחמירי מצי לקיומי מאן לימא לן הכי בנדרים שעדיין לא חלו דלא אלימי.
מתניתין הרי הן מופרין רבי אליעזר אומר מופר וחכמים אומרים אינו מופר. פירוש טעמייהו דרבנן כדמפרש בסיפא דהך מתניתין אישה יקימנו ואישה יפרנו את שבא לכלל הקם בא לכלל הפר את שלא בא לכלל הקם לא בא לכלל הפר. תניא האומר לאפוטרופוס פירוש לאשר על ביתו כל נדרים שתדור אשתי מכאן ועד שאבא ממקום פלוני הפר לה והפר לה יכול יהו מופרין תלמוד לומר אישה יקימנו ואישה יפרנו דברי רבי יאשיה. פירוש אישה אישה תרי זמני מיעוטא הוא אישה דוקא ולא שליח דליכתוב קרא יקימנו ויפרנו. אמר לו יונתן מצינו בכל התורה כולה שלוחו של אדם כמותו פירוש ולרבי יאשיה הוא הדין לנדרים שנדרה כבר שאינו מפר משום מיעוטא דאישה אישה. אלא רבי יאשיה אליבא דרבי אליעזר קאמר לה דאמר במתניתין שהבעל מפר נדרים שתדור עדיין וקאמר רבי יאשיה דשלוחו אינו מפר לא נדרים שעברו ולא שעתידה לידור. וכתב רבינו ז״ל והלכתא כרבי יאשיה ולא מיבעיא בנדרים שתדור דודאי אין אפטרופוס מפר דגרסינן בנזירות א״ר יצחק בר יוסף א״ר יוחנן האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה אסור בכל הנשים שבעולם חזקה שליח עושה שליחותו. אמר רבא ומודה רבי יוחנן באשה שאין לה לא בת ולא בת בת ולא אם ולא אם אם ולא אחות ואף על פי שהיתה לה ונתגרשה לאחר מכן דשריא מאי טעמא כי משוי איניש שליח במילתא דמצי עביד לה איהו במלתא דלא מצי עביד לה איהו לא מצי לשוייה שליח. והוינן בה האומר לאפטרופוס וכו׳ כלומר והא נדרים שתדור עדיין מלתא דלא מצי עביד לה בעל הן כרבנן דמתניתין וקאמר רבי יונתן דאפוטרופוט שלו מפר. ומפרקינן לה אליבא דרבי אליעזר דאמר איהו מצי מפר ושמע מינה דלרבנן בשתדור אשתי לא דינא ולא דיינא דאין אפוטרופוס מפר פירוש הואיל דאפילו בעל לא מצי מפר. אלא אפילו בנדרים שנדרה נמי אין מפר דרבי יאשיהו בכלהו פליג דכתיב אישה והא דנקט שתדור אליבא דרבי אליעזר ולא שנדרה כרבנן אורחא דמילתא קתני. אי נמי להודיעך כחו דרבי יונתן אבל ודאי אפילו אמר לאפטרופוס כל נדרים שנדרה אשתי אם תראה שלא כראוי לי נדרה הפר לה והפר לו אינן מופרין לרבי יאשיה. והלכתא כותיה דקיימא לן בשל תורה הלך אחר המחמיר. ואיכא טעמי אחריני לרבינו הגדול ולר״ח בפרק השואל ואנן לא בקינן בהו שפיר ולהכי לא כתבינן להו. הרנב״י ז״ל.
הכי גרסינן שבאו לכלל איסור ובמשנה טברנית נקוד (אסוֹר) אִסָר. פירוש.
א משנה האומר לאשתו ״כל הנדרים שתדורי מכאן (מעכשיו) עד שאבא ממקום פלוני הרי הן קיימין״ — לא אמר כלום. אמר לה ״כל הנדרים שתדורי עד שאבוא ממקום פלוני הרי הן מופרין״ ר׳ אליעזר אמר: מופר, וחכמים אומרים: אינו מופר. אמר ר׳ אליעזר בהסבר שיטתו: אם הפר נדרים שבאו לכלל איסור, כלומר, נדרים שכבר נדרה ואסורה בהם — לא יפר נדרים שלא באו לכלל איסור?
MISHNA: One who says to his wife: All vows that you will vow from now until I arrive from such and such a place are hereby ratified, has not said anything, i.e., the vows are not ratified. However, if he states that all vows that she will take until then are hereby nullified, Rabbi Eliezer said: They are nullified, while the Rabbis say: They are not nullified. Rabbi Eliezer said in explanation: If one can nullify vows that have reached the status of a prohibition, i.e., that have already taken effect, shall he not be able to nullify vows that have not reached the status of a prohibition?
הכל
(6) אָמְרוּ לוֹ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר {במדבר ל׳:י״ד} אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ אֶת שֶׁבָּא לִכְלַל הָקֵם בָּא לִכְלַל הָפֵר לֹא בָּא לִכְלַל הָקֵם לֹא בָּא לִכְלַל הָפֵר.:
The Rabbis said to him in response: The verse states: “Every vow, and every binding oath to afflict the soul, her husband may ratify it, or her husband may nullify it” (Numbers 30:14). This teaches: That which has reached the status of eligibility for ratification, i.e., a vow that she has already taken, has reached the status of eligibility for nullification. However, a vow that has not reached the status of eligibility for ratification has not reached the status of eligibility for nullification either, and it cannot be nullified.
The Rabbis said to him in response: The verse states: “Every vow, and every binding oath to afflict the soul, her husband may ratify it, or her husband may nullify it” (Numbers 30:14). This teaches: That which has reached the status of eligibility for ratification, i.e., a vow that she has already taken, has reached the status of eligibility for nullification. However, a vow that has not reached the status of eligibility for ratification has not reached the status of eligibility for nullification either, and it cannot be nullified.
את שלא בא לכלל הקם – שעדיין לאו באו לעולם ואי אפשר לקיימו כדקתני דכי אמר הרי הן קיימין לא אמר כלום.
אינו בא לכלל הפר – דאינו יכול להפר.
את שבא לכלל הקם – נדרים שחלו.
לא בא לכלל הקם – נדרים שלא חלו.
לא בא לכלל הפר – דאע״ג דאיכא ק״ו בעל כרחך הקישן הכתוב.
אמרו לו חכמים בתשובה: הרי הוא אומר ״אישה יקימנו ואישה יפרנו״ (במדבר ל, יד) ללמד: את שבא לכלל הקם, נדר כזה שאפשר להקים אותו, כלומר, נדר שנדרה כבר — הוא זה שבא לכלל הפר, אבל נדר שלא בא לכלל הקם — לא בא גם לכלל הפר.
The Rabbis said to him in response: The verse states: “Every vow, and every binding oath to afflict the soul, her husband may ratify it, or her husband may nullify it” (Numbers 30:14). This teaches: That which has reached the status of eligibility for ratification, i.e., a vow that she has already taken, has reached the status of eligibility for nullification. However, a vow that has not reached the status of eligibility for ratification has not reached the status of eligibility for nullification either, and it cannot be nullified.
הכל
(7) גמ׳ גְּמָרָא : אִיבַּעְיָא לְהוּ לר״א לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מֵיחָל חָלִין וּבָטְלִין אוֹ דִלְמָא לָא חָלִין כְּלָל לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ
GEMARA: A dilemma was raised before the Sages: According to Rabbi Eliezer, do the vows that the husband nullifies in advance take effect momentarily and are then canceled immediately after? Or perhaps they do not take effect at all. The Gemara inquires: In what case is there a difference between these possibilities?
GEMARA: A dilemma was raised before the Sages: According to Rabbi Eliezer, do the vows that the husband nullifies in advance take effect momentarily and are then canceled immediately after? Or perhaps they do not take effect at all. The Gemara inquires: In what case is there a difference between these possibilities?
גמ׳ מיחל חיילי – עלה ובטלי לאלתר משום דהפרה קודם לכן.
או דילמא לא חיילי כלל – דהפרה דעבד קא מהניא דלא חיילא עלה שום נדר.
גמ׳ לר״א מיחל חיילין ובטלין – לר״א דאמר דמצי מפר נדריה קודם שתדור מי אמרינן דאותן נדרים שנדרה לאחר הפרה חיילי דהפרה לא מעכבא בהו ומיהו בטלי להו מיד. או דלמא לא חיילי כלל כיון שהפר לה קודם שנדרה.
גמרא מיחל חיילי ובטלי. צריכים אנו לומר בהכרח דמי ששאל בעיא זו היה פשוט בידו דושמע בעלה לא דוקא (הכי) וכי איצטרך למעט חרש כדאמרינן לעיל דאם איתא מאי קא מיבעיא ליה הא על כרחי׳ מיחל חיילי ובטלי. הרי״ץ ז״ל.
שם. ר״ן ד״ה כשם וכו׳. ז״ל ומסתפקא לי כיון דיבם לא מצי מפר אב במקום יבם מן האירוסין אי מצי מפר או לא וכו׳ עכ״ל. ניתן לבאר את ספקו של הר״ן בב׳ אופנים:
א) יתכן שהר״ן מסופק בחקירתנו דלעיל אם נערה המאורסה נחשבת לגמרי ברשות אביה אלא שהארוס משתתף בהפרת האב (כרשב״א) או״ד יש לארוס זכות הפרה בפני עצמו כי איננה ברשות האב לבדו אלא ברשות שניהם. אם נערה המאורסה נמצאת ברשות אביה לגמרי ודין הארוס הוא רק לעכב בהפרת האב מסתבר שמאחר שאין ליבם כח הפרה האב יפר לבדו. לעומת זאת, אם נערה המאורסה אינה בלעדית ברשות אביה כי רשות ארוס דעלמא מפקיעה ומוציאה אותה מרשות האב י״ל שאף רשות היבם תפקיע אותה מרשות האב והאב לבדו אינו יכול להפר.
ב) יתכן שמסופק מהו הדבר המפקיע את רשות האב להפר לבדו, אם הוא זכות הפרת הארוס ומאחר שליבם למעשה ליכא זכות הפרה אינו מפקיע את רשות האב או״ד חלות אישות בעצמה מפקיעה והואיל ויש חלות אישות דזיקת יבום פקעה רשות האב ואינו יכול להפר עוד לבדו.
מסקנת הר״ן היא שבנדרים שנראו לארוס הראשון דין הארוס השני אינו להפקיע את רשות האב אלא מעכב הוא בהפרת האב ומאחר שליבם ליכא זכות הפרה אינו מעכב בהפרת האב והאב מפר לבדו. מאידך בנדרים שלא נראו לארוס הראשון אלא שנראו ליבם י״ל שחלות האישות השניה מפקיעה את רשות האב ובכן אף אישות דזיקה מפקיעה את רשות האב ואין האב מפר לבדו.
שם. גמ׳. מיחל חלין ובטלין או״ד לא חלין כלל. ביאור הספק הוא אם הפרת הבעל לפני שנדרה חלה לבטל אף את מעשה הנדר ולכן א״א להתפיס בנדר או״ד חלה רק להתיר את איסורי הנדר ואפשר איפוא להתפיס במעשה הנדר שלא בטל.
בדומה לספק בסוגיא דילן מצוי בתוס׳ במס׳ נזיר (דף ס״ב. ד״ה מר זוטרא וכו׳) שכתבו דגם אם הבעל עוקר את הנדר מעיקרא יש התפסה – שלא כדין התפסה בנדר שהותר ע״י חכם וז״ל אפילו אם הבעל עקר הנדר מעיקרו חבירתה אסורה וכו׳ כי החכם אינו מתיר אלא בפתח וחרטה ומשוה ליה לנדר טעות מעיקרא והלכך כשהתיר הראשון הוי כאילו לא היה הנדר הזה מעולם כלל הלכך הותרו כולם אבל הבעל מיפר לאשתו בלא חרטה ופתח מגזירת הכתוב הלכך אפילו אי מיעקר קעקר לענין זה חשוב כאילו נשאר עליה נדר קצת וחבירתה אסורה עכ״ל. מובן דבריהם שאע״פ שהבעל עוקר את הנדר למפרע עכ״ז אינו דומה לחכם העוקר נדר למפרע כי החכם עוקר את עצם מעשה הנדר מעיקרא ואילו הבעל עוקר רק את איסורי הנדר ולא את מעשה הנדר, והתפסה חלה במעשה הנדר.
אך יתכן לחלק בין הסוגיא דמס׳ נזיר שהבעל הפר אחר שכבר חל הנדר שאף שעקרו למפרע אינו עוקר את מעשה הנדר אלא מתיר את חלות האיסורים בלבד, לבין הסוגיא דילן כשהפר לפני שנדרה שהוא עוקר גם את עיקר מעשה הנדר שכן ההפרה לא נתנה מקום למעשה הנדר שיחול.
וכבר דננו בשיעורינו לפרקנו בשיטת הרמב״ם המיוחדת שלמרות שהבעל מיגז גייז וההפרה שלו חלה מכאן ולהבא עכ״ז מבטלת ההפרה את עצם מעשה הנדר מכאן ולהבא. עיין ברמב״ם בפי״ג מהל׳ נדרים (הל״ב) ובכסף משנה שם.א
והנה האחרונים הקשו ל״ל לגמרא הנ״מ של התפסה, והרי נ״מ אף כשנדרה ואסרה בית על עצמה ונמצאת בבית בשעת הנדר שאם חיילי ובטלי מיד עברה בנדרה. ונראה שלכ״ע אין חלות איסורין ורק מעשה נדר וגם אליבא דצד שחלין ובטלין, ולכן אף כשנמצאת בבית בשעת נדרה אינה עוברת, וכל הנ״מ הוא רק בהתפסה.
ר״ן ד״ה דאתפיס וכו׳. ז״ל דלא דמי דשאני התם דאמר זה כזה וכו׳ עכ״ל. נראה שר״ל דבדהשתא קמתפיס ההתפסה היא בחפצא, ולפיכך מותר כשהתפיס בחפצא כבדהשתא והחפצא מותר. מאידך בהתפסה בנזירות באופן שאמר ואני כמוך אין ההתפסה בחפצא אלא במעשה הנדר ולכן ההתפסה חלה אליבא דצד דחלין ובטלין. (ועיין ברשימות שיעורים לשבועות חלק א׳ בענין התפסה ריש פ״ג)
א. עי׳ בכלי חמדה ח״ד עמ׳ קלא - קלב.
ב גמרא איבעיא להו [נשאלה להם ללומדים]: לדעת ר׳ אליעזר, האם נדרים אלה שהוא מפר מראש מיחל חלין [חלים] הם לרגע אחד ואולם בטלין [בטלים] מיד לאחר מכן, או דלמא [שמא] לא חלין הם כלל? שכיון שהפירם לפני שנדרה אין להם תחולה כלל. ומסבירים: למאי נפקא מינה [מה יוצא מזה] למעשה, מה ההבדל אם הם חלים ובטלים או שאינם חלים כלל, שהרי בפועל אין להם כל קיום —
GEMARA: A dilemma was raised before the Sages: According to Rabbi Eliezer, do the vows that the husband nullifies in advance take effect momentarily and are then canceled immediately after? Or perhaps they do not take effect at all. The Gemara inquires: In what case is there a difference between these possibilities?
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
נדרים עה. – מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), קישורים נדרים עה., עין משפט נר מצוה נדרים עה. – מהדורת על־התורה בסיועו של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), מיוחס לרש"י נדרים עה., ראב"ן נדרים עה. – מהדורת הרב דוד דבליצקי, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), על פי כתב יד וולפנביטל ועדי נוסח נוספים, הלכות נדרים לרמב"ן נדרים עה., בית הבחירה למאירי נדרים עה. – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), פירוש רא"ש נדרים עה., ריטב"א נדרים עה., ר"ן נדרים עה. – פרקים ה', ז'-ט' – מהדורת הרב ישראל אברהם גרינבוים (בהכנה) על פי כתב יד בהמ"ל 895, ברשותו האדיבה, שיטה מקובצת נדרים עה., מהרש"א חידושי הלכות נדרים עה., רשימות שיעורים לגרי"ד נדרים עה. – רשימות שיעורים שנאמרו על ידי הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק זצ"ל, נערכו על ידי הרב צבי יוסף רייכמן (CC-BY-NC 4.0), פירוש הרב שטיינזלץ נדרים עה.
Nedarim 75a – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Kishurim Nedarim 75a, Ein Mishpat Ner Mitzvah Nedarim 75a, Attributed to Rashi Nedarim 75a, Raavan Nedarim 75a, Hilkhot Nedarim LaRamban Nedarim 75a, Meiri Nedarim 75a, Peirush HaRosh Nedarim 75a, Ritva Nedarim 75a, Ran Nedarim 75a, Shitah Mekubetzet Nedarim 75a, Maharsha Chidushei Halakhot Nedarim 75a, Reshimot Shiurim Nedarim 75a, Steinsaltz Commentary Nedarim 75a