(1) 
מִידֵּי דְּהָוֵה אַמִּטָּה הַמְיוּחֶדֶת לְכֵלִים דְּתַנְיָא אאִם הָיְתָה מִטָּה הַמְיוּחֶדֶת לְכֵלִים אֵין צָרִיךְ לִכְפּוֹתָהּ.
מִידֵּי דְּהָוֵה אַמִּטָּה הַמְיוּחֶדֶת לְכֵלִים דְּתַנְיָא אאִם הָיְתָה מִטָּה הַמְיוּחֶדֶת לְכֵלִים אֵין צָרִיךְ לִכְפּוֹתָהּ.this is just as it is with regard to the case of a bed designated exclusively for vessels, as it is taught in a baraita: If the bed in a mourner’s house was a bed designated for vessels and not for sleeping, one need not overturn it. The same is true with regard to the bed of fortune. Since it is not for sleeping, one need not overturn it.
משישופם בעור הדג זהו גמר מלאכתן ועושין להסיר הקסמין קטנים הבולטים ומחליקין אותו באותו עור. וההיא דחולין דמייתי מתוספתא דכלים ואלו הן גלמי כלי עץ שטמאים כל שעתיד לשוף ההיא שיפה אחרת היא שאינה עשויה אלא לנוי. הרא״ם ז״ל.
רש״י בד״ה מתניתין צ״ל מה״ד לתחומה ואח״כ מה״ד לעיבורא יכול לילך כצ״ל לעמוד הס״ד ולחוץ הס״ד ואחר כך מה״ד שאני גבי בית כצ״ל:
ר״ן יושב הס״ד האסקופה תחת הד״א בית הס״ד:
מידי דהוה [כמו שהוא] הדין האמור אמטה [על מיטה] המיוחדת לכלים, דתניא [שכן שנינו בברייתא]: אם היתה בבית האבל מטה המיוחדת לכלים ואינה מיועדת לשינה — אין צריך לכפותה. ואף מיטת מזל זו, כיון שאין ישנים עליה — אינה צריכה כפייה.
this is just as it is with regard to the case of a bed designated exclusively for vessels, as it is taught in a baraita: If the bed in a mourner’s house was a bed designated for vessels and not for sleeping, one need not overturn it. The same is true with regard to the bed of fortune. Since it is not for sleeping, one need not overturn it.
הכל
(2) אֶלָּא אִי קַשְׁיָא הָא קַשְׁיָא דְּתַנְיָא רשב״ג רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר בדַּרְגֵּשׁ מַתִּיר קַרְבִּיטָיו וְהוּא נוֹפֵל מֵאֵלָיו וְאִי דַּרְגֵּשׁ עַרְסָא דְגַדָּא הוּא קַרְבִּיטִין מִי אִית לֵיהּ כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר שְׁאֵילְתֵּיהּ לְהָהוּא מֵרַבָּנַן וְרַב תַּחְלִיפָא בַּר מַעְרְבָא שְׁמֵיהּ דַּהֲוָה שְׁכִיחַ בְּשׁוּקָא דְצַלָּעֵי וְאָמַר לִי מַאי דַּרְגֵּשׁ עַרְסָא דְצַלָּא.
Rather, if defining a dargash as a bed of fortune is difficult, this is difficult, as it is taught in a baraita that Rabban Shimon ben Gamliel says: A mourner need not overturn a dargash; rather, he loosens the loops that connect the straps that support the bedding to the bedframe, and it collapses on its own. And if a dargash is a bed of fortune, does it have loops [karvitin]? When Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said: I asked one of the Sages about the meaning of dargash, and Rav Taḥalifa, from the West, was his name, who frequented the tanners’ market. And he said to me: What is a dargash? It is a leather bed.
ערך צלא
צלא – א(נדרים נו:) מאי דרגש ערסא דגדא רב תחליפא בר מערבא שמיה דהוה שכיח בשוקא דצלעי מאי דרגש ערסא דצלא פי׳ צלא הוא עור נטוי וקשור בחבלים על המלבנות ומסורגות מלבנות המטה בחבלים הללו והעור בתוכם וכיון שמעמידין אותם ישנין על גבי העור (בבא בתרא ה.) ארבעי לצלא וארבעי לצללא פי׳ משל משל לו רב ספרא לרבינא מה אתה מקפיד על רוניא ליטול ממנו השדה להרבות לך נכסים צלא הוא הפועל שעושה שכירות ועומד בשרב ושמש ואוכל ארבע ככרות ובעל הבית שישן בצל ואינו עומד בשמש ובשרב אינו אוכל אלא ד׳ ככרות הלכך דייך במה שיש לך ועזוב השדה זו לרוניא פ״א כי היכי דצריכי לאושכף עשיר שהוא צלא ד׳ ככרות למזונותיו ואנשי ביתו כך צריכין ד׳ לצללא לאושכף עני משל אמר לי כלומר מעשה זה בר מיצרא אינו אלא משום ועשית הישר והטוב וכיון דזה רוני׳ עני הוא אעפ״כ איני יכול לחיות בלא שדה שאם לא יקח עכשיו שדה זו יפסיד מעותיו ואין לו במה להתפרנס משום הכי לא יכלת לסלוקי ואין לך ועשית הישר והטוב גדול מזה דתשביק ליה למזבן.
ערך צלע
צלע – ב(נדרים נו:) דהוה שכיח בשוקא דצלעי ואמר ליה מאי דרגש ערסא דצלא פי׳ רש״י מוכרי עורות וצלעא כמו צלא.
א. [הויט פעלל.]
ב. [גערבער.]
קרביטין – לולאות שבו.
קרביטין מי אית ליה – הכי קים להו דלא הוו להו קרביטין שאינה עשויה להתפרק אלא עומדת מוצעת לעולם.
רבן שמעון אומר אין צריך לזוקפה – אלא הוא האבל נוטל קרביטין והיא נופלת.
דצלעי – מוכרי עורות.
ערסא דצלא – של עור שישן עליה אבל אינה חשובה כל כך ולהכי הואיל ואינה חשובה לא היה כופה אלא זוקפה ודיו והלכך אמרי׳ במתני׳ דמותר בדרגש שאינה מטה חשובה וערסא דצלא אית לה קרביטין ופליג רשב״ג בגמרא ואמר דבעי כפיה כל כך שמתיר קרביטין והעור נופל מאליו לפי שיש רצועות סביב לעור ומותחין אותו בין ארוכות המטה וקושרין הרצועות בארוכות ושוכבין עליו וכשמתירין הרצועות והעור נופל אין לך כפיה גדולה מזו.
דרגש מתיר קרביטיו והעור נופל – קרביטיו לולאות שמחוברין במטה וקשורין בעור.
ערסא דצלא – מטה של עור ותולין רצועות בשפת העור סביב וכשרוצין לנטותו עונבים הרצועות בארוכות המטה וכשמתירין אותם הוא נופל והם קרביטיו.
דרגש מתיר קרביטיו. לולאות שהוא קשור בה:
בשוקא [ס״א דגלדאי] דצלעי. רצענים הבקיאים במלאכת עור:
ערסא דצלא. מטה של עור ולפי שהעור מתקלקל בנגעו בארץ פטרוהו מכפיה:
נוטל קרביטיו – מתיר קרביטיו, דהיינו לולאותיו, בימי אבלו.
קרביטין מי אית ליה – הרי כשאר מטות הוא עשוי.
בשוקא דצלעי – מעבדי עורות.
ערסא דצלא – מטה של עור ותולין רצועות בשפת העור סביב, וכשרוצין לנטותו עונבין הרצועות בארוכות המטה וכשמתירין אותן נופל מאליו והן הן קרביטיו. וכדי שלא יתקלקל העור בלחלוח הקרקע, שלא היו ראשי כרעיו גבוהים מסרוגו למעלה, אמר תנא קמא דזוקפו1, וקאמר ר״ג דמתיר קרביטיו והוא נופל.
1. היינו ברייתא שהביא הגמ׳ בעמוד א׳, דרגש לא היה כופהו אלא זוקפו.
אלא אי קשיא [אם קשה] — הא קשיא [זה קשה], דתניא [שהרי שנינו בברייתא], רבן שמעון בן גמליאל אומר: דרגש אין האבל כופה אותו אלא מתיר קרביטיו (לולאות המחזיקות את המצע) והוא נופל מאליו. ואי [ואם] דרגש ערסא דגדא [מיטת מזל] הוא, קרביטין מי אית ליה [האם יש לו]? הרי אין במיטה זו לולאות כלל! כי אתא [כאשר בא] רבין מארץ ישראל לבבל, אמר: שאילתיה [שאלתיו] מהו דרגש לההוא מרבנן [לאחד החכמים] ורב תחליפא בר מערבא שמיה [שמו] דהוה שכיח בשוקא דצלעי [שהיה מצוי בשוק מוכרי העורות], ואמר לי: מאי [מהו] דרגש — ערסא דצלא [מיטה של עור].
Rather, if defining a dargash as a bed of fortune is difficult, this is difficult, as it is taught in a baraita that Rabban Shimon ben Gamliel says: A mourner need not overturn a dargash; rather, he loosens the loops that connect the straps that support the bedding to the bedframe, and it collapses on its own. And if a dargash is a bed of fortune, does it have loops [karvitin]? When Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said: I asked one of the Sages about the meaning of dargash, and Rav Taḥalifa, from the West, was his name, who frequented the tanners’ market. And he said to me: What is a dargash? It is a leather bed.
הכל
(3) אִיתְּמַר אֵיזֶהוּ מִטָּה וְאֵיזֶהוּ דַּרְגֵּשׁ אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִטָּה מְסָרְגִין אוֹתָהּ עַל גַּבָּהּ דַּרְגֵּשׁ מְסָרְגִין אוֹתוֹ מִגּוּפוֹ מֵיתִיבִי כְּלֵי עֵץ מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טוּמְאָה גהַמִּטָּה וְהָעֲרִיסָה מִשֶּׁיְּשׁוּפֵם בְּעוֹר הַדָּג וְאִי מִטָּה מִסְתָּרֶגֶת עַל גַּבָּהּ לְמָה לִי שִׁיפַת עוֹר הַדָּג.
It was stated: Which is a bed and which is a dargash? Rabbi Yirmeya said: In a bed, one fastens the supporting straps over the bedframe; in a dargash, one fastens the straps through holes in the bedframe itself. The Gemara raises an objection from a mishna in tractate Kelim (16:1): With regard to wooden vessels, from when are they considered finished vessels and susceptible to ritual impurity? A bed and a crib are susceptible from when he smooths them with the skin of a fish. And the objection is: If in a bed the straps are fastened over the bedframe, why do I need smoothing with the skin of a fish? The wood of the bedframe is obscured from view.
מטה מסרגין אותה על גבה – שכורכין הבגד או העור שישנים עליו סביב אותם עצים שעומדים מראשותיו ומרגלותיו נקובים ומכניסין המשיחות שבבגד או שבעור לתוך אותן נקבים.
משישופם בעור הדג – שמשפשף העצים של מטה הארוכות והקצרות בעור הדג כדי לעשותן צהובין וחלקים.
למה לי שיפת עור הדג – והלא העור מכוסה מן החבלים או מן הבגד או מן העור.
מטה מסרגין הסירוגין על גבה על הארוכות הלכך כשכופין אותו הסירוגין גבוהים ואין יכולין לישב עליו.
דרגש סירוגין מבפני׳ – תחת הארוכות הלכך כי נמי כופהו הוא נמוך לישב עליו כאילו אינו כפוי לכך אמר דאינו צריך לכפותו ואית דגרסי איתמר נמי דדרגש אינו בר כפייה.
ל״ל שיפת עור הדג – והלא אין יופיו נראה שהרי הן מכוסות בחבלים המסורגין על גבה.
מסרגין אותה על גבה. על גב הארוכות:
מסרגין אותו מתוכו. מחברו לארוכות המטה:
משישופם בעור הדג. להחליקם ואז נגמרה מלאכתם לקבל טומאה:
למה לי שיפת עור הדג. והלא הארוכות מכוסות בסריגי המטה:
מטה מסרגין אותה על גבה – החבלים מרכיבין על ארוכות המטה.
דרגש מסרגים אותו מגופו – שיש נקבים בארוכותיו, ותוחבים בהן ראשי רצועות התלויות בעור ועונבין, ואין מרכיבין הרצועה על גב ארוכות המטה.
והעריסה – עריסת תינוקות.
משישופם בעור הדג – כדי להחליק הארוכות ליפותן.
למה לי שיפת עור הדג – והרי מכוסות הן תמיד בראשי החבלים המסורגין על גבי המטה.
איתמר [נאמר], איזהו מטה ואיזהו דרגש? אמר ר׳ ירמיה: מטה — מסרגין אותה על גבה שקושרים את הסירוג המחזיק את המצע על גבי מוטות המיטה, דרגש — מסרגין אותו מגופו שהסירוג נקשר בחורים המצויים בתוך המוט של המיטה. מיתיבי [מקשים] על כך ממה ששנינו: כלי עץ מאימתי נחשבים ככלים גמורים הראויים להיות מקבלין טומאה? המטה והעריסה — משישופם בעור הדג, שהיו משפשפים בו את העץ כדי להחליקו. ואי [ואם] מטה מסתרגת על גבה, למה לי שיפת עור הדג? הרי בין כה וכה אין העץ של המיטה נראה לעין!
It was stated: Which is a bed and which is a dargash? Rabbi Yirmeya said: In a bed, one fastens the supporting straps over the bedframe; in a dargash, one fastens the straps through holes in the bedframe itself. The Gemara raises an objection from a mishna in tractate Kelim (16:1): With regard to wooden vessels, from when are they considered finished vessels and susceptible to ritual impurity? A bed and a crib are susceptible from when he smooths them with the skin of a fish. And the objection is: If in a bed the straps are fastened over the bedframe, why do I need smoothing with the skin of a fish? The wood of the bedframe is obscured from view.
הכל
(4) אֶלָּא הָא וְהָא מִגּוּפָן מִטָּה אַעוֹלֵי וְאַפּוֹקֵי בְּבִזְיָנֵי דַּרְגֵּשׁ אַעוֹלֵי וְאַפּוֹקֵי בַּאֲבַקְתָּא.
Rather, with regard to both this, a bed, and that, a dargash, one fastens the straps through holes in the bedframes themselves, and the difference between them is: In a bed, the straps are inserted and extracted through holes in the bedframe; in a dargash, the straps are inserted and extracted through loops attached to the bedframe, as Rabban Shimon ben Gamliel said that one loosens the loops and the bedding falls on its own.
ערך בז
בז – א(בבא בתרא עד) (סנהדרין קי.) אחו׳ ליה תרי בזי דהוה נפיק מבי חוטרא דקוטרי מבייניהו. ס״א אזלי וחזאי ההיא ביזתא דסליק תתא מיני׳ (נדרים נו:) מפה אעולי ואפוקי בביזיוני דרגא אעולי ואפוקי באבקתא פי׳ בזיוני נקבי העצים מכניסין החבלים באבקתא בלולאות ועונבין אותן מבפנים. (בבא בתרא לז) אמר רבי ישמעאל והוא דבזויי בזויי. פי׳ מבוקעות שורה בתוך שורה שנמצא אוכל בכל שנה י׳ מכלל השלשים אבל אם היו ג׳ שורות בכל שורה עשרה ואכל בכל שנה אחת אינה חזקה ואע״פ ששאר השורות לא הוציאו פירות. (ובויקרא רבה) כי יזוב זוב דמה והכה את הבית הגדול רסיסים ואת הבית הקטן בקיעים אמר רב הונא דמי הדין ריסא להדין ביזא מן הדין ריסא לית מניה אלא רסיס מן הדין ביזא וכו׳ (א״ב: ביזא כמו בזעא ובנוסחאות דידן כתוב הדא ריסא אית מינה אלתוס והדין ביזעא לית מינה אלתוס).
א. [שפאלטען.]
הא והא – מסתרגין מגופן.
לעיולי ולאפוקי אבזיוני – שמכניסין ראשי המשיחות שבבגד דרך הנקבים וקושרים זה בזה.
אעולי ואפוקי באבקתא – שקושרין לולאות בעצי המטה מראשותיו וממרגלותיו ומכניסין ראשי משיחות בנקבים וקושרין בלולאות והיינו קרביטין.
בבזייני – בבקעים ובנקבים שבארוכות מקצת ארוכות מגולות וצריכה שיפה.
באבקתא – לולאות שיש לולאות תלוין בנקבי ארכובותיו ובהם מכניסין ראשי הרצועות התלויות בשפת העור.
עיולי ואפוקי בבזעי – בבזעים ונקבים של הארוכות, מכניס ומוציא ראש החבל.
באבקתא – לולאות תלויות בנקבי ארוכותיו, ובהן מכניסין ראשי רצועות התלויות בשפת העור.
אלא צריך לומר כי הא והא [זה וזה], מיטה ודרגש, סירוגם מגופן של המוטות, וההבדל ביניהם הוא כך: מטה — אעולי ואפוקי בבזיני [מכניסים ומוציאים את הסירוג בנקבים שבמוטות], דרגש — אעולי ואפוקי באבקתא [מכניסים ומוציאים בלולאות הקשורות למוטות] וזהו שאמר רבן שמעון בן גמליאל כי כשמתירים את הלולאות נופל הסירוג.
Rather, with regard to both this, a bed, and that, a dargash, one fastens the straps through holes in the bedframes themselves, and the difference between them is: In a bed, the straps are inserted and extracted through holes in the bedframe; in a dargash, the straps are inserted and extracted through loops attached to the bedframe, as Rabban Shimon ben Gamliel said that one loosens the loops and the bedding falls on its own.
הכל
(5) א״ר אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא אָמַר רַבִּי דמִטָּה שֶׁנַּקְלִיטֶיהָ יוֹצְאִין זוֹקְפָהּ וְדַיּוֹ א״ר אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידֵּי אָמַר ר׳ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲלָכָה כרשב״ג כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל .:
Rabbi Ya’akov bar Aḥa said that Rabbi Yehuda HaNasi said: With regard to a bed whose two posts [nakliteha] protrude, rendering its overturning impossible, he stands it on its side, and that is sufficient for him. Rabbi Ya’akov bar Idi said that Rabbi Yehoshua ben Levi said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel with regard to the overturning of a dargash.
שנקליטיה יוצאין – כדאמרי׳ התם נקליטין שנים ואותה מטה אין אדם יכול לכפותה מפני נקליטיה אלא זוקפה על ב׳ מרגלותיה ומניחה ודיו.
הלכה כרבן שמעון – דאמר מתיר קרביטין.
שנקליטיה יוצאין – שנקליטיה קבועים בכרעי המטה כדרכה.
זוקפה – פורס בגד באותן לולאות שבראשי הנקליטין והוי כאילו כפוי שאינו ראוי לישיבה.
שנקליטיה יוצאין. עץ יוצא מאמצע המטה א׳ במראשותיה ואחד במרגלותיה והן גבוהין ונותנין עץ ארוך על שניהן ופורסין עליו סדין לאהל על המטה ואינם קבועין במטה ואם יש מטה שנקליטיה יוצאין מגופה וקבועין בה ואין יכול לכפותה מפני אותן נקליטין זוקפה על צדה ודיו:
שנקליטיה יוצאין – נקליטין הם שני עצים ארוכים שמעמידין אותן במטה אחד במראשותיה ואחד במרגלותיה, ומופצלים הן בראשיהן, ומניחין קנה מזה לזה ועליו פורשין הכילה, ויש שמחברים אותן נקליטין למטה, והיינו יוצאין, שמחוברים ויוצאין מן המטה עצמה, ואין יכול לכפותה מפני נקליטיה ומשום הכי זוקפה ודיו.
אמר ר׳ יעקב בר אחא אמר רבי: מטה שנקליטיה (שני מוטות העולים על גבה) יוצאין וגבוהים, אי אפשר לכפותה מפני שהנקליטים בולטים ויוצאים בחוץ, אלא זוקפה על צדה, ודיו בכך. אמר ר׳ יעקב בר אידי אמר ר׳ יהושע בן לוי: הלכה כרבן שמעון בן גמליאל בענין כפיית דרגש.
Rabbi Ya’akov bar Aḥa said that Rabbi Yehuda HaNasi said: With regard to a bed whose two posts [nakliteha] protrude, rendering its overturning impossible, he stands it on its side, and that is sufficient for him. Rabbi Ya’akov bar Idi said that Rabbi Yehoshua ben Levi said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel with regard to the overturning of a dargash.
הכל
(6) מתני׳ מַתְנִיתִין : ההַנּוֹדֵר מִן הָעִיר מוּתָּר לִיכָּנֵס לִתְחוּמָהּ שֶׁל עִיר וְאָסוּר לִיכָּנֵס לְעִיבּוּרָהּ ו אֲבָל הַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת אָסוּר מִן הָאֲגַף וְלִפְנִים.:
MISHNA: For one who vows that the city is forbidden to him, it is permitted to enter the Shabbat boundary of that city, the two-thousand-cubit area surrounding the city, and it is prohibited to enter its outskirts, the seventy-cubit area adjacent to the city. However, for one who vows that a house is forbidden to him, it is prohibited to enter only from the doorstop and inward.
הנודר ליכנסא לעיר מותר ליכנס בתחומה ואסור ליכנס בעיבורה בתוך ע׳ אמה. הנודר מן הבית אסור ליכנס מן האגף ולפנים.
א. כ״ה גי׳ כמה כת״י שבדק״ס (מקצתן ׳בעיר׳). לפנינו הנודר מן העיר.
מותר ליכנס לתחומה – דעד התחום אינו נקרא על שם העיר אבל עיבור נקרא על שם העיר.
מן האגף – מקום הגפת הדלת.
מתני׳ ואסור ליכנס לעיבורה. שבעים אמה ושירים שנותנים אותם עיבור לעיר ומהם והלאה מודדין תחום שבת:
מן האגף ולפנים. ממקום הגפת הדלת:
מתני׳ הנודר מן העיר מותר ליכנס לתחומה – כלומר תוך תחום שבת דהיינו אלפים אמה ואסור ליכנס לעיבורה פי׳ תוך שבעים אמה ושירים שמשם ולפנים נדון מן העיר ומשם ואילך מודדין תחום שבת כדאיתא במסכת עירובין (דף נז.) אבל הנודר מן הבית אסור מן האגף ולפנים פירוש מהגפת הדלתות ולפנים [מלשון] יגיפו הדלתות ומן האגף ולחוץ מותר אפי׳ תחת המשקוף.
[מתני׳] 1מותר ליכנס לתחומה – תוך אלפים אמה הסמוכים לעיר.
לעבורה – תוך שבעים אמה ושירים סמוך לעיר.
מן האגף ולפנים – מסתימת הדלת ולפנים, אבל מה שעומד חוץ כשהדלת ננעלת מותר בו.
1. בכת״י מכאן עד סוף המשנה מהווה המשך המשנה דלעיל.
מתניתין הנודר מן העיר מותר ליכנס בתחומה באלפים שלה. ואסור בעיבורה שבעים אמה ושיריים סמוך לעיר. ולהכי קרי להו עיבורה שאם יש אפילו בורגנין שם מודדין משם החומה ועל שם שהוא בולט לחוץ כבטן אשה מעוברת קורה אותה עיבורה של עיר. הרא״ם ז״ל.
אלא מן האגף ולפנים ממקום שהדלת מתעכבת באסקופה כשהיא נעולה (לפנים). מן האגף ולחוץ היינו עובי שפת הפתח שעומד כלפי חוץ בזמן שהפתח נעול והיינו נמי עובי אסקופה שכלפי חוץ שהדלת מתעכבת בו. פירוש.
גמרא ואימא אפילו בתחומה בי מתא דהא תחומין קרי ליה חוץ לעיר כדכתיב מחוץ לעיר ואם יהושע בתחומין קאי לא הוה ביריחו אלא בפני יריחו.
הא כיצד עומד בצד המשקוף ויסגיר דהיינו חוץ לעובי אסקופה אלמא דשפת עובי אסקופא חיצונה שהדלת ננעלת בו כלפנים דמי והיכי אמרינן דכי נדר מן הבית מותר מן האגף ולחוץ שאני גבי בית דכתיב מן הבית עד שיצא מן הבית כולו חוץ לאיסקופה ממש אבל גבי נדרים מותר מן האגף פנימי של אסקופה ולחוץ. פירוש.
א משנה הנודר מן העיר — מותר ליכנס לתחומה (תחום שבת) של עיר שהוא בתוך אלפיים אמה מן העיר, ואסור ליכנס לעיבורה בתוך שבעים אמה הקרובות לעיר. אבל הנודר מן הבית — אסור רק מן האגף (מקום הגפת הדלת) ולפנים.
MISHNA: For one who vows that the city is forbidden to him, it is permitted to enter the Shabbat boundary of that city, the two-thousand-cubit area surrounding the city, and it is prohibited to enter its outskirts, the seventy-cubit area adjacent to the city. However, for one who vows that a house is forbidden to him, it is prohibited to enter only from the doorstop and inward.
הכל
(7) גמ׳ גְּמָרָא : מְנָלַן דְּעִיבּוּרָא דְמָתָא כְּמָתָא דָּמֵי א״ר אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר קְרָא {יהושע ה׳:י״ג} וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ וְגוֹ׳ מַאי בִּירִיחוֹ אִילֵּימָא בִּירִיחוֹ מַמָּשׁ וְהָכְתִיב {יהושע ו׳:א׳} וִירִיחוֹ סוֹגֶרֶת וּמְסוּגֶּרֶת אֶלָּא ש״מ שְׁמַע מִינַּהּ בְּעִיבּוּרָהּ.
GEMARA: The Gemara asks: From where do we derive that the legal status of the outskirts of a city are like that of the city itself? Rabbi Yoḥanan said that it is as the verse states: “And it came to pass when Joshua was in Jericho, that he lifted up his eyes and looked” (Joshua 5:13). What is the meaning of “in Jericho”? If we say that it means in Jericho proper, isn’t it written: “And Jericho was completely shut” (Joshua 6:1)? Rather, learn from here that Joshua was in the outskirts of the city. And although he was in the outskirts, the verse states that he was in Jericho.
ב גמרא שואלים: מנלן דעיבורא דמתא כמתא דמי [מניין לנו שעיבורה של עיר כעיר עצמה הוא נחשב]? אמר ר׳ יוחנן, שאמר קרא [הכתוב]: ״ויהי בהיות יהושע ביריחו״ וגו׳ (יהושע ה, יג), ויש לשאול: מאי [מה] פירוש ״ביריחו״? אילימא [אם תאמר] ביריחו ממש — והכתיב [והרי נאמר] ״ויריחו סגרת ומסגרת מפני בני ישראל אין יוצא ואין בא״ (יהושע ו, א)! אלא שמע מינה [למד מכאן] שהיה בעיבורה של העיר, ואף שלא היה ביריחו ממש נאמר עליו שהיה בתוכה.
GEMARA: The Gemara asks: From where do we derive that the legal status of the outskirts of a city are like that of the city itself? Rabbi Yoḥanan said that it is as the verse states: “And it came to pass when Joshua was in Jericho, that he lifted up his eyes and looked” (Joshua 5:13). What is the meaning of “in Jericho”? If we say that it means in Jericho proper, isn’t it written: “And Jericho was completely shut” (Joshua 6:1)? Rather, learn from here that Joshua was in the outskirts of the city. And although he was in the outskirts, the verse states that he was in Jericho.
הכל
(8) אֵימָא אפי׳ אֲפִילּוּ בִּתְחוּמָהּ הָא כְּתִיב בִּתְחוּמָהּ {במדבר ל״ה:ה׳} וּמַדּוֹתֶם מִחוּץ לָעִיר.:
The Gemara asks: Say that the legal status of one located even in the Shabbat boundary of a city is like that of one inside the town itself, and perhaps although Joshua was merely within the Shabbat boundary, the verse characterizes him as being in Jericho. The Gemara rejects this: Isn’t it written with regard to the boundary of a city: “And you shall measure outside the city…two thousand cubits” (Numbers 35:5)? This indicates that the boundary of a city is considered outside the town and not part of the city itself.
אימא ואפילו בתחומה – הוי בתוך העיר והאי דכתיב ויהי בהיות יהושע ביריחו בתחומה הוה קאי.
תחומה אקרי חוץ לעיר דכתיב ומדותם מחוץ לעיר.
ומקשים: אימא [אמור] שאפילו הנמצא בתחומה של העיר נחשב כאילו הוא בעיר, ויהושע היה בתחום העיר יריחו ונחשב לו הדבר כאילו היה ביריחו עצמה! ודוחים: הא כתיב [הרי נאמר] בתחומה של עיר ״ומדתם מחוץ לעיר... אלפיים באמה״ (במדבר לה, ה), משמע שתחומה של העיר נחשב מחוץ לעיר, ולא כעיר עצמה.
The Gemara asks: Say that the legal status of one located even in the Shabbat boundary of a city is like that of one inside the town itself, and perhaps although Joshua was merely within the Shabbat boundary, the verse characterizes him as being in Jericho. The Gemara rejects this: Isn’t it written with regard to the boundary of a city: “And you shall measure outside the city…two thousand cubits” (Numbers 35:5)? This indicates that the boundary of a city is considered outside the town and not part of the city itself.
הכל
(9) הַנּוֹדֵר מִן הַבַּיִת אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא מִן הָאֲגַף וְלִפְנִים.: אֲבָל מִן הָאֲגַף וְלַחוּץ לֹא מֵתִיב רַב מָרִי {ויקרא י״ד:ל״ח} וְיָצָא הַכֹּהֵן מִן הַבַּיִת זיָכוֹל יֵלֵךְ לְבֵיתוֹ וְיַסְגִּיר ת״ל תַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא י״ד:ל״ח} אֶל פֶּתַח הַבָּיִת אִי אֶל פֶּתַח הַבָּיִת יָכוֹל יַעֲמוֹד תַּחַת הַמַּשְׁקוֹף וְיַסְגִּיר תַּלְמוּד לוֹמַר מִן הַבַּיִת עַד שֶׁיֵּצֵא מִן הַבַּיִת כּוּלּוֹ.
§ We learned in the mishna: For one who vows that a house is forbidden to him, it is prohibited to enter only from the doorstop and inward. The Gemara infers: However, from the doorstop outward, no, it is permitted to enter. Rav Mari raised an objection based on a verse written with regard to leprosy: “And the priest shall go out from the house to the entrance of the house, and he shall quarantine the house” (Leviticus 14:38). And the question was raised in the halakhic midrash: One might have thought that the priest may go to his house and quarantine the leprous house that he examined from there. Therefore, the verse states: “To the entrance of the house” (Leviticus 14:38). If he may go only to the entrance of the house, one might have thought that he may stand beneath the lintel and quarantine the house from there. Therefore, the verse states: “And the priest shall go out from the house,” indicating that he may not quarantine the house until he goes out from the entire house.
מן האגף ולפנים – מן סגירת הפתח ולפנים אגף כמו (יומא יח.) הגפת דלתות אבל מן האגף ולחוץ על עובי המפתן אינו אסור.
יכול ילך לביתו ויסגיר – ע״י שלוחו.
ת״ל אל פתח הבית – של מנוגע צריך לעמוד.
הכי גרסינן: על השקוף – על עובי המפתן.
עד שיצא מן השקוף – דעל השקוף איקרי בית.
יכול ילך לביתו ויסגור – ע״י שליח או על ידי חבל ארוך תלמוד לומר אל פתח הבית אי אל פתח הבית יכול יעמוד תחת המשקוף ויסגיר דליכא לקיומי בענין אחר שהרי צריך הוא לצאת מן הבית.
מטה שנקליטיה יוצאין ממנה ר״ל שני פסין גבוהין מאמצעיתה אחד מצד ראש המטה ואחד מצד מרגלותיה לפרוס עליהם את הכילה להגין מזבובים ומאבק התקרה הואיל ואי אפשר להפכה אין צריך לכפותה אלא זוקפה על צדה והוא שוכב על מטה אחרת כפויה או על גבי קרקע לדעת קצת וכבר ביארנו ענינים אלו באחרון של מועד קטן:
כבר ידעת שהכלים אין מקבלין טומאה עד שתגמר מלאכתן יראה מסוגיא זו שהמטה אם סירוגה מגבה גמר מלאכתה משנסתרגה שהרי אינה ראויה להחליקה בעור הדג ליפותה שהרי אין יפיה נראה הואיל ומכוסה היא בחבלים ואם כן מה שאמרו המטה והמכסה משישופם בעור הדג ר״ל שיחליק זרועות המטה בעוד הדג פירושה כשהיא מסורגת בי בזעי ר״ל בנקבים שבארוכות עצמן ר״ל שהחבלים עוברים בנקבים שבתוך אמצע הארוכות והם היו סתם מטות באותו זמן שהרי הקשו מזו למה שאמרו שסירוגה מגבה שאם כן שיפת עור הדג למה לי ותירצו הא והא ר״ל בין מטה בין דרגש סירוגה מתוכה אלא מטה אפוקי ועיולי בי בזעי ר״ל בנקבים שבארוכות עצמן דרגש עיולי ואפוקי באבקתא ר״ל לולאות הנקראות קרביטין כמו שביארנו ומכל מקום כל שנסתרגה מגבה יראה שזו היא גמר מלאכתה ומקבלת טומאה אף בלא שיפת עור הדג:
כשהכהן רואה את הנגע בבית ורואה שצריך להסגירו או להחליטו צריך שיצא הוא מן הבית שנאמר ויצא הכהן מן הבית ולא שילך לביתו ויחליט או יסגיר על ידי חבל ארוך או על ידי שליח שהרי כתיב אל פתח הבית וכן לא שיעמוד מן האיגוף ולחוץ ר״ל תחת המשקוף שהרי כתיב מן הבית כלומר שיצא מכל הבית אפילו מתחת המשקוף הא כיצד עומד בצד חיצון של משקוף ומסגיר או מחליט ואע״פ שלענין נדרים מן האגוף ולחוץ כלחוץ בזו החמירו מדכתיב ביה מן הבית עד שיצא מכל הבית ובדיעבד מיהא אם הלך לביתו או עמד תחת המשקוף והסגיר הסגרו הסגר שנאמר והסגיר את הבית מכל מקום וכל שכן בהחלט:
יכול ילך לביתו ויסגיר. על ידי חבל ארוך או על ידי שליח:
ת״ל אל פתח אי אל פתח הבית יכול יעמוד תחת המשקוף ויסגיר. דהיינו מן האגף ולחוץ אלמא קרינן ביה פתח הבית:
ילך לביתו ויסגיר – על ידי חבל ארוך.
ת״ל אל פתח הבית – דמשמע שצריך לעמוד על הפתח בשעת הסגר.
אי אל פתח הבית – כלומר אי כתביה לחודיה ולא כתב מן הבית, הוה אמינא שיעמוד על האסקופה תחת המשקוף ויסגיר, להכי איצטריך מן הבית ללמד שצריך לצאת חוץ לאסקופה שתחת המשקוף, ומדאצרכיה הכי אלמא כל שתחת המשקוף אע״פ שהוא מן האגף ולחוץ הוי בכלל בית.
ג שנינו במשנה: הנודר מן הבית אינו אסור אלא מן האגף ולפנים. ומדייקים: אבל מן האגף ולחוץ, כל שהוא מחוץ למקום הגפת הדלת — לא. מתיב [מקשה] רב מרי: נאמר בהלכות נגעים ״ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית״ (ויקרא יד, לח), ושאלו במדרש ההלכה: יכול ילך הכהן לביתו ויסגיר משם את הבית בתורת בית המנוגע בצרעת — תלמוד לומר: ״אל פתח הבית״ (ויקרא יד, לח). אי [אם] אל פתח הבית, יכול יעמוד תחת המשקוף ויסגיר — תלמוד לומר: ״ויצא הכהן מן הבית״, עד שיצא מן הבית כולו.
§ We learned in the mishna: For one who vows that a house is forbidden to him, it is prohibited to enter only from the doorstop and inward. The Gemara infers: However, from the doorstop outward, no, it is permitted to enter. Rav Mari raised an objection based on a verse written with regard to leprosy: “And the priest shall go out from the house to the entrance of the house, and he shall quarantine the house” (Leviticus 14:38). And the question was raised in the halakhic midrash: One might have thought that the priest may go to his house and quarantine the leprous house that he examined from there. Therefore, the verse states: “To the entrance of the house” (Leviticus 14:38). If he may go only to the entrance of the house, one might have thought that he may stand beneath the lintel and quarantine the house from there. Therefore, the verse states: “And the priest shall go out from the house,” indicating that he may not quarantine the house until he goes out from the entire house.
הכל
(10) הָא כֵּיצַד עוֹמֵד בְּצַד הַמַּשְׁקוֹף וְיַסְגִּיר וּמִנַּיִן שֶׁאִם הָלַךְ לְבֵיתוֹ וְהִסְגִּיר אוֹ שֶׁעָמַד תַּחַת הַשָּׁקוֹף וְהִסְגִּיר שֶׁהֶסְגֵּירוֹ מוּסְגָּר ת״ל תַּלְמוּד לוֹמַר {ויקרא י״ד:ל״ח} וְהִסְגִּיר אֶת הַבַּיִת מִכׇּל מָקוֹם שָׁאנֵי גַּבֵּי בַּיִת דִּכְתִיב מִן הַבַּיִת עַד שֶׁיֵּצֵא מִן הַבַּיִת כּוּלּוֹ.:
How so? Ab initio, the priest stands outside, alongside the door jamb, and quarantines the house. And from where is it derived that if he went to his house and quarantined the house, or stood beneath the lintel and quarantined the house, that his quarantine is an effective quarantine after the fact? The verse states: “And he shall quarantine the house” (Leviticus 14:38), which means in any case. Apparently, the legal status of the area beneath the lintel is identical to the status inside the house, even if it is beyond the doorstop. The Gemara answers: It is different with regard to a leprous house, as it is written: “And the priest shall go out from the house,” indicating that he cannot quarantine the house until he goes out from the entire house.
בצדי השקוף – מבחוץ מדקאמר עד שיצא מן הבית כולו אלמא דשקוף נמי הוי בית ואמאי הנודר מותר מן האגף ולחוץ.
שאני גבי בית וכו׳ – אבל גבי נדרים מותר מן האגף ולחוץ שקוף היינו אסקופה משקוף מה שעל הפתח.
שאני גבי בית – דכתיב מן הבית, עד שיצא מן הבית כולו, דכיון דכתב רחמנא מן הבית יתירא לרבויי יציאה אחרת אתא, והיינו שיצא מכל מה שתחת המשקוף. דהא אי לא כתיב מן הבית אלא ויצא הכהן אל פתח הבית, הוה אמינא דעומד תחת המשקוף ומסגיר אע״ג דכתיב ויצא, דמן האגף ולחוץ כלחוץ.
ומכאן לאותן שנשבעין לעמוד באוצטגיש1 בבית אחד, דמן האגף ולפנים מותרים, מן האגף ולחוץ אסורין.
1. ב׳הגהות ישנות׳ (דק״ס השלם ח״ט עמ׳ קנ״א) כתב: היינו לשון לעז, מחיצה שנעשית בקנים וכיוצא בהם להפסק בעלמא. בדפוסים חסר תיבת אוצטגיש, ובנמוקי יוסף הביא דברי הר״ן עם תיבה הנ״ל.
הא כיצד? עומד בחוץ בצד המשקוף ויסגיר. ומנין שאם הלך לביתו והסגיר, או שעמד תחת השקוף (המשקוף) והסגיר שהסגירו מוסגר בדיעבד — תלמוד לומר: ״והסגיר את הבית״ (ויקרא יד, לח), מכל מקום. משמע שגם מחוץ לדלת, כל זמן שהוא מתחת למשקוף — נחשב כנמצא בתוך הבית! ומשיבים: שאני [שונה] הדבר גבי בית המנוגע, דכתיב [שנאמר] בו: ״ויצא הכהן מן הבית״ וכוונתו עד שיצא מן הבית כולו.
How so? Ab initio, the priest stands outside, alongside the door jamb, and quarantines the house. And from where is it derived that if he went to his house and quarantined the house, or stood beneath the lintel and quarantined the house, that his quarantine is an effective quarantine after the fact? The verse states: “And he shall quarantine the house” (Leviticus 14:38), which means in any case. Apparently, the legal status of the area beneath the lintel is identical to the status inside the house, even if it is beyond the doorstop. The Gemara answers: It is different with regard to a leprous house, as it is written: “And the priest shall go out from the house,” indicating that he cannot quarantine the house until he goes out from the entire house.
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.