אגרת פירש״י בלא שרטוט, מכאן ראיה דפשיטא לן דבס״ת בעינן שרטוט דיליף לה מספר, ומ״מ נוכל לדחות דלגבי כתיבה בלא דקדוק מיירי כדפרש״י וכן נמי משמע דהא משמע לעיל דשרטוט דמזוזה הלכה למשה מסיני:
ומ״מ לא קשיא דרב מניומין היה אומר לפרש קבלתו שקבל מרב חמא דבעיא שרטוט דהלכה היא ולא אסיק אדעתי׳ טעמא דאתיא כתיבה כתיבה (דכתי׳ וכתב לה ספר כריתות) אי נמי משמע דלא גרסי׳ מס״ת דהנהו קראי לא על ס״ת אכתיב אלא גרסי׳ מספר, ומ״מ קשיא דבכל הספרים גרסינן מס״ת ועוד אי מגט או דכתיב זאת זכרון ילפינן מנא לן התם דבעינן שרטוט ודקדוק אבל אי מס״ת ילפינן פשיטא דבעינן דקדוק כדילפינן לעיל שאם יש בו טעיות יגנז או יתקן, אלא נראה דלעולם ילפינן מס״ת דאף על גב דלא מצינן כתיבה על ס״ת מ״מ מצינו כתיבה על ספר וא״כ נאמר מה כתיבה דהתם ספר אף כתיבה דמזוזה ספר וכיון דהויא בספר נוכל למילף לה מס״ת, וה״ה דנוכל לומר דספר כריתות ילפי׳ מס״ת אבל מ״מ יש לנו לומר יותר דמזוזה ילפי׳ מס״ת דהוא עיקר מדנילף מספר כריתות דלא ילפינן ליה אלא מס״ת, וא״ת וס״ת מנ״ל דבעינן דקדוק ושרטוט, וי״ל דהלכה היא, או נוכל לומר ולאוכוחי מדכתי׳ לקוח את ספר התורה הזה ונילף לקיח׳ לקיחה מולקחתם לכם דלולב דהוי לקיחה דלולב תמה הכא נמי לקיחה תמה שלא יהא חסר באותיותיו וחסר בתקונו דהיינו נמי שרטוט ואותיות יתרות, וא״ת א״כ נוכח ממזוזה עצמה דכתי׳ בה וכתבתם ונימא כתיבה תמה כדדריש לקמן ונימא שתהיה הכתיבה שלימה ולא שתהא חסרה באותיותיה, וי״ל דמ״מ לא ילפינן שרטוט, אי נמי וכתבתם כתיבה תמה לא בא לומר אלא שמה שכותב יהיה כתיבה כתקונו ממה שהוא כותב אבל לא בא לומר שלא תחסר באותיותיה, כנ״ל, ומ״מ מפי׳ רש״י דלעיל דפי׳ על ואפי׳ אות אחת מעכבת משום דכתי׳ וכתבתם כתיבה תמה ושלמה משמע דמוכתבתם ילפינן נמי חסרות, ומ״מ יתירות לא ילפינן דפסול מוכתבתם דאם אומר תמה הוא בלא חסרון ויתירות יליף מס״ת:
