מוראה ונוצה – נזרקין אצל מזבח (הפנימי) ונבלעין במקומן כדאמרי׳ במס׳ יומא בפ׳ קמא (דף כא.).
(1) 
מוּרְאָה וְנוֹצָה.
מוּרְאָה וְנוֹצָה.the crop and feathers, which are thrown on the ground next to the altar and are not burned.
הכל
(2) וְהָאִיכָּא נְסָכִים לַשִּׁיתִין אָזְלִי.
The Gemara asks: But aren’t there wine libations, which are poured entirely onto the altar? The Gemara answers that the wine is not actually poured onto the altar; it is poured into ducts on the side of the altar and goes down to the drainpipes.
1 לשיתים אזלי. ובעינן מידי דליהוי קרב על המזבח ממש. והא דאמרן בפירקין דלעיל מביא יין ומזלפו על גבי המזבח שמואל אמרה:
1. ע״כ שייך לדף קו ע״ב
ושואלים: והאיכא [והרי יש] יין הנסכים שניתנים כולם על המזבח! ומשיבים: אין הם קרבים ממש על המזבח, אלא ניתנים לספלים שעל המזבח, ומשם לשיתין (החללים שמתחת למזבח) הם אזלי [הולכים].
The Gemara asks: But aren’t there wine libations, which are poured entirely onto the altar? The Gemara answers that the wine is not actually poured onto the altar; it is poured into ducts on the side of the altar and goes down to the drainpipes.
הכל
(3) וְהָאִיכָּא מִנְחַת נְסָכִים כֵּיוָן דְּאִיכָּא מִנְחָה דְּאָכְלִי כֹּהֲנִים מִינַּהּ לָא פְּסִיקָא לֵיהּ.:
The Gemara asks: But isn’t there a meal offering brought with libations, which is entirely burned on the altar? The Gemara answers that when one says: It is incumbent upon me to bring to the altar, his intent is clearly to bring a type of offering that is only sacrificed on the altar. A meal offering brought with libations is a type of meal offering. Therefore, since there are other types of a meal offering from which the priests eat, after a handful has been removed from it and burned, a meal offering brought with libations is not a clear example of an offering that is sacrificed on the altar in its entirety, and certainly was not his intent. Therefore, his intent must have been to bring frankincense.
מנחת נסכים – דאותה מנחה כולה כליל:
כיון דאיכא שאר מנחות דאכלי כהנים מינייהו השירים:
הלכך לא פסיקא ליה – לא פסיק ואמר מנחת נסכים דלא אמר שום מידי דאיכא באותה מין שנאכל לכהנים ולהכי ליכא לספוקא במנחת נסכים:
ועוד שואלים: והאיכא [והרי יש] מנחת נסכים, שכולה נשרפת על עצי המערכה שבמזבח! ומשיבים: כשאומר בלשון סתומה ״הרי עלי למזבח״, ניכר מתוך דבריו שהתכוון לדבר שעניינו ברור שהוא למזבח בלבד. ואולם מנחת נסכים, מאחר והיא מכלל המנחות, אם כן כיון דאיכא [שיש] מנחה אחרת שאינה עולה כולה על המזבח, היא מנחת נדבה, דאכלי [שאוכלים] כהנים מינה [ממנה] (לאחר שהוקטר קומץ ממנה) — שוב לא פסיקא ליה [אין זה פסוק לו, ברור] שעולה כולה למזבח, ובודאי לא התכוין אלא ללבונה.
The Gemara asks: But isn’t there a meal offering brought with libations, which is entirely burned on the altar? The Gemara answers that when one says: It is incumbent upon me to bring to the altar, his intent is clearly to bring a type of offering that is only sacrificed on the altar. A meal offering brought with libations is a type of meal offering. Therefore, since there are other types of a meal offering from which the priests eat, after a handful has been removed from it and burned, a meal offering brought with libations is not a clear example of an offering that is sacrificed on the altar in its entirety, and certainly was not his intent. Therefore, his intent must have been to bring frankincense.
הכל
(4) הֲרֵי עָלַי זָהָב לֹא יִפְחוֹת מִדִּינַר זָהָב.: וְדִלְמָא אנְסָכָא אָמַר ר׳ רַבִּי אֶלְעָזָר ב דְּאָמַר מַטְבֵּעַ וְדִלְמָא פְּרִיטֵי אָמַר רַב פָּפָּא פְּרִיטֵי דְּדַהֲבָא לָא עָבְדִי אִינָשֵׁי.:
§ The mishna teaches that one who says: It is incumbent upon me to donate gold to the Temple treasury, must donate no less than a gold dinar. The Gemara challenges: But perhaps his intention in using the word gold is not to a coin at all, but to a small piece [naskha] of gold. Rabbi Elazar said: The case of the baraita is where he said the word coin. The Gemara challenges further: But perhaps his intention is not to a dinar, but to smaller coins, such as perutot. Rav Pappa said: People do not make perutot of gold. Therefore, it is unlikely that this was his intent.
ודילמא נסכא – נראה דנסכא פחות מדינר דמטפי לא קשיא ליה דאזלינן בתר הפחות כדקאמר (מנחות דף קד:) הרי עלי עשרונות יביא שנים אבל טפי לא הרי עלי עולה יביא תור או בן יונה וכן כולם ובפ׳ בתרא דכתובות (כתובות קי:) ובבבא בתרא (דף קסה:) אמר כתוב בו כסף מגביהו דינר ופריך ואימא נסכא ובכל דוכתא קיי״ל דיד בעל השטר על התחתונה ובמס׳ שקלים (דף יא) אמרינן הרי עלי זהב יביא דינר זהב אמר ר׳ אלעזר והוא שהזכיר צורה אבל לא הזכיר צורה מביא אפילו צינורא משמע דצינורא פחותה מדינר והיינו נסכא כדי לעשות צינורא וקשיא מהא דאמרי׳ בהגוזל בתרא (ב״ק דף צו:) נסכא ועבדינהו זוזי משמע דזוזא פחות מנסכא וי״ל דהתם בזוזי פשיטי דהוא שמיני שבצורי ואע״ג דנקט זוזי סתם הכי נמי תנן בפ׳ אע״פ (כתובות דף סה:) כלים של חמשים זוז ומפרש בגמ׳ חמשין זוזי פשיטי ובפרק הישן (סוכה דף כב:) אמר כזוזא מלעיל כאיסתירא מלתחת וקים לן איסתירא פלגא דזוזא אלא ההוא זוזא הוא זוזי פשיטי דארבע מנייהו קיימי באיסתירא באתרא דלא סגי פריטי דכספא הכא ובגט פשוט (ב״ב קסה:) משני הכי ותימה דבפ׳ בתרא דכתובות (כתובות קי:) אמרי׳ פריטי דכספא לא עבדי אינשי ועוד קשיא דבגט פשוט (ב״ב שם.) אמרי׳ מגביהו דינר ובכתובות (דף קי:) קתני מגביהו לוה כל מה שירצה וי״ל דפריטי דהכא ובגט פשוט לאו דווקא והכי פריך ואימא פריטי כלומר פונדיונים או מעות איסרים כי התם בכתובות ומשני באתרא דלא סגי ובכתובו׳ פריך ואימא פרוטות ממש ואע״ג דקתני מגביהו לוה כל מה שירצה לא משמע ליה שיוכל להגבותו פרוטות מדלא קתני מגביהו פרוטות שהוא הגרוע שבכל המטבעות.
א שנינו במשנתנו שהאומר ״הרי עלי זהב״ לא יפחות מדינר זהב. ושואלים: מנין לנו שכוונתו היתה למטבע זהב, דלמא [שמא] היתה כוונתו לנסכא [נתך] זהב, פיסת מתכת, ויביא מתכת זהב השווה פחות מדינר זהב! אמר ר׳ אלעזר: משנתנו מדברת כשאמר הנודר במפורש ״הרי עלי מטבע זהב״. ושואלים: אף באופן זה, מדוע עליו להביא דינר זהב, ודלמא [ושמא] לא היתה כוונתו אלא להביא פריטי [פרוטות] זהב! אמר רב פפא: פריטי דדהבא [פרוטות של זהב] לא עבדי אינשי [לא עושים אנשים], ולכן ודאי לא זו היתה כוונת הנודר.
§ The mishna teaches that one who says: It is incumbent upon me to donate gold to the Temple treasury, must donate no less than a gold dinar. The Gemara challenges: But perhaps his intention in using the word gold is not to a coin at all, but to a small piece [naskha] of gold. Rabbi Elazar said: The case of the baraita is where he said the word coin. The Gemara challenges further: But perhaps his intention is not to a dinar, but to smaller coins, such as perutot. Rav Pappa said: People do not make perutot of gold. Therefore, it is unlikely that this was his intent.
הכל
(5) כֶּסֶף לֹא יִפְחוֹת מִדִּינָר.: וְדִלְמָא גנְסָכָא א״ר אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר ד דְּאָמַר מַטְבֵּעַ וְדִלְמָא פְּרִיטֵי אָמַר רַב שֵׁשֶׁת בְּאַתְרָא דְּלָא סָגוּ פְּרִיטֵי דְכַסְפָּא.:
§ The mishna teaches that one who says: It is incumbent upon me to donate silver to the Temple maintenance, must donate no less than the value of a silver dinar. The Gemara challenges: But perhaps his intention in using the word silver is not to a coin at all, but to a small piece of silver. Rabbi Elazar said: The case of the baraita is where he said the word coin. The Gemara challenges further: But perhaps his intention is not to a dinar, but to smaller coins, such as perutot. Rav Pappa said: The halakha of the baraita is stated with regard to a place where silver perutot do not circulate.
ב עוד שנינו במשנתנו שהאומר ״הרי עלי כסף״ — לא יפחות מדינר כסף. ושואלים: מנין לנו שכוונתו היתה למטבע כסף, דלמא [שמא] היתה כוונתו לנסכא [נתך] כסף, ויביא כסף השווה אף פחות מדינר כסף! אמר ר׳ אלעזר: משנתנו מדברת כשאמר הנודר במפורש ״הרי עלי מטבע כסף״. ושואלים: אף באופן זה, מדוע עליו להביא דינר כסף, ודלמא [ושמא] לא היתה כוונתו אלא להביא פריטי [פרוטות] כסף! אמר רב ששת: משנתנו מדברת באתרא [במקום] שבו לא סגו פריטי דכספא [לא מהלכות, מתקבלות בשוק, פרוטות של כסף].
§ The mishna teaches that one who says: It is incumbent upon me to donate silver to the Temple maintenance, must donate no less than the value of a silver dinar. The Gemara challenges: But perhaps his intention in using the word silver is not to a coin at all, but to a small piece of silver. Rabbi Elazar said: The case of the baraita is where he said the word coin. The Gemara challenges further: But perhaps his intention is not to a dinar, but to smaller coins, such as perutot. Rav Pappa said: The halakha of the baraita is stated with regard to a place where silver perutot do not circulate.
הכל
(6) נְחוֹשֶׁת לֹא יִפְחוֹת מִמָּעָה כֶּסֶף.: תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר לֹא יִפְחוֹת מִצִּינּוֹרָא קְטַנָּה שֶׁל נְחֹשֶׁת לְמַאי חַזְיָא אָמַר אַבָּיֵי שֶׁמְּחַטְּטִין בָּהּ פְּתִילוֹת וּמְקַנְּחִין בָּהּ נֵרוֹת.:
§ The mishna teaches that one who says: It is incumbent upon me to donate copper to the Temple maintenance, must donate no less than the value of a silver ma’a. It is taught in a baraita that Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: He must donate no less than the amount needed to forge a small copper hook. The Gemara asks: For what use is that suitable in the Temple? Abaye said: They scrape the wicks from the Candelabrum with it and clean the lamps of the Candelabrum with it.
צינורא פלך של נחשת שראשו כפוף ועשוי לשוות בו זהב:
מוחטין – מקנה הדשן של פתילה כשהוא עמום:
ומקנחין בו נרות כשהשמן והפתילה כולה כלה:
מצינורא קטנה – מזלג קטן.
מחטטין – מפילין ראש הפתילה כשהוא שרוף ובלעז ממוקי״ר.
ומקנחין בה נרות – של מנורה מאפרה שבתוכה.
שמוחטין בה את הפתילות לאו של מנורה דמלקחיים אית להן אלא [של] שאר נרות שהיו במקדש כדתנן בתמיד (דף ל) ובפ״ק דסנהדרין (דף יד:) דאמרי׳ אפי׳ צינורא קטנה של הקדש צריכה עשרה בני אדם לפדותה לא כמו שפי׳ שם בקונטרס שטווין בה זהב אלא כי הכא שמוחטין בה את הפתילות אשכחן צינורא כדתנן (כלים פ״ט מ״ו) כוש שבלע את הצינורא.
ג עוד שנינו במשנתנו שהאומר ״הרי עלי נחושת״ — לא יפחות מנחושת בערך מעה כסף. ובענין זה תניא [שנויה ברייתא], ר׳ אליעזר בן יעקב אומר: לא יפחות בכמות הנחושת שיביא מזו שניתן לעשות ממנה צינורא (כעין מזלג) קטנה של נחשת. ושואלים: למאי חזיא [למה, לאיזו עבודה במקדש, ראויה] הצינורא? אמר אביי: שמחטטין (מוציאים) בה (באמצעותה) את הפתילות הישנות שבמנורה, המוחלפות בחדשות, ומקנחין בה את האפר הנתון בנרות (מיכלי השמן והפתילה) שבמנורה.
§ The mishna teaches that one who says: It is incumbent upon me to donate copper to the Temple maintenance, must donate no less than the value of a silver ma’a. It is taught in a baraita that Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: He must donate no less than the amount needed to forge a small copper hook. The Gemara asks: For what use is that suitable in the Temple? Abaye said: They scrape the wicks from the Candelabrum with it and clean the lamps of the Candelabrum with it.
הכל
(7) בַּרְזֶל תַּנְיָא אֲחֵרִים אוֹמְרִים לֹא יִפְחוֹת מִכָּלְיָה עוֹרֵב וְכַמָּה אָמַר רַב יוֹסֵף אַמָּה עַל אַמָּה.
The mishna discusses pledges of gold, silver, and copper. What is the halakha if one says: It is incumbent upon me to donate iron? It is taught in a baraita that others say: He must donate no less than the amount that can be made into a base and spike designed to eliminate the ravens [mikkalya orev]. The Gemara asks: And how much is that? Rav Yosef said: One cubit in width by one cubit in length.
מכולי עורב – לוח של ברזל שהוא אמה על אמה ומלא כולו מסמרין ומשימין אותו בראש גג המקדש והגג משופע למעלה כעין כובע ושם בראשו היה עושה כליא עורב שמכלה העורב שלא ינוח שם שלא יטנף הגג:
ערך כל
כל – א(מדות פרק ד) ואמה כלה עורב (שבת צט: מנחות קז.) תניא האומר הרי עלי ברזל אחרים אומרים לא יפחות מאמה על אמה למאי חזי אמר רב יוסף לכלה עורב. (שבת נז) לא בכבול מאי איצטמא א״ר אבהו בזייני מאי בזייני אמר אביי כליא פרוחי. ס״א כליא דידבי. פי׳ איצטמי היא ביזייני כלומר חוטין הרבה ממיני צבעונין ותולין אותן בפני הכלה שלא יצערוה הזבובים שמתביישת להסיר הזבובים מעליה וחולק זה בפניה ונקראת כליא דידבי והוא כגון אותו ששנינו אמה כלה עורב לפי שבמקדש ראשון שהיתה קדושתו בכל הקהל והיתה השכינה שרויה בו לא היו עופות פורחות עליו אבל במקדש שרי פחדו שמא אין קדושתו כקדוש׳ הראשון ושמא יפרחו העופות על המקדש וישליכו שם דבר טומאה וע״י צורה להפריח העופות מגג ההיכל וקראו אותה כלה עורב כלומר זו מונעת העורבים מלפרות על גג ההיכל וזו צידה כדרך שעושין עכשיו שומרי הזרעים (בבא בתרא ה) אמר ליה עיזא בעלמא לאו אכלויי מכלינא בה (קידושין פב) אביי מכלי להו מכולה דברא (נדה יז) אביי כלי דודבי רב פפא כלי פרוחי פי׳ מגרש העופות ומגרש הזבובים (א״ב מלשון לא תכלא רחמיך ממני).
א. [פערמיידען.]
כליה עורב – פירש בקונטרס מסמרות חדין תוחבין בראש גג ההיכל לכלות העורבים שלא ישבו עליו ובמקום אחר פירש כמין טבלא חדה זקופה על צידה וחדודה לחתוך כמו סכין ובערוך ערך כל פי׳ שעשו צורה להבריח בה העופות מגג ההיכל כדרך שעושין עכשיו שומרי זרעים וקראו אותה כליה עורב ועוד פירש בערוך מקדש ראשון ששכינה שרוייה בו לא היו צריכין כליה עורב שלא היו עופות פורחין עליו אבל במקדש שני שלא היתה קדושתו כקדושת ראשון הוצרכו לכליה עורב ובפ׳ שני דמועד קטן (מועד קטן ט.) לא משמע כן גבי בית שעשה שלמה דאכלו ביוה״כ דקאמר איבעי לשיורי בבנין פורתא ומשני שיורי בנין לא משיירי איבעי ליה לשיורי באמת כליה עורב משמע שהיה שם כליה עורב ושמא תחלה עשה כליה עורב שלא היה יודע אחרי כן כשראה קדושתו שמטו.
ד במשנתנו נידונו דיניהם של הנודבים ממיני המתכת: זהב, כסף ונחושת. ולא נידון בה דינו של האומר ״הרי עלי להביא ברזל״. ובענין זה, תניא [שנויה ברייתא], אחרים אומרים: לא יפחות בהבאת נדרו מכמות כזו של ברזל, שניתן לעשות ממנה כליה עורב, שבגג ההיכל. ושואלים: כמה הוא שיעורו של כליה עורב? אמר רב יוסף: אמה על אמה.
The mishna discusses pledges of gold, silver, and copper. What is the halakha if one says: It is incumbent upon me to donate iron? It is taught in a baraita that others say: He must donate no less than the amount that can be made into a base and spike designed to eliminate the ravens [mikkalya orev]. The Gemara asks: And how much is that? Rav Yosef said: One cubit in width by one cubit in length.
הכל
(8) אִיכָּא דְאָמְרִי הלֹא יִפְחוֹת מֵאַמָּה עַל אַמָּה לְמַאי חַזְיָא אָמַר רַב יוֹסֵף ו לְכָלְיָה עוֹרֵב.:
There are those who say another version of this baraita and the subsequent explanation: One who pledges to donate iron must donate no less than one cubit in width by one cubit in length. The Gemara asks: For what is this amount of iron suitable? Rav Yosef said: It is suitable for a base and spike designed to eliminate the ravens.
איכא דאמרי [יש שאומרים] את מהלך הדברים שהובאו עתה, באופן שונה: שבברייתא שנו כי אחרים אומרים שהנודר ברזל לא יפחות מאמה על אמה של ברזל. ועל כך נשאלה השאלה: למאי חזיא [למה, לאיזה שימוש במקדש, ראויה] היא כמות זו של ברזל? ועל כך אמר רב יוסף: לעשות ממנה כליה עורב.
There are those who say another version of this baraita and the subsequent explanation: One who pledges to donate iron must donate no less than one cubit in width by one cubit in length. The Gemara asks: For what is this amount of iron suitable? Rav Yosef said: It is suitable for a base and spike designed to eliminate the ravens.
הכל
(9) מתני׳ מַתְנִיתִין : זהֲרֵי עָלַי יַיִן לֹא יִפְחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה לוּגִּין שֶׁמֶן לֹא יִפְחוֹת מִלּוֹג רַבִּי אוֹמֵר שְׁלֹשָׁה לוּגִּין.
MISHNA: One who says: It is incumbent upon me to bring a libation of wine, must bring no less than three log, as that is the minimum amount of wine brought as a libation accompanying an animal offering. One who says: It is incumbent upon me to bring oil, must bring no less than a log, as the smallest meal offering includes one log of oil. Rabbi Yehuda HaNasi says: He must bring no less than three log, as that is the amount of oil in the meal offering that accompanies the sacrifice of a lamb, which is the smallest amount in any of the meal offerings that accompany the sacrifice of an animal.
מתני׳ הרי עלי יין – לנסכים לא יפחות משלשה לוגין שהן פחותין שבנסכים.
שמן לא יפחות מן הלוג – דחזי למנחת נדבה ואע״ג דהוא מתכוין להקריבו בפני עצמו כנסכים והך סתמא כר׳ טרפון דאמר בפירקין דלעיל (דף קד.) אף מתנדבין שמן.
ה משנה נדר ואמר ״הרי עלי להביא יין לנסכים״, ולא פירש כמה יין — לא יפחות משלשה לוגין של יין, שהוא השיעור הפחות שבנסכי יין, שיעור נסכי הכבש. אמר ״הרי עלי להביא שמן״ — לא יפחות מלוג אחד של שמן, שהרי המנחה המועטה ביותר, מנחה של עשרון סולת, חייבת בלוג שמן. רבי אומר: יביא שלשה לוגין של שמן, כשיעור השמן הבא במנחת נסכים של כבש, שהוא השיעור הקטן ביותר שבמנחות הנסכים.
MISHNA: One who says: It is incumbent upon me to bring a libation of wine, must bring no less than three log, as that is the minimum amount of wine brought as a libation accompanying an animal offering. One who says: It is incumbent upon me to bring oil, must bring no less than a log, as the smallest meal offering includes one log of oil. Rabbi Yehuda HaNasi says: He must bring no less than three log, as that is the amount of oil in the meal offering that accompanies the sacrifice of a lamb, which is the smallest amount in any of the meal offerings that accompany the sacrifice of an animal.
הכל
(10) חפֵּירַשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה פֵּירַשְׁתִּי יָבִיא כְּיוֹם מְרוּבֶּה.:
One who says: I specified how many log I vowed to bring but I do not know what amount I specified, must bring an amount of oil equivalent to the amount brought on the day that the largest amount of oil is sacrificed in the Temple.
פירשתי ואיני יודע מה פירשתי או יין או שמן ואיני יודע נמי כמה לוגין:
כיום מרובה – מכל אחד ואחד משמן ומיין. מפרש בגמ׳ האי כיום מרובה:
האומר ״נדרתי (יין או שמן), ופירשתי כמה לוגים אני נודר, ושכחתי כמה לוגים אמרתי, ועתה איני יודע מה פירשתי״ — יביא כמספר הלוגים המובאים ביום המרובה ביותר במספר הלוגים המובאים בו למקדש.
One who says: I specified how many log I vowed to bring but I do not know what amount I specified, must bring an amount of oil equivalent to the amount brought on the day that the largest amount of oil is sacrificed in the Temple.
הכל
(11) גמ׳ גְּמָרָא : ת״ר תָּנוּ רַבָּנַן {במדבר ט״ו:י״ג} אֶזְרָח מְלַמֵּד שֶׁמִּתְנַדְּבִין יַיִן וְכַמָּה שְׁלֹשָׁה לוּגִּין.
GEMARA: The Torah states with regard to libations: “All that are native born shall do these things in this manner, in presenting an offering made by fire, of a pleasing aroma to the Lord” (Numbers 15:13). As this verse is superfluous, the various terms in it are used to derive halakhot. The term “native born” teaches that one may pledge libations independently, even when they are not sacrificed together with an offering. And how much is the minimum size that is offered? Three log, which is the smallest measurement of a libation in the Torah and is offered with a lamb.
אזרח – יעשה ככה דכתיב בסוף פרשת נסכים אחר דפירש כולהו נסכים:
מלמד שמתנדבין יין לחוד – ולהכי ילפינן מיניה יין ולא שמן דבההיא פרשת נסכים משתעי בנסכים דיין לחוד בלא שום מנחה. אבל בשמן לחוד בלא מנחה לא משתעי כלל:
גמ׳ אזרח – בפרשת נסכים כתיב (במדבר טו) כל האזרח יעשה ככה וגו׳ קרא יתירא הוא.
שלשה לוגין – דבציר מהכי לא חזו.
ו גמרא שנינו במשנתנו כי הנודר להביא יין מביא לפחות שלושה לוגים יין. ובענין זה תנו רבנן [שנו חכמים] בברייתא מה שנאמר בפרשת הנסכים ״כל האזרח יעשה ככה להקריב אשה ריח ניחוח לה׳ ״ (במדבר טו, יג) — מלמד שמתנדבין יין לנסכים לעצמם, ולא רק כבאים עם קרבן. וכמה הוא שיעור היין לנסכים אותו מתנדבים? שלשה לוגין, כשיעור הנמוך ביותר של נסכי הקרבנות (של נסכי הכבשים).
GEMARA: The Torah states with regard to libations: “All that are native born shall do these things in this manner, in presenting an offering made by fire, of a pleasing aroma to the Lord” (Numbers 15:13). As this verse is superfluous, the various terms in it are used to derive halakhot. The term “native born” teaches that one may pledge libations independently, even when they are not sacrificed together with an offering. And how much is the minimum size that is offered? Three log, which is the smallest measurement of a libation in the Torah and is offered with a lamb.
הכל
(12) וּמִנַּיִן שֶׁאִם רָצָה לְהוֹסִיף יוֹסִיף תַּלְמוּד לוֹמַר יִהְיֶה יָכוֹל יִפְחוֹת תַּלְמוּד לוֹמַר כָּכָה.:
And from where is it derived that if one desires to add to this amount, he may add to it? The verse states with regard to libations associated with the additional offerings for the New Moon: “And their libations: Half a hin of wine shall be for the bull, and the third part of a hin for the ram, and the fourth part of a hin for the lamb (Numbers 28:14). From the superfluous “shall be” one may understand that there are other amounts of wine that may be brought as independent libations. One might have thought that he can decrease the amount of wine in a libation to less than three log. Therefore, the verse states: “All that are native born shall do these things, in this manner” (Numbers 15:13), i.e., one may not bring less than three log of wine.
ומנין לנו שאם רצה להוסיף בנדבתו על שיעור זה, שיוסיף? תלמוד לומר עוד בדין הנסכים ״ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישית ההין לאיל ורביעית ההין לכבש יין...״ (שם כח, יד), ובאה לשון הריבוי ״יהיה״ להורות שיהיו נסכים נוספים הבאים לעצמם יותר על השיעור הרגיל. ודנים עוד בברייתא: יכול יהא הדין שיפחות בנדבת הנסכים אף משלושה לוגים יין? תלמוד לומר ״כל האזרח יעשה ככה״, להדגשה: דווקא כך, שלושה לוגים יין, ולא פחות.
And from where is it derived that if one desires to add to this amount, he may add to it? The verse states with regard to libations associated with the additional offerings for the New Moon: “And their libations: Half a hin of wine shall be for the bull, and the third part of a hin for the ram, and the fourth part of a hin for the lamb (Numbers 28:14). From the superfluous “shall be” one may understand that there are other amounts of wine that may be brought as independent libations. One might have thought that he can decrease the amount of wine in a libation to less than three log. Therefore, the verse states: “All that are native born shall do these things, in this manner” (Numbers 15:13), i.e., one may not bring less than three log of wine.
הכל
(13) שֶׁמֶן לֹא יִפְחוֹת מִן הַלּוֹג רַבִּי אוֹמֵר שְׁלֹשָׁה לוּגִּין.: בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי.
The mishna teaches that if one said: It is incumbent upon me to bring oil, he must bring no less than a log, as the smallest meal offering includes a log of oil. Rabbi Yehuda HaNasi says: He must bring no less than three log. The Gemara asks: With regard to what principle do they disagree?
ז עוד שנינו במשנתנו כי הנודב להביא שמן סתם — לדעת חכמים הרי זה לא יפחות מן הלוג, שהוא כשיעור שמן במנחת הנדבה המועטה ביותר, ואילו רבי אומר כי יביא שלשה לוגין, שהוא השיעור הפחות שבנסכים. ומבררים: במאי קא מיפלגי [במה, באיזה יסוד הם חלוקים]?
The mishna teaches that if one said: It is incumbent upon me to bring oil, he must bring no less than a log, as the smallest meal offering includes a log of oil. Rabbi Yehuda HaNasi says: He must bring no less than three log. The Gemara asks: With regard to what principle do they disagree?
הכל
(14) אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא בְּדוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ בְּדוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵים בְּאַתְרַהּ קָא מִיפַּלְגִי.
The Sages said before Rav Pappa: The Rabbis and Rabbi Yehuda HaNasi disagree with regard to the proper method of logical derivation when deriving the halakha with regard to one matter from the halakha with regard to another matter. One opinion holds that the proper method is to infer from it, and again from it, i.e., equate the two cases in all aspects, while the other holds that the comparison extends only to one specific issue derived from the primary case, in accordance with the principle: Infer from it but interpret the halakha according to its own place, i.e., in all other aspects the cases are not equated.
אמרוה רבנן קמיה [חכמים לפני] רב פפא: חכמים ורבי חולקים בדרכי הלימוד בגזירה שווה. האם למדים באופן שיש לדון מינה ומינה [ללמוד ממנה וממנה], כלומר, מכל פרטי הדבר המלמד לעניינו של הדבר הלמד. או באופן שיש לדון מינה ואוקים באתרה [ללמוד ממנה לענין הפרט בו נגזרה הגזירה, והעמד את הדבר הלמד בשאר פרטיו במקומה] קא מיפלגי [הם חלוקים], ומפרטים לענייננו:
The Sages said before Rav Pappa: The Rabbis and Rabbi Yehuda HaNasi disagree with regard to the proper method of logical derivation when deriving the halakha with regard to one matter from the halakha with regard to another matter. One opinion holds that the proper method is to infer from it, and again from it, i.e., equate the two cases in all aspects, while the other holds that the comparison extends only to one specific issue derived from the primary case, in accordance with the principle: Infer from it but interpret the halakha according to its own place, i.e., in all other aspects the cases are not equated.
הכל
(15) רַבָּנַן סָבְרִי דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ מָה מִנְחָה מִתְנַדְּבִין אַף שֶׁמֶן נָמֵי מִתְנַדְּבִין וּמִינַּהּ מָה מִנְחָה בְּלוֹג אַף שֶׁמֶן בְּלוֹג.
The Sages explained: The Rabbis hold by the principle: Infer from it, and again from it. The Gemara explains the application of this principle: Just as a meal offering is contributed, so too oil is contributed, as inferred from the verse addressing the meal offering. And again one infers from this source: Just as a meal offering requires a log of oil, so too here, an offering of oil alone must be a log of oil.
שמן סתם דון מינה דמנחה מה מנחה שמתנדבין אותה בפני עצמה בלא זבח אף שמן נמי מתנדב בפני עצמו בלא שום מנחה:
מה מנחה בלוג – דמנחה סגי לה בחד לוג שמן. שמן הבא בפ״ע נמי סגי בלוג:
דון מינה – דשמן דבא נדבה גמרינן ממנחת נדבה כדאמר לקמן קרבן מלמד שמתנדבין שמן וההוא גבי מנחת נדבה כתיב (ויקרא ב) כי תקריב קרבן מנחה.
רבנן סברי [חכמים סבורים] כגישה העקרונית האומרת דון מינה ומינה [למד ממנה וממנה], ולכך בענייננו גם כן נאמר כי נלמדים דין נסכי השמן הבאים לעצמם מדין השמן הבא עם מנחת נדבה: מה מנחה ובה שמן — מתנדבין, אף שמן לעצמו — נמי [גם כן] מתנדבין. ומינה [וממנה] תוסיף ותלמד, מה מנחה — שיעורה בלוג, אף שמן לעצמו — שיעורו בלוג.
The Sages explained: The Rabbis hold by the principle: Infer from it, and again from it. The Gemara explains the application of this principle: Just as a meal offering is contributed, so too oil is contributed, as inferred from the verse addressing the meal offering. And again one infers from this source: Just as a meal offering requires a log of oil, so too here, an offering of oil alone must be a log of oil.
הכל
(16) וְרַבִּי סָבַר דּוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ מָה מִנְחָה מִתְנַדְּבִין אַף שֶׁמֶן נָמֵי מִתְנַדְּבִין וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ כִּנְסָכִים מָה נְסָכִים שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין אַף שֶׁמֶן נָמֵי שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין.
And Rabbi Yehuda HaNasi holds that the proper method is to infer from it but interpret the halakha according to its own place: Just as a meal offering is contributed, so too oil is contributed. But with regard to all other aspects of this halakha, interpret the halakha according to its own place, and its status is like that of libations, which are similar to oil in that they are also poured onto the altar: Just as one contributes libations of three log, so too when one contributes oil, one contributes three log.
ואילו רבי סבר [סבור] כגישה העקרונית האומרת דון מינה ואוקי באתרה [למד ממנה ואולם העמד במקומה], ולכך בענייננו נאמר: מה מנחה ובה שמן — מתנדבין, אף שמן לעצמו — נמי [גם כן] מתנדבין. ואולם באשר לשיעור נדבת השמן, אוקי באתרה [העמד אותה במקומה] שיהא דינה כנסכים, מה שיעורם של נסכים — אינו פחות משלשת לוגין, אף שיעור נדבת שמן נמי [גם כן] — הריהו שלשת לוגין.
And Rabbi Yehuda HaNasi holds that the proper method is to infer from it but interpret the halakha according to its own place: Just as a meal offering is contributed, so too oil is contributed. But with regard to all other aspects of this halakha, interpret the halakha according to its own place, and its status is like that of libations, which are similar to oil in that they are also poured onto the altar: Just as one contributes libations of three log, so too when one contributes oil, one contributes three log.
הכל
(17) אֲמַר לְהוּ רַב פָּפָּא אִי מִמִּנְחָה גָּמַר לַהּ רַבִּי דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ אֶלָּא רַבִּי מֵאֶזְרָח גְּמִיר לַהּ.
Rav Pappa said to the Sages who suggested this interpretation: If Rabbi Yehuda HaNasi derived the source of the gift offering of oil from the verse addressing the meal offering, he would not disagree with the Rabbis, as everyone employs the principle of: Infer from it, and again from it. Rather, Rabbi Yehuda HaNasi derives the gift offering of oil from a verse concerning libations: “All that are native born shall do these things in this manner, in presenting an offering made by fire” (Numbers 15:13). Rabbi Yehuda HaNasi derives from here that just as one may contribute wine libations, so too one may contribute oil. Therefore, Rabbi Yehuda HaNasi compares oil to wine libations: Just as one contributes libations of three log, so too one contributes three log of oil.
בנסכים דשמן דומיא בנסכים דיין:
אלא ר׳ דאמר ג׳ לוגין מאזרח גמר לה מיין דקא מייתינן ליה מאזרח מהתם גמר ר׳ דכי היכי דמתנדבין יין הכי נמי שמן וכי היכי דיין ג׳ לוגין אף שמן ג׳ לוגין:
מאזרח גמר לה – כי היכי דגמרינן לעיל יין הכי נמי גמר רבי אזרח מלמד שמתנדבין שמן ודון מינה כל הנסכים שלשה לוגין.
אמר להו [להם] רב פפא לחכמים שהציעו לפניו להסביר כך את מחלוקת חכמים ורבי: אי [אם] ממנחה גמר לה [היה לומד אותה] רבי, את דין נדבת שמן לעצמו — דכולי עלמא [כולם, הן חכמים ואף רבי] לא פליגי [לא היו חלוקים] בדין, ולדעת הכל שיטת הלימוד היא דון מינה ומינה [למד ממנה וממנה]. אלא הסבר המחלוקת הוא שונה: רבי את דין נדבת שמן לעצמו אינו למד ממנחה, אלא מהכתוב ״אזרח״ האמור בפרשת נסכים (״כל האזרח יעשה ככה״) גמיר לה [לומד אותה]. ומעתה, כשם שאין הנסכים באים בפחות משלושה לוגים, אף נדבת שמן הריהי בת שלושה לוגים.
Rav Pappa said to the Sages who suggested this interpretation: If Rabbi Yehuda HaNasi derived the source of the gift offering of oil from the verse addressing the meal offering, he would not disagree with the Rabbis, as everyone employs the principle of: Infer from it, and again from it. Rather, Rabbi Yehuda HaNasi derives the gift offering of oil from a verse concerning libations: “All that are native born shall do these things in this manner, in presenting an offering made by fire” (Numbers 15:13). Rabbi Yehuda HaNasi derives from here that just as one may contribute wine libations, so too one may contribute oil. Therefore, Rabbi Yehuda HaNasi compares oil to wine libations: Just as one contributes libations of three log, so too one contributes three log of oil.
הכל
(18) אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן לְרַב פָּפָּא וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ הָכִי וְהָתַנְיָא קׇרְבָּן מְלַמֵּד שֶׁמִּתְנַדְּבִין שֶׁמֶן וְכַמָּה שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין רַבִּי וְקָא מַיְיתֵי לַהּ מִקׇּרְבָּן א״ל אֲמַר לֵיהּ אִי תַּנְיָא תַּנְיָא.:
Rav Huna, son of Rav Natan, said to Rav Pappa: And how can you say that according to Rabbi Yehuda HaNasi the source of the gift offering of oil is not from the meal offering? But isn’t it taught in a baraita with regard to the verse: “And when one brings a meal offering [korban minḥa]” (Leviticus 2:1), that the superfluous word korban teaches that one may contribute oil. And how much must one contribute? Three log. The Gemara explains the question: Who did you hear that says the gift offering of oil is three log? This is the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, and yet he cites the source of the gift offering of oil from the word korban, which is referring to a meal offering. Rav Pappa said to him: If this baraita is taught, it is taught, and I cannot take issue with it.
אי תניא תניא – ולעולם כאן בדון מינה פליגי וה״נ אית ליה לרב פפא בפ׳ כל התדיר (זבחים דף צא.) ובפ׳ כל שעה (פסחים דף לג.) והא דלא קאמר הכי בפ׳ כל המנחות באות מצה (מנחות סב:) דיחויא בעלמא הוא.
תוס׳ ד״ה אי וכו׳ ובפ׳ כל שעה. ע״ש דפריך ר״פ כן לר׳ וא״כ אדרבה אינו כדס״ל לר״פ הכא ועי׳ בתוס׳ בפסחים שם ולעיל סד ע״א וצ״ע:
אמר ליה [לו] רב הונא בריה [בנו] של רב נתן לרב פפא: ומי מצית אמרת הכי [והאם יכול אתה לומר כך]? והתניא [והרי שנויה ברייתא]: הכתוב ״וכי תקריב קרבן מנחה״ — מלמד שמתנדבין שמן, וכמה שיעורו? שלשת לוגין. מאן [מי] התנא ששמעת ליה [אותו] שאמר ששיעורו שלשת לוגין? — רבי, וקא מייתי לה [והוא מביא אותה, את מקור הלכה זו לנדבת שמן לעצמו] ממה שנאמר ״קרבן מנחה״, ולא מ״האזרח״! אמר ליה [לו] רב פפא לרב הונא בנו של רב נתן: אי תניא תניא [אם שנויה כך ברייתא, הריהי שנויה], ואני חוזר בי מהסברי.
Rav Huna, son of Rav Natan, said to Rav Pappa: And how can you say that according to Rabbi Yehuda HaNasi the source of the gift offering of oil is not from the meal offering? But isn’t it taught in a baraita with regard to the verse: “And when one brings a meal offering [korban minḥa]” (Leviticus 2:1), that the superfluous word korban teaches that one may contribute oil. And how much must one contribute? Three log. The Gemara explains the question: Who did you hear that says the gift offering of oil is three log? This is the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, and yet he cites the source of the gift offering of oil from the word korban, which is referring to a meal offering. Rav Pappa said to him: If this baraita is taught, it is taught, and I cannot take issue with it.
הכל
(19) פֵּירַשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה פֵּירַשְׁתִּי יָבִיא כְּיוֹם מְרוּבֶּה.: תְּנָא טכְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת.:
The mishna teaches that one who says: I specified how many log I vowed to bring but I do not know what number I specified, must bring an amount of oil equivalent to the amount brought on the day that the largest amount of oil is sacrificed in the Temple. The Sages taught: He must bring an amount of oil equivalent to the amount that is brought on the first day of the Festival, i.e., Sukkot, when it occurs on Shabbat. The offerings brought on that day include the additional offerings for Sukkot and also the additional offerings for Shabbat, and the total amount of oil brought on that day is 140 log.
כיום טוב הראשון של חג שחל בשבת – דהוו י״ג פרים וי״ד כבשים וב׳ אלים (ושעיר) וב׳ תמידין וב׳ מוספין של שבת. וכשיעור נסכים של כל אלו יביא:
ח שנינו במשנתנו שהאומר ״פירשתי ואיני יודע מה פירשתי״ — יביא כיום המרובה, שמרובים קרבנות ציבור המובאים בו יותר מבשאר כל ימות השנה. ומביאים מה שתנא [שנה] החכם בברייתא: מהו ״כיום מרובה״? כיום טוב הראשון של חג הסוכות שחל להיות ביום השבת, שיש בו מלבד קרבנות המוספים של החג, אף מוספי יום השבת, וסך כל לוגי השמן המובאים באותו יום הוא מאה וארבעים.
The mishna teaches that one who says: I specified how many log I vowed to bring but I do not know what number I specified, must bring an amount of oil equivalent to the amount brought on the day that the largest amount of oil is sacrificed in the Temple. The Sages taught: He must bring an amount of oil equivalent to the amount that is brought on the first day of the Festival, i.e., Sukkot, when it occurs on Shabbat. The offerings brought on that day include the additional offerings for Sukkot and also the additional offerings for Shabbat, and the total amount of oil brought on that day is 140 log.
הכל
(20) מתני׳ מַתְנִיתִין : יהֲרֵי עָלַי עוֹלָה יָבִיא כֶּבֶשׂ ר׳ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר אוֹ תּוֹר אוֹ בֶּן יוֹנָה.
MISHNA: One who says: It is incumbent upon me to bring a burnt offering, must bring a lamb, which is the least expensive land animal sacrificed as an offering. Rabbi Elazar ben Azarya says: He may bring either a dove or a pigeon, as a bird burnt offering.
ט משנה האומר ״הרי עלי להביא קרבן עולה״, ולא פירש מאיזו בהמה יביא — יביא כבש לקרבן עולה, שהוא קרבן בהמה הפחות ביותר. ר׳ אלעזר בן עזריה אומר: יביא או תור או בן יונה, לעולת העוף.
MISHNA: One who says: It is incumbent upon me to bring a burnt offering, must bring a lamb, which is the least expensive land animal sacrificed as an offering. Rabbi Elazar ben Azarya says: He may bring either a dove or a pigeon, as a bird burnt offering.
הכל
(21) כפֵּירַשְׁתִּי מִן הַבָּקָר וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה פֵּירַשְׁתִּי יָבִיא פַּר וְעֵגֶל מִן הַבְּהֵמָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה פֵּירַשְׁתִּי יָבִיא פַּר וְעֵגֶל אַיִל שָׂעִיר גְּדִי וְטָלֶה פֵּירַשְׁתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה פֵּירַשְׁתִּי
One who says: I vowed to bring a burnt offering, and I specified that it would be from the herd, but I do not know what animal I specified, must bring a bull and a male calf, as a burnt offering is brought only from male animals. One who says: I vowed to bring a burnt offering and I specified that it would be from the animals but I do not know what animal I specified, must bring a bull and a male calf, a ram, a large male goat, a small male goat, and a male lamb. One who says: I vowed to bring a burnt offering, and I specified what type of burnt offering it would be, but I do not know what I specified,
יביא פר ועגל דאיכא למימר עגל נדר ואיכא למימר פר נדר ומוקמינן לה כר׳:
מן הבהמה – דיודע אני שפרשתי אחד מקרבנות בהמה. וגדיא. טליא. דאיכא לספוקי אי זכר אי נקבה נדר מבהמה:
פירשתי – אחד מקרבנות הבהמה ואיני יודע איזה מהם פירשתי.
יביא – מכל מיני בהמה הזכרים גדולים דהיינו פר ועגל ואיל ושעיר גדי וטלה.
פירשתי – את המין ואיני יודע אם מן הבהמה ואם מן העוף.
פירשתי מן הבהמה כו׳ – ה״ג יביא פר עגל ואיל שעיר גדי וטלה ויש ספרים דלא כתיב שעיר ועל כרחין גרסי׳ ליה כדקתני גבי שלמים שעירה.
האומר ״נדרתי להביא קרבן עולה, ובשעה שנדרתי פירשתי שעולה זו תהיה מן הבקר, ואף פירשתי איזה ממיני הבקר, ולאחר מכן שכחתי, ועתה איני יודע מה (איזה מין ממיני הבקר) פירשתי בנדרי״ — יביא את שני מיני זכרי הבקר, פר ועגל, שכן אין העולה באה אלא מן הזכרים. האומר ״נדרתי להביא קרבן עולה, ובשעה שנדרתי פירשתי שמן הבהמה אביא בנדרי ואף פירשתי איזו בהמה תהא זו, ולאחר מכן שכחתי, ועתה איני יודע מה (איזו בהמה) פירשתי בנדרי״ — יביא פר (בן שלוש שנים) ועגל (בן שנה), איל (כבש זכר בן שנתיים), שעיר (תיש בן שנתיים), גדי (בן עיזים בתוך שנתו הראשונה), וטלה (כבש זכר בשנתו הראשונה). האומר ״נדרתי להביא קרבן עולה, ובשעה שנדרתי פירשתי מה אביא, ולאחר מכן שכחתי, ועתה איני יודע מה (איזה מין הוא, אם בהמה אם עוף) פירשתי״ —
One who says: I vowed to bring a burnt offering, and I specified that it would be from the herd, but I do not know what animal I specified, must bring a bull and a male calf, as a burnt offering is brought only from male animals. One who says: I vowed to bring a burnt offering and I specified that it would be from the animals but I do not know what animal I specified, must bring a bull and a male calf, a ram, a large male goat, a small male goat, and a male lamb. One who says: I vowed to bring a burnt offering, and I specified what type of burnt offering it would be, but I do not know what I specified,
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.