דמדליא כרקתא דנהרא – פירוש: גברא1 כשפת הנהר.
(1) 
וְאִישְׁתְּכַח כְּוָותִי חַמַּת זוֹ טְבֶרְיָא וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ חַמַּת עַל שׁוּם חַמֵּי טְבֶרְיָא רַקַּת זוֹ צִיפּוֹרִי וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רַקַּת מִשּׁוּם דְּמִידַּלְיָיא כְּרַקְתָּא דְנַהְרָא כִּינֶּרֶת זוֹ גִּינּוֹסַר וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ כִּינֶּרֶת דִּמְתִיקִי פֵּירָא כְּקָלָא דְכִינָּרֵי.
וְאִישְׁתְּכַח כְּוָותִי חַמַּת זוֹ טְבֶרְיָא וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ חַמַּת עַל שׁוּם חַמֵּי טְבֶרְיָא רַקַּת זוֹ צִיפּוֹרִי וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רַקַּת מִשּׁוּם דְּמִידַּלְיָיא כְּרַקְתָּא דְנַהְרָא כִּינֶּרֶת זוֹ גִּינּוֹסַר וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ כִּינֶּרֶת דִּמְתִיקִי פֵּירָא כְּקָלָא דְכִינָּרֵי.and it was found in accordance with my opinion. I said that Hammath is Tiberias. And why was it called Hammath? On account of the hot springs of [ḥammei] Tiberias that are located there. And I said that Rakkath is Tzippori. And why was it called Rakkath? Because it is raised above the surrounding areas like the bank [rakta] of a river. And I said that Chinnereth is Ginosar. And why was it called Chinnereth? Because its fruit are sweet like the sound of a harp [kinnor].
ערך כנר
כנר – א(פסחים קיא:) ה׳ טולי קשי ההוא טולא דדיקלא יחידאה וטולא דכינרא (בבא בתרא נו בגמרא עדים אין להם חזקה) טבי תלי לפפי אכינרא פי׳ שם האילן (ברכות מ) רימין כנרי פירשנו בערך רימין (מגילה ו.) כנרת זו גנוסר ולמה נקרא שמה כנרת דמתיקי פירי ככינרא פי׳ כפרי של כנרת. פי׳ אחר כי קלא דכינרא דמיהני למאן דמשמע קליה (א״ב בנוסחאות דידן כתוב רימין כנדי ובלשון יוני ורומי כונר מין אילן עושה פרי).
א. [ארטס נאמע.]
אלו טרסיאות וקרקסיאות – פי׳ לאו בתי ע״ז כן פירש רש״י ז״ל דא״כ לא יעשו מהם בתי מדרשות אלא מקום קיבוץ חכמים שלהם היה וכן פר״ח ז״ל.
חמת זו טבריא כו׳ רקת כו׳ כנרת כו׳. במקרא חד כתיבי הני שלש ערים בספר יהושע בגורל של בני נפתלי והכי אמרינן פרק מרובה ימה של טבריא בחלקו של נפתלי היתה כו׳ ור״י מפרש להו לפי השמות שנשתנו בזמנו:
כקלא דכנרי כו׳. פירש בערוך שם אילן דפירותיו מתוקים או פירוש מתוק כקול כנור:
ע״ב במשנה קראו את המגילה באדר ראשון ונתעברה השנה כו׳ פשטא דלישנא משמע שנתעברה אחר פורים כדקי״ל דמעברין כל אדר ונראה דלרבותא קתני הכי דלא מיבעיא היכא שעברו קודם פורים ואותן שלא ידעו קראוה בראשון פשיטא דקורין אותה בשני כיון דקריאה ראשונה בטעות היתה ובמקום הועד לא קראוה אלא אפילו בכה״ג שקראו אותה כדינא אפ״ה חוזרין וקוראין בשני כן נראה מלשון התוס׳ בד״ה סדר פרשיות ומה שלא כתבו התוס׳ כן במשנה היינו משום דלא נ״מ מידי דבלא״ה קי״ל כתנא דמתני׳ משא״כ לענין סדר פרשיות משמע דקיי״ל כת״ק דאם קראוה בא׳ א״צ לקרות בשני דהא דפסיק ר׳ יוחנן כרשב״ג היינו לענין מגילה דוקא כדמסיק טעמא ע״ז הוצרכו תוספות לפרש דהיינו דוקא היכא שקראו כדין ונתעברה השנה אח״כ משא״כ בקריאה בטעות צריך לחזור ולקרות בשני לכ״ע כן נ״ל ודו״ק:
בגמ׳ הא לענין סדר פרשיות זה וזה שוין ופרש״י שאם קראוה בראשון כו׳ ופירושו מוכרח ואין להקשות אמאי לא אמרינן דארבע פרשיות לכתחלה בראשון משום דאין מעבירין על המצות והכא ליכא שום קרא דלכתחלה בשני כמו במגילה אלא דאיכא למימר כיון דעיקר פרשיות יש לעשות סמוכין לניסן שקלים ופרה והחדש לא שייך האי טעמא דאין מעבירין ועיין בסמוך:
שם הא לענין סדר פרשיות זה וזה שוין כו׳ מדלא קאמר לענין דמשמיעין על השקלים משמע דפשיטא דאין משמיעין אלא בשני מטעמא דשואלין ודורשין כדאי׳ לקמן שלהי מכילתין וא״כ יש לתמוה דמכיון שלא ידעו שנתעברה וא״כ מסתמא היו שולחין שלוחים להשמיע מאדר ראשון וא״כ מאי טעם יש בדבר לקרות שנית פרשת שקלים ובזה יש לפרש דרשב״ג לטעמיה דעיקר פרשת שקלים היינו מטעם שלחנות כדמסקינן לקמן שלהי מכילתין וא״כ מה״ט גופא אפשר דאין הלכה כרשב״ג בהא כיון דקי״ל שואלין ודורשין שלשים יום ועוד הארכתי:
שם ור׳ אלעזר ב״י סבר אף מגילה לכתחלה בראשון וכתבו התוס׳ דמשנה יתירא דייק. ולולי דבריהם היה נ״ל דאין צורך לזה אלא דרב פפא סובר בפשיטות טעמא דאין מעבירין על המצות אלא מאן דאית ליה מגילה בשני היינו מקרא דהשנית דוקא וא״כ כיון דלראב״י ע״כ לית ליה דרשא דהשנית דא״כ דיעבד בראשון נמי לא א״כ הדרינן לסברא דאין מעבירין מיהו אכתי קשה לישנא דראב״י גופא דקאמר כל המצות הנוהגות בשני הא לא נוהגות כלל בשני ודוחק לומר דלדבריהם דרבנן קאמר לכך נראה לפרש להיפך דר״פ אליבא דראב״י נמי מודה דלכתחלה בשני אי משום מיסמך גאולה לגאולה או משום דרשא דהשנית דמוקי לה לענין לכתחלה שידעו קודם אדר שנתעברה דאז עושין בין סדר פרשיות ובין מגילה הכל בשני אלא הא דקאמר ר״פ לראב״י אף מקרא מגילה לכתחלה בראשון היינו היכא שכבר עשו פרשת שקלים וזכור בראשון שלא ידעו שנתעברה מש״ה קורין המגילה ג״כ בראשון שלא להפסיק כ״כ בין הפרשיות ולפ״ז צ״ל כפי׳ התוס׳ דממשנה יתירא דייק כן נ״ל ודו״ק:
ואישתכח כוותי [ונמצא כמותי], שאף שלא היה הדבר מקובל, התברר שצדקתי. שהוא סבר שחמת זו היא טבריא [טבריה] ולמה נקרא שמה ״חמת״? על שום (שם) חמי טבריא המצויים בה. ואילו רקת זו ציפורי, ולמה נקרא שמה ״רקת״? משום דמידלייא כרקתא דנהרא [משום שהיא מוגבהת מסביבתה כשפת הנהר]. כינרת זו גינוסר, ולמה נקרא שמה ״כינרת״? דמתיקי פירא כקלא דכינרי [שמתוקים פירותיה כקול הכינור].
and it was found in accordance with my opinion. I said that Hammath is Tiberias. And why was it called Hammath? On account of the hot springs of [ḥammei] Tiberias that are located there. And I said that Rakkath is Tzippori. And why was it called Rakkath? Because it is raised above the surrounding areas like the bank [rakta] of a river. And I said that Chinnereth is Ginosar. And why was it called Chinnereth? Because its fruit are sweet like the sound of a harp [kinnor].
הכל
(2) אָמַר רָבָא מִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר רַקַּת לָאו טְבֶרְיָא הִיא וְהָא כִּי שָׁכֵיב אִינִישׁ הָכָא הָתָם סָפְדִי לֵיהּ הָכִי גָּדוֹל הוּא בְּשֵׁשַׁךְ וְשֵׁם לוֹ בְּרַקַּת וְכִי מַסְּקִי אֲרוֹנָא לְהָתָם סָפְדִי לֵיהּ הָכִי אוֹהֲבֵי שְׂרִידִים יוֹשְׁבֵי רַקַּת צְאוּ וְקַבְּלוּ הֲרוּגֵי עוֹמֶק.
Rava said: Is there anyone who says that Rakkath is not Tiberias? Isn’t it true that when a great man dies here, in Babylonia, they lament his demise there, in Tiberias, as follows: Great was he in Sheshakh, i.e., Babylonia (see Jeremiah 25:26), and he had a name in Rakkath? Furthermore, when they bring up the casket of an important person to there, to Tiberias, they lament his demise as follows: You lovers of the remnants of the Jewish people, residents of Rakkath, go out and receive the dead from the deep, i.e., the low-lying lands of Babylonia.
ערך שרד
שרד – אואת בגדי השרד אלמלי בגדי כהונה לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד ופליט רבי שמואל בר נחמני אמר בגדים שגוררים אותם מברייתם עיין בערד גרד (מגילה ו.) אוהבי שרידין יושבי רקת פי׳ אוהבי תלמידי חכמים יושבי בבית המדרש של טבריא.
א. [איבער בלייבען, דינסט קלייד.]
כי שכיב איניש הכא – כשמת אדם גדול בבבל.
ספדי ליה התם – בטבריא.
ששך – בבל בחילוף א״ת ב״ש.
ושם לו ברקת – יצא לו שם בטבריא.
וכי מסקי ארון – של מת מבבל לקוברו בטבריא.
אמרו הכי – הספדנין קורין בשווקים בלשון הזה שיצאו לקראת המת.
אוהבי שרידים – אוהבי ישראל.
יושבי רקת צאו וקבלו הרוגי עמק – מתי בבל העמוקה: ר׳ זירא עלה מבבל לארץ ישראל ומת שם בטבריא.
שם אלא אמר רבא חמת כו׳ ולמה נקרא שמה רקת כו׳ רבא אמר רקת שמה ולמה נקרא שמה טבריא כו׳. נראה דחדא מהנך תרתי מימרות צ״ל רבה אמר וק״ל:
אמר רבא: מי איכא למאן דאמר [האם יש מי שאומר] כי רקת לאו טבריא הוא [לא טבריה היא]? והא כי שכיב איניש הכא, התם ספדי ליה הכי [והרי כאשר מת אדם גדול כאן, בבבל, שם סופדים לו בלשון זו כך]: ״גדול הוא בששך [בבבל] (ראה ירמיהו כה, כו) ושם יצא לו ברקת״. וכי מסקי ארונא להתם, ספדי ליה הכי [וכאשר מעלים ארון של אדם חשוב לשם, סופדים לו כך]: אתם אוהבי ישראל השרידים יושבי רקת, צאו וקבלו הרוגי עומק, כלומר, את אלו שמתו בבבל שהיא ארץ עמוקה ונמוכה, משמע, שהכל מסכימים שרקת זו טבריה.
Rava said: Is there anyone who says that Rakkath is not Tiberias? Isn’t it true that when a great man dies here, in Babylonia, they lament his demise there, in Tiberias, as follows: Great was he in Sheshakh, i.e., Babylonia (see Jeremiah 25:26), and he had a name in Rakkath? Furthermore, when they bring up the casket of an important person to there, to Tiberias, they lament his demise as follows: You lovers of the remnants of the Jewish people, residents of Rakkath, go out and receive the dead from the deep, i.e., the low-lying lands of Babylonia.
הכל
(3) כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַבִּי זֵירָא פְּתַח עֲלֵיהּ הַהוּא סַפְדָנָא אֶרֶץ שִׁנְעָר הָרָה וְיָלְדָה אֶרֶץ צְבִי גִּידְּלָה שַׁעֲשׁוּעֶיהָ אוֹי נָא לָהּ אָמְרָה רַקַּת כִּי אִבְּדָה כְּלִי חֶמְדָּתָהּ.
Similarly, the Gemara relates that when Rabbi Zeira died, a certain eulogizer opened his eulogy for him with these words: The land of Shinar, i.e., Babylonia, Rabbi Zeira’s birthplace, conceived and bore him; the land of the deer, i.e., Eretz Yisrael, where Rabbi Zeira lived as an adult and rose to prominence, raised her delights. Woe unto her, said Rakkath, for she has lost her precious instrument. It is apparent from these examples that Rakkath is Tiberias.
כי שכיב איניש הכא כו׳ וכי מסקי כו׳ כי נח נפשיה כו׳. ג׳ מיני הספד זכר כאן על ת״ח מי שלא זכה כלל אף בגופו לאחר מיתה לבא לא״י ספדו עליו גדול כו׳ ושם לו כו׳ דיש להספיד עליו שלא זכה בגופו לבא לא״י מ״מ זכה בשם טוב לבא התם דשם לו ברקת וע״ד טוב שם משמן וגו׳ ומי שלא זכה למות שם בא״י אבל זכה לאחר מיתה דמסקי ארוניה להתם יש להספיד עליו שלא זכה בחייו לבא לשם דהשתא הרוגי עומק מקרי כאילו אינו מת בזמנו ונהרג בחטא זה שהיה דר בחו״ל וכהאי לישנא איכא בסוף כתובות על שנשא אשה בחו״ל ומת שם ברוך המקום שהרגו ור׳ זירא שזכה בחייו ליכנס לא״י קאמר דמ״מ יש להספיד עליו על שאבדה כלי חמדתה שהצדיק ודאי אינו אבד במיתתו שיש לו השארות הנפש אבל יש לכלל ישראל להספיד על מה שנאבדה מהם כלי חמדתן שהצדיק הוא דמיון כלי חשוב שע״י פועלים דברים חשובים וטובים:
וכן מספרים: כי נח נפשיה [כאשר נחה נפשו, נפטר] ר׳ זירא, פתח עליה ההוא ספדנא [פתח עליו ספדן אחד] את הספדו במילים אלה: ארץ שנער (בבל) הרה וילדה, שר׳ זירא היה מבבל, ארץ צבי (ארץ ישראל) גידלה את שעשועיה של בבל, שאחר כך עלה לארץ ישראל וגדל בה, אוי נא לה, אמרה רקת, כי אבדה כלי חמדתה. ואם כן, נראה שמקובל על הכל שרקת זו טבריה.
Similarly, the Gemara relates that when Rabbi Zeira died, a certain eulogizer opened his eulogy for him with these words: The land of Shinar, i.e., Babylonia, Rabbi Zeira’s birthplace, conceived and bore him; the land of the deer, i.e., Eretz Yisrael, where Rabbi Zeira lived as an adult and rose to prominence, raised her delights. Woe unto her, said Rakkath, for she has lost her precious instrument. It is apparent from these examples that Rakkath is Tiberias.
הכל
(4) אֶלָּא אָמַר (רַבָּה) חַמַּת זוֹ חַמֵּי גְרָר רַקַּת זוֹ טְבֶרְיָא כִּינֶּרֶת זוֹ גִּינּוֹסַר וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רַקַּת שֶׁאֲפִילּוּ רֵיקָנִין שֶׁבָּהּ מְלֵאִין מִצְוֹת כְּרִמּוֹן רַבִּי יִרְמְיָה אָמַר רַקַּת שְׁמָהּ וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ טְבֶרְיָא שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּטַבּוּרָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל (רָבָא) אָמַר רַקַּת שְׁמָהּ וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ טְבֶרְיָא שֶׁטּוֹבָה רְאִיָּיתָהּ.
Rather, Rabba said: Hammath is the hot springs of Gerar that are adjacent to Tiberias; Rakkath is Tiberias; and Chinnereth is Ginosar. And why was Tiberias called Rakkath? Because even the empty ones [reikanin] of Tiberias are as full of mitzvot as a pomegranate is full of seeds. Rabbi Yirmeya said: In fact, Rakkath is its real name; and why was it called Tiberias? Because it sits in the very center [tabbur] of Eretz Yisrael. Rava said: Rakkath is its real name, and why was it called Tiberias? Because its appearance is good [tova re’iyyata].
רקת שאפי׳ ריקנים שבך מלאים מצות כו׳. לכאורה דמלת רקת לא משמע אלא ריקנין ומהיכא משמע דמלאים מצות כרמון ויש לומר דנקרא רקת על שם הכתוב כפלח הרמון רקתך וכמפורש בפ׳ זה בורר:
שיושבת בטיבורה של ארץ ישראל כו׳. אבל לא בטיבור של עולם דהא אמרינן פרק זה בורר אלשכת הגזית שררך אגן הסהר וגו׳ שהיא יושבת בטיבורה של עולם וכ״כ התוספות פרק אלו מציאות דירושלים לא היה רק מהלך יום אחד מגבול ארץ ישראל מצד אחד וארץ ישראל ד׳ מאות פרסה על ד׳ מאות פרסה היה ע״ש:
שטובה ראייתה כו׳. פירשו בתוספות שהיו שם גנות ופרדסים עכ״ל ועוד יש לומר טובה ראייתה בחכמים שהיו יושבים שם סנהדרין בימי רבי כדאמרינן ספ״ב דר״ה:
אלא אמר רבא: חמת זו חמי גרר הסמוכים לטבריה, רקת זו טבריא, כינרת זו גינוסר, ולמה נקרא שמה של טבריה ״רקת״? שאפילו ריקנין שבה, מלאין מצות כרמון. ר׳ ירמיה אמר: בעצם ״רקת״ שמה, ולמה נקרא שמה ״טבריא״ — משום שיושבת בטבורה (במרכזה) של ארץ ישראל. רבה אמר: ״רקת״ שמה, ולמה נקרא שמה ״טבריא״ — כעין נוטריקון: שטובה ראייתה.
Rather, Rabba said: Hammath is the hot springs of Gerar that are adjacent to Tiberias; Rakkath is Tiberias; and Chinnereth is Ginosar. And why was Tiberias called Rakkath? Because even the empty ones [reikanin] of Tiberias are as full of mitzvot as a pomegranate is full of seeds. Rabbi Yirmeya said: In fact, Rakkath is its real name; and why was it called Tiberias? Because it sits in the very center [tabbur] of Eretz Yisrael. Rava said: Rakkath is its real name, and why was it called Tiberias? Because its appearance is good [tova re’iyyata].
הכל
(5) אָמַר זְעֵירָא קִטְרוֹן זוֹ צִיפּוֹרִי וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ צִיפּוֹרִי שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בְּרֹאשׁ הָהָר כְּצִפּוֹר.
§ While continuing to identify places that are mentioned in the Bible, Zeira said: The city of Kitron that is mentioned in the Bible is the city of Tzippori. And why was it called Tzippori? Because it sits on top of a mountain like a bird [tzippor].
א כיוון שעסקנו בזיהוי של שמות מקומות המוזכרים במקרא, אמר זעירא: קטרון הנזכרת במקרא, זו היא העיר ציפורי. ולמה נקרא שמה ״ציפורי״? מפני שיושבת בראש ההר כצפור.
§ While continuing to identify places that are mentioned in the Bible, Zeira said: The city of Kitron that is mentioned in the Bible is the city of Tzippori. And why was it called Tzippori? Because it sits on top of a mountain like a bird [tzippor].
הכל
(6) וְקִטְרוֹן צִיפּוֹרִי הִיא וְהָא קִטְרוֹן בְּחֶלְקוֹ שֶׁל זְבוּלוּן הֲוַאי דִּכְתִיב ״זְבוּלוּן לֹא הוֹרִישׁ אֶת יוֹשְׁבֵי קִטְרוֹן וְאֶת יוֹשְׁבֵי נַהֲלוֹל״ (שופטים א׳:ל׳) וּזְבוּלוּן מִתְרַעֵם עַל מִדּוֹתָיו הֲוָה שֶׁנֶּאֱמַר ״זְבוּלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת״ (שופטים ה׳:י״ח) מַה טַּעַם מִשּׁוּם דְּנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה.
The Gemara asks: Is Kitron really Tzippori? Wasn’t Kitron in the tribal territory of Zebulun, as it is written: “Neither did Zebulun drive out the inhabitants of Kitron, nor the inhabitants of Nahalol” (Judges 1:30)? And the tribe of Zebulun was resentful of its portion, as it is stated: “Zebulun was a people that jeopardized their lives to the death” (Judges 5:18). What is the reason for their resentfulness? Because “Naphtali was on the high places of the field” (Judges 5:18).
לא הוריש את יושבי קטרון – שבאה לחלקו ועבר על מה שאמר הקב״ה לא תחיה כל נשמה (דברים כ) והניחן לגור שם ביניהם ולהעלות להם מס.
על מדותיו – על מזלו שנמדד לו מן השמים מדה שאינו חפץ בה.
זבולן עם חרף וגו׳ כו׳. דלפי פשוטו שמשתבח בזבולן שחרף נפשו למות במלחמה ונפתלי על מרומי שדה לא ידענו מה שבחו ומ״ה דרשו ביה דבאותה מלחמה שראו בני זבולן את נחלת בני נפתלי כי שם נקבצו כדכתיב ויזעק ברק את זבולן ואת נפתלי קדשה שהיא נחלת נפתלי כמה שאמר מקדש נפתלי וע״י שראו בני זבולן את נחלת נפתלי שהיה על מרומי שדה מקום שדות וכרמים חרף הוא נפשו למות על רוע מזלו שנפל בגורלו ימים והרים וגבעות שאינו מקום שדות וכרמים:
ושואלים: וקטרון, האם ציפורי היא? והא [והרי] קטרון בחלקו של זבולון הואי [היתה], דכתיב [שהרי נאמר]: ״זבולון לא הוריש את יושבי קטרון ואת יושבי נהלל״ (שופטים א, ל), שאף שהיתה מן הערים שנפלו בחלקו, מכל מקום עבר על הציווי של ״לא תחיה כל נשמה״ והותיר את בני העיר בחיים כדי שיעלו לו מס, ואנחנו יודעים כי זבולון מתרעם על מדותיו (מזלו) הוה [היה], שנאמר: ״זבלון עם חרף נפשו למות״ (שופטים ה, יח), מה טעם? משום ש״נפתלי על מרומי שדה״ (שופטים ה, יח), וכך מפרשים:
The Gemara asks: Is Kitron really Tzippori? Wasn’t Kitron in the tribal territory of Zebulun, as it is written: “Neither did Zebulun drive out the inhabitants of Kitron, nor the inhabitants of Nahalol” (Judges 1:30)? And the tribe of Zebulun was resentful of its portion, as it is stated: “Zebulun was a people that jeopardized their lives to the death” (Judges 5:18). What is the reason for their resentfulness? Because “Naphtali was on the high places of the field” (Judges 5:18).
הכל
(7) אָמַר זְבוּלוּן לִפְנֵי הקב״ה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לְאַחַיי נָתַתָּ לָהֶם שָׂדוֹת וּכְרָמִים וְלִי נָתַתָּ הָרִים וְגִבְעוֹת לְאַחַיי נָתַתָּ לָהֶם אֲרָצוֹת וְלִי נָתַתָּ יַמִּים וּנְהָרוֹת אָמַר לוֹ כּוּלָּן צְרִיכִין לָךְ ע״י עַל יְדֵי חִלָּזוֹן שֶׁנֶּאֱמַר ״[עַמִּים הַר יִקְרָאוּ] וּשְׂפוּנֵי טְמוּנֵי חוֹל ״(דברים ל״ג:י״ט).
The verse should be interpreted as follows: Zebulun said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe! To my brothers, the tribes whose territory is adjacent to mine, You gave fields and vineyards, whereas to me You gave mountains and hills; to my brothers You gave lands, whereas to me You gave seas and rivers. God said back to him: Nevertheless, all will need you due to the ḥilazon, the small sea creature residing in your territory that is the source of the dye used in the ritual fringes [tzitzit]. As it is stated in Moses’ blessing to Zebulun: “They shall call the people to the mountain: There they shall sacrifice offerings of righteousness; for they shall suck of the abundance of the seas, and of the hidden treasures of the sand” (Deuteronomy 33:19).
כולן צריכין לך – כל אחיך יהו צריכין לך.
על ידי חלזון – חלזון עולה מן הים להרים וצובעין בדמו תכלת ונמכר בדמים יקרים.
עמים הר יקראו – מכל השבטים יתקבצו להריך לקנות שפוני טמוני חול.
אמר זבולון לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, לאחיי שאר השבטים הסמוכים לנחלתי נתת להם ארץ שדות וכרמים, ולי נתת הרים וגבעות. לאחיי נתת להם ארצות ולי נתת ימים ונהרות! אמר לו הקדוש ברוך הוא: בכל זאת כולן צריכין לך על ידי חלזון, שנאמר: ״עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק כי שפע ימים יינקו ושפני טמוני חול״ (דברים לג, יט),
The verse should be interpreted as follows: Zebulun said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe! To my brothers, the tribes whose territory is adjacent to mine, You gave fields and vineyards, whereas to me You gave mountains and hills; to my brothers You gave lands, whereas to me You gave seas and rivers. God said back to him: Nevertheless, all will need you due to the ḥilazon, the small sea creature residing in your territory that is the source of the dye used in the ritual fringes [tzitzit]. As it is stated in Moses’ blessing to Zebulun: “They shall call the people to the mountain: There they shall sacrifice offerings of righteousness; for they shall suck of the abundance of the seas, and of the hidden treasures of the sand” (Deuteronomy 33:19).
הכל
(8) תָּנֵי רַב יוֹסֵף שְׂפוּנֵי זֶה חִלָּזוֹן טְמוּנֵי זוֹ טָרִית חוֹל זוֹ זְכוּכִית לְבָנָה אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מִי מוֹדִיעֵנִי אָמַר לוֹ ״שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק״ (דברים ל״ג:י״ט) סִימָן זֶה יְהֵא לְךָ כׇּל הַנּוֹטֵל מִמְּךָ בְּלֹא דָּמִים אֵינוֹ מוֹעִיל בִּפְרַקְמַטְיָא שֶׁלּוֹ כְּלוּם.
Rav Yosef teaches about this: “Treasures”; this is referring to the ḥilazon, which is found in the waters of Zebulun. “Hidden”; this is referring to the tarit, a type of sardine, which is also found in Zebulun’s coastal waters. “Sand”; this is referring to the sand from which white glass is made. Zebulun said to Him: All of these resources are indeed found in my territory, but Master of the Universe, who will inform me if others take them without permission? He said to the tribe of Zebulun: “There they shall sacrifice offerings of righteousness.” This shall be a sign for you that anyone who takes these items from you without making payment will not prosper at all in his business.
שפוני זה חלזון – שהוא דבר חשוב ספון חשוב בלשון ברייתא.
טרית – דג שקורין טונינ״א.
זכוכית לבנה – היוצא מן החול כדאמר ביציאות השבת (שבת טו:) וחול של זבולון חשוב משאר חולות וראוי לזכוכית לבנה.
מי מודיעני – על זאת לתת לי דמים: כל המוצא חלזון ונוטלו בלא דמים אינו מצליח.
שם יזבחו זבחי צדק – כאשר אסור גזל בעולה כך לא יגזלו ממך כלום שאם יטול שוה פרוטה בלא דמים תתקלקל הצביעה והחול ולא יועיל כלום.
ספוני זה חלזון. רש״י בחומש פירש שבחלק יששכר וזבולן היה כו׳ עיין שם והכי משמע מקרא כי שפע ימים יינקו ושפוני טמוני חול וגו׳ קאי גם איששכר ובשמעתין לא הזכיר אלא זבולן היינו שהוא היה מתרעם על חלקו ולא כן יששכר שהיו בעלי תורה:
א״ל רבש״ע מי מודיעני כו׳. פירש רש״י מי מודיעני על זאת שמא יקחו בלא דמים כו׳ עכ״ל ודוחק הוא שיטלו בגזל בלא דמים ויש לומר דהכי קאמר דמי מודיעני דשמא יבאו לסחור בקלא אילן במקום תכלת כדאמרינן ריש פ׳ איזהו נשך מי שתולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא אמר ליה שם יזבחו זבחי צדק כפי׳ רש״י כשם שאסור גזל בעולה כך לא יגזלו ממך מחייתך של חלזון על ידי קלא אילן שלא יצליח בסחורתו כו׳. ושאמר כל הנוטל ממך בלא דמים כו׳ יש לומר כמשמעו דבדם חלזון עושין תכלת כדאמרינן במנחות וקאמר והנוטל ממך סחורה של התכלת בלא דם חלזון על ידי קלא אילן לא יועיל לו בפרקמטיא ולא יצליח כו׳:
ותני [ושנה] רב יוסף על כך: ״שפני״ — זה חלזון הנמצא בימו של זבולון, ״טמוני״ — זו טרית, מין דג (סרדין) שדגים במימי החוף, ״חול״ — זו החול שממנו עושים זכוכית לבנה. אמר זבולון לפניו: אמנם כל אלה נמצאים בארצי, אולם, רבונו של עולם מי מודיעני אם יקחו ממני בלי רשות? אמר לו ככתוב באותו פסוק: ״שם יזבחו זבחי צדק״, סימן זה יהא לך: כל הנוטל ממך בלא דמים (תשלום) — אינו מועיל בפרקמטיא (במסחר) שלו כלום.
Rav Yosef teaches about this: “Treasures”; this is referring to the ḥilazon, which is found in the waters of Zebulun. “Hidden”; this is referring to the tarit, a type of sardine, which is also found in Zebulun’s coastal waters. “Sand”; this is referring to the sand from which white glass is made. Zebulun said to Him: All of these resources are indeed found in my territory, but Master of the Universe, who will inform me if others take them without permission? He said to the tribe of Zebulun: “There they shall sacrifice offerings of righteousness.” This shall be a sign for you that anyone who takes these items from you without making payment will not prosper at all in his business.
הכל
(9) וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ קִטְרוֹן זוֹ צִיפּוֹרִי אַמַּאי מִתְרַעֵם עַל מִדּוֹתָיו וְהָא הָוְיָא צִיפּוֹרִי מִילְּתָא דַּעֲדִיפָא טוּבָא וְכִי תֵּימָא דְּלֵית בַּהּ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ וְהָאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ לְדִידִי חֲזֵי לִי זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ דְּצִיפּוֹרִי וְהָוְיָא שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל עַל שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל.
It is clear from the exposition of the verse in Judges that the territory of Zebulun did not contain fields and vineyards. And if it enters your mind to say that Kitron is Tzippori, why was Zebulun resentful of his portion? Wasn’t Tzippori in his territory, which was land that was vastly superior with regard to its produce? And if you would say that Zebulun’s portion did not have quality land flowing with milk and honey, didn’t Reish Lakish say: I myself have seen the land flowing with milk and honey around Tzippori, and it was sixteen mil by sixteen mil?
זבת חלב ודבש – העזים אוכלין תאנים והדבש נוטף מהן והחלב זב מן העזים ונעשים כמין נחל.
ששה עשר מיל – ד׳ פרסאות.
ומכל מקום למדנו מכאן שארצו של זבולון היתה ארץ שלא היו בה שדות וכרמים, ואי סלקא דעתך [ואם עולה על דעתך לומר] שקטרון זו ציפורי, אמאי [מדוע] מתרעם על מדותיו? והא הויא [והרי היתה] ציפורי שהיא מילתא דעדיפא טובא [דבר שעדיף ביותר] מבחינת פוריותו! וכי תימא דלית [ואם תאמר שאין] בה קרקע משובחת שהיא זבת חלב ודבש — והאמר [והרי אמר] ריש לקיש: לדידי חזי לי [אני עצמי ראיתי] את ארץ זבת חלב ודבש שבסביבת ציפורי, והויא [והיתה] ששה עשר מיל על ששה עשר מיל!
It is clear from the exposition of the verse in Judges that the territory of Zebulun did not contain fields and vineyards. And if it enters your mind to say that Kitron is Tzippori, why was Zebulun resentful of his portion? Wasn’t Tzippori in his territory, which was land that was vastly superior with regard to its produce? And if you would say that Zebulun’s portion did not have quality land flowing with milk and honey, didn’t Reish Lakish say: I myself have seen the land flowing with milk and honey around Tzippori, and it was sixteen mil by sixteen mil?
הכל
(10) וכ״ת וְכִי תֵּימָא דְּלָא נְפִישָׁא דִּידֵיהּ כְּדַאֲחוּהּ וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְדִידִי חֲזֵי לִי זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ דְּכׇל אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל וְהָוְיָא כְּמִבֵּי כוּבֵּי עַד אַקְרָא דְתוּלְבַּקְנֵי עֶשְׂרִין וְתַרְתֵּין פַּרְסֵי אוּרְכָּא וּפוּתְיָא שִׁיתָּא פַּרְסֵי.
And if you would say that the part of his territory that flowed with milk and honey was not as vast as that of his brothers, the other tribes, didn’t Rabba bar bar Ḥana say that Rabbi Yoḥanan said: I myself have seen the land flowing with milk and honey over all of Eretz Yisrael. And the size of the fertile land was like the distance from Bei Kovei to the fortress of Tulbakni, a total of twenty-two parasangs [parsa] in length and six parasangs in width. A parasang is four mil; consequently, the area flowing with milk and honey around Tzippori was four by four parasangs, which is more than the fair share of one tribe among twelve.
ערך בי מכסי
בי מכסי – אעד אקרא דתולבקני (מגילה ו. כתובות קיב) פירוש מקומות כמו אותו (יבמות מה.) בגמרא המחזיר גרושתו שלחו ליה בני בי מכסי לרבא.
א. [נהמען איינעס אורט.]
לדידי חזי לי זבת חלב ודבש דכל ארץ ישראל – בכל מקום שהוא שם ואם באת לצרפו יחד הוי כמבי כובי עד אקרא דתולבקני שם מקום.
אקרא – מקום מעבר הנהר ובלעז פורט״ו.
וכי תימא דלא נפישא דידיה כדאחוה [ואם תאמר שאין מרובה שלו כשל אחיו] והם קיבלו יותר ממנו ארץ זבת חלב ודבש, והאמר [והרי אמר] רבה בר בר חנה אמר ר׳ יוחנן: לדידי חזי לי [אני בעצמי ראיתי] זבת חלב ודבש של כל ארעא [ארץ] ישראל, והויא [והיה גודלה] כמו מן המקום בי כובי ועד אקרא [מבצר] תולבקני, ובסך הכל: עשרין ותרתין פרסי אורכא, ופותיא שיתא פרסי [עשרים ושתיים פרסות אורכה, ורוחבה שש פרסות] שהם פחות מחלקו של זבולון בצפורי!
And if you would say that the part of his territory that flowed with milk and honey was not as vast as that of his brothers, the other tribes, didn’t Rabba bar bar Ḥana say that Rabbi Yoḥanan said: I myself have seen the land flowing with milk and honey over all of Eretz Yisrael. And the size of the fertile land was like the distance from Bei Kovei to the fortress of Tulbakni, a total of twenty-two parasangs [parsa] in length and six parasangs in width. A parasang is four mil; consequently, the area flowing with milk and honey around Tzippori was four by four parasangs, which is more than the fair share of one tribe among twelve.
הכל
(11) אפ״ה אֲפִילּוּ הָכִי שָׂדוֹת וּכְרָמִים עֲדִיפָא לֵיהּ דַּיְקָא נָמֵי דִּכְתִיב ״וְנַפְתָּלִי עַל מְרוֹמֵי שָׂדֶה״ (שופטים ה׳:י״ח) ש״מ שְׁמַע מִינַּהּ .
The Gemara answers: Even so, fields and vineyards were preferable to Zebulun. The fertile land in Zebulun’s territory is in a mountainous region, which makes it more difficult to cultivate. The Gemara comments: The language of the verse is also precise according to this explanation, as it is written: “And Naphtali was on the high places of the field,” which indicates that Zebulun’s complaint was due to the fact that Naphtali had fields. The Gemara concludes: Indeed, learn from here that this is so.
ומשיבים: אכן, מבחינת היבול היה חלקו מספיק ואולם אפילו הכי [כך] שדות וכרמים עדיפא ליה [עדיפים היו לו], כי זבת חלב ודבש שבחלקו היתה בארץ הררית שיש טורח בעיבודה. ומעירים: דיקא נמי דכתיב [מדוייק גם כן, ממה שנאמר]: ״ונפתלי על מרומי שדה״, שטענתו של זבולון היתה מדוע לנפתלי יש שדות, ומעירים: אכן שמע מינה [למד מכאן] שכך הוא.
The Gemara answers: Even so, fields and vineyards were preferable to Zebulun. The fertile land in Zebulun’s territory is in a mountainous region, which makes it more difficult to cultivate. The Gemara comments: The language of the verse is also precise according to this explanation, as it is written: “And Naphtali was on the high places of the field,” which indicates that Zebulun’s complaint was due to the fact that Naphtali had fields. The Gemara concludes: Indeed, learn from here that this is so.
הכל
(12) אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ ״וְעֶקְרוֹן תֵּעָקֵר״ (צפניה ב׳:ד׳) זוֹ קֵסָרִי בַּת אֱדוֹם שֶׁהִיא יוֹשֶׁבֶת בֵּין הַחוֹלוֹת וְהִיא הָיְתָה יָתֵד תְּקוּעָה לְיִשְׂרָאֵל בִּימֵי יְוָונִים וּכְשֶׁגָּבְרָה מַלְכוּת בֵּית חַשְׁמוֹנַאי וְנִצְּחוּם הָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ אַחִידַת מִגְדַּל שִׁיר.
§ The Gemara continues its discussion with regard to identifying places mentioned in the Bible. Rabbi Abbahu said: “And Ekron shall be uprooted” (Zephaniah 2:4). This is an allusion to Caesarea, daughter of Edom, which is situated among the sands. Caesarea was primarily populated by Greeks and Romans, and it served as the seat of Roman rule when the Romans, who are identified with Edom in Jewish literature, ruled Eretz Yisrael. And it was a spike stuck in the side of the Jewish people already in the days of the Greeks, as it was an obstacle to the spread of Jewish settlement. When the Hasmonean monarchy prevailed and triumphed over them, they called it: The captured tower of Shir.
ערך אחד
אחד – אאחידת מגדל שד בריש (מגילה ו.) פי׳ אחזנו מגדל ששורין בו לפנים שדים פ״א מגדל שהוא מוחזק בשד (א״ב: תרגום ולכוד לא ילכוד ומיחד לא אחיד).
א. [איין נעמן, בצווינגן.]
עקרון תעקר זו קסרי כו׳. עקרון תעקר קרא הוא בצפניה וקסרי בגי׳ עקר ורצה לומר קסרי שמה ונקרא עקרון במקרא על שם שתיעקר לעתיד וכמה שאמר ומלכות זדון מהרה תעקר כו׳ ובקרא עקרון אחד מחמשה ערי סרני פלשתים תחשב בספר יהושע ובספר שמואל ונעשית ראש לאדום כדמוכח בשמעתין ונראה בזה גם שעקרון וצור מארץ פלשתים תחשב שוב היתה לאדום וע״פ מה שאמרו פא״ט ואת חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי והאשקלוני והגתי והעקרוני והעוים אמר חמשה וחשיב שית ומשני עוים מתימן בן אליפז בן עשו באו ואיוו לאלהי פלשתים ויצאו מתימן לגור ביניהם ולהכי לא אמר ו׳ ולפי זה אפשר דבעקרון נתיישבו בני תימן:
שהיא יושבת בין החולות והיא כו׳. כהאי לישנא אמרינן פרק ב״מ אתרמודין לפי שדרין בין החולות עיניהם טרוטות ושם פירושו מלשון חול לפי שדרין במקום חול והרוח נושבת בו ונכנס בעיניהם ונראה דהכא נמי יש לפרש שהיא יושבת בין החול מכל הצדדים דהיינו שיושבת על שרטון שבתוך הים ונמצא חול שעל שפת הים סביב לה ואמר כי כבר קודם שמלכה מלכות רומי ואדום דהיינו בימי מלכות יון לפי שהיתה קסרי קרובה לארץ ישראל כי חמשת סרני פלשתים לארץ כנען תחשב כמפורש ביהושע על כן היתה יתד תקועה לרעה לישראל על ידי מלכות יונים וכשגברו מלכות בית חשמונאי על היונים נצחו גם את קסרי וכבשוהו כדאמר לקמן ישבו שניהם אל תאמן והיו קורין אותה אז על שם חורבנה כבישת מגדל שד כ״ה גירסת הערוך דהיינו שנחרבה ודרים היו בה שדים:
ב בענין זיהוי שמות מקומות: אמר ר׳ אבהו מה שנאמר ״ועקרון תעקר״ (צפניה ב, ד) — זו רמז לקסרי בת אדום. שרוב בני העיר היו יוונים ורומאים, והיא היתה השלטת על ארץ ישראל במשך זמן השלטון הרומי, שהיא יושבת בין החולות, והיא היתה יתד תקועה לישראל עוד בימי יוונים שהיתה מכשול להתפשטות הישוב היהודי וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, היו קורין אותה ״אחידת [תפוסת, כבושת] מגדל שיר״.
§ The Gemara continues its discussion with regard to identifying places mentioned in the Bible. Rabbi Abbahu said: “And Ekron shall be uprooted” (Zephaniah 2:4). This is an allusion to Caesarea, daughter of Edom, which is situated among the sands. Caesarea was primarily populated by Greeks and Romans, and it served as the seat of Roman rule when the Romans, who are identified with Edom in Jewish literature, ruled Eretz Yisrael. And it was a spike stuck in the side of the Jewish people already in the days of the Greeks, as it was an obstacle to the spread of Jewish settlement. When the Hasmonean monarchy prevailed and triumphed over them, they called it: The captured tower of Shir.
הכל
(13) אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא מַאי דִּכְתִיב ״וַהֲסִירוֹתִי דָמָיו מִפִּיו וְשִׁקּוּצָיו מִבֵּין שִׁינָּיו וְנִשְׁאַר גַּם הוּא לֵאלֹהֵינוּ״ (זכריה ט׳:ז׳) וַהֲסִירוֹתִי דָּמָיו מִפִּיו זֶה בֵּית בָּמַיָּא שֶׁלָּהֶן וְשִׁקּוּצָיו מִבֵּין שִׁינָּיו זֶה בֵּית גַּלְיָא שֶׁלָּהֶן.
Rabbi Yosei bar Ḥanina said: What is the meaning of that which is written: “And I will take away his blood out of his mouth, and his detestable things from between his teeth, and he also shall be a remnant for our God; and he shall be as a chief in Judah, and Ekron as a Jebusite” (Zechariah 9:7)? The verse should be understood as follows: “And I will take away his blood out of his mouth”; this is referring to their house of altars, where they sacrifice offerings. “And his detestable things from between his teeth”; this is referring to their house of piles, where they heap their ritual stones.
ערך בית במיא
בית במיא – א(מגילה ו.) והסירותי דמיו זה בית במיא שלהן (א״ב: בית מוכן לעבודה זרה).
ערך בית גליא
בית גליא – ב(מגילה ו.) ושיקוציו מבין שיניו זה בית גליא שלהן: (עבודה זרה מו. תמורה כח:) בית גליא קורין אותו בית כריא. פי׳ בית גליא שם גבהות כמו גל מכנין לה בית כריא שתפול לשחת כמו כרו שוחה ואמרי לה גליא לשון שמחה ומכנה לה כליא שתכלה מן העולם ואמרו לה בית גליא גלויה ומפורסמת בית כליא שתכלה ולא תראה. פ״א בית גדיא קורין אותה בית כריא פי׳ גדיא גדי כריא חזיר בל׳ יון קורין לחזיר כירי (א״ב: פי׳ אגליא בל׳ יוני חסד חנינה שפע וזיו ובדו הנכרים שהיא היתה בתולה ומנוה בין האלוהות הנעבדות ופי׳ אכריא בל׳ יוני דבר שאין לו חן ואינו מועיל לכלום).
א. [געטטצען טעמפל.]
ב. [טעמפל פאן איין אבגאט.]
והסירותי דמיו מפיו וגו׳ זו בית במיא. כפירוש רש״י שם אלו בית במה שלהם שהיו זורקין שם דמי זבחיהם ויש כו׳ עיין שם. ושקוציו מבין שיניו וגו׳ זו בית גליא שלהן כו׳ כמה שאמר פרק כל הצלמים ואבדתם את שמם שלא לכנות לה שם שבח אלא שם גנאי היו קורין אותו בית גליא לשון גובה קורין אותה בית כריא לשון חפירה ושפלות כפירוש רש״י שם ועיין בערוך עוד פירושים וזה שאמר והסירותי דמיו וגו׳ ושקוציו מבין שיניו שלא יקרא להם עוד מפיו ומבין שיניו בשם שבח זה:
אמר ר׳ יוסי בר חנינא מאי דכתיב [מהו שנאמר]: ״והסירתי דמיו מפיו ושקציו מבין שניו ונשאר גם הוא לאלהינו״ (זכריה ט, ז) — כך יש לדרוש: ״והסרתי דמיו מפיו״ — זה בית במיא (במות להקרבת קרבנות) שלהם — מקום הקרבת הקרבנות שלהם, ״ושקציו מבין שניו״ — זה בית גליא (גלי אבנים של פולחן) שלהן,
Rabbi Yosei bar Ḥanina said: What is the meaning of that which is written: “And I will take away his blood out of his mouth, and his detestable things from between his teeth, and he also shall be a remnant for our God; and he shall be as a chief in Judah, and Ekron as a Jebusite” (Zechariah 9:7)? The verse should be understood as follows: “And I will take away his blood out of his mouth”; this is referring to their house of altars, where they sacrifice offerings. “And his detestable things from between his teeth”; this is referring to their house of piles, where they heap their ritual stones.
הכל
(14) וְנִשְׁאַר גַּם הוּא לֵאלֹהֵינוּ אֵלּוּ בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת שֶׁבֶּאֱדוֹם ״וְהָיָה כְּאַלּוּף בִּיהוּדָה וְעֶקְרוֹן כִּיבוּסִי״ (זכריה ט׳:ז׳) אֵלּוּ תֵּרַאטְרָיוֹת וְקִרְקְסָיוֹת שֶׁבֶּאֱדוֹם שֶׁעֲתִידִין שָׂרֵי יְהוּדָה לְלַמֵּד בָּהֶן תּוֹרָה בָּרַבִּים.
“And he also shall be a remnant for our God,” these words are referring to the synagogues and study halls in Edom. “And he shall be as a chief [aluf] in Judah, and Ekron as a Jebusite,” these words are referring to the theaters [tere’atrayot] and the circuses [kirkesayot] in Edom where the officers of Judah are destined to teach Torah in public.
טראטריות וקרקסיאות – י״מ בתי עבודת כוכבים ומכנה אותן טרטאכ׳ לשון חרפה וקרקסיאות רוצה לומר בית הכסא בלשון ערב וקשה לומר שאותן מקומות מטונפות יכול ללמוד שם תורה אלא ודאי לשממה יהא במהרה בימינו ורוצה לומר בתים שמתאספים שם לוועד של עובדי עבודת כוכבים.
אלו טרטסיאות וקרקסיאות שלהן. יש מפרשים בתי עבודה זרה שלהן, וקורא להן בלשון גנאי, טרטסיאות חרפה, קרקסיאות בתי כסאות. וכן פירש ר״ח ז״ל. ונראין דברי התוספות דבתי ע״ז שלהן לא ילמדו בהן תורה, אלא טרטסיאות וקרקסיאות בתי בית הועד להקבץ שם.
והיה כאלוף ביהודה וגו׳ שעתידים שרי יהודה כו׳. דבמקום שהיו שם אלופי אדום יהיו אלופי ושרי יהודה ובספר זכריה פירש רש״י אלוף מלשון לימוד כמו ואאלפך חכמה:
״ונשאר גם הוא לאלהינו״ — אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבאדום. ועוד דרשו מה שנאמר: ״והיה כאלף ביהודה ועקרון כיבוסי״ (זכריה ט, ז) אלו תראטריות וקרקסיות (בתי תיאטרון וקרקסים) שבאדום, שעתידין שרי יהודה ללמד בהן תורה ברבים. והוא שרומז הכתוב, שארץ זו שהיא עכשיו של הגוים תהיה כאלוף (מלמד) ביהודה.
“And he also shall be a remnant for our God,” these words are referring to the synagogues and study halls in Edom. “And he shall be as a chief [aluf] in Judah, and Ekron as a Jebusite,” these words are referring to the theaters [tere’atrayot] and the circuses [kirkesayot] in Edom where the officers of Judah are destined to teach Torah in public.
הכל
(15) אָמַר רַבִּי יִצְחָק לֶשֶׁם זוֹ פַּמְיָיס עֶקְרוֹן תֵּעָקֵר זוֹ קֵסָרִי בַּת אֱדוֹם שֶׁהִיא הָיְתָה מֶטְרוֹפּוֹלִין שֶׁל מְלָכִים אִיכָּא דְּאָמְרִי דִּמְרַבִּי בָּהּ מַלְכֵי וְאִיכָּא דְּאָמְרִי דְּמוֹקְמִי מִינָּה מַלְכֵי.
Rabbi Yitzḥak said: “And the children of Dan went up and fought against Leshem” (Joshua 19:47); this is referring to the city that was known in the Talmudic period as Pamyas. “Ekron shall be uprooted” (Zephaniah 2:4); this is referring to Caesarea, the daughter of Edom, which was a metropolis [metropolin], i.e., a capital city, of kings. There are those who say this means that kings were raised there, and there are those who say it means that kings were appointed from there, meaning the kings of Edom were appointed from among the residents of this city.
ערך לשם
ערך מטרפלין
מטרפלין – ב(מגילה ו.) עקרן תעקר זו קיסרי בת אדום שהיא היתה מטרפולין של מלכים. (בילמדנו זאת תהיה) הפסולת של ארץ ישראל טובה ממטריפולין של מצרים. ויצא לקראתו אל עיר מואב למטריפולין שלהן פי׳ אם של עיירות. אם בלעז מטר״י פולין בלשון יון עיר (א״ב בלשון יון מטרופולין שרתי במדינות).
ערך פניים
פניים – ג(פרה פרק ח) באר אחאב ומערא פמיים פירוש מערה היא בראש הירדן (בראשית רבה סד) ויצא הראשון אדמוני אתעביד מלך נחת ויתיב לה בהדא פניים (מגילה ו.) לשם זו פמייס (בילמדנו בכי תשא) ויבאו לישה זו פמייס (בברייתא דר״א פרק כ״ז) וירדף עד דן זו פמייס. (בתרגום דודי שלח ידו מן החור) ודבר מידהון ית עגלא מתכא דשוי ירבעם חייבא בלשם דן דמתקרייא פמייס (א״ב נראה שבעל הערוך גריס פניים ולכן הביא הערך במקום זה וכן האמת אבל חז״ל החליפו אות נון לאות מ״ם וכן עשו במלת אספמיא).
א. [שטאדט נאמע.]
ב. [הויפט שטאדט.]
ג. [ארטס נאמע.]
לשם – עיר שכיבשו בני דן.
זו פמייס – שמשם ירדן יוצא כדאמר מר ירדן יוצא ממערת פמייס (בכורות דף נה.).
מטרופולין – לשון יון אימא של מלכות מטר״א אם פולין לשון שררה כדאמר מר עד שבאו דיופלי מהעיר שני שרים (תענית דף יח:).
דמרבי – שמגדלין שם בני מלכים.
קסרי בת אדום כו׳ א״ד דמרבי כו׳ וא״ד דאוקמי מינה מלכי כו׳. ועל כן נקראת קסרי כי מלכים שלהם נקראים קיסר על שם המלך שמלך בה בכח ובחוזק יד כמפורש ביוסיפון וצריך לומר דמרבי ומוקמי מלכי היינו משאר אומות שהיו בה דהא אמרינן באדום קטון נתתיך בגוים דלא מוקי להו מלך בן מלך:
ועוד אמר ר׳ יצחק: לשם — זו העיר הקרויה בזמן התלמוד פמייס, ״עקרון תעקר״ — זו קסרי בת אדום, שהיא היתה מטרופולין (עיר האם, הבירה) של מלכים. איכא דאמרי [יש שאומרים, מפרשים]: דמרבי [שמגדלים] בה מלכי [את המלכים] ואיכא דאמרי [יש שאומרים]: דמוקמי מינה מלכי [שמעמידים ממנה מלכים], שמיושבי העיר הזאת מעמידים אחר כך מלכים לאדום.
Rabbi Yitzḥak said: “And the children of Dan went up and fought against Leshem” (Joshua 19:47); this is referring to the city that was known in the Talmudic period as Pamyas. “Ekron shall be uprooted” (Zephaniah 2:4); this is referring to Caesarea, the daughter of Edom, which was a metropolis [metropolin], i.e., a capital city, of kings. There are those who say this means that kings were raised there, and there are those who say it means that kings were appointed from there, meaning the kings of Edom were appointed from among the residents of this city.
הכל
(16) קֵסָרִי וִירוּשָׁלַיִם אִם יֹאמַר לְךָ אָדָם חָרְבוּ שְׁתֵּיהֶן אַל תַּאֲמֵן יָשְׁבוּ שְׁתֵּיהֶן אַל תַּאֲמֵן חָרְבָה קֵסָרִי וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלַיִם חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם וְיָשְׁבָה קֵסָרִי תַּאֲמֵן שֶׁנֶּאֱמַר ״אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה״ (יחזקאל כ״ו:ב׳) אִם מְלֵיאָה זוֹ חֲרֵבָה זוֹ אִם מְלֵיאָה זוֹ חֲרֵבָה זוֹ.
The Sages said that the fortunes of Caesarea, which represents Rome, and Jerusalem are diametric opposites. If, therefore, someone says to you that both cities are destroyed, do not believe him. Similarly, if he says to you that they are both settled in tranquility, do not believe him. If, however, he says to you that Caesarea is destroyed and Jerusalem is settled, or that Jerusalem is destroyed and Caesarea is settled, believe him. As it is stated: “Because Tyre has said against Jerusalem: Aha, the gates of the people have been broken; she is turned to me; I shall be filled with her that is laid waste” (Ezekiel 26:2), and Tyre, like Caesarea, represents Rome. Consequently, the verse indicates that if this city is filled, that one is laid waste, and if that city is filled, this one is laid waste. The two cities cannot coexist.
אם יאמר לך אדם חרבו שתיהן כו׳. בחרבו שתיהן ובישבו שתיהן אמר בכל חלוקה מהן אל תאמין אבל גבי חרבה קסרי וישבה ירושלים וחרבה ירושלים וישבה קסרי אמר בשני החלוקות פ״א תאמין ויש לומר שאילו היה אומר נמי כן בכל חלוקה תאמין היה המובן ממנו שאפשר לפרש להאמין באחד משני החלוקות אם לעולם ישבה ירושלים וחרבה קסרי או לעולם ישבה קסרי וחרבה ירושלים ואינו כן אלא שיש להאמין שב׳ החלוקות אמת כי לפעמים ישבה קסרי וחרבה ירושלים ולפעמים ישבה ירושלים וחרבה קסרי ומייתי ליה הכי מקרא דאמלאה החרבה דצור אמרה על ירושלים אתמלא מחורבתה כפרש״י ומשמע נמי אמלא את צור שהיא חריבה מירושלים שהיתה מלאה וכן ולאום מלאום יאמץ שסתם הכתוב איזה מהם יאמץ על חבירו על כן פירושו שכל אחד מהם יאמץ על חבירו לפעמים זה ולפעמים זה:
ואמרו חכמים: קסרי וירושלים הם שני ניגודים, ולכן אם יאמר לך אדם: חרבו שתיהן — אל תאמן, אם יאמר לך: ישבו שתיהן בשלווה — אל תאמן, אלא אם יאמר לך שחרבה קסרי וישבה ירושלים או שיאמר לך חרבה ירושלים וישבה קסרי — אז תאמן, שנאמר: ״יען אשר אמרה צור על ירושלים האח נשברה דלתות העמים נסבה אלי אמלאה החרבה״ (יחזקאל כו, ב), ללמד: אם מליאה זו — חרבה זו, אם מליאה זו — חרבה זו ששתיהן הן כניגודים זו לזו.
The Sages said that the fortunes of Caesarea, which represents Rome, and Jerusalem are diametric opposites. If, therefore, someone says to you that both cities are destroyed, do not believe him. Similarly, if he says to you that they are both settled in tranquility, do not believe him. If, however, he says to you that Caesarea is destroyed and Jerusalem is settled, or that Jerusalem is destroyed and Caesarea is settled, believe him. As it is stated: “Because Tyre has said against Jerusalem: Aha, the gates of the people have been broken; she is turned to me; I shall be filled with her that is laid waste” (Ezekiel 26:2), and Tyre, like Caesarea, represents Rome. Consequently, the verse indicates that if this city is filled, that one is laid waste, and if that city is filled, this one is laid waste. The two cities cannot coexist.
הכל
(17) רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר מֵהָכָא ״וּלְאוֹם מִלְאוֹם יֶאֱמָץ״ (בראשית כ״ה:כ״ג).
Rav Naḥman bar Yitzḥak said: The same idea may be derived from here, a verse dealing with Jacob and Esau: “And the one people shall be stronger than the other people” (Genesis 25:23), teaching that when one nation rises, the other necessarily falls.
רב נחמן בר יצחק אמר אותו רעיון מהכא [מכאן מפסוק זה] שנאמר על יעקב ועשו: ״ולאם מלאם יאמץ״ (בראשית כה, כג), לאמר: כשזה עולה — השני בהכרח יורד.
Rav Naḥman bar Yitzḥak said: The same idea may be derived from here, a verse dealing with Jacob and Esau: “And the one people shall be stronger than the other people” (Genesis 25:23), teaching that when one nation rises, the other necessarily falls.
הכל
(18) וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק מַאי דִּכְתִיב ״יוּחַן רָשָׁע בַּל לָמַד צֶדֶק״ (ישעיהו כ״ו:י׳) אָמַר יִצְחָק לִפְנֵי הקב״ה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רבש״ע רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם יוּחַן עֵשָׂו אָמַר לוֹ רָשָׁע הוּא אָמַר לוֹ בַּל לָמַד צֶדֶק אָמַר לוֹ ״בְּאֶרֶץ נְכוֹחוֹת יְעַוֵּל״ (ישעיהו כ״ו:י׳) אָמַר לוֹ אִם כֵּן בַּל יִרְאֶה גֵּאוּת ה׳.
§ Having mentioned Edom, the Gemara cites what Rabbi Yitzḥak said: What is the meaning of that which is written: “Let favor be shown to the wicked, yet will he not learn righteousness; in the land of uprightness he will deal wrongfully, and will not behold the majesty of the Lord” (Isaiah 26:10)? Isaac said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, let favor be shown to Esau, my beloved son. God said to him: Esau is wicked. Isaac said to God: “Yet will he not learn righteousness,” i.e., is there no one who can find merit in him? God said to him: “In the land of uprightness he will deal wrongfully,” meaning that he is destined to destroy Eretz Yisrael. Isaac said to God: If it is so that he is that wicked, “he will not behold the majesty of the Lord.”
רשע – זה עשו.
בארץ נכוחות יעול – את ירושלים יחריב: אמר יצחק להקב״ה יוחן רשע זה עשו אמר לו הקדוש ברוך הוא רשע הוא.
אמר – יצחק בל למד צדק כלומר אין אדם יכול ללמד עליו צדק.
אמר לו – הקב״ה.
בארץ נכוחות יעול – כלומר עתיד להחריב את ארץ ישראל.
אמר יצחק – אם כן בל יראה גאות ה׳.
אמר יצחק כו׳ יוחן עשו כו׳. ר״ל גם שאינו ראוי לכך יוחן במתנת חנם כמ״ש וחנותי את אשר אחון כו׳ אמר ליה הקב״ה. רשע גמור הוא ואין ראוי לחנותו א״ל יצחק בל למד צדק וגו׳ כמ״ש ששגגת תלמוד עולה זדון וזה שלא למד צדק שוגג הוא במעשיו הרעים א״ל הקב״ה בארץ נכוחות יעול דהיינו להחריב ארץ ישראל והמקדש בזה הוא מזיד ורשע גמור הוא כמ״ש ערו ערו עד היסוד וגו׳:
זו גרממיא של אדום כו׳. בפ״ק דיומא אמרינן גומר זה גרממיא כו׳ וגומר מבני יפת היה ואפשר דמשום הכי קאמר זו גרממיא של אדום כו׳ ולא אותה גרממיא דהיינו גומר דמבני יפת היה ובאותה דשל אדום שאלמלא כו׳:
ג מכיוון שהזכרנו את אדום, אמר ר׳ יצחק: מאי דכתיב [מהו שנאמר]: ״יחן רשע בל למד צדק בארץ נכוחות יעול ובל יראה גאות ה׳״ (ישעיה כו, י) — אמר יצחק לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, יוחן עשו שהוא בנו, וכידוע אהב אותו. אמר לו הקדוש ברוך הוא: רשע הוא עשו! אמר לו יצחק לקדוש ברוך הוא: וכי ״בל למד צדק״, כלומר, וכי אין אדם אשר יוכל ללמד עליו זכות ולדבר בצדקו? אמר לו הקדוש ברוך הוא: ״בארץ נכחות יעול״, כלומר, רשע גדול הוא ועתיד הוא להחריב את ארץ ישראל. אמר לו יצחק: אם כן אם רשע הוא כל כך, ״בל יראה גאות ה׳ ״.
§ Having mentioned Edom, the Gemara cites what Rabbi Yitzḥak said: What is the meaning of that which is written: “Let favor be shown to the wicked, yet will he not learn righteousness; in the land of uprightness he will deal wrongfully, and will not behold the majesty of the Lord” (Isaiah 26:10)? Isaac said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, let favor be shown to Esau, my beloved son. God said to him: Esau is wicked. Isaac said to God: “Yet will he not learn righteousness,” i.e., is there no one who can find merit in him? God said to him: “In the land of uprightness he will deal wrongfully,” meaning that he is destined to destroy Eretz Yisrael. Isaac said to God: If it is so that he is that wicked, “he will not behold the majesty of the Lord.”
הכל
(19) וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק מַאי דִּכְתִיב ״אַל תִּתֵּן ה׳ מַאֲוַיֵּי רָשָׁע זְמָמוֹ אַל תָּפֵק יָרוּמוּ סֶלָה״ (תהלים ק״מ:ט׳) אָמַר יַעֲקֹב לִפְנֵי הקב״ה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אַל תִּתֵּן לְעֵשָׂו הָרָשָׁע תַּאֲוַת לִבּוֹ זְמָמוֹ אַל תָּפֵק זוֹ
And Rabbi Yitzḥak also said: What is the meaning of that which is written: “Grant not, O Lord, the desires of the wicked; further not his evil device, so that they not exalt themselves. Selah” (Psalms 140:9)? Jacob said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, grant not to the wicked Esau the desires of his heart, as he wishes to destroy us. Further not his evil device [zemamo]; do not remove the muzzle [zamam] that constrains him and prevents him from breaking out and gathering further strength. This is a reference to
ערך גרממיא
גרממיא – א(יומא י.) גומר זו גרממיא מגוג זו גינתא. (מגילה ו.) זממו אל תפק זו גרממיא של אדום. תרגום ירושלמי בני יפת גומר ומגוג ושום אפרכיותהון אפריקי וגרממיא. וכן (בראשית רבה לח) ס״א גרמינא מבי׳ תורגמ׳ תרגומו ממדינת גירמניא. (א״ב נקרא בלשון רומי גרמניא המחוז הנקרא לנו ארץ אשכנז ובירושלמי דמגלה פרק קמא כתיב גומר גרממיא מגוג גותיא והיא מדינה צפונית אשר ממנה יצאו מחריבי ממשלת רומי).
א. [גערמאניא. אין לאנד.]
זממו אל תפק – אל תוציאנו מנחיריו זמם כמין טבעת ברזל שנותנין בחוטמה של אנקה ונמשכת בו ומתוך חוזקה אינה משתמרת כי אם בו.
ואמר ר׳ יצחק: מאי דכתיב [מהו שנאמר]: ״אל תתן ה׳ מאויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה״ (תהלים קמ, ט) — אמר יעקב לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, אל תתן לעשו הרשע תאות לבו, כלומר, לעשות את מה שהוא רוצה, שרצונו לכלות אותנו בני יעקב. ומה שנאמר ״זממו אל תפק״ מתפרש: אל תוציא ממנו את הזמם שמחזיק אותו ואיננו נותן לו להתפרץ ולהתחזק — זו
And Rabbi Yitzḥak also said: What is the meaning of that which is written: “Grant not, O Lord, the desires of the wicked; further not his evil device, so that they not exalt themselves. Selah” (Psalms 140:9)? Jacob said before the Holy One, Blessed be He: Master of the Universe, grant not to the wicked Esau the desires of his heart, as he wishes to destroy us. Further not his evil device [zemamo]; do not remove the muzzle [zamam] that constrains him and prevents him from breaking out and gathering further strength. This is a reference to
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.