והא לית ליה לר׳ מאיר כו׳ – דהא לא בעי׳ לאוקומי לעיל אלא באיסור כולל ומוסיף.
(1) 
וְהָא לֵית לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר נְהִי דְּאִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר לֵית לֵיהּ אִיסּוּר מוֹסִיף וְאִיסּוּר כּוֹלֵל אִית לֵיהּ.
וְהָא לֵית לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר נְהִי דְּאִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר לֵית לֵיהּ אִיסּוּר מוֹסִיף וְאִיסּוּר כּוֹלֵל אִית לֵיהּ.GEMARA: The Gemara asks: How could one become liable to bring multiple sin offerings? But Rabbi Meir does not hold that a prohibition takes effect where another prohibition already exists. The Gemara answers: Although he generally does not hold that a prohibition takes effect where another prohibition already exists, with regard to an expanded prohibition and a more inclusive prohibition, he does hold that it takes effect where another prohibition already exists.
א גמרא שואלים: כיצד יכול אדם להתחייב כל כך הרבה חטאות? והא לית ליה [והרי אין לו] לר׳ מאיר, לדעתו אין איסור חל על איסור! ומשיבים: נהי [אף] שבסתם איסור חל על איסור לית ליה [אין לו], אבל באיסור מוסיף ואיסור כולל אית ליה [יש לו] איסור חל על איסור. וכיצד מתקיים הדבר במשנתנו?
GEMARA: The Gemara asks: How could one become liable to bring multiple sin offerings? But Rabbi Meir does not hold that a prohibition takes effect where another prohibition already exists. The Gemara answers: Although he generally does not hold that a prohibition takes effect where another prohibition already exists, with regard to an expanded prohibition and a more inclusive prohibition, he does hold that it takes effect where another prohibition already exists.
הכל
(2) כְּגוֹן שֶׁבָּא עַל אִמּוֹ וְהוֹלִיד בַּת דְּאִיסּוּר בִּתּוֹ וַאֲחוֹתוֹ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי אָתֵי נִשֵּׂאת לְאָחִיו מִיגּוֹ דְּאִיתּוֹסַף אִיסּוּר לְגַבֵּי אַחִין אִיתּוֹסַף אִיסּוּרָא לְגַבֵּי דִּידֵיהּ.
Consequently, the ruling stated in the mishna applies in a case where one engaged in intercourse with his mother and thereby fathered a daughter, so that the prohibitions against engaging in intercourse with his daughter and with his sister come into effect simultaneously. If that daughter married his brother, then since a prohibition was added with regard to his other brothers, to whom she has now become forbidden, it is an expanded prohibition, and therefore a further prohibition is added with regard to him as well.
נשאת לאחיו מיגו דאיתוסף כו׳ – פירוש משום אשת אח וא״ת והא ממזרת היא ואם כן היאך אסורה לאחיו משום אשת אח איך חל איסור אשת אח על איסור ממזרת ויש לומר דמיירי דאחיו נמי ממזר ואם כן ליכא איסור ממזרת דהוא עצמו כמו כן ממזר ועי״ל דאיסור חמור חל שפיר על איסור קל כדפרישית לעיל.
כגון שבא על אמו והוליד ממנה בת, שאיסור בתו ואחותו בבת זו בהדי הדדי אתי [בבת אחת הם באים]. אם אותה בת נשאת לאחיו, מיגו דאיתוסף [מתוך שנוסף בה] איסור לגבי כל האחין משום אשת אח — איתוסף איסורא לגבי דידיה [נוסף האיסור גם לגביו].
Consequently, the ruling stated in the mishna applies in a case where one engaged in intercourse with his mother and thereby fathered a daughter, so that the prohibitions against engaging in intercourse with his daughter and with his sister come into effect simultaneously. If that daughter married his brother, then since a prohibition was added with regard to his other brothers, to whom she has now become forbidden, it is an expanded prohibition, and therefore a further prohibition is added with regard to him as well.
הכל
(3) נִשֵּׂאת לַאֲחִי אָבִיו מִיגּוֹ דְּאִיתּוֹסַף אִיסּוּרָא לְגַבֵּי שְׁאָר אֲחֵי אָבִיו אִיתּוֹסַף לְגַבֵּי דִּידֵיהּ ה״ל הָוְיָא לַהּ אֵשֶׁת אִישׁ מִיגּוֹ דְּאִיתּוֹסַף אִיסּוּר לְגַבֵּי עָלְמָא אִיתּוֹסַף נָמֵי לְגַבֵּי דִּידֵיהּ ה״ל הָוְיָא לַהּ נִדָּה מִיגּוֹ דְּאִיתּוֹסַף אִיסּוּר לְגַבֵּי בַּעֲלַהּ אִיתּוֹסַף נָמֵי לְגַבֵּי דִּידֵיהּ.:
If she later married his father’s brother, then since a prohibition is added with regard to the sons of his father’s other brothers, a prohibition is also added with regard to him. If she becomes, or remains, a married woman, since a prohibition is added with regard to every man in the world other than her husband, a prohibition is added with regard to him as well. If she then becomes a menstruating woman, since a prohibition is added with regard to her husband, a prohibition is added with regard to him as well.
נשאת לאחי אביו מיגו דאיתוסף איסורא לגבי אחיו איתוסף לגבי דידיה – ולגבי אחיו משום אשת אחי האב.
ל״א ה״ג מיגו דאיתוסף איסורא לגבי בני אחי אביו משום אשת אב.
נשאת לאחי אביו, מיגו דאיתוסף איסורא [מתוך שנוסף בה איסור] לגבי שאר בני אחי אביו — איתוסף [נוסף] איסור זה גם לגבי דידיה [לגביו]. הויא לה [נעשתה] אותה אשה אשת איש, מיגו דאיתוסף [מתוך שנוסף בה] איסור לגבי עלמא [העולם, כל האנשים] — איתוסף נמי לגבי דידיה [נוסף גם כן לגביו]. הויא לה [נעשתה] נדה, מיגו דאיתוסף [מתוך שנוסף בה] איסור לגבי בעלה — איתוסף נמי לגבי דידיה [נוסף גם כן לגביו].
If she later married his father’s brother, then since a prohibition is added with regard to the sons of his father’s other brothers, a prohibition is also added with regard to him. If she becomes, or remains, a married woman, since a prohibition is added with regard to every man in the world other than her husband, a prohibition is added with regard to him as well. If she then becomes a menstruating woman, since a prohibition is added with regard to her husband, a prohibition is added with regard to him as well.
הכל
(4) מתני׳ מַתְנִיתִין : אהַבָּא עַל בַּת בִּתּוֹ חַיָּיב עָלֶיהָ מִשּׁוּם בַּת בִּתּוֹ וְכַלָּתוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו (וַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ) וְאֵשֶׁת אִישׁ וְנִדָּה ר׳ רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אִם עָבַר זָקֵן וּנְשָׂאָהּ חַיָּיב עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב.
MISHNA: It is possible for one who engages in intercourse with his daughter’s daughter to be liable to bring sin offerings due to the unwitting violation of the prohibitions of engaging in intercourse with his daughter’s daughter, and his daughter-in-law, and the wife of his brother, and the wife of his father’s brother, and his wife’s sister, and a married woman, and a menstruating woman. Rabbi Yosei says: If the elder, i.e., the man’s father, who is the woman’s great-grandfather, transgressed and married her, the man would also be liable for engaging in intercourse with her due to the prohibition of intercourse with the wife of his father.
1 הבא על בת בתו חייב עליה משום בת בתו וכלתו. כגון שנשאה בנו שמותר לישא בת אחותו והיא כלתו:
ואחות אשתו – כגון שהיה לבעל בת מאשה אחרת ונשאה חמיו [והוליד ממנה בת] וכשבא זה על בת בתו היתה אחות אשתו ואם נשאה אחיו קודם לכן ומת ואח״כ נשאה אחי אביו ומת ואח״כ היתה אשת איש ונדה ואח״כ בא עליה זה חייב עליה משום בת בתו וכלתו כו׳:
ר׳ יוסי אמר אם עבר הזקן ונשאה – לבת בת בנו ואח״כ בא בנו עליה חייב עליה משום אשת אב אע״ג דלא היה לאביו אישות בה אלא נשאה בעבירה הואיל ואינה אסורה לו מדאורייתא דהויא שנייה חייב עליה משום אשת אב:
1. עד כאן שייך לדף יד ע״א
מתני׳ בת בתו וכלתו – שנשאה בנו.
ואחות אשתו – שהיה נשוי את בת חתנו שהיא אחות בת בתו מן האב כגון שהיתה לו בת מאשה אחרת ונשאה זה האב חמיו של בעל בתו וכשבא זה על בתו של חתנו שהיא לו בת בתו היתה אחות אשתו.
ואשת אחיו – שמת בנו ונשאה אחיו של זה.
ואשת אחי אביו – שמת אחיו ונשאה אחי אביו.
אם עבר הזקן – אביו של זה ונשאה ואחר כך בא עליה זה חייב אף על אשת האב.
הבא על בת בתו – הקשה רבינו ברוך אמאי לא חשיב בהדייהו בת בנה כגון שניסת בתו לבן אשתו וילדה לו בת דהויא בת בתו ובת בנה בבת אחת וגם בסיפא קשה אמאי לא תני בת בנה ובת בתה דמשכחת לה ביעקב שנשא רחל ולאה שאינם אחיות ויש לה בן לרחל מאדם אחר ונשא בת לאה שהיתה לה מיעקב וילדה בת לאה בת ובא יעקב עליה הרי היא בת בן אשתו ובת בתו ולפי מה שפי׳ לקמן דמתני׳ לא מיירי רק באיסור מוסיף ניחא שפיר והקשה הקדוש ה״ר יום טוב אמאי לא תני חמותו כגון שנשא בת בת בתו דבת בתו היא חמותו וי״ל דת״ק לא מיירי בעבד איסורא ומהאי טעמא לא תני אם חמותו ואם חמיו ושניות הן ואפילו לרבי יוסי נמי דמיירי בעבר זקן ונשאה יש לומר להכי לא תני להו דהוי איסור כולל ואפילו לר׳ חייא דאמר פרק ד׳ אחין (יבמות לב: ולג.) לר׳ יוסי מחייב תרתי משום איסור כולל היינו באיסור כולל בשם אחד אבל בשני שמות לא ומש״ה ניחא לדידיה גבי אשת איש ונעשת חמותו דלא אמרי׳ נידון בחמותו משום דשני שמות הן.
ואחות אשתו – ואומר הר״י דלא גרס ליה דאם כן שבע הוו ואדתני לעיל שש ליתני שבע ואם תאמר וליתני שבע וליחשוב אחות אשתו וכגון שדינה בת יעקב ניסת לאדם מעלמא וילדה לו בת ואותו אדם היה לו בת אחרת מאשה אחרת ונשאה יעקב ואם כן הרי בת דינה ליעקב בת בתו ואחות אשתו וחיילא איסור אחות אשתו באיסור כולל מיגו דמיתסר בשאר אחיות משום אחות אשה איתסר נמי בבת דינה משום אחות אשה ויש לומר דלא תני רק איסורי דמודי בהו ר׳ יוסי ומיירי בסיפא דהיינו איסור מוסיף ואפילו לר׳ חייא דאמר דאית ליה לר׳ יוסי איסור כולל י״ל לא נחת למיתני במתני׳ רק איסור מוסיף וא״ת מכל מקום אמאי לא תנא אחות אשתו ובבת אחת וכגון שיעקב נשא אחותו נכרית של בת דינה בת יעקב וילדה לו בת השתא הויא אותו בת של דינה בת בתו של יעקב ואחות אשתו ויש לומר דבאיסורא שחל ע״י קדושין לא תני אלא אותה שחל האיסור מיד בשעת קדושין והשתא מיד שנשא יעקב בת האיש לא היה שום איסור עד שנולדה דינה מאותו האיש אז חל איסור אחות אשתו עם איסור בת בתו וא״ת ובגמרא נמי דקאמר מודי ליה באיסור מוסיף מנליה דילמא כולה מתני׳ באיסור בת אחת מיירי וכגון שנתקדשה הלה פחות מבת ג׳ שנים דכי נשלם שנה שלישית אז חלו כל האיסורין וחשיב במתני׳ בבת אחת וי״ל דלא חשיב איסורא שע״י קדושין אלא כשחלין בשעת קדושין ואי בבת אחת הויין עלה הרי לא חלו שום איסור עד גמר שלש שנים ויום אחד ועוד י״ל דמתני׳ לא אתיא לאורויי רק באיסור מוסיף כמו שפירשתי.
ב משנה הבא על בת בתו — פעמים שחייב עליה בביאה אחת משום בת בתו, וכלתו, כגון שנשאה בנו. ויכול להיות חייב עליה גם משום אשת אחיו, אם נישאה לאחיו, ומשום אשת אחי אביו, אם גירשה אחיו או מת ונישאה לאחי אביו, ומשום אחות אשתו, אם היתה אחותה נשואה לו, ומשום אשת איש, ומשום נדה, אם בא עליה בנידתה. ר׳ יוסי אומר: אם עבר זקן, אביו של זה, ונשאה — חייב עליה הבן גם משום אשת אב.
MISHNA: It is possible for one who engages in intercourse with his daughter’s daughter to be liable to bring sin offerings due to the unwitting violation of the prohibitions of engaging in intercourse with his daughter’s daughter, and his daughter-in-law, and the wife of his brother, and the wife of his father’s brother, and his wife’s sister, and a married woman, and a menstruating woman. Rabbi Yosei says: If the elder, i.e., the man’s father, who is the woman’s great-grandfather, transgressed and married her, the man would also be liable for engaging in intercourse with her due to the prohibition of intercourse with the wife of his father.
הכל
(5) וְכֵן הַבָּא עַל בַּת אִשְׁתּוֹ וְעַל בַּת בִּתָּהּ.:
And likewise, it is possible for one who engages in intercourse with the daughter of his wife to be liable to bring six sin offerings, similar to one who engages in intercourse with his own daughter, for violating the prohibitions against engaging in intercourse with his wife’s daughter, his sister, the wife of his brother, the wife of his father’s brother, a married woman, and a menstruating woman. And it is possible for one who engages in intercourse with his wife’s daughter’s daughter to be liable to bring seven sin offerings, similar to one who engages in intercourse with his own daughter’s daughter, for violating the following prohibitions: Engaging in intercourse with his wife’s daughter’s daughter, his daughter-in-law, the wife of his brother, the wife of his father’s brother, his wife’s sister, a married woman, and a menstruating woman.
וכן הבא על בת אשתו – חייב עליה בכל הללו שמות משום בת אשתו וכלתו ואחות אשתו כו׳ כגון שהיתה לבת אשתו אחות מאם אחרת ונשאה בעל אמה ואשת אחיו כגון שנשאה אחיו אחר מיתת בנו ואח״כ אחי אביו כו׳ וכן הבא על בת בת אשתו חייב עליה משום בת בת אשתו ובכל השמות הללו. וה״ה בבא על בת בנה שיש בה כל השמות הללו אלא תנא בת בתו וה״ה לבת בנה:
איסור בת אחת – דכי בא על בתו איסור בתו ואחותו באין כאחד ניסת לאחיו מיגו דאיתוסף איסורא לגבי אחין כולן בשאינה זקוקה לייבום איתוסף נמי לגבי דידיה (דאבוה) [משום אחוה] והיינו איסור מוסיף שניתוספו אחרים על איסורו שאיסורה נמי לאחין כולן. נישאת לאחי אביו היינו נמי איסור מוסיף שנאסרה נמי על אחי אביו. ואשת איש ונדה היינו נמי איסור מוסיף שניתוספו אחרים נמי על איסורו:
וכן הבא על בת אשתו יש שחייב עליה שש חטאות, בדומה לבא על בתו: משום בת אשתו, ואחותו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואשת איש, ונדה. וכן הבא על בת בתה של אשתו חייב עליה שבע חטאות, בדומה לבא על בת בתו: משום בת בת אשתו, וכלתו, ואחות אשתו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואשת איש, ונדה.
And likewise, it is possible for one who engages in intercourse with the daughter of his wife to be liable to bring six sin offerings, similar to one who engages in intercourse with his own daughter, for violating the prohibitions against engaging in intercourse with his wife’s daughter, his sister, the wife of his brother, the wife of his father’s brother, a married woman, and a menstruating woman. And it is possible for one who engages in intercourse with his wife’s daughter’s daughter to be liable to bring seven sin offerings, similar to one who engages in intercourse with his own daughter’s daughter, for violating the following prohibitions: Engaging in intercourse with his wife’s daughter’s daughter, his daughter-in-law, the wife of his brother, the wife of his father’s brother, his wife’s sister, a married woman, and a menstruating woman.
הכל
(6) גמ׳ גְּמָרָא : קָתָנֵי חַיָּיב עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב מִי שַׁרְיָא לֵיהּ א״ר אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּגוֹן שֶׁנָּפְלָה לוֹ לְיִבּוּם.
GEMARA: It is taught in the mishna that Rabbi Yosei says: If the elder, i.e., the man’s father, who is the woman’s great-grandfather, transgressed and married her, the man would also be liable for engaging in intercourse with her due to the prohibition against engaging in intercourse with the wife of his father. The Gemara asks: Is she permitted to marry the man’s father? She had already been married to the man’s father’s brother, and therefore even if she was widowed or divorced from him, marriage would not even take effect with the man’s father, to whom she is forbidden as the wife of his brother. Rabbi Yoḥanan said: The marriage can take effect in a case where she happened to become designated to him for levirate marriage, when his brother died without children.
מי שריא ליה – לזקן מי אית ליה קדושין בגוה דליחייב בנו עלה משום אשת אב:
אין אמר ר׳ יוחנן כגון שנפלה לו בייבום – שבת בת בנו היתה נשואה לאחיו של זקן ונפלה לו בייבום:
גמ׳ ומי שריא ליה – לאביו של זה והא אשת אחיו היא דהא מחייבינן ליה לבנו משום אשת אחי אביו אלמא אסירא ליה לאביו משום אשת אח ואין לו אישות בה ואמאי קאמר רבי יוסי חייב עליה משום אשת אב.
שנפלה לו ליבום – מאחיו שמת בלא בנים ובא הוא ליבמה.
ג גמרא קתני [הריהו שונה במשנה], ר׳ יוסי אומר: אם עבר זקן (אביו) ונשאה חייב עליה משום אשת אב. ושואלים: מי שריא ליה [האם אשה זו מותרת לו] לאביו של זה? והלוא היתה נשואה לאחיו של האב, ואין קידושין תופסים בה, שתהא קרויה אשתו! אמר ר׳ יוחנן: כגון שנפלה לו לאביו ליבום, שמת אחי אביו בלא בנים.
GEMARA: It is taught in the mishna that Rabbi Yosei says: If the elder, i.e., the man’s father, who is the woman’s great-grandfather, transgressed and married her, the man would also be liable for engaging in intercourse with her due to the prohibition against engaging in intercourse with the wife of his father. The Gemara asks: Is she permitted to marry the man’s father? She had already been married to the man’s father’s brother, and therefore even if she was widowed or divorced from him, marriage would not even take effect with the man’s father, to whom she is forbidden as the wife of his brother. Rabbi Yoḥanan said: The marriage can take effect in a case where she happened to become designated to him for levirate marriage, when his brother died without children.
הכל
(7) א״ה אִי הָכִי מַאי עָבַר א״ר אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב שֶׁעָבַר מִשּׁוּם כַּלַּת בְּנוֹ שְׁנִיָּה.
The Gemara raises an objection: If so, that they were married legitimately through levirate marriage, what is the reason for Rabbi Yosei’s statement that he transgressed and married her? Rabbi Ya’akov said: It means that he transgressed by marrying her due to her status as his son’s daughter-in-law, which renders her a secondary relative, forbidden to him by rabbinic law, albeit not by Torah law. Consequently, it was prohibited for him to enter into the levirate marriage.
אי הכי אם נפלה לו בייבום דמן התורה זקוקה לו דאינה מן העריות גופן מאי עבר דקאמר:
אין שעבר על דברי חכמים דנשא שניה – דכלת בנו הויא שניה וכן נמי בת בת בנו אלא תנא כלת בנו וה״ה לבת בת בנו:
אם כן מאי עבר – זקן הא שפיר עבד דאינה אסורה עליו משום איסור ערוה. ואם תאמר כלתו היא דהא מחייבינן לבריה משום אשת אח לאו פירכא היא דאיכא לאוקומה דאשת אחיו של בנו מאמו היא ולאו כלתו של אב היא אלא אשת חורגו ומותרת לו.
דעבר משום כלת בנו שהיא שניה – מדברי סופרים דהא חייבנו לבריה משום כלתו. והוא הדין נמי דמצי לתרוצי דעבר משום בת בת בנו שהיא שניה אלא חדא מינייהו נקט.
ומקשים: אי הכי [אם כך], שנפלה לו ליבום, מאי [מה] פשר הלשון ״עבר זקן ונשאה״? אמר ר׳ יעקב: שעבר עליה משום כלת בנו, שהיא שניה לעריות.
The Gemara raises an objection: If so, that they were married legitimately through levirate marriage, what is the reason for Rabbi Yosei’s statement that he transgressed and married her? Rabbi Ya’akov said: It means that he transgressed by marrying her due to her status as his son’s daughter-in-law, which renders her a secondary relative, forbidden to him by rabbinic law, albeit not by Torah law. Consequently, it was prohibited for him to enter into the levirate marriage.
הכל
(8) כדתני׳ כִּדְתַנְיָא בכַּלָּתוֹ עֶרְוָה כַּלַּת בְּנוֹ שְׁנִיָּה וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּבַת בְּנוֹ וּבְבַת בֶּן בְּנוֹ עַד סוֹף כׇּל הַדּוֹרוֹת.
This is as it is taught in a baraita: One’s daughter-in-law is a forbidden relative by Torah law, and his son’s daughter-in-law is a secondary relative, prohibited to him by rabbinic law, and similarly, you find with regard to the daughter of his son, who is prohibited to him by Torah law, and with regard to the daughter of his son’s son, until the end of all generations; the daughter of his son’s son, or of his son’s grandson, etc. They are all secondary relatives, prohibited to him by rabbinic law.
שאף על פי שאינה אסורה עליו מן התורה, מכל מקום היא אסורה מדברי סופרים, ואסור לו לייבמה, כדתניא [כמו ששנויה ברייתא]: כלתו אסורה עליו משום איסור ערוה, כלת בנו אסורה משום שניה. וכן אתה מוצא בבת בנו שהיא ערוה, ובבת בן בנו שהיא שניה. ואיסור זה הוא עד סוף כל הדורות, כגון בת בן בן בנו, ובת בת בת בן בנו, שכולן אסורות משום שניות.
This is as it is taught in a baraita: One’s daughter-in-law is a forbidden relative by Torah law, and his son’s daughter-in-law is a secondary relative, prohibited to him by rabbinic law, and similarly, you find with regard to the daughter of his son, who is prohibited to him by Torah law, and with regard to the daughter of his son’s son, until the end of all generations; the daughter of his son’s son, or of his son’s grandson, etc. They are all secondary relatives, prohibited to him by rabbinic law.
הכל
(9) וּמִי אִית לֵיהּ לר׳ לְרַבִּי יוֹסֵי אִיסּוּר חָל עַל אִיסּוּר וְהָא תְנַן געָבַר עֲבֵירָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁתֵּי מִיתוֹת נִידּוֹן בַּחֲמוּרָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר נִידּוֹן בְּזִיקָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁבָּאָה עָלָיו.
The Gemara asks: And is Rabbi Yosei of the opinion that a prohibition takes effect where another prohibition already exists? But didn’t we learn in a mishna (Sanhedrin 81a): If one violated a transgression that renders him liable to two death penalties, he is sentenced to the harsher one. Rabbi Yosei says: He is sentenced according to the first prohibition that applied to him.
מי אית ליה לר׳ יוסי איסור חל על איסור – דקתני אם עבר הזקן ונשאה חייב עליה משום אשת אב. והתנן עבר עבירה כו׳:
שתי מיתות – חמותו ואשת איש איכא שריפה וחנק ושריפה חמורה מחנק.
בזיקה ראשונה – ולא באחרונה דאין איסור חל על איסור.
ושואלים: ומי אית ליה [והאם יש לו] לר׳ י וסי איסור חל על איסור? והא תנן [והרי שנינו במשנה]: עבר עבירה שיש בה שתי מיתות — נידון במיתה החמורה שבהם, ר׳ יוסי אומר: נידון בזיקה ראשונה שבאה עליו, כלומר לפי האיסור הראשון שחל עליו.
The Gemara asks: And is Rabbi Yosei of the opinion that a prohibition takes effect where another prohibition already exists? But didn’t we learn in a mishna (Sanhedrin 81a): If one violated a transgression that renders him liable to two death penalties, he is sentenced to the harsher one. Rabbi Yosei says: He is sentenced according to the first prohibition that applied to him.
הכל
(10) וְתַנְיָא כֵּיצַד א״ר אָמַר רַבִּי יוֹסֵי נִידּוֹן בְּזִיקָּה רִאשׁוֹנָה חֲמוֹתוֹ וְנַעֲשֵׂת אֵשֶׁת אִישׁ נִידּוֹן מִשּׁוּם חֲמוֹתוֹ.
And it is taught in a baraita: In what case did Rabbi Yosei say that he is sentenced according to the first prohibition that applied to him? If his mother-in-law was widowed or divorced, and therefore forbidden to him only due to her status as his mother-in-law, and later she married and became forbidden as a married woman, and he engaged in intercourse with her, then he is sentenced to death by burning due to his violation of the prohibition proscribing intercourse with his mother-in-law, as this was the first prohibition to take effect.
ותניא [ושנויה ברייתא]: כיצד אמר ר׳ יוסי נידון בזיקה ראשונה? כגון חמותו, שהיתה אלמנה ונעשת אשת איש, אם בא עליה — הרי הוא נידון עליה משום חמותו, בשריפה, משום שאיסור חמותו חל עליו בראשונה.
And it is taught in a baraita: In what case did Rabbi Yosei say that he is sentenced according to the first prohibition that applied to him? If his mother-in-law was widowed or divorced, and therefore forbidden to him only due to her status as his mother-in-law, and later she married and became forbidden as a married woman, and he engaged in intercourse with her, then he is sentenced to death by burning due to his violation of the prohibition proscribing intercourse with his mother-in-law, as this was the first prohibition to take effect.
הכל
(11) אֵשֶׁת אִישׁ וְנַעֲשֵׂת חֲמוֹתוֹ נִידּוֹן מִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ.
By contrast, if she was a married woman, and then he married her daughter and she thereby became his mother-in-law, and he subsequently engaged in intercourse with her, he is sentenced to death by strangulation due to his violation of the prohibition against engaging in intercourse with a married woman, despite the fact that burning is considered the more severe death penalty. This proves that Rabbi Yosei maintains that a prohibition does not take effect where another prohibition already exists.
ואם היתה אשת איש ונעשת חמותו — נידון משום אשת איש, בחנק, למרות ששריפה חמורה יותר. הרי שלדעת ר׳ יוסי אין איסור חל על איסור!
By contrast, if she was a married woman, and then he married her daughter and she thereby became his mother-in-law, and he subsequently engaged in intercourse with her, he is sentenced to death by strangulation due to his violation of the prohibition against engaging in intercourse with a married woman, despite the fact that burning is considered the more severe death penalty. This proves that Rabbi Yosei maintains that a prohibition does not take effect where another prohibition already exists.
הכל
(12) א״ר אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ מוֹדֶה רַבִּי יוֹסֵי בְּאִיסּוּר מוֹסִיף וְכֵן כִּי אֲתָא רָבִין א״ר אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מוֹדֶה ר׳ רַבִּי יוֹסֵי בְּאִיסּוּר מוֹסִיף.
Rabbi Abbahu said: Rabbi Yosei concedes that in the case of an expanded prohibition it takes effect even when another prohibition already exists. Consequently, he maintains in the mishna that the prohibition against intercourse with the wife of his father applies in addition to the previously existing prohibitions. And similarly, when Ravin came from Eretz Yisrael he said that Rabbi Yoḥanan says: Rabbi Yosei concedes with regard to an expanded prohibition.
א״ר אבהו מודה ר׳ יוסי באיסור מוסיף – היכא דנתוספו אחרים על איסורו דהתם איסור חל על איסור. ואי אמרת חמותו ונעשית אשת איש הא איתוסף הכא איסורא לגבי אחר לכולי עלמא וליחייב הכי שתים אין ודאי תרתי מיחייב אבל בתרי קטלי לא מצי קטלי ליה הלכך נידון בזיקה ראשונה והיינו דקאמר התם ביבמות מעלה עליו הכתוב כאילו עשה שתים ועשה אחת למאי נפקא מינה לקוברו בין רשעים גמורים בין נסקלין ונשרפין. אבל הכא גבי חטאות היכא דאיסור מוסיף הוא מודי ר׳ יוסי דחייב שתים דאיסור חל על איסור:
מודה ר׳ יוסי – במתני׳ דאיכא איסור מוסיף ה״ה לכולל ובת אחת כדמפרש לקמן הלכך חמותו ונעשית אשת איש אף על גב דאיכא איסור מוסיף דאיתוסף איסורא דאשת איש אכולי עלמא אפ״ה נידון בחמותו משום דחמורה היא אבל אשת איש ונעשית חמותו ליכא לא כולל ולא מוסיף.
מודה רבי יוסי באיסור מוסיף – שאיסור חמור חל על איסור הקל או באיסורין שוין כגון איסור אח ואיסור אחות אשה אבל קל על חמור. לא חיילא אפי׳ באיסור מוסיף הילכך חמותו ונעשית אשת איש כו׳ ור׳ יוסי דאתא לאוספי באשת אב אינו מודה בהני דהזכיר הת״ק דבשלמא כלתו דבסקילה חייל אבת בתו דבשריפה ואשת אב חייל אכלתו דשניהן שוין אבל אשת איש דבחנק לא חיילא אשריפה ואסקילה וכ״ש אחות אשה ואשת אח ואשת אחי אביו ונדה דחייבי כריתות גרידי לא חיילי הילכך לר׳ יוסי לא משכחת אלא ג׳ בת בתו כלתו ואשת אב.
מודה ר׳ יוסי באיסור מוסיף – פירש״י דה״ה באיסור כולל ולא משמע הכי בפרק ד׳ אחין.
אמר ר׳ אבהו: מודה ר׳ יוסי באיסור מוסיף שאיסור חל איסור, ולכן הוא מחייב במשנתנו גם משום אשת האב. וכן כי אתא [כאשר בא] רבין מארץ ישראל אמר בשם ר׳ יוחנן: מודה ר׳ יוסי באיסור מוסיף.
Rabbi Abbahu said: Rabbi Yosei concedes that in the case of an expanded prohibition it takes effect even when another prohibition already exists. Consequently, he maintains in the mishna that the prohibition against intercourse with the wife of his father applies in addition to the previously existing prohibitions. And similarly, when Ravin came from Eretz Yisrael he said that Rabbi Yoḥanan says: Rabbi Yosei concedes with regard to an expanded prohibition.
הכל
(13) מַאי אִיסּוּר מוֹסִיף אִיכָּא הָכָא דְּאִיכָּא בְּרָא לְסָבָא מִיגּוֹ דְּאִיתּוֹסַף אִיסּוּרָא לְגַבֵּי בְּרֵיהּ אִיתּוֹסַף אִיסּוּרָא לְגַבֵּי דִּידֵיהּ.:
The Gemara asks: What expanded prohibition is there here? The Gemara answers: The expanded prohibition applies when there is another son of the grandfather, i.e., another son of the father of the subject of the mishna. Consequently, since a prohibition against intercourse with the woman is added with regard to his father’s other son, when his father marries this woman, another prohibition against intercourse with her is added with regard to him as well.
והכא מאי איסור מוסיף איכא לגביה דהיכא דעבר הזקן ונשאה:
איכא כגון דאית ליה ברא אחריני לסבא מיגו (דאיתי) [דאיתוסף] איסורא לגביה בריה דאסור באשת אביו איתוסף נמי איסורא לגביה האי:
והכא בבת בתו ועבר אביו ונשאה מאי איסור מוסיף איכא – דליתוסף איסור אשת אב אהאי.
כגון דאית ליה ברא לסבא – ואחיו של זה הוא דמגו דאיתוסף איסורא אההוא ברא משום אשת אב איתוסף נמי אהאי.
ושואלים: מאי [מה] איסור מוסיף איכא הכא [יש כאן]? ומשיבים: דאיכא ברא לסבא [שיש בן נוסף לזקן, לאביו], מיגו דאיתוסף איסורא לגבי בריה [מתוך שנוסף איסור לגבי בנו הנוסף של אביו] משום אשת אביו — איתוסף איסורא לגבי דידיה [נוסף איסור זה לגביו].
The Gemara asks: What expanded prohibition is there here? The Gemara answers: The expanded prohibition applies when there is another son of the grandfather, i.e., another son of the father of the subject of the mishna. Consequently, since a prohibition against intercourse with the woman is added with regard to his father’s other son, when his father marries this woman, another prohibition against intercourse with her is added with regard to him as well.
הכל
(14) מתני׳ מַתְנִיתִין : דהַבָּא עַל חֲמוֹתוֹ חַיָּיב עָלֶיהָ מִשּׁוּם חֲמוֹתוֹ וְכַלָּתוֹ וְאֵשֶׁת אָחִיו וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו וַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ וְאֵשֶׁת אִישׁ וְנִדָּה וְכֵן הַבָּא עַל אֵם חָמִיו וְעַל אֵם חֲמוֹתוֹ.
MISHNA: It is possible for one who engages in intercourse with his mother-in-law to be liable to bring seven sin offerings for doing so, due to the unwitting violation of the prohibitions of engaging in intercourse with his mother-in-law, and his daughter-in-law, and the wife of his brother, and the wife of his father’s brother, and his wife’s sister, and a married woman, and a menstruating woman. And likewise, the same applies with regard to one who engages in intercourse with the mother of his father-in-law or with the mother of his mother-in-law.
הבא על בת בתו כו׳ משום חמותו וכלתו – כגון שחמותו נשואה לבנו. ואחות אשתו כגון שהיה נשוי קודם לכן אחות חמותו ואשת אחיו כגון שמת בנו ונשאה אחיו ואח״כ נשאה אחי אביו ומת ואח״כ נשאה איש אחר והיא נדה וכן הבא על אם חמותו חייב עליה משום אם חמותו וכלתו ואחות אשתו וכל השמות הללו:
וכן הבא על אם חמיו – חייב עליה משום אם חמיו וכלתו ואחות אשתו כו׳:
אשת אחיו – היינו אשת אחיו מאמו דאי מאביו היאך נשאה זקן ולא תפסי בה קידושין דהויא כלתו ומכאן משמע דאשת אחיו מאמו בכרת ומחייב עליה חטאת והא דממעט בתורת כהנים היינו מעריריות אבל כרת איכא.
ד משנה הבא על חמותו בשוגג פעמים שחייב עליה בביאה אחת שבע חטאות: משום חמותו, וכלתו, ואשת אחיו, ואשת אחי אביו, ואחות אשתו, ואשת איש, ונדה. וכן הבא על אם חמיו, ועל אם חמותו יכול שיתחייב שבע חטאות על ביאה אחת.
MISHNA: It is possible for one who engages in intercourse with his mother-in-law to be liable to bring seven sin offerings for doing so, due to the unwitting violation of the prohibitions of engaging in intercourse with his mother-in-law, and his daughter-in-law, and the wife of his brother, and the wife of his father’s brother, and his wife’s sister, and a married woman, and a menstruating woman. And likewise, the same applies with regard to one who engages in intercourse with the mother of his father-in-law or with the mother of his mother-in-law.
הכל
(15) רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר הַבָּא עַל חֲמוֹתוֹ חַיָּיב עָלֶיהָ מִשּׁוּם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חֲמוֹתוֹ וְאֵם חָמִיו אָמְרוּ לוֹ שְׁלׇשְׁתָּן שֵׁם אֶחָד הֵן.:
Rabbi Yoḥanan ben Nuri says: It is possible for one who engages in intercourse with his mother-in-law to be liable due to the unwitting violation of the prohibitions of engaging in intercourse with his mother-in-law, and the mother of his mother-in-law, and the mother of his father-in-law. The Rabbis said to him: Those three prohibitions are all one category of prohibition, derived from the same verse: “You shall not uncover the nakedness of a woman and her daughter; you shall not take her son’s daughter, or her daughter’s daughter” (Leviticus 18:17). Consequently, one is not liable to bring separate sin offerings for violating these prohibitions.
ר׳ יוחנן בן נורי אמר הבא על חמותו חייב עליה משום חמותו ואם חמותו ואם חמיו – כיצד כגון שהיתה לחמותו שתי בנות ובן אחד ונשא הוא הבת האחת ונשא בת אחיה ובת אחותה וכשבא על חמותו הזקנה הרי היא חמותו ואם חמותו ואם חמיו אמרו לו שלשתן שם אחד הן. שם חמות ואינו חייב אלא חטאת אחת:
מתני׳ ר׳ יוחנן בן נורי אומר כו׳ משום חמותו ואם חמותו – שהיה נשוי בתה ובת בתה ואם חמיו שנשא את בת בנה.
שלשתן שם אחד – בחד קרא כתיבי ובחד לאו הלכך אין חילוק חטאות ביניהם.
ר׳ יוחנן בן נורי אומר: הבא על חמותו בשוגג יש שחייב עליה בביאה זו שלוש חטאות, משום חמותו, ואם חמותו, ואם חמיו. אמרו לו: שלשתן שם אחד של איסור הן, שנלמדו מכתוב אחד, שנאמר: ״ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח״ (ויקרא יח, יז), ולפיכך אין חילוק חטאות ביניהם.
Rabbi Yoḥanan ben Nuri says: It is possible for one who engages in intercourse with his mother-in-law to be liable due to the unwitting violation of the prohibitions of engaging in intercourse with his mother-in-law, and the mother of his mother-in-law, and the mother of his father-in-law. The Rabbis said to him: Those three prohibitions are all one category of prohibition, derived from the same verse: “You shall not uncover the nakedness of a woman and her daughter; you shall not take her son’s daughter, or her daughter’s daughter” (Leviticus 18:17). Consequently, one is not liable to bring separate sin offerings for violating these prohibitions.
הכל
(16) גמ׳ גְּמָרָא : א״ר אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר א״ר אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא ר׳ רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי וְסוֹמְכוֹס אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד ר׳ רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי הָא דַּאֲמַרַן סוֹמְכוֹס מַאי הִיא דִּתְנַן
GEMARA: Rabbi Elazar says that Rabbi Hoshaya says: Rabbi Yoḥanan ben Nuri and Sumakhos said the same thing. With regard to Rabbi Yoḥanan ben Nuri, this is referring to that which we stated in the mishna. With regard to Sumakhos, what is the equivalent ruling that he stated? It is the following ruling, as we learned in a mishna (Ḥullin 82a):
ה גמרא אמר ר׳ אלעזר אמר ר׳ הושעיא: ר׳ יוחנן בן נורי וסומכוס אמרו דבר אחד. ר׳ יוחנן בן נורי — הא דאמרן [זו שאמרנו] בענין הבא על חמותו, שמתחייב עליה גם משום אם חמותו ואם חמיו. סומכוס מאי [מה] היא — דתנן [ששנינו במשנה]:
GEMARA: Rabbi Elazar says that Rabbi Hoshaya says: Rabbi Yoḥanan ben Nuri and Sumakhos said the same thing. With regard to Rabbi Yoḥanan ben Nuri, this is referring to that which we stated in the mishna. With regard to Sumakhos, what is the equivalent ruling that he stated? It is the following ruling, as we learned in a mishna (Ḥullin 82a):
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.