הקדמת המהדיר
פתח דבר
במה אקדם ה׳ אכף לאלוקי מרום, שזיכני ליום זה של הוצאת חידושי רבנו הרמב״ן זלה״ה על מסכת גיטין, מתוך כתבי יד עם הערות מקבילות וציונים, כשהם מוגהים ומתוקנים מרוב שגיאות וחסרונות שהיו בהם במהדורות שנדפסו עד כה. ובצירוף הלכות וחידושי רבנו למסכתות נדרים, בכורות וחלה.
תיתי לי שנפלה בחלקנו הזכות להמשיך את מפעלו הגדול של מורי חמי הגאון רבי משה הרשלר זצ״ל, שהתחיל בהוצאת חידושי הרמב״ן על הש״ס כולו, ואשר לדאבון לבנו נלקח מעמנו בר״ח אייר תשנ״א. עם פטירתו השאיר חלל בעולם התורה בכלל, ובתחום הוצאת הראשונים בפרט. במשך שנות חייו, שהיו קודש ללימוד התורה והוצאת הראשונים, זכה להוציא מתוך כתבי יד ולעטר בהגהותיו ובהערותיו המחכימות למעלה מארבעים ספרי ראשונים (מאירי, רבינו יונה, רמב״ן, הרוקח, רשב״א, ריטב״א ועוד). ובהביטנו אל גודל מפעלו בעבר, חשים אנו ביתר תוקף את גודל האבידה ביחס לעתיד, אשר היה ממשיך ומוציא, ועל כך נאמר אנו, ״חבל על דאבדין ולא משתכחין״, על האבד שלא יוכל להמצא. ואף שלא עלה על לבנו לומר שנוכל למלאות החלל, עם כל זה ראינו חובה גדולה לעצמנו להמשיך ברוח דרכו של רבי משה זצ״ל בהוצאת הראשונים.
״מכון הרב הרשלר״ הוקם לזכרו, במטרה להמשיך את הוצאת הראשונים. ואכן, זכינו במשך זמן קצר לראות פירות מבורכים. בס״ד הוצאנו לאור את ״סידור הרוקת״ מרבי אליעזר מגרמייזא, לראשונה מתוך כתבי יד בשני כרכים (ע״י הרב יהודה אלתר הרשלר שליט״א), ואחריו את ״פירוש התורה לרבינו יהודה ב״ר משה חלאווה״ מתוך כתבי יד (ע״י הרב חיים בן ציון הרשלר שליט״א). במקביל, המשכנו את מפעל חידושי הרמב״ן השלם, ובעז״ה עתה שזכינו להוצאת הספר השלישי, חידושי הרמב״ן על מס׳ גיטין, ״תלת הוי חזקה״. בטוחים אנו כי ימשיך אילן זה של המכון להוציא עוד ועוד פירות בהוצאת ספרי הראשונים וספרי הלכה.
כרך זה של חידושי הרמב״ן היוצא עתה לאור, הינו החמישי בסדרת ״חידושי הרמב״ן השלם״. ארבעת הכרכים הראשונים כוללים את המסכתות: ברכות, שבת עירובין, ראש השנה, תענית, מגילה, יבמות, סוטה, סנהדרין, מכות, שבועות, קונטרס דינא דגרמי, עבודה זרה ונדה. בכרך זה נוספו המסכתות: גיטין, נדרים, הלכות בכורות וחלה. בהכנה נמצאים עתה, מסכתות: כתובות, בבא מציעא ובבא בתרא.
הרמב״ן, מגדולי הראשונים של מפרשי הש״ס, היה רבם המובהק של הרבה מן הראשונים. דבריו אשר מובאים בכל פירושי תלמידיו: הרא״ה, הרשב״א, הריטב״א והר״ן, מורים לנו כי לא פירוש בלבד השאיר לנו הרמב״ן, אלא ״בית מדרש״ גדול ועצום אשר חותמו מוטבע בכל מקום. השכיל הרמב״ן בגדלותו להאציל מחכמתו ולהשפיע שפע של הבנה ועמקות בדברי הש״ס כולו באמצעות תלמידיו הראשונים זי״ע. והנה, אף שלשון תלמידיו היא מפורשת וארוכה, הרי שנודע הרמב״ן בקוצר ובעמקות לשונו, בבחינת מילה בסלע. דבר זה מחייב דקדוק יתר בכל תיבה ובכל אות חסירה ויתירה שבדברי רבינו. תיבה או אפילו אות שאינה במקומה או אות חסירה, עלולה לערפל כליל את דברי רבינו מחד, ולהבהירם באור יקרות כאשר היא נמצאת במקומה ועשויה כתיקונה מאידך. עד היכן הדברים מגיעים בהתייחסות לדברי הרמב״ן, נוכל ללמוד מדברי הריב״ש בתשובה סי׳ תטו, וז״ל:
״וכבר ידעת כי היה (הרמב״ן) סיני ועוקר הרים, וכל דבריו כגחלי אש, ועליו סומכין בכל גלילות קטלוניה כמשה מפי הגבורה״, עכ״ל. כזאת חייבת להיות הגישה לדברי רבינו, בחיל ורעדה, במטרה לתקנם ולהגיהם מכל שיבוש ושגיאה שנפלו בהם. ואם בחידושי רבינו בכל מקום הדברים אמורים ככלל, הרי שביחס לחידושיו על מסכת גיטין, על אחת כמה וכמה. שכן, מרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ״ל, שפרש כנפיו על חידושי רבינו הרמב״ן על הש״ס, והוציאם לאור בשנת תרפ״ח, תוך שהוא מתקנם ומגיהם משגיאות על פי חכמתו הגדולה וסברותיו העצומות, כתב בהקדמתו, וז״ל: ״בכ״ז נהגתי בשאר המסכתות [מלבד מסכת גיטין שמפני רפיון בריאותי בעת הדפסתה לא הגהתי אותה] וכו׳ ״.
זכות מיוחדת נפלה בחלקי, לתקן ולהגיה את חידושי הרמב״ן על מסכת גיטין משגיאות המעתיקים והדפוס שנפלו בהם במשך השנים. בהרבה מקומות שעד היום לא נתבררו דברי רבנו, ונשארו לכאורה משוללי הבנה, זכינו עתה כשכתבי היד לפנינו, להיווכח כי השמטת תיבות ופעמים אף שורות שלימות, הם אשר גרמו למצב זה. ואחר שתיקנו דברי רבינו מכתבי היד, נתבהרו דבריו באור יקרות. זכות כפולה ראיתי בכך להמשיך בדרכו של מו״ח הרב הרשלר זצ״ל בתיקונם והגהתם של חידושי רבינו הרמב״ן והוצאתם לאור, ולמלאות בכך את שאיפתו הטהורה.
חידושי הרמב״ן למסכת גיטין – כתבי היד
חמישה כתבי יד של חידושי הרמב״ן שהחל לעבוד עליהם הרב הרשלר זצ״ל, היו לנגד עינינו בעת עבודתנו, ותמכנו יסודותינו על כתבי יד אלו שהניח לנו הרב הרשלר זצ״ל. (הוספנו לעיין עיון קל בכת״י נוסף שמצאנו בסוף עבודתנו).
1. כת״י בית המדרש לרבנים ניו יורק – מספר 740 RAB. כינויו – כתינ״ג. כתב יד זה מכיל 153 דפים (עמודות כפולות), נכתב בשנת קנ״ז (המאה ה-17) בכתב ספרדי. כתב היד כולל את ההשמטות שנשמטו מדפוסים ראשונים ואשר נדפסו מתוך כת״י של הרבי מגור רבי אברהם מרדכי אלתר זצ״ל בסוף ספר תוספות הרא״ש. בסופו חסרים דפים אחדים.
2. כת״י וינה מספר 62. כינויו – כתי״ו. כתב יד זה מכיל 127 דפים (עמודות כפולות), ונכתב במאה ה-16-17. גם הוא כת״י שלם ומסודר.
3. כת״י קמברידג׳ מספר 1829 ADD. כינויו – כתי״ק. כתב יד זה מכיל 138 דפים (עמודות כפולות), הוא כנראה קדום יותר, וכפי המשוער נכתב במאה ה-14-15, בכתב ספרדי.
4. כת״י שישא. כתב יד זה מכיל 65 דפים (עמודות כפולות), כתוב בצפיפות רבה, ובסופו שתי עמודות של הוספות והשמטות.
5. כתב יד בית המדרש לרבנים ניו יורק מספר 737 RAB. כתב יד זה מכיל 77 דפים (עמודות כפולות), נכתב במאה ה-18-19. נכתב בכתב מערבי, בצפיפות רבה מאד.
6. כתב יד אוקספורד בודליאן מספר 439 (354 OPP). כתב יד זה מכיל 129 דפים (עמודות כפולות), נכתב במאה ה-15-16, בכתב ספרדי. כת״י זה נזדמן לידינו בסוף עבודתינו ולא הספקנו לבדקו כראוי אלא במספר מקומות, שמתוכם למדנו כי אין בו שינויים מהותיים על פני כתבי היד העיקריים שבהם השתמשנו.
כאן המקום להביע תודתנו – בשמנו ובשם הרב הרשלר זצ״ל אשר קיבל את כתבי היד – לאוצרות בתי הספרים שהואילו באדיבותם להרשות את השימוש בכתבי היד: לספרית בית המדרש לרבנים ניו יורק, לספרית קמברידג׳, לספרית וינה, לספרית אוקספורד בודיליאן, לספרית בית הספרים הלאומי בירושלים המחלקה לכתבי יד, ולמכון התלמוד הישראלי השלם – יד הרב הרצוג ירושלים מחלקת כתבי היד, תודה וברכה לכולם.
תודה מיוחדת לידידנו עוז, הרב יהושע הוטנר שליט״א, מנכ״ל מפעלי אמ״ת יד הרב הרצוג, שהיה לעידוד ולעזר לחמי הרב הרשלר זצ״ל, עת החל בהוצאת חידושי הרמב״ן מכת״י, שחלקם קיבל מתוך אוסף כתה״י של המכון. יזכה להמשיך בפעלו המבורך בהפצת התורה בישראל מתוך שפע בריאות ונחת.
דרך עבודתנו במהדורה זו
על פי הבדיקות וההשואות שערכנו, נוכחנו לדעת, שהטוב והמלא ביותר מבין כתבי היד, הוא כת״י בהמ״ל ניו יורק מספר 740. כתב היד נכתב בכתב ברור, והשגיאות בו מועטות מאד, הוא גם מלא מתחילת המסכת עד סופה וכולל את כל ההשמטות (שעד עתה שנדפסו בטוף המסכת, ובכת״י זה נמצאו רובם על מקומם. כמו כן יש בו הרבה תיקונים והוספות על פני הרמב״ן הנדפס.
לקחנו על כן, כבסיס למהדורה זו את כתב היד הנ״ל – ניו יורק מסי 740, ואת גוף חידושי הרמב״ן הדפסנו על פי כתב יד זה. את השינויים הרלוונטיים שמצאנו בשאר כתבי היד ציינו בהערות. מכיון, שכאמור, מודפסת מהדורה זו על בסיס כתב היד הנ״ל, ולא על פי הנדפס עד היום, הרי שלפני הלומד מוגשת המהדורה השלימה והמתוקנת הכוללת בתוכה את כל התיקונים שהיו בכתב היד ניו יורק 740, ולא ראינו צורך להדגיש ולציין כל מקום שיש בכתב היד הנ״ל תיקון או שיפור (וישנם רבים) על פני הנדפס, חוץ ממקומות שבהם השוני או התיקון הוא מהותי, ומהם ילמד המעיין כי גם במקומות אחרים בספר זה שבהם הלשון ברורה, הכל הוא על פי כתב היד הנ״ל, ואילו היה מעיין ולומד בנדפס היה מתקשה בהם. כמו כן, נמנענו מלהשתמש בסוגריים מרובעות או עגולות בתוך הטקסט (חוץ ממקומות מועטים) בכדי לא להכביד על הלומד, שכן המהדורה הזו מודפסת כולה על פי כתב היד הנ״ל.
מבין שאר כתבי היד, בדרך כלל הוספנו והערנו בהערות מתוך כתב יד וינה 62, שכן נראה לנו שהוא השני במעלותיו לאחר כת״י ניו יורק הנ״ל, ומכת״י קמברידג׳ שהוא עומד אחריו מבחינת טיבו. שני כתבי היד הנוספים, כת״י שישא, וכת״י ניו יורק 737, לא הביאו לנו תועלת מרובה, שכן הם מכילים את כל השגיאות הנמצאות בנדפס עד היום, וכנראה שהועתקו מאותו מקור שהועתק הנדפס, או שהנדפס היה מבוסס על אחד מהם. מ״מ לפעמים הבאנו גם תיקונים שמצאנו בהם וציינו זאת במפורש. לפיכך, השתמשנו בשמות מקוצרים רק לשלושת כתבי היד העיקריים, בסימונים דלהלן:
כתב יד ניו יורק 740 שע״פ הודפסה מהדורה זו סימנו – כתינ״ג.
כתב יד וינה 62, סימנו – כתי״ו.
כתב יד קמברידג׳ 1829, סימנו – כתי״ק.
עלינו לציין כי לא רק אותיות או מילים נוספות מצאנו בכתבי היד, אלא פעמים שורות שלימות וקטעים שהיו חסרים בנדפס, וברור שציינו זאת במקומם.
העבודה על חידושי הרמב״ן מסכת גיטין, החלה עוד לפני שנים רבות ע״י מו״ח הרב הרשלר זצ״ל, שהביא את כתבי היד, והעסיק סביבו צוות אברכים מובחרים. התארכה העבודה ולא זכה הרב הרשלר זצ״ל לעבור בעצמו ולערוך את הספר אלא את ראשיתו. רק עד דף ט׳ הספיק הרב הרשלר זצ״ל לערוך את הרמב״ן ולתקנו ע״פ כתבי היד ואף לעטרו בהערותיו העמוקות וציוניו הנפלאים. השתדלנו על כן להביא את כל החומר עד דף ט׳: גוף הרמב״ן, ההערות, הציונים והתיקונים ע״פ כתב היד, כפי שהשאירם הרב הרשלר זצ״ל, ונמנענו מלתקנם.
ברכה נוספת, מפרי הגיגיו של הרב הרשלר זצ״ל צרפנו בסוף הספר, והוא קונטרס ״שולי האדרת״, חידושים ושיעורים על מסכת גיטין שנכתבו ונאמרו על ידי הרב הרשלר זצ״ל. בנוסף לתועלת המרובה שבהם, בביאורי הסוגיות בדרכו הנפלאה והבהירה, יש בכך הצבת שם לזכרו הגדול.
דרכי בעבודה על חידושי הרמב״ן היתה מבוססת על העיקרון, שמטרת העבודה היא, ההוצאה של חידושי הרמב״ן כשהם מוגהים ומתוקנים רק על פי כתבי היד (ולא על פי שיקול דעת אישי) ומנופים משגיאות. ההערות והציונים נועדו רק כעזר לכך ולא כדבר לעצמו, לכן עיקר הדגש בהערות הוא על התיקונים וההגהות שבגוף הגירסא בדברי רבינו, כדי שיצאו דברי רבינו בהירים ונקיים משגיאות. לפיכך, השויתי את כתבי היד השונים וציינתי את ההוספות והתיקונים תוך השוואתם לנדפס. ובצדם הוספתי ציונים ומקבילות וכן הארות והערות. נמצאו אם כן, שלושה סוגים עיקריים בהערות שכתבנו: הסוג הראשון – הערות על חסרונות ותיקונים בגוף חידושי הרמב״ן שנעשו ע״פ כתבי היד. הסוג השני – ציונים למקומות בתנ״ך, בש״ס, בירושלמי ובתוספתא, שהביאם הרמב״ן, וציונים ומקבילות לשאר הראשונים תוך השוואתם או חילוקם מדעת רבינו. ובצידם הוספתי גם ציונים לספרות ההלכה, רמב״ם טור ושו״ע במקומות שהדבר היה נצרך, וכן לגדולי האחרונים שעסקו ודנו בדעת רבינו באותו מקום. הסוג השלישי – הערות ובירורים בדברי רבינו בביאור הבנת שיטתו. וזאת, באותם מקומות מסוימים שלרבנו שיטה ייחודית בסוגיא, או שנראה מדבריו חידוש דין הלכתי.
ככלל, נקטנו בידינו את השיטה לקצר בהערות, כדי שלא להעמיס על הלומד, ורובם של ההערות הם משני הסוגים הראשונים, וערוכים בקוצר. רק במקומות שהיה בהם נחיצות להבנת הענין הוספנו ביאור בדברי רבינו.
אתי בעבודת קודש זו היו שניים מהמיוחדים שבחבורה, שבעמלם ובחכמתם היו לי לעזר רב. הרב משה קלינמן שליט״א, שעוד לפני שנים זכה שהרב הרשלר זצ״ל הכניסו לעבודה זו על מסכת גיטין, וחתני כבני הרב אלעד צלניקר שליט״א, ברכת ״יישר כח״ להם על עבודתם הנפלאה. על עמלם זה, תעמוד להם בוודאי זכות רבינו הגדול, ויזכו לברכת שמים מעל ולרוב נחת.
בכרך זה, הדפסנו גם את חידושי רבינו למסכתות: נדרים, בכורות וחלה, המודפסים בסוף המסכתות הנ״ל. לא היו ברשותנו כתבי יד למסכתות אלו, אך ראינו צורך לצרפם ולהדפיסם מחדש כשהם מחולקים לקטעים ומפוסקים, בצירוף הערות ציונים ומקבילות. את העבודה על מסכתות אלו, נטל על עצמו גיסי המופלא הרב מאיר לב שליט״א, שכבר איתמחי גברא בספריו המפורסמים על סדר קדשים. בהערותיו העמוקות והבהירות השכיל לשפוך אור בהבנת דברי רבינו במסכתות קשות אלו. חן חן לו, וברכת ה׳ עליו.
בסוף כרך זה, צרף הרב לב שליט״א, קונטרס חידושים על מסכת נדרים מאת אביו הרב יוסף לב זצ״ל. חידושים וביאורים בסוגיות הקשות שבמסכת נדרים, שיש בהם תועלת רבה ללומדים, והנצחת שם עולם לאביו הדגול זצ״ל.
וזאת התודה
ברכה מיוחדת לעומדים לצידי מראשית הקמת ״מכון הרב הרשלר״, הלא הם גיסי היקרים: הרב חיים בן ציון הרשלר שליט״א והרב יהודה אלתר הרשלר שליט״א, העוסקים בעבודת הקודש של המכון, בהכנת ספרי הראשונים מכתבי יד. תודתי להם, על שהיו לי לעזר ולעצה בעבודת המכון בכלל, ועל הכנת כתבי היד והגהתם בספר זה בפרט. ברכת ה׳ עליהם ועל כל הנלוים להם. כמעשיהם עד עתה, יזכו בסייעתא דשמיא להמשיך בעבודת הוצאת הראשונים, וזכות זו תעמוד להם לשפע ברכות ולאורך ימים.
ברכה חמה, לחמותי, האשה הדגולה, מרת רחל הרשלר תחי׳, שעמדה לימין בעלה הרב הרשלר זצ״ל במשך עשרות שנים. והיתה לו לעזר ב״גשם וברוח״, בתמיכה ובעצה, לאורך כל דרכו. ברוח זו, ממשיכה היא לעודדנו בעבודת הקודש להמשיך ולהוציא את סדרת הראשונים. יתן ה׳ שתזכה לאורך ימים ושנים מתוך בריאות ונחת.
ברכת בנים לאמי היקרה, מרת בטי הישריק תחי׳, שבסיועה ובברכותיה מחזקת את ידי בלימודי ובדרכי בעבודת הקודש. יהי רצון, שתזכה לאריכות ימים ושנים בבריאות טובה, ותרווה מאתנו רוב נחת.
עץ חיים היא למחזיקים בה
מלא הלב תודה והכרת הטוב, לידידינו הנפלאים, ר׳ ישראל ראובן Sherwin ורעיתו מרת שושנה Pam ווילנר - Willner, זו הי״ו משיקגו. ידידים יקרים וחביבים של המכון מאז ראשית הקמתו, אשר ברוב טובם וליבם הרחב, נטלו על עצמם והקדישו הוצאת ספר חשוב זה לזכרם הברוך של הוריהם וסביהם היקרים ז״ל. בסיועם הגדול להפצת תורתו של הרמב״ן ז״ל, קנו לעצמם מקום של כבוד בכותל המזרח של הרבצת תורה בכלל ישראל. זכותו הגדולה של רבינו הרמב״ן תעמוד להם שיזכו לשני הדברים גם יחד – ״אורך חיים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד״. יתברכו ממקור הברכות בשפע של בריאות והצלחה בכל אשר יפנו ויעשו. יוכו להמשיך בדרכם הנפלאה בהפצת תורה והגברת חסד, מתוך אושר ונחת מבניהם שיחיו, ומכל משפחתם.
ברכה אישית לבבית, לידידי היקר מאד, הרב אריה מטנקי שליט״א, רב הקהילה ובית הכנסת ק.י.נ.ס. K.I.N.S. בשיקאגו, העומד לימיני לעודדני ולסייעני בכל עבודת המכון מאז הקמתו, ומשפיע עלינו רוב טוב. ברכות מעומק הלב, שיזכה לעלות מעלה מעלה בתפקידו, ולהנהיג את קהילתו ברוב עצה ובנועם הליכות אשר נתברך בהם. שפע ברכות לו ולרעיתו תחי׳, שהיא לו עזר כנגדו בכל דרכו ולכל משפחתו היקרה, ויהיה בזה אך מעט מהכרת הטוב אשר אנו חבים להם.
וזאת הברכה, לרעיתי היקרה מנב״ת מרת עדנה תחי׳, שכל חייה קודש ללימוד התורה ולחינוך הילדים. באהבת התורה שבה, עומדת היא לימיני מאז הקימונו ביתנו. במסירותה לכל דבר שבקדושה וחסד, בונה את תשתית הבית, כדי שאוכל ללמוד תורה ולהורות הלכה מתוך שלוות הנפש. ועליה נאמר: ״שלי ושלכם - שלה הוא״. תבורך ממקור הברכות בשפע בריאות וכח, להמשיך בדרך זו ליצוק תוכן של תורה וחסד בביתינו, עד מאה ועשרים.
טרם אכלה לדבר, אשא כפי ליושב מרומים, בהודאה על שזיכני עד היום לשבת באהלה של תורה, והגדיל חסדו עלי שהגיעני ללמוד וללמד ולהורות דבר ה׳ זו הלכה, ולעסוק בהוצאת ספרי הראשונים זי״ע. תפילתי לפני בורא עולם, שזכות רבינו וכל הראשונים שאני עוסק בהם, תעמוד לי, לביתי ולכל משפחתי, שנוכל להמשיך בדרך זו, לאורך ימים מתוך בריאות, נהורא מעליא, אושר ונחת מכל ילדינו. ויהי רצון שיתקיים בנו – שבתי בבית ה׳ כל ימי חיי לחזות בנועם ה׳ ולבקר בהיכלו, ולא תמוש התורה מפי ומפי זרעי וזרע זרעי עד עולם.
ב׳ אדר א׳ תשנ״ה
יום הזכרון של מרן האדמו״ר ה״בית ישראל״ מגור זצוק״ל
אליהו רפאל הישריק