(1) 
נוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא אָמְרוּ קַרְפֵּף אֶלָּא בֵּין שְׁתֵּי עֲיָירוֹת.
נוֹתְנִין קַרְפֵּף לָעִיר דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא אָמְרוּ קַרְפֵּף אֶלָּא בֵּין שְׁתֵּי עֲיָירוֹת.One allocates a karpef to every city, i.e., an area of slightly more than seventy cubits is added to the boundary of a city and the Shabbat limit is measured from there; this is the statement of Rabbi Meir. And the Sages say: They spoke of the measure of a karpef only with regard to the space between two adjacent cities, i.e., if adjacent cities are separated by a shorter distance than that, they are considered one city.
1. פיס׳: חסר בכ״י נ , דפוסים .
2. גבוהות: חסר בכ״י נ ובר״ח.
3. עשרה טפחים: דפוסים, רא״ש: וכו׳ .
4. לחזנים: דפוסים: לחזן .
5. והאוריות: וכן בר״ח. דפוסים, רא״ש, עיתים (סי׳ ס״ג): ״והאוריאות״. וכן בסיפא שם.
6. הן: חסר בכ״י נ , עיתים, ריב״ח, רחב״ש, דפוסים, רא״ש.
7. הגשר: עיתים, דפוסים: ״והגשר״.
8. לחזנים: דפוסים, רא״ש: לחזן וכברישא.
9. לכומרין: חסר בדפוס קושטא .
10. לכומרין... דירה: חסר בכ״י א , כנראה מחמת הדומות.
11. ושובך: כ״י נ , עיתים, ריב״ח: ״והשובך״.
12. להן: כ״י נ : ״בהן״.
13. בתיהן: כ״י נ , עיתים, ריב״ח: ״ביתן״.
נותנין קרפף לעיר – כשבא למדוד התחומין מניח לעיר אויר של שבעים אמה ושיריים שהוא כעיר לבד התחום.
אלא לב׳ עיירות – לחברן על ידי קרפף שביניהן.
כבר ביארנו במשנה שגדודיות גבוהות עשרה טפחי׳ נמדדות עמה וביארנו על גדודיות שהן שלש מחיצות שאין עליהן תקרה היו בהן שתי מחיצות ויש עליהן תקרה זו היא שנשאלה כאן ולא הובררה ומתוך שאמרו הלכה כדברי המיקל בעירוב פסקו בה רבים שנמדדת עמה ולא יצאה שלא למדוד ממנה אלא שתי מחיצות ואין עליהם תקרה אע״פ שיש שם דירה ואין זו ראיה שהרי בכאן לא אמרה אחד בהדיא כן וגדולי המפרשי׳ פוסקי׳ בה להחמיר ואף גדולי הדור נסכמים בה ומפני שהברייתא סתם נאמרה ר״ל נפש שנפרצה משתי רוחותיה ולא הפריש בין יש שם תקרה לאין שם תקרה ומה שתירץ לא דליכא תקרה כבר אמר בהרבה מקומות שנוייא בעלמא היא ולא סמכינן עליה:
והא דתנן נותנין קרפף לעיר הכי פירושו שאף על פי שאין בתי׳ וקרפפות חוץ לחומ׳ תוך ע׳ אמה אלא שהיא בקע׳ או מגרש פנוי נותנין לה לעיבור שיעור קרפף חוצה לה תוך ע׳ אמה וחכמי׳ אומרי׳ שאין נותנים קרפף זה אלא לשתי עיירו׳ הסמוכו׳ זו לזו שאם את׳ נותן להם יהיו נדונו׳ כעיר אחת ונחלקו בה רב הונ׳ וחיי׳ בר רב דרב הונ׳ סבר נותנין להם שתי קרפפו׳ וחיי׳ בר רב אמר קרפף אחת. וצריכ׳ דאי אשמעי׳ הכא גבי חומת העיר שנפרצה משום דה״ל צד היתר מעיקרא כלומר כי קודם שנפרצה והיתה כעיר אחת היה כלה כד׳ אמות ומודדין לה מחומת׳. ואי אשמועי׳ התם גבי נותנין קרפף לשתי עיירות משום דדחיקא תשמישייהו פי׳ דבקרפף אחד בין שתי עיירות דחוק הוא לתשמישן וצריך קרפף אחר ואחר אבל גבי חומת העיר שנפרצה ונשאר פנוי בנתים לא דחקה תשמישי׳ כי אין האויר בא לה אלא לתוכה והרי יש לה חוצה לה מקום לתשמיש.
בד״ה כל עיר כו׳ בר בי רב לא ליכול ירקא כו׳ עכ״ל דליכא למימר דהתם בשאר ירקי דלא מעלי כדמסיק הכא דא״כ לא ה״ל למתלי התם משום דגריר וק״ל:
נותנין קרפף לעיר, כלומר מוסיפים לעיר כדי קרפף שהוא שבעים אמה ושיריים, ומשם מתחילים למדוד את התחום, אלו דברי ר׳ מאיר. וחכמים אומרים: לא אמרו קרפף אלא בין שתי עיירות, שאם אין ביניהן יותר ממרחק זה, הרי הן נחשבות כעיר אחת.
One allocates a karpef to every city, i.e., an area of slightly more than seventy cubits is added to the boundary of a city and the Shabbat limit is measured from there; this is the statement of Rabbi Meir. And the Sages say: They spoke of the measure of a karpef only with regard to the space between two adjacent cities, i.e., if adjacent cities are separated by a shorter distance than that, they are considered one city.
הכל
(2) וְאִיתְּמַר רַב הוּנָא אָמַר קַרְפֵּף לָזוֹ וְקַרְפֵּף לָזוֹ וְחִיָּיא בַּר רַב אָמַר אֵין נוֹתְנִין אֶלָּא קַרְפֵּף אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם.
And it was stated that the amora’im disputed this issue. Rav Huna said: A karpef is added to this city and another karpef is added to that city, so that as long as the cities are not separated by a distance of slightly more than 141 cubits, they are considered one entity. And Ḥiyya bar Rav said: One allocates only one karpef to the two of them. Accordingly, Rav Huna has already stated that the measure of a karpef is added to both cities in determining whether they are close enough to be considered a single entity.
And it was stated that the amora’im disputed this issue. Rav Huna said: A karpef is added to this city and another karpef is added to that city, so that as long as the cities are not separated by a distance of slightly more than 141 cubits, they are considered one entity. And Ḥiyya bar Rav said: One allocates only one karpef to the two of them. Accordingly, Rav Huna has already stated that the measure of a karpef is added to both cities in determining whether they are close enough to be considered a single entity.
ואיתמר [ונאמר] שנחלקו אמוראים בדבר, רב הונא אמר: קרפף לזו וקרפף לזו, וביחד הוא שיעור מאה ארבעים ואחת אמה ומשהו. וחייא בר רב אמר: אין נותנין אלא קרפף אחד לשניהם, ואם כן הרי כבר אמר רב הונא שמוסיפים לערים שיעור שני קרפפים!
And it was stated that the amora’im disputed this issue. Rav Huna said: A karpef is added to this city and another karpef is added to that city, so that as long as the cities are not separated by a distance of slightly more than 141 cubits, they are considered one entity. And Ḥiyya bar Rav said: One allocates only one karpef to the two of them. Accordingly, Rav Huna has already stated that the measure of a karpef is added to both cities in determining whether they are close enough to be considered a single entity.
הכל
(3) צְרִיכָא דְּאִי אַשְׁמְעִינַן הָכָא מִשּׁוּם דַּהֲוָה לֵיהּ צַד הֶיתֵּר מֵעִיקָּרָא אֲבָל הָתָם אֵימָא לָא.
The Gemara answers: It is necessary for Rav Huna to state this halakha in both instances, as, had he taught it to us only here, in the case of the breached wall, one might have said that a karpef is allocated to each city only in that case because it had an aspect of permissibility from the outset, namely, the two sections originally formed one city. But there, with regard to the two cities, say that this is not the case and the two cities are only considered as one if they are separated by less than the measure of a single karpef.
The Gemara answers: It is necessary for Rav Huna to state this halakha in both instances, as, had he taught it to us only here, in the case of the breached wall, one might have said that a karpef is allocated to each city only in that case because it had an aspect of permissibility from the outset, namely, the two sections originally formed one city. But there, with regard to the two cities, say that this is not the case and the two cities are only considered as one if they are separated by less than the measure of a single karpef.
ומשיבים: צריכא [נצרכה לומר] בשני המקומות, דאי אשמעינן הכא [שאילו היה משמיע לנו רק כאן] לגבי החומה שנפרצה, הייתי אומר — משום דהוה ליה [שהיה לו] צד היתר מעיקרא [מתחילה], שהרי היו שני חלקי העיר קודם לכן עיר אחת ממש. אבל התם [שם] בשתי העיירות, אימא [אמור] שלא, וכדי להחשיב את שתי העיירות כמחוברות צריך שיהיו מרוחקות רק כשיעור קרפף אחד בלבד.
The Gemara answers: It is necessary for Rav Huna to state this halakha in both instances, as, had he taught it to us only here, in the case of the breached wall, one might have said that a karpef is allocated to each city only in that case because it had an aspect of permissibility from the outset, namely, the two sections originally formed one city. But there, with regard to the two cities, say that this is not the case and the two cities are only considered as one if they are separated by less than the measure of a single karpef.
הכל
(4) וְאִי אַשְׁמְעִינַן הָתָם מִשּׁוּם דִּדְחִיקָא תַּשְׁמִישְׁתַּיְיהוּ אֲבָל הָכָא דְּלָא דְּחִיקָא תַּשְׁמִישְׁתַּיְיהוּ אֵימָא לָא צְרִיכָא.
And had he taught it to us only there, with regard to the two cities, one might have said that only in that case is a karpef allocated to each city because one karpef would be too cramped for the use of both cities. But here, in the case of the breached wall, where one karpef would not be too cramped for the use of both sections, as the vacant space is inside the city, in an area that had not been used in this fashion before the wall was breached, say that this is not the case and a single karpef is sufficient. Therefore, it was necessary to state this halakha in both cases.
And had he taught it to us only there, with regard to the two cities, one might have said that only in that case is a karpef allocated to each city because one karpef would be too cramped for the use of both cities. But here, in the case of the breached wall, where one karpef would not be too cramped for the use of both sections, as the vacant space is inside the city, in an area that had not been used in this fashion before the wall was breached, say that this is not the case and a single karpef is sufficient. Therefore, it was necessary to state this halakha in both cases.
אי אשמעינן – בחומת העיר שנפרצה התם קאמר רב הונא קרפף לזו ולזו לחברן משום דהוה להו צד היתר מעיקרא שהיו כבר עיר אחת.
דדחיקא תשמישתייהו – ב׳ עיירות ממש דחיקא תשמישתייהו בחד קרפף הלכך קרפף מיחשב לכל חד כעיר גופה וכיון דצריך לה והוי כעיר כי מחברי ב׳ הקרפיפות כאילו העיירות מחוברות דמו.
אבל הכא – דעיר אחת היא ומעיקרא כי מחברי קודם שנפרצה הויא כולה מלאה והוי סגיא לה בלאו האי אויר השתא נמי לא ניתיב האי אוירה לתשמישן קמ״ל.
ולהיפך, ואי אשמעינן התם [ואילו היה משמיע לנו רק שם] לגבי העיירות, הייתי אומר — משום דדחיקא תשמישתייהו [שדחוק תשמישן], שאין שיעור קרפף אחד בלבד מספיק לשתי הערים יחד להשתמש בו, אבל הכא דלא דחיק תשמישתייהו [כאן שאין שימושם דחוק] כיון שהמקום הפנוי הוא בתוך העיר עצמה ולפני שנפרצה חומתה כלל לא היה צורך בשטח זה — אימא [אמור] שלא, ויהא די בשיעור קרפף אחד, על כן צריכא [נצרכה להיאמר].
And had he taught it to us only there, with regard to the two cities, one might have said that only in that case is a karpef allocated to each city because one karpef would be too cramped for the use of both cities. But here, in the case of the breached wall, where one karpef would not be too cramped for the use of both sections, as the vacant space is inside the city, in an area that had not been used in this fashion before the wall was breached, say that this is not the case and a single karpef is sufficient. Therefore, it was necessary to state this halakha in both cases.
הכל
(5) וְכַמָּה הָוֵי בֵּין יֶתֶר לַקֶּשֶׁת רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר אַלְפַּיִם אַמָּה רָבָא בְּרֵיהּ דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר אאֲפִילּוּ יָתֵר מֵאַלְפַּיִם אַמָּה.
The Gemara asks: And how much distance may there be between the imaginary bowstring and the center of the bow in a city that is shaped like a bow? Rabba bar Rav Huna said: Two thousand cubits. Rava, son of Rabba bar Rav Huna, said: Even more than two thousand cubits.
The Gemara asks: And how much distance may there be between the imaginary bowstring and the center of the bow in a city that is shaped like a bow? Rabba bar Rav Huna said: Two thousand cubits. Rava, son of Rabba bar Rav Huna, said: Even more than two thousand cubits.
כמה יהא בין יתר לקשת ומודדין לה מן היתר ונחלקו בזה השיעור ואסקה אביי כמאן דאמר אפילו יתר מאלפים. (ואי מסברת כוותיה) [דמסתברא כוותיה] דאי בעי מקיף ואתי דרך בתים שסביבות הקשת עד שמגיע אל ראש היתר ומהלך עם היתר כיון שהוא פחות מד׳ אלפים אמה עד שמגיע לראשו האחרת לפיכך אפילו יש בין יתר לקשת יותר מאלפים אמה לא חיישינן אלא מותר ורואין אמצע הקשת וחוצה לה בריבוע כאילו מלא כולו בתים וחצרות ומודדין [התחום] משם (אלפים אמה) ולהלן אלפים אמה (התחום).
וכמה – יהא אויר החלק מן היתר לקשת דאמרו מודדין לה מן היתר כי ליכא ארבעת אלפים בין ב׳ ראשיה.
אלפים – אבל יותר מאלפים כיון דמכי נפק מביתו הולך לו תחום שלם מקמי דלימטי ליתר לא משחינן ליה מן היתר.
וכמה יהא בין יתר לקשת – פרש״י ז״ל כמה יהא חורבת החלק שבין הקשת ליתר דאמרי׳ מודדין היתר כשאין בין שני ראשי הקשת ד׳ אלפים אמה. פי׳ לפי דאלו כשיש בין שני ראשים ד׳ אלפים אמה לעולם אין מודדין מן היתר ואפילו אין מן היתר לקשת אלפים אמר דסוף סוף ליכא הבלעת תחומין בין רגלי הקשת שיוכלו ללכת בין זה לזה דרך האויר שבין רגל לרגל כדי שיהא נדון כעיר אחת.
רבה בר רב הונא אמר אלפים – פי׳ שיעור התחום ונמצא שיכולין לבא מן הקשת ליתר בהתיר. ויש שהיו סבורים לומר דדוקא באלפים בעינ׳ פחות מד׳ אלפים בין רגלי הקשת אבל אם אין בין רגלי הקשת ניתר אלא פחות מאלפים כיון שאין בו שיעור תחום הרי הכל כעיר אחת ואפי׳ יש יותר (מן) ד׳ אלפים אמה מרגל לרגל דהא אי בעי אתי מן היתר להקשת תוך התחו׳. וכן נמצא במקצת התוספות אבל אין זה נכון דא״כ אתיא מימרא דרב הונא אליבא דרבה בריה בנקודה מצומצמו׳ שיש בין הקשת ליתר אלפי׳ אמה מצומצמות לא פחות ולא יותר שהרי אם יש פחות מאלפים אמה בין הקשת ליתר אפילו יש בין ראשי הקשת יותר מד׳ אלפים מודדין מן יתר.
ואם יש בין היתר לקשת יותר מאלפים אמה אפי׳ אין בין שני ראשי הקשת ד׳ אלפים מודדין מן הקשת לדברי רבה בריה דרב הונא דהא רבה בר רב הונא ורבה בריה דרבא תרוייהו על מימרא דרב הונא קיימי ולפרושי מילתיה אתו והיאך אפשר לומר שלא יעמדו דברי רב הונא אלא באלפים אמה מצומצמות שהוא דבר שאינו מצוי אלא ודאי כדאמרי׳ לעיל שיש בין רגל לרגל יותר מד׳ אלפים שוב אין לו תקנה ואפילו אין בין יתר לקשת אלא פחות מאלפים דכיון שהמרחק גדול כ״כ בין רגלי הקשת דליכא הבלעת תחומין ביניה׳ הרי היא נדונית (כשאר) כשתי עיירות ואע״ג דמצי אתו ליתר מן הקשת בתוך התחום בדרך האויר שביניהם וכן דעת רבותי.
ושאלו: וכמה הוי [הריהו] המרחק שמותר שיהא בין היתר (הקו הדמיוני שבין ראשי הקשת) למרכז הקשת עצמה בעיר העשויה כקשת? רבה בר רב הונא אמר: אלפים אמה, ואילו רבא בריה [בנו] של רבה בר רב הונא אמר: אפילו יתר מאלפים.
The Gemara asks: And how much distance may there be between the imaginary bowstring and the center of the bow in a city that is shaped like a bow? Rabba bar Rav Huna said: Two thousand cubits. Rava, son of Rabba bar Rav Huna, said: Even more than two thousand cubits.
הכל
(6) אָמַר אַבָּיֵי כְּוָותֵיהּ דְּרָבָא בְּרֵיהּ דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא מִסְתַּבְּרָא דְּאִי בָּעֵי הָדַר אָתֵי דֶּרֶךְ בָּתִּים.:
Abaye said: It stands to reason in accordance with the opinion of Rava, son of Rabba bar Rav Huna, as if one wants, he can return and go anywhere within the bow by way of the houses. Since one can always walk to the end of the city, and from there he is permitted to walk down the line of the imaginary bowstring, he should also be permitted to walk from the middle of the bow to the bowstring, even if the distance is more than two thousand cubits.
Abaye said: It stands to reason in accordance with the opinion of Rava, son of Rabba bar Rav Huna, as if one wants, he can return and go anywhere within the bow by way of the houses. Since one can always walk to the end of the city, and from there he is permitted to walk down the line of the imaginary bowstring, he should also be permitted to walk from the middle of the bow to the bowstring, even if the distance is more than two thousand cubits.
דאי בעי הדר אתי – למקום היתר דרך הבתים סביב הקשת יכול להלך עד שמגיע לאחד מן הראשון ומשם יכול להלך לראשו האחר שהרי תחומיהן נבלעין זה בזה וכיון דבהיתר יכול להלך למקום היתר תו לא אסר ליה אורך החלק לשוויה כשתי עיירות ורואין אותה כאילו היא מלאה בתים וחצירות.
דאי בעי ליתיה ליה דרך בתים – פי׳ וכין דמצי אזלי להתם דרך בתים שבעיר יש לפי לדונם כאלו עומדים כלם ברגלי הקשת והרי יש עבור ביניהם כיון שאין בין ראשי הקשת ד׳ אלפים אמה וכן הלכתא. ואלו שאין מתעברין עמה נפש שיש בה ד׳ אמות. ופרש״י ז״ל בנין שעושין על הקבר וסתמיה לדירת שומר הקבר הוא עשוי וכי קתני שיש בהן בית דירה לא קאי אלא אקבר וסתמייהו לאו לדירה והכי מוכח ממאי דפלוגינהו סיפא ואלו שאין מתערבין עמה. פי׳ איידי דאצטריך למתני נפש שנפרצה משתי רוחותיה דלא שמעינן לה מרישא נקט בהדי כלהו אידך דלא למסמך בהו אדיוקא דרישא.
אמר אביי: כוותיה [כדעתו] של רבא בריה [בנו] של רבה בר רב הונא מסתברא [מסתבר], דאי בעי הדר אתי [שאם ירצה יחזור ויבוא] דרך בתים של הקשת מכל חלק של העיר אל הקצה שלה, ומשם יעבור אל הקצה השני, ונמצא שאין לחלק אם היה היתר רחוק או קרוב.
Abaye said: It stands to reason in accordance with the opinion of Rava, son of Rabba bar Rav Huna, as if one wants, he can return and go anywhere within the bow by way of the houses. Since one can always walk to the end of the city, and from there he is permitted to walk down the line of the imaginary bowstring, he should also be permitted to walk from the middle of the bow to the bowstring, even if the distance is more than two thousand cubits.
הכל
(7) הָיוּ שָׁם גְּדוּדִיּוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה טְפָחִים כּוּ׳.: מַאי גְּדוּדִיּוֹת אָמַר רַב יְהוּדָה בשָׁלֹשׁ מְחִיצּוֹת שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן תִּקְרָה.
We learned in the mishna: If there were remnants of walls ten handbreadths high on the outskirts of a city, they are considered part of the city, and the Shabbat limit is measured from them. The Gemara asks: What are these remnants? Rav Yehuda said: Three partitions that do not have a roof over them, which are considered part of the city despite the fact that they do not comprise a proper house.
We learned in the mishna: If there were remnants of walls ten handbreadths high on the outskirts of a city, they are considered part of the city, and the Shabbat limit is measured from them. The Gemara asks: What are these remnants? Rav Yehuda said: Three partitions that do not have a roof over them, which are considered part of the city despite the fact that they do not comprise a proper house.
היו שם (ב׳) גדודיות י״ט מאי גדודיות אמר רב יהודה ג׳ מחיצות אף על פי שאין (לו שם ולהלן אלפים אמה) עליהן תקרה.
ערך אריא
אריא – א(מועד קטן י:) בגמר׳ דמכבשיה למיבני אמת דרחיא ולמיבני אוריא אוריאות והאוצרות (עירובין נה:) בגמר׳ דהיו שם גדודיאות (בכיצד מעברין) כבר פירשתי בערך אהורייריה.
א. [שטאל.]
פיס׳, היו שם1 גדודיות וכו׳. רשצז״ל פיר׳2, עיירות הוא וחצירות, ויש בה בתים3 שאין עליהן תקרה4, וכל שכן אם מקורות הן זו מזו בגג, דהוו להו דירא מעליתא.
[גמ׳ ורי״ף, שם] ת״ר5 (אילן) אילו (שמתערבין) [שמתעברין] עמה. נפש שיש בו6 ד׳ אמות על ד׳ אמות. פיר׳7 נפש, בניין על הקבר, וסתמה לדירת שומר הקבר (עבוד הולכך) עביד, הילכך אע״ג דלא דייר [ביה]8, בית דירה הוא. והגשר וכו׳, עד והבורגנין שבתוכה. פיר׳9 שבתוך השדה. והבית שבים. פיר׳10 שבאי הים, בתוך ע׳ אמה ושירים לעיר, הרי אלו מתעברין עמה.
1. כ״ה במשנה. ולעיל (עי״ש הע׳ 8) ליתא תי׳ ׳שם׳ כברש״י (ובר״ח ורחב״ש: ׳שני גדודיות׳).
2. לפנינו ברש״י ליתא. ועי׳ בפי׳ רש״י למשנה לעיל (ד״ה בית) שפי׳: ׳גדודיות, שברי חומה של חרבות בתים, וישנן בתוך שבעים אמה ושירים לעיר׳. וכעין הפי׳ כאן יש ברחב״ש וז״ל: ׳אומ׳ ר״ש ז״ל, עיר היא מלאה בתים וחצירות שאין עליהן תקרה׳. ולכאורה היה לשניהם פי׳ ברש״י שלא הגיע לידינו (ועי׳ מש״כ שם בהע׳ 72). ונראה דהדגש ע״כ ׳שיש בה בתים׳, שבזה נחלקו רש״י והרמב״ם, כמבואר לעיל בהע׳ 16.
3. ברחב״ש שם (ראה הע׳ קודמת) הל׳: ׳עיר היא מלאה בתים וחצירות׳, משמע לכאורה דגם אם כל העיר אין עליה תקרה מהני, ועי״ש בהע׳ הנ״ל שדייקנו מל׳ רחב״ש דלא כחזו״א (סי׳ קי אות כ) שסבר ׳שבית בלא תקרה אף שמועיל לצרף לעיר, אינו מועיל לעשות עיר׳. ולרבינו א״ש.
4. רש״י ד״ה שאין עליהן תקרה.
5. כ״ה ברי״ף. ובגמ׳: ׳ת״ש׳.
6. לפנינו, ׳בה׳.
7. רש״י ד״ה נפש.
8. כ״ה ברש״י.
9. רש״י ד״ה והבורגנין.
10. רש״י ד״ה והבית שבים.
א נאמר שאם היו שם גדודיות גבוהות עשרה טפחים — הרי הן נחשבות כחלק מן העיר ומהן מודדים את תחומה. ושואלים: מאי [מה הן] גדודיות אלה? אמר רב יהודה: הכוונה לשלש מחיצות שאין עליהן תקרה. שאינן לגמרי בבחינת בית, אבל ראויות הן להצטרף לעיר.
We learned in the mishna: If there were remnants of walls ten handbreadths high on the outskirts of a city, they are considered part of the city, and the Shabbat limit is measured from them. The Gemara asks: What are these remnants? Rav Yehuda said: Three partitions that do not have a roof over them, which are considered part of the city despite the fact that they do not comprise a proper house.
הכל
(8) אִיבַּעְיָא לְהוּ שְׁתֵּי מְחִיצּוֹת וְיֵשׁ עֲלֵיהֶן תִּקְרָה מַהוּ ת״ש תָּא שְׁמַע גאֵלּוּ שֶׁמִּתְעַבְּרִין עִמָּהּ נֶפֶשׁ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת וְהַגֶּשֶׁר וְהַקֶּבֶר שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן בֵּית דִּירָה וּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית דִּירָה לַחַזָּן וּבֵית עֲבוֹדָה זָרָה1 שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּית דִּירָה לַכּוֹמָרִים וְהָאוּרְווֹת וְהָאוֹצָרוֹת שֶׁבַּשָּׂדוֹת וְיֵשׁ בָּהֶן בֵּית דִּירָה וְהַבּוּרְגָּנִין שֶׁבְּתוֹכָהּ וְהַבַּיִת שֶׁבַּיָּם הֲרֵי אֵלּוּ מִתְעַבְּרִין עִמָּהּ.
The dilemma was raised before the Sages: In the case of two partitions that have a roof over them, what is the halakha? Is this structure also treated like a house? Come and hear a proof from the Tosefta: These are the structures that are included in the city’s extension: A monument [nefesh] over a grave that is four cubits by four cubits; and a bridge or a grave in which there is a residence; and a synagogue in which there is a residence for the sexton or synagogue attendant, and which is used not only for prayer services at specific times; and an idolatrous temple in which there is a residence for the priests; and similarly, horse stables and storehouses in the fields in which there is a residence; and small watchtowers in the fields; and similarly, a house on an island in the sea or lake, which is located within seventy cubits of the city; all of these structures are included in the city’s boundaries.
The dilemma was raised before the Sages: In the case of two partitions that have a roof over them, what is the halakha? Is this structure also treated like a house? Come and hear a proof from the Tosefta: These are the structures that are included in the city’s extension: A monument [nefesh] over a grave that is four cubits by four cubits; and a bridge or a grave in which there is a residence; and a synagogue in which there is a residence for the sexton or synagogue attendant, and which is used not only for prayer services at specific times; and an idolatrous temple in which there is a residence for the priests; and similarly, horse stables and storehouses in the fields in which there is a residence; and small watchtowers in the fields; and similarly, a house on an island in the sea or lake, which is located within seventy cubits of the city; all of these structures are included in the city’s boundaries.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
איבעיא להו ב׳ מחיצות יש עליהן תקרה מאי [ולא] איפשיטא (א״ל) [אלו] שמתעברין עם העיר נפש. פי׳ קיקביל מקאבר שיש בה ד׳ אמות על ד׳ אמות והגשר והקבר שיש בהן בית דירה ובית הכנסת שיש בה בית דירה (לחול) [לחזן] בית ע״ז שיש בה [בית דירה] לכומרים ואורוות ואוצרות שיש בהן דירה והבורגנין שבתוכה והבית שבים ואלו (שלו אין) [שאין] מתעברות עמה.
נפש – בנין על הקבר וסתמא לדירת שומר הקבר עביד הלכך אע״ג דלא דייר ביה בית דירה הוא.
והקבר – בית הקברות.
ובית הכנסת – סתם ביהכ״נ לאו לדירה עביד הלכך אי לית בה דירה לחזן הכנסת לאו דירה היא.
ובית עבודת כוכבים – נמי לאו לדירה עביד.
והאורוות – אורוות סוסים.
אוצרות – לתבואה ולשמן וליין לאו לדירה נינהו.
והבורגנין שבתוכה – בתוך השדה.
והבית שבים – באיי הים בתוך ע׳ אמה ושיריים לעיר.
נפש שיש בו ד׳ אמות – גבי נפש הזכיר ד׳ אמות ולא דירה משום דסתמיה עשוי לדירה כדפ״ה וגבי גשר וקבר הזכיר דירה ומה שלא הזכיר ד׳ אמות לאו משום דסתמייהו ד׳ אמות דהא קבר סתמא לא הוי ד׳ אמות אלא כיון שהזכיר בית דירה כאילו הזכיר ד׳ אמות דפחות מד׳ אמות לא הוי דירה.
ואלו שאין מתעברין עמה וכו׳ ובית הכנסת שאין בו1 בית דירה לחזנין2. פיר׳3, סתם בית הכנסת לאו לדירה (עבוד, הולכך או) עביד, הילכך אי לית ביה בית דירה לחזנין (פיר׳ סתם בית הכנסת)4 לאו בית דירה הוא. ובית ע״ז שאין בו בית דירה לכומרין פיר׳5 ע״ז נמי סתמה לאו לדירה עבידא. והאוריות6 פיר׳7 אוריות של סוסים. והאוצרות8 שאין בהן בית דירה. פיר׳9 אוצרות לתבואה לשמן וליין, לאו לדירה נינהו. ובור ושיח ומערה וגדר והשובך10 שבתוכה. פיר׳11 שבתוך השדה. והבית שבספינה [אין]12 אלו מתעברין עמה. פיר׳13 דלא קביע ליה דוכתא, דפעמים שהיא בתוך ע׳ אמה של עיר ופעמים (שאינן) שאינו.
1. לפנינו (כאן ובהמשך) בגמ׳: ׳לה׳, וברי״ף: ׳בה׳.
2. לפנינו (בגמ׳ וברי״ף): ׳לחזן׳.
3. רש״י ד״ה ובית הכנסת.
4. כן נראה דצ״ל (והובא כן לעיל, ולכאן הועתק ב׳טעות הדומות׳).
5. רש״י ד״ה ובית עבודת כוכבים (בשינוי מועט).
6. כגי׳ הרי״ף כ״י נ״י, פי׳ ריו״נ, רש״י שברי״ף ורחב״ש וכן בכ״י וד״י (ראה דק״ס, ט). ולפנינו בגמ׳: ׳והאורוות׳, וברי״ף: ׳והאוריאות׳.
7. רש״י ד״ה והאורוות (ורבינו ורש״י פי׳ כ״א לפי גירסתר).
8. כגי׳ הרי״ף (ודלא כבהגהות מא״י). ובגמ׳: ׳והאוצרות שבשדות שאין להן בית דירה׳.
9. רש״י ד״ה אוצרות.
10. כגי׳ ספר העתים (סי׳ סג), ספר הרוקח (סי׳ קפו) וריב״ח (עמ׳ קלה). ולפנינו (בגמ׳ וברי״ף): ׳ושובך׳.
11. לשון רש״י ד״ה והבורגנין שבתוכה.
12. כצ״ל, עפ״י הגמ׳ והרי״ף.
13. רש״י ד״ה בית שבספינה.
בד״ה נפש שיש בו ד׳ כו׳ דהא קבר סתמא לא הוי ד׳ אמות כו׳ עכ״ל גבי כוכין בעינן ד׳ אמות כדאמרי׳ פרק המוכר פירות והיינו דוקא באורך אבל הכא בעי ברוחב נמי ד׳ אמות ובקבר סתמא לא הוי ברוחב רק אמה א׳ כדאמרי׳ שם וק״ל:
איבעיא להו [נשאלה להם ללומדים]: שתי מחיצות ויש עליהן תקרה, מהו דינן, האם נחשבות אף הן כבית או לא? תא שמע [בוא ושמע] ממה ששנינו בתוספתא: אלו שמתעברין ונחשבים עם העיר למדידת התחום: נפש, כלומר בית שעל הקבר שיש בה ארבע אמות על ארבע אמות, וכן הגשר או הקבר שיש בהן בית דירה, ובית הכנסת בתנאי שיש בה בית דירה לחזן (או לשמש), ואינו משמש רק לתפילה בזמנים מסוימים. וכן בית עבודה זרה שיש בה בית דירה לכומרים, וכן אורוות הסוסים וכן האוצרות (המחסנים) שבשדות ויש בהן בית דירה, והבורגנין שבתוכה שבתוך השדה שהם מגדלי שמירה קטנים. וכן הבית שבים שמצוי על אי בתוך אגם או ים, הסמוך לעיר בתוך שבעים אמה — הרי אלו מתעברין עמה.
The dilemma was raised before the Sages: In the case of two partitions that have a roof over them, what is the halakha? Is this structure also treated like a house? Come and hear a proof from the Tosefta: These are the structures that are included in the city’s extension: A monument [nefesh] over a grave that is four cubits by four cubits; and a bridge or a grave in which there is a residence; and a synagogue in which there is a residence for the sexton or synagogue attendant, and which is used not only for prayer services at specific times; and an idolatrous temple in which there is a residence for the priests; and similarly, horse stables and storehouses in the fields in which there is a residence; and small watchtowers in the fields; and similarly, a house on an island in the sea or lake, which is located within seventy cubits of the city; all of these structures are included in the city’s boundaries.
הכל
(9) וְאֵלּוּ שֶׁאֵין מִתְעַבְּרִין עִמָּהּ נֶפֶשׁ שֶׁנִּפְרְצָה מִשְׁתֵּי רוּחוֹתֶיהָ אֵילָךְ וְאֵילָךְ וְהַגֶּשֶׁר וְהַקֶּבֶר שֶׁאֵין לָהֶן בֵּית דִּירָה וּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁאֵין לָהּ בֵּית דִּירָה לַחַזָּן וּבֵית עֲבוֹדָה זָרָה1 שֶׁאֵין לָהּ בֵּית דִּירָה לַכּוֹמָרִים וְהָאוּרְווֹת וְהָאוֹצָרוֹת שֶׁבַּשָּׂדוֹת שֶׁאֵין לָהֶן בֵּית דִּירָה וּבוֹר וְשִׁיחַ וּמְעָרָה וְגָדֵר וְשׁוֹבָךְ שֶׁבְּתוֹכָהּ וְהַבַּיִת שֶׁבַּסְּפִינָה אֵין אֵלּוּ מִתְעַבְּרִין עִמָּהּ.
And these structures are not included in the boundaries of a city: A tomb that was breached on both sides, from here to there, i.e., from one side all the way to the other; and similarly, a bridge and a grave that do not have a residence; and a synagogue that does not have a residence for the sexton; and an idolatrous temple that does not have a residence for the priests; and similarly, stables and storehouses in fields that do not have a residence, and therefore are not used for human habitation; and a cistern, and an elongated water ditch, and a cave, i.e., a covered cistern, and a wall, and a dovecote in the field; and similarly, a house on a boat that is not permanently located within seventy cubits of the city; all of these structures are not included in the city’s boundaries.
And these structures are not included in the boundaries of a city: A tomb that was breached on both sides, from here to there, i.e., from one side all the way to the other; and similarly, a bridge and a grave that do not have a residence; and a synagogue that does not have a residence for the sexton; and an idolatrous temple that does not have a residence for the priests; and similarly, stables and storehouses in fields that do not have a residence, and therefore are not used for human habitation; and a cistern, and an elongated water ditch, and a cave, i.e., a covered cistern, and a wall, and a dovecote in the field; and similarly, a house on a boat that is not permanently located within seventy cubits of the city; all of these structures are not included in the city’s boundaries.
1. כן בכתבי היד. בדפוס וילנא (במקום ״עֲבוֹדָה זָרָה״) מופיע הטקסט המצונזר: ״עבודת כוכבים״.
בור ושיח – בבבא קמא (דף נ:) מפרש מאי בור ומאי שיח.
שבתוכה – שבשדה.
בית שבספינה – לא קביע ליה דוכתא פעמים שהוא בתוך שבעים לעיר פעמים שאינו.
נפש הקבר כבר ביארנו במשנה שהוא נמדד עמה ופרשנו הטעם מפני שיש בו בית דירה ואם כן אתה צריך לפרשה בשיש שם ארבע אמות על ארבע אמות ושלא נפרצה משתי רוחות הא אם נפרצה משתי רוחות ואין שם תקרה אינה נמדדת עמה ואפי׳ היה שם תקרה לדעת גדולי [המפרשים] על הדרך שביארנו:
הגשר והקבר ובית הכנסת ובית עבודה זרה והאורואות שיש בהן בית דירה כבר ביארנו במשנה שנמדדין עמה וכן הדין באוצרות שבשדות העשויות ליין ולשמן שיש בהם בית דירה וכן הבורגנין שבתוך השדה והם בתים העשויים לשומרי העיר וכן בית שבים שהוא בתוך שבעים אמה ושירים לעיר והוא בשפת הים ועשוי להכניס בתוכה כלים שבספינה ומ״מ כל אלו שהזכרנו שאין בהם בית דירה אין נמדדין עמה וכן בור ושיח ומערה וגדר ושובך ובית שבספינה הרי אלו אין מתעברין עמה שהבית שבספינה אין לו מקום קבוע שהרי הספינה מטלטלת היא:
ואלו שאין מתעברין עמה: נפש שנפרצה משתי רוחותיה אילך ואילך, וכן הגשר והקבר שאין להן בית דירה, ובית הכנסת שאין לה בית דירה לחזן, ובית עבודה זרה שאין לה בית דירה לכומרים, ואורוות ואוצרות שבשדות אם אין להן בית דירה ואינם משמשים למגורי אדם, וכן בור ושיח (בור מוארך), ומערה (בור שיש עליו גג) וגדר ושובך שבתוכה, בתוך השדה, וכן הבית שבספינה שאינו קבוע במרחק שבעים אמה לעיר — אין אלו מתעברין עמה.
And these structures are not included in the boundaries of a city: A tomb that was breached on both sides, from here to there, i.e., from one side all the way to the other; and similarly, a bridge and a grave that do not have a residence; and a synagogue that does not have a residence for the sexton; and an idolatrous temple that does not have a residence for the priests; and similarly, stables and storehouses in fields that do not have a residence, and therefore are not used for human habitation; and a cistern, and an elongated water ditch, and a cave, i.e., a covered cistern, and a wall, and a dovecote in the field; and similarly, a house on a boat that is not permanently located within seventy cubits of the city; all of these structures are not included in the city’s boundaries.
הכל
(10) קָתָנֵי מִיהַת נֶפֶשׁ שֶׁנִּפְרְצָה מִשְׁתֵּי רוּחוֹתֶיהָ אֵילָךְ וְאֵילָךְ מַאי לָאו דְּאִיכָּא תִּקְרָה לָא דדְּלֵיכָּא תִּקְרָה.
In any case, it was taught that a tomb that was breached on both sides, from here to there, is not included in the city’s boundaries. What, is this not referring to a case where there is a roof on the tomb, and the two remaining walls are not included in the city’s boundaries even though they have a roof? The Gemara answers: No, the Tosefta is referring to a case where there is no roof on the tomb.
In any case, it was taught that a tomb that was breached on both sides, from here to there, is not included in the city’s boundaries. What, is this not referring to a case where there is a roof on the tomb, and the two remaining walls are not included in the city’s boundaries even though they have a roof? The Gemara answers: No, the Tosefta is referring to a case where there is no roof on the tomb.
מאי לאו דאיכא תקרה לא דליכא תקרה. ולענין פסק הלכה יש מי שפוסק לקולא דהוה ליה ספק בדרבנן ולקולא, כ״ש בעירובין דהלכה כדברי המיקל (עירובין מו.). והראב״ד ז״ל פסק להחמיר.
ירושלמי (ה״א): תני בשם ר׳ יהודה אפילו זיזיה וכותליה נמדדין עמה, רב הושעיה בעי אויר חצר מהו שימדוד עמה, ונשמעינן מן הדא בית שנפרץ מרוח אחת נמדד עמה, משתי רוחות אינו נמדד עמה. ר׳ אבין בשם ר׳ יהודה בשנטלה קורתו אבל אם לא נטלה קורתו נמדד עמה, אם בשנטלה קורתו לא כאויר חצר הוא, תמן הוקף לבית דירה ברם הכא לא הוקף לבית דירה.
קתני מיהת [מכל מקום למדנו]: נפש שנפרצה משתי רוחותיה אילך ואילך — שוב אינה מצטרפת אל העיר. מאי לאו דאיכא [האם לא מדובר כאן שיש] תקרה על הנפש הזו, הרי ששתי המחיצות שנשארו שלימות, אף שיש עליהן תקרה, אינן מצטרפות לתחום גודלה של העיר! ומשיבים: לא! מדובר כאן במקרה דליכא [שאין] עליהן תקרה.
In any case, it was taught that a tomb that was breached on both sides, from here to there, is not included in the city’s boundaries. What, is this not referring to a case where there is a roof on the tomb, and the two remaining walls are not included in the city’s boundaries even though they have a roof? The Gemara answers: No, the Tosefta is referring to a case where there is no roof on the tomb.
הכל
(11) בַּיִת שֶׁבַּיָּם לְמַאי חֲזֵי אָמַר רַב פָּפָּא בַּיִת שֶׁעָשׂוּי לְפַנּוֹת בּוֹ כֵּלִים שֶׁבַּסְּפִינָה.
The Gemara asks: A house on an island in the sea, what is it suitable for if it is not actually part of the inhabited area? Rav Pappa said: It is referring to a house used to move a ship’s utensils into it for storage.
The Gemara asks: A house on an island in the sea, what is it suitable for if it is not actually part of the inhabited area? Rav Pappa said: It is referring to a house used to move a ship’s utensils into it for storage.
ושואלים: בית שבים למאי חזי [למה הוא ראוי] אם איננו ממש חלק מן הישוב. אמר רב פפא: בית שעשוי לפנות בו כלים שבספינה לפי שעה.
The Gemara asks: A house on an island in the sea, what is it suitable for if it is not actually part of the inhabited area? Rav Pappa said: It is referring to a house used to move a ship’s utensils into it for storage.
הכל
(12) וּמְעָרָה אֵין מִתְעַבֶּרֶת עִמָּהּ וְהָתָנֵי רַבִּי חִיָּיא מְעָרָה מִתְעַבֶּרֶת עִמָּהּ אָמַר אַבָּיֵי הכְּשֶׁיֵּשׁ בִּנְיָן עַל פִּיהָ.
The Gemara raises another question with regard to the Tosefta: And is a cave on the outskirts of a city really not included in its extension? Didn’t Rabbi Ḥiyya teach in a baraita: A cave is included in its extension? Abaye said: That statement applies when there is a structure built at its entrance, which is treated like a house on the outskirts of the city.
The Gemara raises another question with regard to the Tosefta: And is a cave on the outskirts of a city really not included in its extension? Didn’t Rabbi Ḥiyya teach in a baraita: A cave is included in its extension? Abaye said: That statement applies when there is a structure built at its entrance, which is treated like a house on the outskirts of the city.
והא תאני ר׳ חייא מערה מתעברת עמה – בתוספתא בפרק ר׳ אליעזר אומר תניא ואלו שמתעברין עמה נפש שהיא ד׳ אמות על ד׳ אמות כול׳ עד ובור ושיח ומערה. ותניא נמי התם אמר ר׳ שמעון יכול אני שיהו עולין מטבריא לצפרי ומצור לצידן מפני מערות ומגדלים שביניהן.
ומתוך שהביאו תוספתא זו שואלים על דבריה: והאם מערה אין מתעברת עמה (עם העיר), והתני [והרי שנה] ר׳ חייא: מערה מתעברת עמה! אמר אביי: כשיש בנין על פיה של המערה — אז מצטרפת היא להיות כבית הבנוי סמוך לעיר.
The Gemara raises another question with regard to the Tosefta: And is a cave on the outskirts of a city really not included in its extension? Didn’t Rabbi Ḥiyya teach in a baraita: A cave is included in its extension? Abaye said: That statement applies when there is a structure built at its entrance, which is treated like a house on the outskirts of the city.
הכל
(13) וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם בִּנְיָן גּוּפֵיהּ לָא צְרִיכָא לְהַשְׁלִים.
The Gemara asks: If there is a structure at the entrance to the cave, why is the cave mentioned? Let him derive the halakha that it is treated like a house because of the structure itself. The Gemara answers: No, it is necessary only in a case where the cave serves to complete the structure, i.e., where the area of the structure and cave combined are only four by four cubits, which is the minimum size of a house.
The Gemara asks: If there is a structure at the entrance to the cave, why is the cave mentioned? Let him derive the halakha that it is treated like a house because of the structure itself. The Gemara answers: No, it is necessary only in a case where the cave serves to complete the structure, i.e., where the area of the structure and cave combined are only four by four cubits, which is the minimum size of a house.
ותיפוק ליה משום בנין – אם יש בנין על פיה מאי אהניא מערה בלאו מערה נמי מבנין משחינן.
להשלים – אם אין הבנין ראוי לדירה כגון שאין בו ד׳ על ד׳ מהניא ליה מערה לאשלומי.
לא צריכא להשלים – פי׳ בקונטרס שהבנין לא הוי ד׳ אמות על ד׳ אמות והמערה משלימה לד׳ אמות ונראה לר״י דצריך שיהא בנין רוב ד׳ אמות ועוד יש לפרש להשלים דיש בבנין ד׳ אמות וקאמר שמשלימה למערה לצרפה לבנין ואין מתחילין למדוד אלא מסוף המערה.
לא צריכא להשלים – פרש״י ז״ל שאם אין בבנין ד׳ אמות על ד׳ אמות מהניא ליה מערה לאשלומי. ויש לפרש עוד דאהני׳ ליה מערה להשלים כגון שהבנין בסוף המערה חוץ לע׳ אמה ושירים שהמערה משלימה לעבר בה כגון שהוא תוך ע׳ אמה ושירים וכן אם הבנין בראש המערה כלפי העיר שמודדין אלפים אמה מסוף המערה. הא דפרכינן מהא דתניא שאין נפנין אלא לאחוריהם. קושיין למ״ד תחומין דאורייתא. דמתנית׳ דברי הכל היא ולפי שטת הירושלמי קושיין לדברי הכל שהירושלמי סובר דכל חוץ לג׳ פרסאות תחומין דאורייתא לדברי הכל. ועל בנותיהן הוא אומר ארור שוכב עם כל בהמה נקט האי קרא מפני שאלו עושין מעשה בהמה שנקבתו של זה נזקק אצל אחר וזה גורם שבניהם ממזרים.
ותוהים: אם אמנם יש בנין על פיה, לשם מה מוזכרת המערה, ותיפוק ליה [ותצא לו] הלכה זו משום בנין גופיה [עצמו] שראוי להצטרף לעיר! וקובעים: לא צריכא [נצרכה] אלא להשלים, שאם הבית קטן מאד, ויחד עם המערה שטחו ארבע אמות על ארבע אמות (שהוא השיעור המינימלי לבית) — הרי המערה מצטרפת.
The Gemara asks: If there is a structure at the entrance to the cave, why is the cave mentioned? Let him derive the halakha that it is treated like a house because of the structure itself. The Gemara answers: No, it is necessary only in a case where the cave serves to complete the structure, i.e., where the area of the structure and cave combined are only four by four cubits, which is the minimum size of a house.
הכל
(14) אָמַר רַב הוּנָא ויוֹשְׁבֵי צְרִיפִין אֵין מוֹדְדִין לָהֶן אֶלָּא מִפֶּתַח בָּתֵּיהֶן.
The discussion with regard to measuring Shabbat limits has been referring to a properly built city. Rav Huna said: Those who dwell in huts, i.e., in thatched hovels of straw and willow branches, are not considered inhabitants of a city. Therefore, one measures the Shabbat limit for them only from the entrance to their homes; the huts are not combined together and considered a city.
The discussion with regard to measuring Shabbat limits has been referring to a properly built city. Rav Huna said: Those who dwell in huts, i.e., in thatched hovels of straw and willow branches, are not considered inhabitants of a city. Therefore, one measures the Shabbat limit for them only from the entrance to their homes; the huts are not combined together and considered a city.
אמר רב הונא יושבי צריפין שהן כהולכי מדברות [מודדין להם] מפתח אהליהם (להם) והכתיב ויחנו על הירדן מבית הישימות עד אבל השטים. ואמר רב הונא ג׳ פרסי מקום מחנה ישראל ותנא אין מפנין לצידיהן ולא לפניהן אלא לאחוריהן.
ערך מגג
מגג – א(פרה פרק ג) כפתוה בחבל של מגג. (עירובין נה:) אין מודדין בחבל של מגג ושל נצרים ושל פשתן של מנג לפרה דתנן כפתוה בחבל המגג פי׳ מין גומא הוא ועושין ממנו חבל דומה לגמי והשיפה וחלפה.
ערך קבורת
קבורת – ב(מנחות לז. עירובין נה) תנא דבי מנשיא על ידכה זו קיבורת פי׳ על הזרוע כנגד לבו והוא גובה של יד.
א. [שילף.]
ב. [דאם דיקע פלייש איבר דען עלנבויגען.]
צריפין – דירה של הוצין וערבה ואינו קבע הלכך אפילו יש הרבה במקום אחד כשיעור מהלך מאה אמה אין חשובין עיר להיות כארבע אמות וכל אחד מודד מפתח ביתו אלפים לכל רוח אם בא לצאת.
[גמ׳ ורי״ף, שם] אמ׳ ר׳ הונא יושבי צריפין אין מודדין להן אלא מפתח בתיהן. פיר׳1 צריפין, דירה של הוצין וערבה (ואינן) ואינו קבוע, (הולכך) הילכך אפי׳ יש הרבה במקום אחד כשהוא 2מהלך ק׳ אמה, אין חשובין3 להיות כד׳ אמות, וכל אחד מודד מפתח ביתו4 לכל רוח, אם בא לצאת.
1. רש״י ד״ה צריפין.
2. לפנינו ברש״י: ׳כשיעור׳.
3. ברש״י שלפנינו נוספה תי׳ ׳עיר׳.
4. ברש״י שלפנינו נוספה תי׳ ׳אלפים׳.
בד״ה ואם לאו מודדין כו׳ ור״ח פי׳ עיר העשויה כקשת שאין מתקצר והולך עכ״ל מיהו גם לפי׳ ר״ח לרבא בריה דרבה בר רב הונא ע״כ לאו מן הקשת ממש הוא אלא ממקום לפנים שאין אלפים מקשת ליתר דלא גרע מאילו ניטל אותו שלמעלה דהשתא אפי׳ ביותר מד׳ אלפים בין ב׳ ראשים שרי כיון דמובלע מצד א׳ וק״ל:
ב כל מה שנאמר בקשר לעירובי תחומין מדובר בעיר בנויה ממש. אמר רב הונא: יושבי צריפין, היושבים בבתים הקלועים קש וענפי ערבות, אינם נחשבים כיושבי עיר, ואין מודדין להן תחום אלא מפתח בתיהן, ואין מצרפים כמה צריפים להיחשב כעיר ממש.
The discussion with regard to measuring Shabbat limits has been referring to a properly built city. Rav Huna said: Those who dwell in huts, i.e., in thatched hovels of straw and willow branches, are not considered inhabitants of a city. Therefore, one measures the Shabbat limit for them only from the entrance to their homes; the huts are not combined together and considered a city.
הכל
(15) מֵתִיב רַב חִסְדָּא {במדבר ל״ג:מ״ט} וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁימוֹת וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה (אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן) לְדִידִי חֲזֵי לִי הָהוּא אַתְרָא וְהָוֵי תְּלָתָא פַּרְסֵי עַל תְּלָתָא פַּרְסֵי.
Rav Ḥisda raised an objection: The Torah states with regard to the Jewish people in the desert: “And they pitched by the Jordan, from Beit-HaYeshimot to Avel-Shittim in the plains of Moab” (Numbers 33:49), and Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: I myself saw that place, and it is three parasangs [parsa], the equivalent of twelve mil, by three parasangs.
Rav Ḥisda raised an objection: The Torah states with regard to the Jewish people in the desert: “And they pitched by the Jordan, from Beit-HaYeshimot to Avel-Shittim in the plains of Moab” (Numbers 33:49), and Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: I myself saw that place, and it is three parasangs [parsa], the equivalent of twelve mil, by three parasangs.
תלתא פרסי כו׳ בפ׳ יה״כ לא גרסינן אלא תלתא פרסי וכן נראה להגיה הכא לפי מה שפירשתי שכל אחד מהשבטים היה מקומו מיל דהיינו לי״ב שבטים י״ב מיל דהוה תלתא פרסי דכל פרסה הוא ד׳ מילין וג׳ פרסי דקאמר היינו באורך אבל ברוחב לא הוי רק פרסה אחת ומיהו בחנייתם משתעי קרא ולכ״ע כתיבה היו חונים וא״כ אותן ג׳ פרסאות אורך במרובע לא הוי ג׳ פרסי וק״ל:
מתיב [מקשה] רב חסדא: הלא נאמר בבני ישראל בהיותם במדבר ״ויחנו על הירדן מבית הישמת עד אבל השיטים בערבות מואב״ (במדבר לג, מט), ואמר רבה בר בר חנא אמר ר׳ יוחנן: לדידי חזי לי ההוא אתרא, והוי תלתא פרסי על תלתא פרסי [אני עצמי ראיתי אותו מקום, והריהו שלש פרסות על שלש פרסות] שהם שנים עשר מיל.
Rav Ḥisda raised an objection: The Torah states with regard to the Jewish people in the desert: “And they pitched by the Jordan, from Beit-HaYeshimot to Avel-Shittim in the plains of Moab” (Numbers 33:49), and Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: I myself saw that place, and it is three parasangs [parsa], the equivalent of twelve mil, by three parasangs.
הכל
(16) וְתַנְיָא כְּשֶׁהֵן נִפְנִין אֵין נִפְנִין לֹא לִפְנֵיהֶם וְלֹא לְצִדֵּיהֶן אֶלָּא לְאַחֲרֵיהֶן.
And it was taught in a baraita: When they would defecate in the wilderness, they would not defecate in front of themselves, i.e., in front of the camp, and not to their sides, due to respect for the Divine Presence; rather, they would do so behind the camp. This indicates that even on Shabbat, when people needed to defecate, they would walk the entire length of the camp, which was considerably longer than two thousand cubits, which equals one mil. It is apparent that the encampment of the Jewish people was considered to be a city despite the fact that it was composed of tents alone. How, then, did Rav Huna say that those who live in huts are not considered city dwellers?
And it was taught in a baraita: When they would defecate in the wilderness, they would not defecate in front of themselves, i.e., in front of the camp, and not to their sides, due to respect for the Divine Presence; rather, they would do so behind the camp. This indicates that even on Shabbat, when people needed to defecate, they would walk the entire length of the camp, which was considerably longer than two thousand cubits, which equals one mil. It is apparent that the encampment of the Jewish people was considered to be a city despite the fact that it was composed of tents alone. How, then, did Rav Huna say that those who live in huts are not considered city dwellers?
אין נפנין לא לפניהן – חוץ לענן שמא ילך הענן והארון שם.
ולא לצידיהן – חוץ לענן שאין יודעין אנה יפנה הענן לעבור.
אלא לאחוריהן – חוץ לענן דודאי לא יחזור הענן לאחוריו אלמא המהלך בראש והוצרך לנקביו חוזר לאחוריו שלש פרסאות וישראל במדבר יושבי אהלים היו שאינן קבועין ואפילו הכי מהלכין את כל המחנה כארבע אמות.
ותניא [ושנינו בברייתא]: כשהן נפנין לצרכיהם בהיותם במדבר — אין נפנין לא לפניהן (לפני מהלך המחנה), ולא לצדיהן מפני כבוד השכינה, אלא לאחריהן (לאחורי המחנה). משמע שאף ביום השבת, כשהיו צריכים להיפנות לצרכיהם, היו הולכים לכל אורך המחנה שהוא גדול בהרבה מאלפיים אמה (שהם שני מילין בלבד). ואם כן ברור שמחנה ישראל נחשב כעיר אף שהיה מורכב מאהלים בלבד. וכיצד אמר רב הונא שיושבי צריפין אינן נחשבים כעיר?
And it was taught in a baraita: When they would defecate in the wilderness, they would not defecate in front of themselves, i.e., in front of the camp, and not to their sides, due to respect for the Divine Presence; rather, they would do so behind the camp. This indicates that even on Shabbat, when people needed to defecate, they would walk the entire length of the camp, which was considerably longer than two thousand cubits, which equals one mil. It is apparent that the encampment of the Jewish people was considered to be a city despite the fact that it was composed of tents alone. How, then, did Rav Huna say that those who live in huts are not considered city dwellers?
הכל
(17) אֲמַר לֵיהּ רָבָא דִּגְלֵי מִדְבָּר קָאָמְרַתְּ כֵּיוָן דִּכְתִיב בְּהוּ {במדבר ט׳:כ׳,כ״ג,י״ח} עַל פִּי ה׳ יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה׳ יִסָּעוּ כְּמַאן דִּקְבִיעַ לְהוּ דָּמֵי.
Rava said to him: The banners of the desert, you say? Are you citing a proof from the practice of the Jewish people as they traveled through the desert according to their tribal banners? Since it is written with regard to them: “According to the commandment of the Lord they remained encamped, and according to the commandment of the Lord they journeyed” (Numbers 9:20), it was considered as though it were a permanent residence for them. A camp that is established in accordance with the word of God is regarded as a permanent settlement.
Rava said to him: The banners of the desert, you say? Are you citing a proof from the practice of the Jewish people as they traveled through the desert according to their tribal banners? Since it is written with regard to them: “According to the commandment of the Lord they remained encamped, and according to the commandment of the Lord they journeyed” (Numbers 9:20), it was considered as though it were a permanent residence for them. A camp that is established in accordance with the word of God is regarded as a permanent settlement.
אמר ליה [לו] רבא: דגלי מדבר (בני ישראל שהלכו ב״דגלים״ ומחנה במדבר) קאמרת [אמרת]? כיון דכתיב בהו [שנאמר בהן] ״על פי ה׳ יחנו ועל פי ה׳ יסעו״ (במדבר ט, כ) — כמאן דקביע דמי [כמי שקבוע להם מקום נחשבים], וקביעת מקום שעל פי דיבור ה׳, קביעות גמורה היא.
Rava said to him: The banners of the desert, you say? Are you citing a proof from the practice of the Jewish people as they traveled through the desert according to their tribal banners? Since it is written with regard to them: “According to the commandment of the Lord they remained encamped, and according to the commandment of the Lord they journeyed” (Numbers 9:20), it was considered as though it were a permanent residence for them. A camp that is established in accordance with the word of God is regarded as a permanent settlement.
הכל
(18) אָמַר רַב חִינָּנָא בַּר רַב כָּהֲנָא אָמַר רַב אָשֵׁי זאִם יֵשׁ שָׁם שָׁלֹשׁ חֲצֵירוֹת שֶׁל שְׁנֵי בָתִּים הוּקְבְּעוּ.
Rav Ḥinnana bar Rav Kahana said that Rav Ashi said: If there are three courtyards of two properly built houses among a settlement of huts, they have been established as a permanent settlement, and the Shabbat limit is measured from the edge of the settlement.
Rav Ḥinnana bar Rav Kahana said that Rav Ashi said: If there are three courtyards of two properly built houses among a settlement of huts, they have been established as a permanent settlement, and the Shabbat limit is measured from the edge of the settlement.
ג׳ חצירות של ב׳ בתים – קבועין של אבן או של עץ בהכי חשיבי עיר וקובעת את כולן וכדתנן לקמן (דף נט.) ר׳ שמעון אומר שלש חצירות של ב׳ ב׳ בתים.
אמר רב חיננא בר רב כהנא אמר רב אשי: אם יש שם במחנה הצריפים שלש חצירות של שני בתים בנויים כראוי בכל חצר — הוקבעו להיות כמקום ישוב, שכן תחומין נמדדים מקצה העיר.
Rav Ḥinnana bar Rav Kahana said that Rav Ashi said: If there are three courtyards of two properly built houses among a settlement of huts, they have been established as a permanent settlement, and the Shabbat limit is measured from the edge of the settlement.
הכל
(19) אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב יוֹשְׁבֵי צְרִיפִין וְהוֹלְכֵי מִדְבָּרוֹת חַיֵּיהֶן אֵינָן חַיִּים וּנְשֵׁיהֶן וּבְנֵיהֶן אֵינָן שֶׁלָּהֶן.
On the topic of people who dwell in huts, Rav Yehuda said that Rav said: Those who dwell in huts, such as shepherds who pass from one place to another and stay in a single location for only a brief period, and desert travelers, their lives are not lives, i.e., they lead extremely difficult lives, and their wives and children are not always their own, as will be explained below.
On the topic of people who dwell in huts, Rav Yehuda said that Rav said: Those who dwell in huts, such as shepherds who pass from one place to another and stay in a single location for only a brief period, and desert travelers, their lives are not lives, i.e., they lead extremely difficult lives, and their wives and children are not always their own, as will be explained below.
ומהלכי מדברות – ונשותיהן עמהן.
ויושבי צריפין – נמי אנשי מקנה הן וחונין בו חדש או חדשים עד שכלה המרעה לבהמות ונוסעין משם ונקבעין במקום אחר.
אינן שלהן – לקמן מפרש טעמא.
כיון שהוזכרו יושבי צריפין אמר רב יהודה אמר רב: יושבי צריפין (רועים העוברים ממקום למקום עם צאנם ואינם שוהים במקום אחד אלא זמן קצר) והולכי מדברות עם משפחתם — חייהן אינן חיים שחייהם קשים ביותר, ונשיהן ובניהן אינן שלהן כפי שיבואר להלן.
On the topic of people who dwell in huts, Rav Yehuda said that Rav said: Those who dwell in huts, such as shepherds who pass from one place to another and stay in a single location for only a brief period, and desert travelers, their lives are not lives, i.e., they lead extremely difficult lives, and their wives and children are not always their own, as will be explained below.
הכל
(20) תַּנְיָא נָמֵי הָכִי אֱלִיעֶזֶר אִישׁ בִּירְיָא אוֹמֵר יוֹשְׁבֵי צְרִיפִין כְּיוֹשְׁבֵי קְבָרִים וְעַל בְּנוֹתֵיהֶם הוּא אוֹמֵר {דברים כ״ז:כ״א} אָרוּר שׁוֹכֵב עִם כׇּל בְּהֵמָה.
That was also taught in the following baraita: Eliezer of Biriyya says: Those who dwell in huts are like those who dwell in graves. And with regard to one who marries their daughters, the verse says: “Cursed be he who sleeps with any manner of beast” (Deuteronomy 27:21).
That was also taught in the following baraita: Eliezer of Biriyya says: Those who dwell in huts are like those who dwell in graves. And with regard to one who marries their daughters, the verse says: “Cursed be he who sleeps with any manner of beast” (Deuteronomy 27:21).
ארור שוכב עם כל כו׳ עיין פרש״י ונראה מפירושו דאהך מלתא קאמר תנ״ה ולענין אישות והוא דחוק דלמה שינה לומר כאן בנותיהן במקום נשותיהן ובניהן דנקט לעיל ועוד דמייתי קרא דשוכב עם כל בהמה וגו׳ וטפי ה״ל לאתויי קראי דאיסור אשת איש בנשותיהן ואיסור ממזר בבניהן ועוד דמייתי קרא דפרשת כי תבא ארור שוכב וגו׳ ולא מייתי קרא דפרשת אחרי מות ובכל בהמתך לא תתן שכבתך וגו׳ וקרא דפרשת קדושים ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה וגו׳ וע״כ נראה דלא קאמר תנ״ה אלא אהא דקאמר חייהם אינן חיין והכא תנ״ה כיושבי קברים אבל אהא דקאמר נשותיהן ובנותיהן אינן כו׳ לא מייתי תנ״ה ועל בנותיהן לאו לענין אשת איש קאמר אלא שדרין במקום מקנה ובהמה וכמנהגן שאין להם מרחצאות כו׳ ומפני שמרגישין כו׳ וק״ל:
תניא נמי הכי [שנינו בברייתא גם כן כך] אליעזר איש ביריא אומר: יושבי צריפין כיושבי קברים. ועל הנושא את בנותיהן הוא אומר ״ארור שכב עם כל בהמה״ (דברים כז, כא).
That was also taught in the following baraita: Eliezer of Biriyya says: Those who dwell in huts are like those who dwell in graves. And with regard to one who marries their daughters, the verse says: “Cursed be he who sleeps with any manner of beast” (Deuteronomy 27:21).
הכל
(21) מַאי טַעְמָא עוּלָּא אָמַר שֶׁאֵין לָהֶן מֶרְחֲצָאוֹת וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר מִפְּנֵי שֶׁמַּרְגִּישִׁין זֶה לָזֶה בִּטְבִילָה.
The Gemara asks: What is the reason for this harsh statement with regard to the daughters of those who dwell in huts or travel in deserts? Ulla said: They do not have bathhouses, and therefore the men have to walk a significant distance in order to bathe. There is concern that while they are away their wives commit adultery, and that consequently their children are not really their own. And Rabbi Yoḥanan said: Because they sense when one another immerses. Similarly to the men, the women must walk a significant distance in order to immerse in a ritual bath. Since the settlement is very small and everyone knows when the women go to immerse, it is possible for an unscrupulous man to use this information to engage in adulterous relations with them by following them and taking advantage of the fact that they are alone.
The Gemara asks: What is the reason for this harsh statement with regard to the daughters of those who dwell in huts or travel in deserts? Ulla said: They do not have bathhouses, and therefore the men have to walk a significant distance in order to bathe. There is concern that while they are away their wives commit adultery, and that consequently their children are not really their own. And Rabbi Yoḥanan said: Because they sense when one another immerses. Similarly to the men, the women must walk a significant distance in order to immerse in a ritual bath. Since the settlement is very small and everyone knows when the women go to immerse, it is possible for an unscrupulous man to use this information to engage in adulterous relations with them by following them and taking advantage of the fact that they are alone.
ושואלים: מאי טעמא [מה הטעם] נאמרו דברים אלו על בנותיהם? עולא אמר: מפני שאין להן מרחצאות והולכים הגברים לרחוץ במקום רחוק, ויש לחוש שמא בזמן שהלכו בעליהן נאפו הנשים, ואין ילדיהן שלהם. ור׳ יוחנן אמר: מפני שמרגישין זה לזה בטבילה שכמו בעליהן היו הן הולכות לטבול במקום רחוק, ומאחר שהמקום קטן והכל יודעים מתי הולכות הנשים לטבול, פעמים משתמש בידיעה זו אדם שאינו הגון ומנאף עם הנשים.
The Gemara asks: What is the reason for this harsh statement with regard to the daughters of those who dwell in huts or travel in deserts? Ulla said: They do not have bathhouses, and therefore the men have to walk a significant distance in order to bathe. There is concern that while they are away their wives commit adultery, and that consequently their children are not really their own. And Rabbi Yoḥanan said: Because they sense when one another immerses. Similarly to the men, the women must walk a significant distance in order to immerse in a ritual bath. Since the settlement is very small and everyone knows when the women go to immerse, it is possible for an unscrupulous man to use this information to engage in adulterous relations with them by following them and taking advantage of the fact that they are alone.
הכל
(22) מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ נַהֲרָא דִּסְמִיךְ לְבֵיתָא.
The Gemara asks: What is the practical difference between the explanations of Ulla and Rabbi Yoḥanan? The Gemara explains: There is a practical difference between them in a case where there is a river that is adjacent to the house, and it is suitable for immersion but not for bathing. Consequently, the women would not have to go far to immerse themselves, but the men would still have to walk a significant distance in order to bathe.
The Gemara asks: What is the practical difference between the explanations of Ulla and Rabbi Yoḥanan? The Gemara explains: There is a practical difference between them in a case where there is a river that is adjacent to the house, and it is suitable for immersion but not for bathing. Consequently, the women would not have to go far to immerse themselves, but the men would still have to walk a significant distance in order to bathe.
שאין להן מרחצאות – והולכין במקום רחוק לרחוץ ונשותיהן נזקקות למנאפין לפי שהעיר עזובה מאין איש.
בטבילה – שאין להן מקוואות והולכות הנשים לטבול במקום רחוק וקוראה לחברתה ומרגישין השכנים ויש רשע רודף אחריהן ומתייחד עמהן ותנן (קידושין דף פ:) לא יתייחד אדם עם שתי נשים.
נהרא – ראוי לטבילה ולא למרחץ הרגש טבילה ליכא דהא סמוך לה אבל טעמא דמשום מרחצאות איכא.
ושואלים: מאי בינייהו [מה ההבדל ביניהם למעשה]? איכא בינייהו [יש ביניהם הבדל למעשה] נהרא דסמיך לביתא [נהר הסמוך לבית] וראוי לטבילה ולא לרחיצה. ולכן לשם טבילה, אין הנשים מרחיקות ואין לחשוש להן. אבל למרחצאות, מרחיקים הבעלים ללכת.
The Gemara asks: What is the practical difference between the explanations of Ulla and Rabbi Yoḥanan? The Gemara explains: There is a practical difference between them in a case where there is a river that is adjacent to the house, and it is suitable for immersion but not for bathing. Consequently, the women would not have to go far to immerse themselves, but the men would still have to walk a significant distance in order to bathe.
הכל
(23) אָמַר רַב הוּנָא כׇּל עִיר שֶׁאֵין בָּהּ יָרָק אֵין תַּלְמִיד חָכָם רַשַּׁאי לָדוּר בָּהּ לְמֵימְרָא דְּיָרָק מְעַלְּיָא וְהָתַנְיָא שְׁלֹשָׁה מַרְבִּין אֶת הַזֶּבֶל וְכוֹפְפִין אֶת הַקּוֹמָה וְנוֹטְלִין אֶחָד מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת מִמְּאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם וְאֵלּוּ הֵן
Having mentioned various places of residence, the Gemara cites what Rav Huna said: Any city that does not have vegetables, a Torah scholar is not permitted to dwell there for health reasons. The Gemara asks: Is that to say that vegetables are beneficial to a person’s health? Wasn’t it taught in a baraita: Three things increase one’s waste, bend his stature, and remove one five-hundredth of the light of a person’s eyes; and they are
Having mentioned various places of residence, the Gemara cites what Rav Huna said: Any city that does not have vegetables, a Torah scholar is not permitted to dwell there for health reasons. The Gemara asks: Is that to say that vegetables are beneficial to a person’s health? Wasn’t it taught in a baraita: Three things increase one’s waste, bend his stature, and remove one five-hundredth of the light of a person’s eyes; and they are
כל עיר שאין בה ירק – פי׳ לפי שניקח בזול ויכול לעסוק בתורה והא דאמר בפ׳ תולין (שבת דף קמ:) בר בי רב לא ליכול ירקא משום דגריר משמע שגורם לו להוציא הרבה באכילת לחם התם מיירי בירק חי אבל מבושל טוב ומשביע בדבר קל.
מערה זו שכתבנו שאין נמדדת דוקא בשאין בה בנין אבל יש בה בנין נמדדת עמה ושמא תאמר ואם יש בה בנין מה ענין למערה ואף בלא מערה מודדין מן הבנין פרשוה בגמ׳ להשלים כלו שאם אין הבנין ראוי לדירה כגון שאין בו ארבע על ארבע המערה מועלת להשלים:
בתלמוד המערב אמרו בית שנפרץ מרוח אחת נמדד עמה משתי רוחות אין נמדד עמה רב אבין בשם [רב יהודה] בשנטלה קורתו אבל אם לא נטלה קורתו אין נמדד עמה:
יושבי צריפין והם דירות של הוצין ושל ערבה אין מודדין להם אלא מפתח בתיהם ר״ל שאפי׳ היו שם כמה בתים זה בתוך שבעים אמה ושירים של זה או אפי׳ הרבה במקום אחד אין אותן הדירות נקראות קבע עד שיחשבו כעיר לדון את כלה כארבע אמות למדוד מפתח העיר אלא כל אחד מפתח ביתו ואע״פ שמצינו באהלי מדבר ויחנו על הירדן מבית הישימות ועד אבל השטים והיה מקובל אצלם על מקום זה שהוא שלש פרסאות בארך וברחב ונאמר עליו כשהיו נפנין לא היו נפנין לפניהם ולא לצדיהם ר״ל מחמת שמא יסע הענן לאותו צד אלא לאחוריהם שלא היו חוששין על הענן שיסוב לאחור ולמדנו מ״מ שהיה נידון כעיר לילך את כולה כשהיו חוזרין לאחוריהם ויוצאין ממנה ליפנות מ״מ אהלי מדבר הואיל ואין נסיעתם וטלטולם תלוי ברצונם אלא על פי הנבואה הרי הן כאהל קבוע אע״פ שהיו של צריפין הא שאר בתים של צריפין אינן חשובין קבע לידון את כלם כעיר ואם היו שם שלש חצרות של שני שני בתים קבועים בין של אבן בין של עץ הרי היא חשובה עיר וקובעת את כלן לידון את כלה כעיר למדוד מישיבתה וכן מרבעין אותה ונותנין לה דין שאר עיירות לכל דבר:
ג כיון שנזכרו מקומות ישוב שונים, מזכירים מה שאמר רב הונא בדומה לזה: כל עיר שאין בה ירק — אין תלמיד חכם רשאי לדור בה, מפני חשש לבריאותו. ושואלים: למימרא [האם לומר] מכאן שירק מעליא [מעולה] הוא? והתניא [והרי שנינו בברייתא]: שלשה דברים מרבין את הזבל וכופפין את הקומה, ונוטלים אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם, ואלו הן:
Having mentioned various places of residence, the Gemara cites what Rav Huna said: Any city that does not have vegetables, a Torah scholar is not permitted to dwell there for health reasons. The Gemara asks: Is that to say that vegetables are beneficial to a person’s health? Wasn’t it taught in a baraita: Three things increase one’s waste, bend his stature, and remove one five-hundredth of the light of a person’s eyes; and they are
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
ערובין נה: – מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC), עין משפט נר מצוה ערובין נה:, ר׳ חננאל ערובין נה:, רי"ף ערובין נה: – מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן., הערוך על סדר הש"ס ערובין נה:, רש"י ערובין נה:, תוספות ערובין נה:, ספר הנר ערובין נה: – באדיבות המכון התורני אור עציון, מהדורת הרב שלום קליין (כל הזכויות שמורות למו"ל), תוספות רי"ד מהדורה תנינא ערובין נה:, רשב"א ערובין נה: – מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות), בית הבחירה למאירי ערובין נה: – ברשותו האדיבה של הרב דב גולדשטיין ות"ת כנגד כולם (tora.co.il, נייד: +972-52-2424305) (כל הזכויות שמורות לרב גולדשטיין, ואין להעתיק מן הטקסט לצרכים מסחריים), ריטב"א ערובין נה:, מהרש"ל חכמת שלמה ערובין נה:, מהרש"א חידושי הלכות ערובין נה:, מהרש"א חידושי אגדות ערובין נה:, פירוש הרב שטיינזלץ ערובין נה:
Eiruvin 55b – William Davidson digital edition of the Koren Noé Talmud, with commentary by Rabbi Adin Steinsaltz Even-Israel (CC-BY-NC 4.0), Ein Mishpat Ner Mitzvah Eiruvin 55b, R. Chananel Eiruvin 55b, Rif by Bavli Eiruvin 55b, Collected from HeArukh Eiruvin 55b, Rashi Eiruvin 55b, Tosafot Eiruvin 55b, Sefer HaNer Eiruvin 55b, Tosefot Rid Second Recension Eiruvin 55b, Rashba Eiruvin 55b, Meiri Eiruvin 55b, Ritva Eiruvin 55b, Maharshal Chokhmat Shelomo Eiruvin 55b, Maharsha Chidushei Halakhot Eiruvin 55b, Maharsha Chidushei Aggadot Eiruvin 55b, Steinsaltz Commentary Eiruvin 55b