תל המתלקט עשרה מתוך ארבע כבר ביארנו שהוא רה״י ואפי׳ בקיעת רבים אינה מבטלתו שכל שהיא רה״י גמורה אין בקיעת רבים מבטלתו כלל כמו שביארנו:

חצר שרבים נכנסים בזו ויוצאים בזו דרך פתחים או פרצות של עשר רה״י לשבת ואפי׳ היתה דריסתם נוחה להם ולענין ספק טומאה הרי היא רה״ר כמו שיתבאר:

מבואות המפולשין לבורות שיחין ומערות עד שאי אפשר לעבור שם אלא על שפה קצרה של בור הרי הן רה״י לשבת שאין כאן פלוש והכשר צורת פתח מכשירו ולענין טומאה הרי היא רה״ר ויש פוסקי׳ באלו (שקביעת) [שבקיעת] רבים מבטלתן ואין נראה כן שהרי נראה מן הגמ׳ שאף ר׳ יהודה מכשיר בהן ואע״פ שהמוקשה מתרצם לדעתו שינויי נינהו:

המשנה השניה ועוד אמר ר׳ יהודה בן בבא הגנה והקרפף שהיא שבעים ושריים על שבעים ושירים מוקפת גדר גבוה עשרה טפחים מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא בה שומרה או בית דירה שתהא סמוכה לעיר ר׳ יהודה אומר אפי׳ אין בה אלא בור שיח ומערה מטלטלין בתוכה ר׳ עקיבא אומר אפי׳ אין בה אלא אחת מכל אלו מטלטלין בתוכה ובלבד שתהא שבעים ושירים על שבעים ושירים ר׳ אליעזר אומר אם היה ארכה יתר על רחבה אפי׳ אמה אחת אין מטלטלין בתוכה ר׳ יוסי אומר אפי׳ ארכה כשנים ברחבה מטלטלין בתוכה אמר הר״ם לפי שקדם המאמ׳ לר׳ יהודה בן בבא הוסיף ואמר ועוד אמ׳ ר׳ יהודה בן בבא וכבר ביארנו כי חצר המשכן הוא בית סאתים וכבר ידעת כי חצר המשכן שיבורו הוא בית סאתים ה׳ אלפים אמה כי ארכו מאה ורחבו חמשים וכל מקום שתהיה מדת השטח שלו ה׳ אלפים אמה הוא בית סאתים באיזה צורה שתהיה בין שיהיה עגול או משלש או מרובע או זולתו מן הצורות אבל שטח מרובע שיהיה עמוד הזויות יהיה מדתו ה׳ אלפים אמה לא יודע צלע אותו השטח אלא בקירוב לפי שה׳ אלפים חשבון בלי גדור וגדרו בקירוב שבעי׳ אמה וחמש שביעיות אמה והדבר בכאן בזה החשבון כמו שזכרתי לך במה שקדם ביחוס אלכסון העגלה למסבבה כי לא יגיע לעולם לידיעת גדר החשבון שאינו גדור אלא בקירוב ואין זה לחסרון דעתנו אלא מפני טבע זה החשבון ולפיכך אמרו שבעים ושירים כי כשתשים אלו השירים ה׳ שביעיות כאשר זכרתי לך ותכה שבעים וה׳ שביעיות בשבעים וה׳ שביעיות יהיה החשבון ה׳ אלפים וחצי אחד בקירוב ואם תשים השירים (שלשים) [ב׳ שלישים] כמו שנוטה דעת הירושלמי תהיה מדת אותו השטח ד׳ אלפים תתקצ״ג וז׳ תשיעיות וזהו המחלקת שיש בין מאמר ר׳ יהודה בן בבא שאמר שבעים ושירים ובין מה שאמ׳ ר׳ עקיבא שאמ׳ ובלבד שתהא שבעים ושירים על שבעים ושירים מחובר אל המחלקת שיש ביניהם בשומרה ובית דירה כי ר׳ יהודה בן בבא ידקדק החשבון מאד עד שתהיה מדת המרובע בית סאתים שלמים וישים השירים חמשת שביעיות כאשר זכרנו או מה שהוא יותר דק ממנו ור׳ עקיבא יקרב החשבון יותר וישים השירים שני שלישים או קרוב לזה עד שתהיה מדת המרובע קרוב מבית סאתים וכן נראה מדבריהם במקום אחר ומאמר ר׳ יהודה אפי׳ אין בה אלא בור שיח ומערה רוצה בו אחד מהם או בור או מערה ונתבאר בתוספתא כי ר׳ אליעזר סובר אם היה ארכה על שנים ברחבה אין מטלטלין בתוכה ומחלקתם במה שאומר לך והוא כי ר׳ יוסי יאמר כי המקום שהוא בית סאתים שמדתו ה׳ אלפים אמה כמו שביארנו אפי׳ יהיה ארכו [כשנים] ברחבו עד שיהיה ארכו מאה אמה ורחבו חמשי׳ אמה כמו חצר המשכן מטלטלי׳ בתוכו ושיהיה בזה האלכסון קרוב [ל]⁠קי״ב והוא יותר מכפל הרחב ור׳ אליעזר סובר כי לא יוסיף בארך על הרחב אלא שיעור כשיהיה האלכסון כפל הרחב ויהיה ארך השטח שלש ותשעים ושליש תשיעית הרחב נ״ג ושליש אמה והאלכסון מאה ושבעים אמה וחצי ואלו החשבונות כלם בקירוב ומה שזכרתים לך לדמיון ואי אפשר להוציאם בדיוק לפי שהם כלם חשבונות בלי גדורים ולא יהיה לדעת ר׳ אליעזר לעולם בארך בית סאתים יותר משלש ותשעים ושלש תשיעיות אמה ולדעת ר׳ יוסי יהיה ארכו [מאה] אמה וזו היא צורת מה שזכרנו לדעת ר׳ אליעזר [ראה הציור בפיה״מ הנדפס בגמ׳] ויהיה שיעור מאמר ר׳ אליעזר כן אם היה האלכסון יתר על שנים ברחבה אפי׳ אמה אחת אין מטלטלין בתוכה וכל מה שזכרנו מן הגדירה והוצאת האלכסון והשבור הוא קרוב מאד בעיני היודע בחכמת החשבון והתשבורת ויקשה מאד ויהיה בו כסומא מי שלא למד בזה הענין כלום והלכה כר׳ עקיבא באמרו אפי׳ אין בה אחת מכל אלו ולא באמרו שהם שבעים ושירים על שבעים ושירים והלכה כר׳ יוסי באמרו אפי׳ ארכה בשנים ברחבה כמו שביארנו וממה שאתה חייב לדעת כי כל מקום שעשו לו גדר והכונה היתה לדור בו והוא מה שקורין אותו קרפף שהוקף לדירה אפי׳ יש במדתו אלף מיל מותר לטלטל בכלן וכל מה שדברו לא דברו אלא בגנה וקרפף שלא הוקף לדירה אמר ר׳ אלעאי שמעתי מר׳ אלעזר אפי׳ היא כית כור וכן שמעתי ממנו אנשי חצר ששכח אחד מהם ולא עירב ביתו אסור מלהכניס ומלהוציא לו אבל להם מותר וכן שמעתי ממנו שיוצאים בעקרבנין בפסח וחזרתי על כל תלמידיו בקשתי לי חבר ולא מצאתי כבר אמרנו פעמים כי בית כור הוא שלשי׳ סאה אמרו אבל להן מותר כשבטל רשותו להם סתם וחכמים אומרי׳ כי אפי׳ בטל רשותו להם סתם אסור להם להשתמש בביתו אא״כ פירש להם שבטל להם רשות ביתו ר״ל רשותו בחצר והוא החצר שלפני הדיורין שאינו מקורה ועוד יתבאר זה במקומו בזאת המסכתא ועוד שמע כי אדם יוצא ידי חובתו בפסח בעקרבנין כשאכלן משום מרור והוא מכלל הירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בליל הפסח המנויות בפרק שני ממסכת פסחים ועקרבנין בלשון ערבי אל עקרבא״ן והוא מפורסם אצלנו והם כענין צורת עקרב ושאל ר׳ אלעאי בכל תלמידי ר׳ אליעזר אם שמע אחד מהם מר׳ אליעזר אחת מאלו השלשה הלכות ששמע הוא ולא מצא מי ששמע אותן אלא הוא לבדו ואין אחת מהן הלכה אלא כלן דחויות:

העיירות והמדינות שלא הוקפו בחומות אע״פ שהיו הרים או בקעות או ימים או נהרות מקיפים אותם לא הופקעו מידי רה״ר שאם כן אף העולם כלו מוקף בים אוקינוס ומ״מ מעלות ומורדות שהן קצרות ואין תשמישן נוח לבריות אינן רה״ר גמורה אלא רה״ר קרובה לכרמלית מפני שאינן כדגלי מדבר ויש מפרשים שלא אמרוה אלא לענין לשון ולא להפקיע חיובן על דרך שאמרו בתלמוד המערב בפרק [כיצד] משתתפין בשם ריש לקיש אין רה״ר עד שתהא מפולשת מסוף העולם ועד סופו וכן אין רה״ר בעולם הזה אלא לעתיד לבא שנ׳ כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו ואע״פ שאמרו קשיא מתניתי׳ אדריש לקיש איזהו רה״ר וכו׳ ומ״מ נראין הדברים שאף הוא לא אמרה אלא לענין לשון ומ״מ בסוף הסוגיא נראה שלענין חיוב נאמר ובארץ ישראל דוקא מפני שיהושע אוהב את ישראל היה וכל דניחא תשמישתיה מסרה לרבים דלא ניחא תשמישתיה מסרה ליחיד אע״פ שהיה ברה״ר אבל בחוצה לארץ הואיל ובקיעת רבים לשם רה״ר הוא אע״ג דלא ניחא תשמישתיה ברחבים שש עשרה אמה ושיש שם בקיעת רבים שאם לא כן אף בחוצה לארץ אינו רה״ר שהרי תל המתלקט נקרא רה״י וכל שהוא רה״י אין בקיעת רבים מבטלתו: