כי האי מעשה לידיה – מינהו המלך לתפוס גנבים ולסטים.
(1) 
כִּי הַאי מַעֲשֶׂה לִידֵיהּ פְּגַע בֵּיהּ אֵלִיָּהוּ.
כִּי הַאי מַעֲשֶׂה לִידֵיהּ פְּגַע בֵּיהּ אֵלִיָּהוּ.Elijah the prophet encountered him
כבר ידעת שכלי מתכות אין מקבלין טומאה עד שתגמר מלאכתו וגמר מלאכה שלהן הכל לפי מה שהוא כלי הסיף יתבאר במקום אחר משישופנו והסכין משישחיזנו השריון והרומח ושאר כלי המלחמה משיצחצחם במים מגל יד ומגל קציר משיצרפם בכבשן:
כי האי מעשה לידיה [הגיע מעשה כזה לידו] שמינוהו ראש המשטרה. פגע ביה [פגש בו] אליהו הנביא,
Elijah the prophet encountered him
הכל
(2) אֲמַר לֵיהּ עַד מָתַי אַתָּה מוֹסֵר עַמּוֹ שֶׁל אֱלֹהֵינוּ לַהֲרִיגָה אֲמַר לֵיהּ מַאי אֶעֱבֵיד הַרְמָנָא דְמַלְכָּא הוּא אֲמַר לֵיהּ אֲבוּךְ עֲרַק לְאַסְיָא אַתְּ עֲרוֹק לְלוּדְקִיָּא.
and said to him: Until when will you inform on the nation of our God to be sentenced to execution? Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, said to Elijah: What should I do? It is the king’s edict that I must obey. Elijah said to him: Faced with this choice, your father fled to Asia. You should flee to Laodicea rather than accept this appointment.
ערך אסיא
אסיא – אאבוך ברח לאסיא ואת ברח ללודקיא (בבא מציעא פד.). (בראשית רבה מח) אחר הדברים האלה היה דבר ה׳ דרמסקוס אסיא ואספמי׳ תרגום ירושלמי אשכנז אסיא.
ערך הרמן
הרמן – ב(בבא מציעא פד.) אמר ליה מאי אעביד הרמנא דמלכא אנא (גיטין נז:) גחון שקליה כי היכי דלימרו קבל עליה הרמנא דמלכותא. (חולין נז) ודלמא מלכא הוה בהדייהו ומהרמנא דמלכא עביד (תמורה ב) היינו טעמא דלקי דעבר על הרמנא דמלכא פי׳ צואת המלך. ויצא השטן מאת פני ה׳ תרגום ונפק שטנא בהרמנא מן קדם ה׳ (א״ב גם כל מלות שהביא בעל הערוך בערך קהרמנא בנוסחאות שלנו גרסינן הרמנא).
א. [אזיען.]
ב. [ערלובניס.]
א״ל מאי אעביד הורמנא דמלכא כו׳. וכן השיב ההוא פרהגונא דלעיל שהיה אפשר שהיה ג״כ ישראל ואפשר שהם נתמנו מפי המלך בעל כרחם אבל ראב״ש לא השיב כך מפני שהוא נתמנה על ידי גמרא שאמר תא אגמרך כו׳ ודו״ק:
אמר ליה [לו]: עד מתי אתה מוסר עמו של אלהינו להריגה? אמר ליה [לו]: מאי אעביד [מה אעשה]? הלא הרמנא דמלכא הוא [פקודת המלך היא]! אמר ליה [לו]: אבוך ערק [אביך ברח] במקרה כזה לאסיא, את ערוק [אתה ברח] ללודקיא ואל תכנס לתפקיד כזה.
and said to him: Until when will you inform on the nation of our God to be sentenced to execution? Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, said to Elijah: What should I do? It is the king’s edict that I must obey. Elijah said to him: Faced with this choice, your father fled to Asia. You should flee to Laodicea rather than accept this appointment.
הכל
(3) כִּי הֲווֹ מִקַּלְעִי ר׳ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי ור׳ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בר׳ בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּהֲדֵי הֲדָדֵי הֲוָה עָיֵיל בַּקְרָא דְתוֹרֵי בֵּינַיְיהוּ וְלָא הֲוָה נָגְעָה בְּהוּ.
§ With regard to these Sages, the Gemara adds: When Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, and Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, would meet each other, it was possible for a pair of oxen to enter and fit between them, under their bellies, without touching them, due to their excessive obesity.
א כיון שהוזכרו חכמים אלה ומעשים דומים שאירעו להם, מסופר עוד עליהם: כי הוו מקלעי [כאשר היו מזדמנים] ר׳ ישמעאל בר׳ יוסי ור׳ אלעזר בר׳ שמעון בהדי הדדי [ביחד], הוה עייל בקרא דתורי בינייהו [היה יכול צמד שוורים להיכנס ביניהם תחת כריסם] ולא הוה נגעה בהו [היה נוגע בהם], כיון שהיו שמנים מאד.
§ With regard to these Sages, the Gemara adds: When Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, and Rabbi Elazar, son of Rabbi Shimon, would meet each other, it was possible for a pair of oxen to enter and fit between them, under their bellies, without touching them, due to their excessive obesity.
הכל
(4) אֲמַרָה לְהוּ הָהִיא מַטְרוֹנִיתָא בְּנֵיכֶם אֵינָם שֶׁלָּכֶם אֲמַרוּ לַהּ שֶׁלָּהֶן גָּדוֹל מִשֶּׁלָּנוּ כׇּל שֶׁכֵּן אִיכָּא דְאָמְרִי הָכִי אֲמַרוּ לַהּ {שופטים ח׳:כ״א} כִּי כָאִישׁ גְּבוּרָתוֹ אִיכָּא דְאָמְרִי הָכִי אֲמַרוּ לַהּ אַהֲבָה דּוֹחֶקֶת אֶת הַבָּשָׂר.
A certain Roman noblewoman [matronita] once said to them: Your children are not really your own, as due to your obesity it is impossible that you engaged in intercourse with your wives. They said to her: Theirs, i.e., our wives’ bellies, are larger than ours. She said to them: All the more so you could not have had intercourse. There are those who say that this is what they said to her: “For as the man is, so is his strength” (Judges 8:21), i.e., our sexual organs are proportionate to our bellies. There are those who say that this is what they said to her: Love compresses the flesh.
מטרוניתא – שרית נכרית.
אינם שלכם – שאינכם יכולין להזקק לנשותיכם.
שלהן גדול משלנו – כריסם של נשותינו גדול משלנו.
כי כאיש גבורתו – אבר תשמיש. לשון אחר שלהן גדול תאוה של אשה מרובה משל איש.
כ״ש – שתאותה מרובה ואינכם נזקקים להן ונבעלות לאחרים.
אהבה דוחקת את הבשר – ומתוך שתאותם מרובה על תאותנו בשר שנינו נדחקו.
ומספרים, אמרה להו ההיא מטרוניתא [להם גבירה רומאית אחת]: בניכם אינם שלכם, שמפני גודל כריסכם ודאי אינכם מסוגלים להזקק לנשיכם. אמרו לה: שלהן (כרסן של נשינו) גדול משלנו. אמרה להם: כל שכן שאין הדבר אפשרי לכם. איכא דאמרי הכי [יש אומרים שכך] אמרו לה: ״כי כאיש גבורתו״ (שופטים ח, כא), כלומר, כל אברינו מגודלים בהתאם לגודל כריסנו. איכא דאמרי, הכי [יש אומרים שכך] אמרו לה: אהבה דוחקת את הבשר.
A certain Roman noblewoman [matronita] once said to them: Your children are not really your own, as due to your obesity it is impossible that you engaged in intercourse with your wives. They said to her: Theirs, i.e., our wives’ bellies, are larger than ours. She said to them: All the more so you could not have had intercourse. There are those who say that this is what they said to her: “For as the man is, so is his strength” (Judges 8:21), i.e., our sexual organs are proportionate to our bellies. There are those who say that this is what they said to her: Love compresses the flesh.
הכל
(5) וּלְמָה לְהוּ לְאַהְדּוֹרֵי לַהּ וְהָא כְּתִיב {משלי כ״ו:ד׳} אַל תַּעַן כְּסִיל כְּאִוַּלְתּוֹ שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז עַל בְּנֵיהֶם.
The Gemara asks: And why did they respond to her audacious and foolish question? After all, it is written: “Answer not a fool according to his folly, lest you also be like him” (Proverbs 26:4). The Gemara answers: They answered her in order not to cast aspersions on the lineage of their children.
גמ׳ שלא להוציא לעז כו׳. נ״ב אבל קצת קשה מה תועלת בזה שהשיבו לה שלהן גדול משלנו. ונראה שהיו מתייראין דלמא אח״כ תראה נשותיהן ותאמר בודאי ממזרים ולא תקבל תירוצים שלהן לכך הקדימו בדבר וק״ל:
ושואלים: ולמה להו לאהדורי [להם להשיב] לה על שאלה מחוצפת ומטופשת כזו? והא כתיב [והרי נאמר] ״אל תען כסיל כאיולתו פן תשוה לו גם אתה״ (משלי, כו, ד)! ומשיבים: זה שהשיבו לה הוא משום שלא להוציא לעז על בניהם, שאם לא היו עונים הרי היו כמסכימים לדבר, ונמצא שבניהם ממזרים, ולכן הוצרכו לענות.
The Gemara asks: And why did they respond to her audacious and foolish question? After all, it is written: “Answer not a fool according to his folly, lest you also be like him” (Proverbs 26:4). The Gemara answers: They answered her in order not to cast aspersions on the lineage of their children.
הכל
(6) א״ר אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵיבְרֵיהּ דר׳ דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל [בר׳ בְּרַבִּי יוֹסֵי] כְּחֵמֶת בַּת תֵּשַׁע קַבִּין אָמַר רַב פָּפָּא אִיבְרֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן כְּחֵמֶת בַּת חֲמֵשֶׁת קַבִּין וְאָמְרִי לַהּ בַּת שְׁלֹשֶׁת קַבִּין דְּרַב פָּפָּא גּוּפֵיהּ כִּי דְקוּרֵי דְּהַרְפְּנָאֵי.
The Gemara continues discussing the bodies of these Sages: Rabbi Yoḥanan said: The organ of Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, was the size of a jug of nine kav. Rav Pappa said: The organ of Rabbi Yoḥanan was the size of a jug of five kav, and some say it was the size of a jug of three kav. Rav Pappa himself had a belly like the baskets [dikurei] made in Harpanya.
ערך דקר
דקר – א((בבא מציעא פד.) דרב פפא גופיה כי דקורי דהרפניא כן גרסינן ופי׳ רש״י סלים שעושים בהרפניא ולי נראה שבעל הערוך גרס דקולי דהרפניא ולכן לא הביא ערך זה ופירש דקל סל וקלת.
א. [קארב.]
אבריה דר׳ ישמעאל כו׳ נ״ב ואולי על דרך הכונה על גודל התאוה קאמר ועל דרך כל הגדול מחבירו יצרו גדול הימנו ואפי׳ הכי משלו ברוחם ולא פחדו מהיצר ולאפוקי מעובדא דרבא במסכת סוכה מ״ה קאמר כחמת בת תשעה קבין על דרך עשרה קבין זנות ירדו לעולם תשעה נטלו ערביים כו׳:
איבריה דרבי ישמעאל. יש מפרשים דאיבריה רצה לומר אכילתו תלמיד הר״פ. והריטב״א כתב איבריה וכו׳ הוא מקום הקיבורת של הזרוע או הירך שהוא עגול ושם בודקין האדם שהוא שמן ועב ופירוש רש״י אינו נכון. עד כאן.
כיון שהוזכר מעשה זה בשומנם של חכמים אלה, מספרים כיוצא בזה שאמר ר׳ יוחנן: איבריה [איבריו] של ר׳ ישמעאל בר׳ יוסי כחמת בת תשע קבין, שהיו גדולים כנאד שמכיל תשעה קבים. אמר רב פפא: איבריה [איבריו] של ר׳ יוחנן כחמת בת חמשת קבין, ואמרי לה [ויש אומרים] בת שלשת קבין. ומעירים: כרסו של רב פפא גופיה [עצמו] כי דקורי דהרפנאי [כמו הסלים של הרפניא].
The Gemara continues discussing the bodies of these Sages: Rabbi Yoḥanan said: The organ of Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei, was the size of a jug of nine kav. Rav Pappa said: The organ of Rabbi Yoḥanan was the size of a jug of five kav, and some say it was the size of a jug of three kav. Rav Pappa himself had a belly like the baskets [dikurei] made in Harpanya.
הכל
(7) אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֲנָא אִישְׁתַּיַּירִי מִשַּׁפִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם הַאי מַאן דְּבָעֵי מִחְזֵי שׁוּפְרֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן נַיְיתֵי כָּסָא דְכַסְפָּא מִבֵּי סִלְקֵי וּנְמַלְּיֵיהּ פַּרְצִידַיָּא דְּרוּמָּנָא סוּמָּקָא וְנַהְדַּר לֵיהּ כְּלִילָא דְּוַורְדָּא סוּמָּקָא לְפוּמֵּיהּ וְנוֹתְבֵיהּ בֵּין שִׁמְשָׁא לְטוּלָּא הָהוּא זַהֲרוּרֵי מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דר׳ דְּרַבִּי יוֹחָנָן.
With regard to Rabbi Yoḥanan’s physical features, the Gemara adds that Rabbi Yoḥanan said: I alone remain of the beautiful people of Jerusalem. The Gemara continues: One who wishes to see something resembling the beauty of Rabbi Yoḥanan should bring a new, shiny silver goblet from the smithy and fill it with red pomegranate seeds [partzidaya] and place a diadem of red roses upon the lip of the goblet, and position it between the sunlight and shade. That luster is a semblance of Rabbi Yoḥanan’s beauty.
ערך זהר
זהר – א(פסחים יג.) בגלוהא הוי קאי וזהרורא הוא דחזא (בבא מציעא פד.) וההוא זהרורי מעין שופריה דרבי יוחנן (קידושין פא) נפל זיהרא באיפומא.
ערך סקל
סקל – ב(בבא מציעא פד.) נייתו כסא דכספא מבי סיקלי פי׳ מבית האומן.
א. [גלאנץ.]
ב. [מיינסטער.]
אישתיירי – נותרתי.
שופרי – זיהרורי תוארו וקירון [עור] פניו.
מבי סילקי – כשיוצא מבית האומן שהוא צהוב ממראה להב האש.
בי סילקי – בעלותו מן האש.
פרצידי – גרעינין.
ונהדר ליה כלילא – יסובבנהו שפה לפיו סביב של ורד אדום.
זיהרורי – דנפקי מיניה על פני הארץ.
מעין – ולא הכל.
אמר ר׳ יוחנן אנא אשתיירי משפירי ירושלים – רבי יוחנן אחר חורבן הרבה היה אלא כלומר אשתיירי ממשפחתם ולפי שהזכיר רבי יוחנן שהיה משונה משאר בני אדם בדבר אחד הזכיר גם שהיה משונה ביופי.
ב כיון שנאמרו דברים על שומנו של ר׳ יוחנן, מתארים עוד את מראהו. אמר ר׳ יוחנן: אנא אשתיירי משפירי [אני נשארתי מהיפים] של ירושלים, שהיה יפה תואר מאד. ומספרים: האי מאן דבעי מחזי שופריה [מי שרוצה לראות מה היה יופיו] של ר׳ יוחנן, נייתי כסא דכספא מבי סלקי [שיביא כוס כסף מבית הצורף] כשהיא חדשה והכסף לבן ביותר, ונמלייה פרצידיא דרומנא סומקא [וימלא אותה גרעיני רימון אדום], ונהדר ליה כלילא דוורדא סומקא לפומיה [וישים זר ורדים אדומים על פיו] של הכוס, ונותביה בין שמשא לטולא [ויעמיד אותה בין החמה והצל], ההוא זהרורי [אותו הזוהר] שיש לציור זה הוא מעין שופריה [יופיו] של ר׳ יוחנן.
With regard to Rabbi Yoḥanan’s physical features, the Gemara adds that Rabbi Yoḥanan said: I alone remain of the beautiful people of Jerusalem. The Gemara continues: One who wishes to see something resembling the beauty of Rabbi Yoḥanan should bring a new, shiny silver goblet from the smithy and fill it with red pomegranate seeds [partzidaya] and place a diadem of red roses upon the lip of the goblet, and position it between the sunlight and shade. That luster is a semblance of Rabbi Yoḥanan’s beauty.
הכל
(8) אִינִי וְהָאָמַר מָר שׁוּפְרֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּרַבִּי אֲבָהוּ שׁוּפְרֵיהּ דר׳ דְּרַבִּי אֲבָהוּ מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב אָבִינוּ שׁוּפְרֵיהּ דְּיַעֲקֹב אָבִינוּ מֵעֵין שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן וְאִילּוּ ר׳ רַבִּי יוֹחָנָן לָא קָא חָשֵׁיב לֵיהּ שָׁאנֵי ר׳ רַבִּי יוֹחָנָן דְּהַדְרַת פָּנִים לָא הַוְיָא לֵיהּ.
The Gemara asks: Is that so? Was Rabbi Yoḥanan so beautiful? But doesn’t the Master say: The beauty of Rav Kahana is a semblance of the beauty of Rabbi Abbahu; the beauty of Rabbi Abbahu is a semblance of the beauty of Jacob, our forefather; and the beauty of Jacob, our forefather, is a semblance of the beauty of Adam the first man, who was created in the image of God. And yet Rabbi Yoḥanan is not included in this list. The Gemara answers: Rabbi Yoḥanan is different from these other men, as he did not have a beauty of countenance, i.e., he did not have a beard.
שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם הראשון כו׳. מפורש פח״ה ע״ש:
שאני ר״י דהדרת פנים לא ה״ל כו׳. כפרש״י הדרת פנים זקן עכ״ל ויותר נראה לפרש דיפה תואר לא הוה אלא יפה מראה הוה ששני דברים הם כפרש״י פרשת ויצא וק״ל:
ושואלים: איני [האם כן הוא] שהיה ר׳ יוחנן יפה כל כך? והאמר מר [והרי אמר החכם]: שופריה [יופיו] של רב כהנא היה מעין שופריה [יופיו] של ר׳ אבהו, שופריה [יופיו] של ר׳ אבהו מעין שופריה [יופיו] של יעקב אבינו, שופריה [יופיו] של יעקב אבינו מעין שופריה [יופיו] של אדם הראשון, ואדם הראשון הלא נברא בצלם אלקים, בתכלית השלמות. ואילו את ר׳ יוחנן לא קא חשיב ליה [מנה] ברשימה זו, משמע שלא היה יפה כמותם! ומשיבים: שאני [שונה] ר׳ יוחנן שהדרת פנים לא הויא ליה [היתה לו], שלא היה זקנו מגודל, ולכן לא היה נחשב מושלם בכל היופי.
The Gemara asks: Is that so? Was Rabbi Yoḥanan so beautiful? But doesn’t the Master say: The beauty of Rav Kahana is a semblance of the beauty of Rabbi Abbahu; the beauty of Rabbi Abbahu is a semblance of the beauty of Jacob, our forefather; and the beauty of Jacob, our forefather, is a semblance of the beauty of Adam the first man, who was created in the image of God. And yet Rabbi Yoḥanan is not included in this list. The Gemara answers: Rabbi Yoḥanan is different from these other men, as he did not have a beauty of countenance, i.e., he did not have a beard.
הכל
(9) ר׳ רַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה אָזֵיל וְיָתֵיב אַשַּׁעֲרֵי טְבִילָה אֲמַר כִּי סָלְקָן בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מִטְּבִילַת מִצְוָה לִפְגְּעוּ בִּי כִּי הֵיכִי דְּלֶהֱווֹ לְהוּ בְּנֵי שַׁפִּירֵי כְּוָותִי גְּמִירִי אוֹרָיְיתָא כְּוָותִי.
The Gemara continues to discuss Rabbi Yoḥanan’s beauty. Rabbi Yoḥanan would go and sit by the entrance to the ritual bath. He said to himself: When Jewish women come up from their immersion for the sake of a mitzva, after their menstruation, they should encounter me first, so that they have beautiful children like me, and sons learned in Torah like me. This is based on the idea that the image upon which a woman meditates during intercourse affects the child she conceives.
יתיב אשערי טבילה – והא דאמרי׳ בערבי פסחים (פסחים דף קיא.) האי מאן דפגע באתתא בעידן דסלקת מטבילת מצוה אחזת ליה רוח זנונים היינו כשפוגע בה אבל רבי יוחנן שהיה יושב שם בקבע אין זו פגיעה אי נמי התם שפוגע כשעולה בעודה ערומה מן הנהר.
יתיב אשערי טבילה. והא דאמרינן בפסחים האי מאן דפגע באתתא בעדנא דסלקא מטבילה אחזתו וכו׳ הני מילי באיניש דעלמא ולא ברבי יוחנן שיצרו בידו ודמיין עליו כקאקי חיוורין וזה פשוט. הריטב״א.
יהיבנא לך אחתאי לקמן מוכח שנשאה ולא חש לומר לשמא יאמרו בשביל זו חזר זה ולפי מה שפירשתי שמתחלה היה אדם גדול ניחא. הרא״ש.
יתיב אשערי טבילה כו׳ בתוספות ודאמרינן בע״פ האי מאן דמפגע כו׳ היינו כשפוגע כו׳ עכ״ל ובתוס׳ דפ׳ ע״פ תרצו עוד א״נ ר״י היה אומר שופך בוז על וגו׳ כו׳ עכ״ל וק״ק דהא באיהי קדמה ומשמשה אחזה לדידה רוח זנונים וכי כל אשה דפגעה בה ר״י היתה יודעת לומר כן ואין סברא דבאמירתו גם היא מתקנה וק״ל:
מסתכלין בי וניהוי להו זרעא דשפירין כו׳ ביאורו כענין המקלות אשר פצל יעקב לפי שהטבע מוליד בהזדקקם לפי הציור בדמיונם בעת הריון כדאיתא במדרשות ור״י אזיל לשיטתיה בפרק המפלת דאין אשה מתעברת אלא סמוך לטבילה וק״ל:
ועוד מספרים על יופיו של ר׳ יוחנן: ר׳ יוחנן הוה אזיל ויתיב [היה הולך ויושב] על שערי בית הטבילה, אמר בלבו: כי סלקן [כאשר עולות] בנות ישראל מטבילת מצוה לפגעו [שיפגשו] בי תחילה, כי היכי דלהוו להו בני שפירי כוותי, גמירי אורייתא כוותי [כדי שיהיו להם בנים יפים כמוני, ולומדי תורה כמוני], שמוחזק בידם שתמונה הנחקקת בלב האשה בשעת זיווג משפיעה על דמות ילדיה.
The Gemara continues to discuss Rabbi Yoḥanan’s beauty. Rabbi Yoḥanan would go and sit by the entrance to the ritual bath. He said to himself: When Jewish women come up from their immersion for the sake of a mitzva, after their menstruation, they should encounter me first, so that they have beautiful children like me, and sons learned in Torah like me. This is based on the idea that the image upon which a woman meditates during intercourse affects the child she conceives.
הכל
(10) אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לָא מִסְתְּפֵי מָר מֵעֵינָא בִּישָׁא אֲמַר לְהוּ אֲנָא מִזַּרְעָא דְּיוֹסֵף קָאָתֵינָא דְּלָא שָׁלְטָא בֵּיהּ עֵינָא בִּישָׁא דִּכְתִיב {בראשית מ״ט:כ״ב} בֵּן פּוֹרָת יוֹסֵף בֵּן פּוֹרָת עֲלֵי עָיִן וְאָמַר ר׳ רַבִּי אֲבָהוּ אַל תִּקְרֵי עֲלֵי עָיִן אֶלָּא עוֹלֵי עָיִן.
The Rabbis said to Rabbi Yoḥanan: Isn’t the Master worried about being harmed by the evil eye by displaying yourself in this manner? Rabbi Yoḥanan said to them: I come from the offspring of Joseph, over whom the evil eye does not have dominion, as it is written: “Joseph is a fruitful vine, a fruitful vine by a fountain [alei ayin]” (Genesis 49:22); and Rabbi Abbahu says: Do not read the verse as saying: “By a fountain [alei ayin]”; rather, read it as: Those who rise above the evil eye [olei ayin]. Joseph’s descendants are not susceptible to the influence of the evil eye.
אל תקרי עלי עין אלא עולי עין כו׳. עיין בזה פרש״י הכא ובפרק אלו נאמרין ובפרק הרואה ובפרק מי שמתו וכן עיין בערוך ערך על פירושים שונים ואענה חלקי גם אני לפי הדרש הוא לשון רפאות ותעלה שיש לזרע יוסף רפואה לעין רעה ויראה לפי הדרש יהיה פורת מלשון פרו ורבו כדברי המתרגם ופירוש הכתוב כי זרע יוסף פרו ורבו שלא היה בא׳ מהשבטים פ״ה אלפים כמו שהיה באפרים ומנשה וכמ״ש בני יוסף ליהושע ואני עם רב וגו׳ לפי שהם עולי עין ואינן מתים בעין הרע וק״ל:
אמרו ליה רבנן [לו חכמים]: וכי לא מסתפי מר מעינא בישא [חושש אדוני מעין הרע] שאתה כך מעמיד את עצמך לראוה? אמר להו [להם]: אנא מזרעא [אני מזרעו] של יוסף קאתינא [אני בא], שלא שלטא ביה עינא בישא [שולטת בו עין הרע]. דכתיב [שנאמר]: ״בן פרת יוסף בן פרת עלי עין״ (בראשית מט, כב), ואמר ר׳ אבהו בפירוש הפסוק: אל תקרי [אל תקרא] ״עלי עין״ אלא ״עולי עין״, כלומר, מעולים ונעלמים מן העין, שאין העין הרעה שולטת בו.
The Rabbis said to Rabbi Yoḥanan: Isn’t the Master worried about being harmed by the evil eye by displaying yourself in this manner? Rabbi Yoḥanan said to them: I come from the offspring of Joseph, over whom the evil eye does not have dominion, as it is written: “Joseph is a fruitful vine, a fruitful vine by a fountain [alei ayin]” (Genesis 49:22); and Rabbi Abbahu says: Do not read the verse as saying: “By a fountain [alei ayin]”; rather, read it as: Those who rise above the evil eye [olei ayin]. Joseph’s descendants are not susceptible to the influence of the evil eye.
הכל
(11) ר׳ רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אֲמַר מֵהָכָא {בראשית מ״ח:ט״ז} וְיִדְגּוּ לָרוֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ מָה דָּגִים שֶׁבַּיָּם מַיִם מְכַסִּים אוֹתָם וְאֵין הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן אַף זַרְעוֹ שֶׁל יוֹסֵף אֵין הָעַיִן שׁוֹלֶטֶת בָּהֶן.
Rabbi Yosei bar Ḥanina said that this idea is derived from here: “And let them grow [veyidgu] into a multitude in the midst of the earth” (Genesis 48:16). Just as with regard to fish [dagim] in the sea, the water covers them and the evil eye therefore has no dominion over them, as they are not seen, so too, with regard to the offspring of Joseph, the evil eye has no dominion over them.
ר׳ יוסי בר חנינא אמר מהכא [מכאן] יש ראיה לענין זה: שבברכת יעקב לבני יוסף נאמר ״וידגו לרב בקרב הארץ״ (בראשית מח, טז), ללמד: מה דגים שבים מים מכסים אותם, ואין העין שולטת בהן — אף זרעו של יוסף אין העין שולטת בהן.
Rabbi Yosei bar Ḥanina said that this idea is derived from here: “And let them grow [veyidgu] into a multitude in the midst of the earth” (Genesis 48:16). Just as with regard to fish [dagim] in the sea, the water covers them and the evil eye therefore has no dominion over them, as they are not seen, so too, with regard to the offspring of Joseph, the evil eye has no dominion over them.
הכל
(12) יוֹמָא חַד הֲוָה קָא סָחֵי ר׳ רַבִּי יוֹחָנָן בְּיַרְדְּנָא חַזְיֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ וּשְׁוַור לְיַרְדְּנָא אַבָּתְרֵיהּ אֲמַר לֵיהּ חֵילָךְ לְאוֹרָיְיתָא אֲמַר לֵיהּ שׁוּפְרָךְ לְנָשֵׁי א״ל אֲמַר לֵיהּ אִי הָדְרַתְּ בָּךְ יָהֵיבְנָא לָךְ אֲחוֹתִי דְּשַׁפִּירָא מִינַּאי קַבֵּיל עֲלֵיהּ בָּעֵי לְמִיהְדַּר לְאֵתוֹיֵי מָאנֵיהּ וְלָא מָצֵי הָדַר.
The Gemara relates: One day, Rabbi Yoḥanan was bathing in the Jordan River. Reish Lakish saw him and jumped into the Jordan, pursuing him. At that time, Reish Lakish was the leader of a band of marauders. Rabbi Yoḥanan said to Reish Lakish: Your strength is fit for Torah study. Reish Lakish said to him: Your beauty is fit for women. Rabbi Yoḥanan said to him: If you return to the pursuit of Torah, I will give you my sister in marriage, who is more beautiful than I am. Reish Lakish accepted upon himself to study Torah. Subsequently, Reish Lakish wanted to jump back out of the river to bring back his clothes, but he was unable to return, as he had lost his physical strength as soon as he accepted the responsibility to study Torah upon himself.
ערך צמר
צמר – א(בבא מציעא פד.) קביל עליה שית בצמירתא פי׳ אבן שבמקום זכרות ואינו יכול להטיל מים אלא בצער ועל כן בעידנא דעייל רבי לבית הכסא להטיל מים היה זועק (גיטין סט:) לצמרתא ליתי שלשה נטופייתא משחא וכו׳ עד וגעיין בחומרתא דנפקא מיניה דמעליא לכולהו צימרי פי׳ אותו אבן שיוצא ממנו כשיתרפא אם ישחוק אותו יפה יועיל שישתה ממנו לכל מיני אבן שבגוף וי״א לכל מיני קדחת וכן מפורש לצמרא ברא קדחת ששורף אותו מבחוץ לצמרא גוא קדחת ששורף אותו מבפנים.
א. [בלאזען שטיין.]
חזייה ריש לקיש – שהיה לסטים.
שוור – קפץ.
אמר ליה – ר׳ יוחנן.
חילך לאורייתא – כמה כוחך יפה לסבול עול תורה.
שופרך – יופייך.
לנשי – ראוי לנשים.
ולא מצי – לקפוץ כבראשונה דמשקבל עליו עול תורה תשש כוחו.
אי הדרת בך כו׳ – מכאן אמר ר״ת דר״ל מתחלה ידע הרבה אלא שפרק עול תורה ונעשה עם הארץ ועסק בלסטיות מדקאמר אי הדרת בך משמע להיות כבתחלה ולא תפרוק עול תורה מעליך וקאמר נמי מאי אהנית לי התם קרו לי רבי כלומר מעיקרא נמי הוו קרו לי רבי אלא ששכחתי ומה שפי׳ בקונט׳ ר׳ היינו רבו של לסטים אין נראה אע״ג דאשכחן במס׳ ע״ז (דף יז:) מ״ט קרו לך רבי רבן של טרסיים אני והיינו דאמרי׳ בפ׳ כל כתבי (שבת דף קיט:) א״ל ר״ל לרבי יהודה נשיאה כך מקובלני מאבותי ואמרי לה מאבותיך כל עיר שאין בה תינוקות של בית רבן כו׳ משמע שקודם שלימדו רבי יוחנן למד מאחרים.
אי הדרת בך – לקמן מוכח דנסבה דקאמר אתיא אחתיה וקא בכיא קמיה ולא חש לשמא יאמרו בשביל זו חזר זה כדחייש לקמן (דף פה.).
חילך לאורייתא ר״ל חילך וכח זה של יצה״ר לאורייתא כשתעסק בה היא מתשת חילך וכדמסיק דבדקביל עליה בעלמא התיש כחו ולא מצי הדר דהתורה נקראת עש״ז תושיה וק״ל:
ג ועוד מספרים מעשה אחר הקשור ביופיו של ר׳ יוחנן. יומא חד הוה קא סחי [יום אחד היה שוחה] ר׳ יוחנן בירדנא [בירדן]. חזייה [ראהו] ריש לקיש ושוור לירדנא אבתריה [וקפץ לירדן אחריו], ובאותו זמן לא עסק ריש לקיש בתורה אלא היה קשור ללודים בקרקס. אמר ליה [לו] ר׳ יוחנן לריש לקיש חילך לאורייתא [גבורתך לתורה], כלומר, אדם גבור כמוך צריך להשקיע כוחו בעיסוק התורה! אמר ליה [לו] ריש לקיש: שופרך לנשי [יופיך לנשים], כלומר, יופי כמו שלך ראוי לאשה. אמר ליה [לו]: אי הדרת [אם תחזור] בך ותשוב ללמוד את התורה שעזבת — יהיבנא [אתן] לך את אחותי, דשפירא מינאי [שהיא יפה ממני]. קביל עליה [קבל על עצמו] ריש לקיש לעשות כן. בעי למיהדר לאתויי מאניה [רצה לחזור בקפיצה להביא את בגדיו] ולא מצי הדר [היה יכול לחזור], שכיון שקבל עליו עול תורה מיד נחלש.
The Gemara relates: One day, Rabbi Yoḥanan was bathing in the Jordan River. Reish Lakish saw him and jumped into the Jordan, pursuing him. At that time, Reish Lakish was the leader of a band of marauders. Rabbi Yoḥanan said to Reish Lakish: Your strength is fit for Torah study. Reish Lakish said to him: Your beauty is fit for women. Rabbi Yoḥanan said to him: If you return to the pursuit of Torah, I will give you my sister in marriage, who is more beautiful than I am. Reish Lakish accepted upon himself to study Torah. Subsequently, Reish Lakish wanted to jump back out of the river to bring back his clothes, but he was unable to return, as he had lost his physical strength as soon as he accepted the responsibility to study Torah upon himself.
הכל
(13) אַקְרְיֵיהּ וְאַתְנְיֵיהּ וְשַׁוְּיֵיהּ גַּבְרָא רַבָּא יוֹמָא חַד הֲווֹ מִפַּלְגִי בֵּי מִדְרְשָׁא אהַסַּיִיף וְהַסַּכִּין וְהַפִּגְיוֹן וְהָרוֹמַח וּמַגַּל יָד וּמַגַּל קָצִיר מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טוּמְאָה מִשְּׁעַת גְּמַר מְלַאכְתָּן.
Rabbi Yoḥanan taught Reish Lakish Bible, and taught him Mishna, and turned him into a great man. Eventually, Reish Lakish became one of the outstanding Torah scholars of his generation. One day the Sages of the study hall were engaging in a dispute concerning the following baraita: With regard to the sword, the knife, the dagger [vehapigyon], the spear, a hand sickle, and a harvest sickle, from when are they susceptible to ritual impurity? The baraita answers: It is from the time of the completion of their manufacture, which is the halakha with regard to metal vessels in general.
הסכין והפגיון מאימתי מקבלין טומאה – הקשה ר״ת דתנן במס׳ כלים פרק י״ד הסייף והסכין מאימתי מקבלים טומאה הסייף משישופנו והסכין משישחיזנה והיינו דלא כרבי יוחנן ודלא כר״ל ונראה דההיא מתני׳ כשהעלו חלודה ובא לתקנן דתניא בתוספת׳ סייף וסכין שהעלו חלודה טהורין שפן והשחיזן (מקבלין טומאה) אבל מתחלתם הוי גמר דידהו כדמפרש בשמעתין ונראה דשפן קאי אסייף והשחיזן קאי אסכין אע״ג דקתני לשון רבים והוי השתא תוספתא כמו המשנה.
אקרייה ואתנייה ושוייה גברא רבא [לימד אותו ר׳ יוחנן מקרא ומשנה ועשה אותו אדם גדול], שנעשה ריש לקיש מגדולי חכמי ישראל בדורו. יומא חד הוו מפלגי בי מדרשא [יום אחד היו חלוקים בבית המדרש] בבעיה זו, ששנינו בברייתא: הסייף והסכין והפגיון והרומח שהם כלי נשק, וכן מגל יד ומגל קציר, מאימתי מקבלין הם טומאה — משעת גמר
Rabbi Yoḥanan taught Reish Lakish Bible, and taught him Mishna, and turned him into a great man. Eventually, Reish Lakish became one of the outstanding Torah scholars of his generation. One day the Sages of the study hall were engaging in a dispute concerning the following baraita: With regard to the sword, the knife, the dagger [vehapigyon], the spear, a hand sickle, and a harvest sickle, from when are they susceptible to ritual impurity? The baraita answers: It is from the time of the completion of their manufacture, which is the halakha with regard to metal vessels in general.
הכל
(14) וּמֵאֵימָתַי גְּמַר מְלַאכְתָּן רַבִּי יוֹחָנָן אֹמֵר מִשֶּׁיְּצָרְפֵם בַּכִּבְשָׁן רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מִשֶּׁיְּצַחְצְחֵן בְּמַיִם א״ל אֲמַר לֵיהּ לִסְטָאָה בְּלִסְטְיוּתֵיהּ יָדַע אֲמַר לֵיהּ וּמַאי אַהֲנֵת לִי הָתָם רַבִּי קָרוּ לִי הָכָא רַבִּי קָרוּ לִי אֲמַר לֵיהּ אַהֲנַאי לָךְ דַּאֲקָרְבִינָּךְ תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.
These Sages inquired: And when is the completion of their manufacture? Rabbi Yoḥanan says: It is from when one fires these items in the furnace. Reish Lakish said: It is from when one scours them in water, after they have been fired in the furnace. Rabbi Yoḥanan said to Reish Lakish: A bandit knows about his banditry, i.e., you are an expert in weaponry because you were a bandit in your youth. Reish Lakish said to Rabbi Yoḥanan: What benefit did you provide me by bringing me close to Torah? There, among the bandits, they called me: Leader of the bandits, and here, too, they call me: Leader of the bandits. Rabbi Yoḥanan said to him: I provided benefit to you, as I brought you close to God, under the wings of the Divine Presence.
משיצרפם – דקינ״ו בלעז.
ליסטאה בליסטיותיה ידע – לפי שהיית לסטים אתה בקי באותן כלי אומנות ליסטיות.
ר׳ קרו לי – רבן של לסטים וראש להן הייתי.
שם ומאי אהנית לי כו׳ נ״ב נ״ל דה״ק ליה מי אית לך רשותא להכלימני ולומר לסטיים בליסטנותא ידע דהא כבר מוזהר שלא יאמר לבעל תשובה זכור מעשיך הראשונים אלא ודאי בזה אתה מקנטרני שהייתי לסטים מחמת דוחק והייתי מזולזל ועתה נעשיתי רב וחשוב מאי אהנית לי כו׳ והוא לא השגיח בדבריו כך והבין שכפשוטו אמר ומש״ה השיב לו דאקרביון תחת כנפי השכינה אי נמי השיב שרשות בידו להכלימו ולקנטרו בכל שהרי הוא רבו והכניסו תחת כנפי השכינה ודו״ק:
מאי אהנית לי התם רבי קרו כו׳. נראה לפרש דר״ל ודאי לא היה כונתו כמו שהבין ממנו ר״י ולפי שא״ל ר״י ליסטים בליסטיות ידע דע״י שהיית ליסטים ראית שהצחצוח של הסייף הוא גמר מלאכתו כי החרבות ביד הליסטים הוא לייראם ולהפחיד הנגזלים שלא יעמדו נגדו כי צחצוח חרב הוא דבר המבהיל ומפחיד והשיב לו ר״ל דמאי אהניא לי בזה להודות על דברי שאני יודע בזה יותר ממך מטעם זה שהייתי לסטים ואינו כן כי כבר התם רבי קרו לי כו׳ כמו שפירשו התוס׳ ונזכרתי עתה שאז קודם שנעשיתי לסטים ג״כ למדתי כן שצחצוח הוא גמר מלאכתן ור״י הבין דבריו כפשטן כפרש״י וע״כ חרה לו כ״כ עליו וענשו וק״ל:
הוה קאזיל וקרע מאניה כו׳. משום דהשתא ראה דמתוך אלו כ״ד קושיות ופירוקים הוה רווחא שמעתתא וה״ל כאלו למד ממנו וחייב לקרוע עליו דמה״ט אמרינן ס״פ אלו מציאות ת״ח שבבבל עומדין זה מפני זה כפרש״י שם וענין כ״ד קושיין וכ״ד פירוקים אחדא מלתא דהשתא בההיא מלתא נתחדשו כ״ד קושיין וכ״ד פירוקים שהן מ״ח פנים וה״ל עם המלתא גופא מ״ט פנים שיש לתורה כמ״ש וכמ״ט מונים תחפשנה וגו׳ וק״ל:
מלאכתן, כדין שאר כלי מתכת. ואולם נחלקו בשאלה מאימתי גמר מלאכתן? ר׳ יוחנן אומר: משיצרפם בכבשן, וריש לקיש אמר: לא די בצירוף בכבשן אלא משיצחצחן אותם אחר כך במים. ובתוך כדי הויכוח אמר לו ר׳ יוחנן בקצת כעס: לסטאה בלסטיותיה ידע [שודד, בענייני שוד הוא יודע], כלומר, כיון שהיית גזלן בצעירותך הרי אתה בקיא בדברים אלה גם עכשיו! נעלב ריש לקיש ואמר ליה [לו] לר׳ יוחנן: ומאי אהנת [ומה הועלת] לי אם כן כשקרבתני ללמוד התורה? הלא התם [שם] בין הליסטים ״רבי״ קרו לי, הכא [וכאן] ״רבי״ קרו [קוראים] לי! אמר ליה [לו]: אהנאי לך דאקרבינך [שקרבתי אותך] תחת כנפי השכינה, ומדוע אין אתה מכיר לי תודה?
These Sages inquired: And when is the completion of their manufacture? Rabbi Yoḥanan says: It is from when one fires these items in the furnace. Reish Lakish said: It is from when one scours them in water, after they have been fired in the furnace. Rabbi Yoḥanan said to Reish Lakish: A bandit knows about his banditry, i.e., you are an expert in weaponry because you were a bandit in your youth. Reish Lakish said to Rabbi Yoḥanan: What benefit did you provide me by bringing me close to Torah? There, among the bandits, they called me: Leader of the bandits, and here, too, they call me: Leader of the bandits. Rabbi Yoḥanan said to him: I provided benefit to you, as I brought you close to God, under the wings of the Divine Presence.
הכל
(15) חֲלַשׁ דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן חֲלַשׁ רֵישׁ לָקִישׁ אֲתַאי אֲחָתֵיהּ קָא בָכְיָא אֲמַרָה לֵיהּ עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל בָּנַי אֲמַר לַהּ {ירמיהו מ״ט:י״א} עׇזְבָה יְתוֹמֶיךָ אֲנִי אֲחַיֶּה עֲשֵׂה בִּשְׁבִיל אַלְמְנוּתִי אֲמַר לַהּ {ירמיהו מ״ט:י״א} וְאַלְמְנוֹתֶיךָ עָלַי תִּבְטָחוּ.
As a result of the quarrel, Rabbi Yoḥanan was offended, which in turn affected Reish Lakish, who fell ill. Rabbi Yoḥanan’s sister, who was Reish Lakish’s wife, came crying to Rabbi Yoḥanan, begging that he pray for Reish Lakish’s recovery. She said to him: Do this for the sake of my children, so that they should have a father. Rabbi Yoḥanan said to her the verse: “Leave your fatherless children, I will rear them” (Jeremiah 49:11), i.e., I will take care of them. She said to him: Do so for the sake of my widowhood. He said to her the rest of the verse: “And let your widows trust in Me.”
אתאי אחתיה – דרבי יוחנן אשתו דריש לקיש.
וקא בכיא קמיה – דר׳ יוחנן להתפלל על בעלה.
עזבה יתומיך אני אחיה ואלמנותיך עלי תבטחו – פסוק הוא בירמיה.
בתוך כדי ויכוח זה חלש דעתיה [חלשה דעתו, נפגע ונעלב] ר׳ יוחנן, וכיון שהקפיד השפיעה הקפדתו ומיד חלש [חלה] ריש לקיש. אתאי אחתיה קא בכיא [באה אחותו של ר׳ יוחנן אשת ריש לקיש ובכתה] לפניו שיתפלל על בעלה. אמרה ליה [לו]: עשה בשביל בני שיהא להם אב! אמר לה בלשון הכתוב: ״עזבה יתמיך אני אחיה״ (ירמיה מט, יא), שאני אדאג להם. אמרה לו: עשה בשביל אלמנותי, שלא אשאר בודדה! אמר לה את המשך הכתוב: ״ואלמנותיך עלי תבטחו״ (שם).
As a result of the quarrel, Rabbi Yoḥanan was offended, which in turn affected Reish Lakish, who fell ill. Rabbi Yoḥanan’s sister, who was Reish Lakish’s wife, came crying to Rabbi Yoḥanan, begging that he pray for Reish Lakish’s recovery. She said to him: Do this for the sake of my children, so that they should have a father. Rabbi Yoḥanan said to her the verse: “Leave your fatherless children, I will rear them” (Jeremiah 49:11), i.e., I will take care of them. She said to him: Do so for the sake of my widowhood. He said to her the rest of the verse: “And let your widows trust in Me.”
הכל
(16) נָח נַפְשֵׁיהּ דר׳ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וַהֲוָה קָא מִצְטַעַר ר׳ רַבִּי יוֹחָנָן בָּתְרֵיהּ טוּבָא אֲמַרוּ רַבָּנַן מַאן לֵיזִיל לְיַתֹּבֵיהּ לְדַעְתֵּיהּ נֵיזִיל רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת דִּמְחַדְּדָין שְׁמַעְתָּתֵיהּ.
Ultimately, Rabbi Shimon ben Lakish, Reish Lakish, died. Rabbi Yoḥanan was sorely pained over losing him. The Rabbis said: Who will go to calm Rabbi Yoḥanan’s mind and comfort him over his loss? They said: Let Rabbi Elazar ben Pedat go, as his statements are sharp, i.e., he is clever and will be able to serve as a substitute for Reish Lakish.
ובסופו של דבר נח נפשיה [נחה נפשו, מת] ר׳ שמעון בן לקיש (ריש לקיש), והוה קא [והיה] מצטער ר׳ יוחנן בתריה טובא [אחריו, עליו, ביותר], על חסרונו ועל מה שגרם לו. אמרו רבנן [חכמים]: מאן ליזיל ליתביה לדעתיה [מי ילך ויישב את דעתו] שלא יצטער כל כך? אמרו: ניזיל [ילך] ר׳ אלעזר בן פדת, דמחדדין שמעתתיה [שמחודדות הלכותיו] ויוכל להיות כעין תחליף לריש לקיש.
Ultimately, Rabbi Shimon ben Lakish, Reish Lakish, died. Rabbi Yoḥanan was sorely pained over losing him. The Rabbis said: Who will go to calm Rabbi Yoḥanan’s mind and comfort him over his loss? They said: Let Rabbi Elazar ben Pedat go, as his statements are sharp, i.e., he is clever and will be able to serve as a substitute for Reish Lakish.
הכל
(17) אֲזַל יְתֵיב קַמֵּיהּ כֹּל מִילְּתָא דַּהֲוָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֲמַר לֵיהּ תַּנְיָא דִּמְסַיְּיעָא לָךְ אֲמַר אַתְּ כְּבַר לְקִישָׁא בַּר לְקִישָׁא כִּי הֲוָה אָמֵינָא מִילְּתָא הֲוָה מַקְשֵׁי לִי עֶשְׂרִין וְאַרְבַּע קוּשְׁיָיתָא ומפריקנא לֵיהּ עֶשְׂרִין וְאַרְבְּעָה פֵּרוּקֵי וּמִמֵּילָא רָוְוחָא שְׁמַעְתָּא וְאַתְּ אָמְרַתְּ תַּנְיָא דִּמְסַיַּיע לָךְ אַטּוּ לָא יָדַעְנָא דְּשַׁפִּיר קָאָמֵינָא.
Rabbi Elazar ben Pedat went and sat before Rabbi Yoḥanan. With regard to every matter that Rabbi Yoḥanan would say, Rabbi Elazar ben Pedat would say to him: There is a ruling which is taught in a baraita that supports your opinion. Rabbi Yoḥanan said to him: Are you comparable to the son of Lakish? In my discussions with the son of Lakish, when I would state a matter, he would raise twenty-four difficulties against me in an attempt to disprove my claim, and I would answer him with twenty-four answers, and the halakha by itself would become broadened and clarified. And yet you say to me: There is a ruling which is taught in a baraita that supports your opinion. Do I not know that what I say is good? Being rebutted by Reish Lakish served a purpose; your bringing proof to my statements does not.
אזל יתיב קמיה [הלך וישב לפניו]. כל מילתא דהוה אמר [כל דבר שהיה אומר] ר׳ יוחנן אמר ליה [היה אומר לו] ר׳ אלעזר: הרי תניא דמסייעא [שנוייה ברייתא שמסייעת] לך, לדבריך. אמר לו ר׳ יוחנן: וכי את כבר לקישא [אתה כבן לקיש], וכי ביכולתך למלא את מקומו?! בר לקישא, כי הוה אמינא מילתא [בן לקיש, כאשר הייתי אומר דבר], הוה מקשי [היה הוא מקשה] לי עשרין וארבע קושייתא [קושיות], ומפרקינא ליה [והייתי מתרץ לו] עשרין וארבעה פרוקי [תירוצים], וממילא רווחא שמעתא [ומתוך כך היתה ההלכה מתרווחת] — שבתוך המשא והמתן, הקושיות והתירוצים, היו הדברים מתבררים ומתבהרים. ואת אמרת [ואתה אומר] לי: ״תניא דמסייע לך״ [״שנויה ברייתא המסייעת לך״], אטו לא ידענא דשפיר קאמינא [וכי אינני יודע שיפה אמרתי]? לא סיוע אני חסר, אלא להיפך: חסרה לי הבקורת המועילה של ריש לקיש.
Rabbi Elazar ben Pedat went and sat before Rabbi Yoḥanan. With regard to every matter that Rabbi Yoḥanan would say, Rabbi Elazar ben Pedat would say to him: There is a ruling which is taught in a baraita that supports your opinion. Rabbi Yoḥanan said to him: Are you comparable to the son of Lakish? In my discussions with the son of Lakish, when I would state a matter, he would raise twenty-four difficulties against me in an attempt to disprove my claim, and I would answer him with twenty-four answers, and the halakha by itself would become broadened and clarified. And yet you say to me: There is a ruling which is taught in a baraita that supports your opinion. Do I not know that what I say is good? Being rebutted by Reish Lakish served a purpose; your bringing proof to my statements does not.
הכל
(18) הֲוָה קָא אָזֵיל וְקָרַע מָאנֵיהּ וְקָא בָכֵי וְאָמַר הֵיכָא אַתְּ בַּר לָקִישָׁא הֵיכָא אַתְּ בַּר לָקִישָׁא וַהֲוָה קָא צָוַח עַד דְּשָׁף דַּעְתֵּיהּ [מִינֵּיהּ] בְּעוֹ רַבָּנַן רַחֲמֵי עֲלֵיהּ וְנָח נַפְשֵׁיהּ
Rabbi Yoḥanan went around, rending his clothing, weeping and saying: Where are you, son of Lakish? Where are you, son of Lakish? Rabbi Yoḥanan screamed until his mind was taken from him, i.e., he went insane. The Rabbis prayed and requested for God to have mercy on him and take his soul, and Rabbi Yoḥanan died.
הוה קא אזיל וקרע מאניה וקא בכי ואמר [היה הולך וקורע את בגדיו ובוכה ואומר]: ״היכא את בר לקישא, היכא את בר לקישא״! [״היכן אתה בן לקיש, היכן אתה בן לקיש״]. והוה קא צוח [והיה צועק] כך עד דשף דעתיה מיניה [שניטלה דעתו ממנו]. בעו רבנן רחמי עליה ונח נפשיה [בקשו חכמים רחמים עליו ונחה נפשו, נפטר], שלא ישאר במצב קשה זה.
Rabbi Yoḥanan went around, rending his clothing, weeping and saying: Where are you, son of Lakish? Where are you, son of Lakish? Rabbi Yoḥanan screamed until his mind was taken from him, i.e., he went insane. The Rabbis prayed and requested for God to have mercy on him and take his soul, and Rabbi Yoḥanan died.
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.