חרוב זה יוכיח כו׳ אמת המים יוכיח כו׳ כותלי בה״מ יוכיחו כו׳ יראה בזה כלפי מה שאמרו בפ׳ קמא דחגיגה דברי חכמים כדרבונות וכמסמרות נטועים בעלי אסופות כו׳ מה נטיעה זו פרה ורבה אף דברי תורה פרה ורבה בעלי אסופות אלו ת״ח שיושבין ועוסקין בתורה הללו מטהרין והללו מטמאין שמא יאמר היאך אני לומד תורה מעכשיו ת״ל כולם נתנו מרועה אחד כו׳ אמרן מפי אדון כל המעשים כו׳ אף אתה עשה אזנך כאפרכסת לשמוע וקנה לך לב מבין כו׳ העולה מדבריהם אלו דדברי המטמאין והמטהרין כולם דברי אלהים חיים הם דאיכא צד לטמא וצד לטהר אלא שהתורה נתנה למטה להכריע ע״פ הרוב דכתיב אחרי רבים להטות וע״כ סיים קנה לך לב מבין לשמוע כו׳ שאין לאדם להכריע בלי נטיית והכרעת הלב אך ישקול הדבר בדעתו לפי הבנתו ושכלו טרם שיטה לאחד מן הצדדים וע״כ א״ל ר״א אף שאתם הרבים להכריע הנה אמרו בתנאי אחרי וגו׳ הרבים כנטיעה זו שהיא פרה ורבה והוא ד״מ שיש לו לב מבין לפרות ולרבות בחכמה אבל הכרעת הרבים שלכם נגדי היא כנטיעת החרוב שאין בו פריה ורביה רק לע׳ שנה הוא עושה פירות ודבריכם עקורים הם כחרוב הזה שאינו עושה הרבה פירות וא״ל אין מביאין ראיה מן החרוב כי אפשר שעקירתו הוראתו הוא בהיפוך לפי שאתה מהמועט ואין לך פריה ורביה בחכמה ובדעת וא״ל אמת המים יוכיח כו׳ לפי שאמר להם כפי התשובה שהשיב להם שיש בכם הרבה אשר להם לב להבין להודות לדברי אבל מפני הגאוה כי כל אחד מכם מתבייש לחזור מדבריו אשר כבר היה עמו הרבים וע״פ מה שאמרו בפ״ק דתענית למה נמשלו ד״ת למים לומר לך מה מים מניחין מקום גבוה כו׳ וע״כ א״ל הנה אמת המים יוכיח שהוא הולך באמת כפי דרך התורה ממקום גבוה לנמוך אבל אמת המים הזה יחזור לילך לאחוריו למקום גבוה כמו שאתם עושים לילך בדרך התורה לאחוריו אחרי גאוותכם וא״ל אין מביאין כו׳ שאפשר שהוראת חזרתו עליך שאתה המעוות ואין לילך אחריך כמו שאין האמה הולכת כדרכה רק לאחור וא״ל כותלי בה״מ כו׳ הוא כי מהידוע כי הבתי מדרשות הוא דבר הכרחי לתורה כמ״ש בלעם דכולן חזרו לקללה חוץ מבכ״נ ובתי מדרשות וע״כ אמר להם לפי דעת הרבים הנפולה והדחויה שלכם שאינה רק בדרך הקנטור ונצוח שאינו אמיתי ראוי שגם הבתי מדרשות אין בהם צורך והכרח וראוי ליפול וא״ל אם ת״ח מנצחין כו׳ כי הנצוח אמיתי נאמר לפי דעת אמיתת הלב של בעל הנצוח וע״כ אתם מה טבכם כי הבתי מדרשות יעמדו ללמוד בהם תורה להכריע לפי דעת הרבים ואמר ועדיין מטין כו׳ אפשר שאמר כן כי בכל דור ודור יש הלומדים בדרך הנצוח וקנטור כמו שחשב ר״א עליהם ויש לומדים לפי הנצוח האמיתי כדעת ר״י ושאמר לא בשמים היא כו׳ ואין משגיחין בב״ק כו׳ הוא כפי מה שאמרו לא ניתנה התורה למלאכי השרת וע״כ אין להכריע רק העוסק בה ושאמרו מנין שמשתמשין בב״ק כו׳ הוא בדבר שאינו נגד התורה וכמ״ש התוס׳ ושאמר ג״כ נצחוני בני נצחוני בני בלשון כפל אמר כן על ב׳ הצדדין הן המטמאין הן המטהרין שכ״א היה בידו תשובות ונצחון לדבריו:

א״ל רבי עקיבא אני אלך כו׳ מה עשה רע״ק לבש שחורים כו׳ היינו שהודיע לו דרך כבוד וע״כ לבש שחורים כו׳ כאלו הם מנודים ממנו כו׳ וז״ש כמדומה לי כו׳ לא שהם נידו והבדילו אותך אלא כאלו הם מנודים ומובדלים ממך ואמר שלקה העולם שליש בזיתים כו׳ כי ג׳ אלו הם עקרי חיי נפש אדם כמ״ש בפ׳ הספינה ובפ׳ א״נ ולא לקה אלא שליש מהם שהוא המיעוט ע״ש שגם הוא היה המיעוט ורבים חולקין עליו וק״ל:

ההוא יומא ריש ירחא כו׳ פרש״י סבורה היתה שיהא החודש חסר וקבוע ביום ל׳ ולא יפול כו׳ ע״ש ואפשר זה בזמנם שהיו מקדשין ע״פ הראייה ולא היו מחזיקין ר״ח גם ביום ל׳ במלא אלא ביום ל״א אבל אנו נוהגים גם במלא לנהוג ר״ח גם ביום ל׳ וק״ק לפירושו דההוא יומא ריש ירחא הוה משמע שהיה באמת ר״ח בו ביום ונראה לפרש בהפך דההוא יומא ביום ל׳ ריש ירחא הוה ואחלף לה בין מלא לחסר שהיתה סבורה דמלא יהיה ויהיה למחר ביום ל״א גם כן ר״ח ולא יפול והחודש חסר היה וביום ל״א נפל על פניו ודו״ק: