גמרא
פירוש
וְתַקַּנְתָּא לְתַקַּנְתָּא לָא עָבְדִינַן.
וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּהָוֵה לֵיהּ רוֹעֶה וְאָמַר רַב יְהוּדָה אסְתָם רוֹעֶה פָּסוּל.
לָא קַשְׁיָא בהָא דִידֵיהּ הָא דְּעָלְמָא דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי אֲנַן חֵיוָתָא לְרוֹעָה הֵיכִי מָסְרִינַן וְהָא כְּתִיב {ויקרא י״ט:י״ד} לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל אֶלָּא חֲזָקָה אֵין אָדָם חוֹטֵא וְלֹא לוֹ.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
דאמר הכי כולה שלי ולדבריכם שבועה שאין לי בה פחות מחצייה – פירוש: לאו דאמר הכי בפירוש אלא הא לישנא דמשבעינן ליה משמע הכי דפחות מחצייה יש לו.
לא אמרינן מיגו דחשיד אממונא חשיד אשבועה – אי קשיא: ולא אמרינן, והרי הנגזל שהוא נשבע ונוטל מפני שהגזלן אנו חושדין אותו שיחלל שבועתו ועוקרין השבועה ממנו ומהפכין אותה על התובע. והיכי אמרת דלא אמרי׳ מיגו דחשיד אממונא חשיד אשבועתא. תשובה: הכי קאמר לא אמרינן דחזקה ברורה היא, דמאן דחשיד אממונא חשיד אשבועה דנימא הכי בכל דוכתא, אלא חששא בעלמא היא, והילכך הכא לחומרא והכא לחומרא. כשנופלת על החשוד שבועה דאוריתא, דשבועה במקום תשלומין קימא לא מהימנינן ליה אלא מהפכין אותה על מי שכנגדו דדילמא חשיד נמי אשבועה ולנגזל עצמו, אף על פי שהוא כופר בכל, כיון דעל ההוא ממונא הוחזק כפרן, מהפכין אותה על הנגזל כדפרישית התם במהדורה קמא. והכא נמי דחישי׳ שמא יהא תוקף בטלתו של חברו לא שבקי׳ ליה דיחלוק עמו בלא שבועה משום האי טעמא דאמרינן שמא אף על פי שיהא חשוד לגזול שמא לא יהא חשוד לישבע לשקר. והילכך רמינן שבועה עילויה אולי יודה מחמת חומר השבועה. אבל אי הוה קים לן דכל דחשיד אממונא חשיד אשבועה הכא נמי לא הוה משבעינן ליה אלא הוה שקיל בלא שבועה. וזהו שאמר לא אמרינן דלא אמרינן ליה בבירור אבל מיחש ודאי חישי׳ והכא לחומרא והכא לחומרא. ואי קשיא כיון דלא קים לן שהחשוד על הממון יחלל שבועתו כשהוא כופר בכל שחייב לישבע היסת נמי נהי דלא מצינן להפוכי שבועה אשכנגדו דתקנתא לתקנתא לא עבדי׳ אבל מיהו אמאי פטרינן ליה בלא שבועה. דילמא אי רמינן עליה שבועה יודה. תשובה: אין בית דין נזקקין למי שהוא חשוד על הממון להשביעו שמא יחלל אלא מעמידין אותו על דין תורה ופטרי׳ ליה. ובמתני׳ דמשבעינן להו אף על פי שהיא שבועה מדרבנן משום שאינו ידוע מי הוא החשוד, שכל אחד אומר אני כשר וחבירי גזלן. וגדולה מזו אמרו: החנוני והפועל נשבעין שניהן דקים לן דחד מיניהו גזלן, ואפילו הכי משום דלא ידעי׳ מי הוא הגזלן משביעין שניהן אליבא דרבנן. כל שכן הכא גבי טלת שיש לומר דילמא תרויהו בהדי הדדי אגבהוהא שמשביעין שניהן כיון1 שאינו ידוע מי הוא הגזלן.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 כן תוקן בכ״י ירושלים 131. במקור שם ובכ״י ששון 557: ״כמן״.
הערות
Gemara
Peirush