Tosefot Rid Chagigah 11b – תוספות רי"ד חגיגה יא:‏ – Shas HaMeforash

לְבִתּוֹ מֵאֲנוּסָתוֹ דְּלָא כְּתִיבָא. דְּאָמַר רָבָא אֲמַר לִי ר׳רַבִּי יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי אָתְיָא הֵנָּה הֵנָּה. אָתְיָא זִימָּה זִימָּה.: הֵן הֵן גּוּפֵי תוֹרָה.: הָנֵי אִין הָנָךְ לָא אֶלָּא אֵימָא הֵן וְהֵן גּוּפֵי תוֹרָה.:

הדרן עלך הכל חייבין

פרק ב – אין דורשין

מתני׳מַתְנִיתִין: אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ. כׇּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים רָתוּי לוֹ כְּאִילּוּ לֹא בָּא לָעוֹלָם מָה לְמַעְלָה מָה לְמַטָּה מָה לְפָנִים וּמָה לְאָחוֹר וְכׇל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ רָתוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם.: גמ׳גְּמָרָא: אָמְרַתְּ בְּרֵישָׁא וְלֹא בַּמֶּרְכָּבָה בְּיָחִיד וַהֲדַר אָמְרַתְּ אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ. הָכִי קָאָמַר אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת לִשְׁלֹשָׁה וְלֹא ^אבְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית לִשְׁנַיִם וְלֹא ^בבַּמֶּרְכָּבָה לַיָּחִיד אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה חָכָם וּמֵבִין מִדַּעְתּוֹ.: אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה.: מ״טמַאי טַעְמָא אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב {ויקרא י״ח:ו׳} אִישׁ אִישׁ אֶל כׇּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ אִישׁ אִישׁ תְּרֵי שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ חַד וְאָמַר רַחֲמָנָא לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה. אֶלָּא מֵעַתָּה דִּכְתִיב {ויקרא כ״ד:ט״ו} אִישׁ אִישׁ כִּי יְקַלֵּל אֱלֹהָיו {ויקרא כ׳:ט׳} אִישׁ אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמּוֹלֶךְ הָכִי נָמֵי. אֶלָּא הָנְהוּ מִיבְּעֵי לֵיהּ ^גלְרַבּוֹת אֶת הַגּוֹיִם¹ שֶׁמּוּזְהָרִין עַל בִּרְכַּת הַשֵּׁם וְעַל ע״זעֲבוֹדָה זָרָה כְּיִשְׂרָאֵל. הַאי נָמֵי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְרַבּוֹת אֶת הַגּוֹיִם² ^דשֶׁמּוּזְהָרִין עַל הָעֲרָיוֹת כְּיִשְׂרָאֵל. אֶלָּא מִדִּכְתִיב {ויקרא י״ח:ל׳} וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי וּשְׁמַרְתֶּם תְּרֵי מִשְׁמַרְתִּי חַד וְאָמַר רַחֲמָנָא לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבוֹת. אֶלָּא מֵעַתָּה דִּכְתִיב {שמות ל״א:י״ד} וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַשַּׁבָּת {שמות י״ב:י״ז} וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת {במדבר י״ח:ה׳} וּשְׁמַרְתֶּם אֵת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ הָכִי נָמֵי. אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי מַאי אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה ^האֵין דּוֹרְשִׁין בְּסִתְרֵי עֲרָיוֹת (בִּשְׁלֹשָׁה). מ״טמַאי טַעְמָא סְבָרָא הוּא בֵּי תְרֵי כִּי יָתְבִי קַמֵּי רַבַּיְיהוּ חַד שָׁקֵיל וְטָרֵי בַּהֲדֵי רַבֵּיהּ וְאִידַּךְ מַצְלֵי אוּדְנֵיהּ לִגְמָרָא תְּלָתָא חַד שָׁקֵיל וְטָרֵי בַּהֲדֵי רַבֵּיהּ וְהָנָךְ תְּרֵי שָׁקְלוּ וְטָרוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי וְלָא יָדְעִי מַאי קָאָמַר רַבַּיְיהוּ וְאָתוּ לְמִישְׁרֵי אִיסּוּרָא בָּעֲרָיוֹת. אִי הָכִי כׇּל הַתּוֹרָה נָמֵי. עֲרָיוֹת שָׁאנֵי דְּאָמַר מָר גָּזֵל וַעֲרָיוֹת נפשו מחמדתן וּמִתְאַוָּה לָהֶם. אִי הָכִי גָּזֵל נָמֵי עֲרָיוֹת בֵּין בְּפָנָיו בֵּין שֶׁלֹּא בְּפָנָיו נְפִישׁ יִצְרֵיהּ גָּזֵל בְּפָנָיו נְפִישׁ יִצְרֵיהּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו לָא נְפִישׁ יִצְרֵיהּ.: וְלֹא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית בִּשְׁנַיִם.: מְנָא הָנֵי מִילֵּי דְּתָנוּ רַבָּנַן {דברים ד׳:ל״ב} כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשׁוֹנִים יָחִיד שׁוֹאֵל וְאֵין שְׁנַיִם שׁוֹאֲלִין. יָכוֹל יִשְׁאַל אָדָם קוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {דברים ד׳:ל״ב} לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ. יָכוֹל לֹא יִשְׁאַל אָדָם מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר לְיָמִים רִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ. יָכוֹל יִשְׁאַל אָדָם מָה לְמַעְלָה וּמָה לְמַטָּה מָה לְפָנִים וּמָה לְאָחוֹר ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {דברים ד׳:ל״ב} וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם מִלְּמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם אַתָּה שׁוֹאֵל וְאֵין אַתָּה שׁוֹאֵל מָה לְמַעְלָה מָה לְמַטָּה מָה לְפָנִים מָה לְאָחוֹרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות יסודי התורה ד׳:י׳

^ב רמב״ם הלכות יסודי התורה ד׳:י״א

^ג רמב״ם הלכות מלכים ומלחמות ט׳:ב׳-ג׳

^ד רמב״ם הלכות מלכים ומלחמות ט׳:ה׳

^ה רמב״ם הלכות איסורי ביאה כ״ב:י״ז

¹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״הנכרים״.

² כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״הנכרים״.

אלא הנהו מיבעי ליה לרבות את הגוים שמוזהרין על ברכת השם ועל ע״ז כישראל האי נמי מבעיא לי לרבות את הגוים שמוזהרין על עריות כישראל – בפרק נגמר הדין מקשה תלמודא והא מהכא נפקא מהתם נפקא ויצו י״י אלהים על האדם לאמר, י״י זו ברכת השם, לאמר זה גילוי עריות. ומתרץ: בברכת השם לא נצרכה אלא לרבות את הכינויין ואליבא דר׳ מאיר כו׳. וגבי עריות מתרץ לא נצרכה אלא לנערה מאורסה דלדידהו לית להו אלא בעולת בעל ולא נערה מאורסה ואם בא על נערה מאורסה דידן נידון כישראל. אין דורשין בסתרי עריות – פירש המורה: עריות שאינם מפורשות כגון בתו מאנוסתו ואם חמיו ואם חמותו דנפקי בסנהדרין מדרשא. ואינו נראה לי דרוב התורה מדרשא קאתיא ותיתי ליה ברכה שהוא מודיע טעמי האיסור לרבים. ונראה לי דסיתרי עריות הן, כגון הקולות שיש בעריות כמו בקידושין שיש כמה טצדקי שאינן קידושין וכיוצא בהן וקורא אותן סיתרי עריות שאין אדם ראוי לגלות סתרים הללו לעמי הארץ משום דסרכי ומדמו מילתא למילתא וגם לתלמידיו אל ידרוש בהם לשלשה דדילמא לא צייתי ליה כולהו ולא קיימי שפיר אטעמא דמילתא ואתו למיטעי ולמישרי מאי דלא שרא רביה. והוא הדין סתרי תורה קולות שהרב יודע בהרבה מצות שאין ראוי לגלותם לעמי הארץ כי אם לתלמ׳ חכמ׳.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון