×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא זבחים צ״ט:גמרא
;?!
אָ
וּמַגְרֵיפָה בְּתוֹכוֹ וְאָמַר לִבִּי עַל הַסַּל וְאֵין לִבִּי עַל הַמַּגְרֵיפָה אהַסַּל טָהוֹר וְהַמַּגְרֵיפָה טְמֵאָה. וּתְטַמֵּא מַגְרֵיפָה לְסַל אֵין כְּלִי מְטַמֵּא כְּלִי וּתְטַמֵּא מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ אָמַר רָבָא בבְּאוֹמֵר שְׁמַרְתִּיהָ מִדָּבָר הַמְטַמְּאָהּ וְלֹא שְׁמַרְתִּיהָ מִדָּבָר הַפּוֹסְלָהּ. אִיגַּלְגַּל מִילְּתָא וּמְטַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל א״לאֲמַר לְהוּ לָא שְׁמִיעַ לְהוּ הָא דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן א״ראָמַר רַבִּי גהָאוֹכֵל שְׁלִישִׁי שֶׁל תְּרוּמָה אָסוּר לֶאֱכוֹל וּמוּתָּר לִיגַּע. אַלְמָא בַּאֲכִילָה עֲבוּד רַבָּנַן מַעֲלָה בִּנְגִיעָה לָא עֲבוּד רַבָּנַן מַעֲלָה.: וְאֵינוֹ חוֹלֵק לֶאֱכוֹל כּוּ׳.: מִיפְלָג הוּא דְּלָא פְּלִיג וְכִי מְזַמְּנִי לֵיהּ אָכֵיל. וּרְמִינְהִי דאוֹנֵן ה(וּמְחוּסַּר כִּיפּוּרִים) טוֹבֵל וְאוֹכֵל אֶת פִּסְחוֹ לָעֶרֶב אֲבָל לֹא בְּקָדָשִׁים. אָמַר רַב יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּפֶסַח כָּאן בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה. בְּפֶסַח אַיְּידֵי דְּאָכֵיל פֶּסַח ואָכֵיל נָמֵי קָדָשִׁים בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה דְּלָא חֲזֵי לָא חֲזֵי וּמַאי אֲבָל לֹא בְּקָדָשִׁים אֲבָל לֹא בְּקָדָשִׁים שֶׁל כׇּל הַשָּׁנָה. רַב אַסִּי אָמַר ל״קלָא קַשְׁיָא זכָּאן שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר וּקְבָרוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר כָּאן שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר וּקְבָרוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם קְבוּרָה לָא תָּפֵיס לֵילוֹ מִדְּרַבָּנַן. מַאן תַּנָּא חאֲנִינוּת לַיְלָה מִדְּרַבָּנַן ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּתַנְיָא אֲנִינוּת לַיְלָה מִדִּבְרֵי תוֹרָה דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אוֹנֵן אֵינוֹ מִדִּבְרֵי תוֹרָה אֶלָּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים תֵּדַע שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ אוֹנֵן טוֹבֵל וְאוֹכֵל אֶת פִּסְחוֹ לָעֶרֶב אֲבָל לֹא בַּקֳּדָשִׁים. וְסָבַר ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אֲנִינוּת לַיְלָה מִדְּרַבָּנַן וְהָתַנְיָא ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר טאוֹנֵן אֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ קׇרְבְּנוֹתָיו מַאי לָאו וַאֲפִילּוּ בְּפֶסַח לָא לְבַר מִפֶּסַח. וְהָתַנְיָא ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר שְׁלָמִים כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם מֵבִיא וְאֵינוֹ מֵבִיא כְּשֶׁהוּא אוֹנֵן מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַתּוֹדָה מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הַתּוֹדָה שֶׁכֵּן נֶאֱכֶלֶת בְּשִׂמְחָה כִּשְׁלָמִים. מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הָעוֹלָה מְרַבֶּה אֲנִי אֶת הָעוֹלָה שֶׁכֵּן בָּאָה בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה כִּשְׁלָמִים מִנַּיִן לְרַבּוֹת [בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר וָפֶסַח מְרַבֶּה אֲנִי] בְּכוֹר וּמַעֲשֵׂר וָפֶסַח שֶׁכֵּן אֵינָן בָּאִין עַל חֵטְא מִנַּיִן לְרַבּוֹת חַטָּאת וְאָשָׁם ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר זֶבַח. מִנַּיִן לְרַבּוֹת הָעוֹפוֹת וְהַמְּנָחוֹת יוְהַיַּיִן וְהָעֵצִים וְהַלְּבוֹנָה ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר שְׁלָמִים קׇרְבָּנוֹ כׇּל קׇרְבְּנוֹת שֶׁהוּא מֵבִיא כְּשֶׁהוּא שָׁלֵם מֵבִיא וְאֵינוֹ מֵבִיא כְּשֶׁהוּא אוֹנֵן. קָתָנֵי מִיהָא פֶּסַח. אָמַר רַב חִסְדָּא פֶּסַח כְּדִי נַסְבֵיהּ. רַב שֵׁשֶׁת אָמַר מַאי פֶּסַח שַׁלְמֵי פֶסַח אִי הָכִי הַיְינוּ שְׁלָמִים תְּנָא שְׁלָמִים הַבָּאִין מֵחֲמַת פֶּסַח וּתְנָא שְׁלָמִים הַבָּאִין מֵחֲמַת עַצְמָן. דְּאִי לָא תְּנָא שְׁלָמִים הַבָּאִין מֵחֲמַת פֶּסַח סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וּמֵחֲמַת פֶּסַח אָתֵי כְּגוּפֵיהּ דְּפֶסַח דָּמֵי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. רַב מָרִי אָמַרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ה״ג ה״נ באכילה עבוד רבנן מעלה – פירש בקונטרס והא דתנן אונן צריך טבילה אאכילה תנן אבל נוגע א״צ לטבול והשתא לא קאי שינוייא דרבי יוחנן ונראה דאפשר לקיימו דלעולם מתני׳ בשטבל וההיא דחגיגה בדלא טבל אבל הא דאמר אונן שטבל דאנינותו חוזרת עליו היינו באכילה ופ״ה עיקר. אונן טובל ואוכל פסחו לערב אבל לא בקדשים – משנה היא בפסחים בפרק האשה (פסחים צא:) ול״ג מחוסר כיפורים דאונן דוקא הוא דלא אכיל בקדשים לערב משום אנינות לילה אבל מחוסר כיפורים כיון שהביא כפרתו וטבל למה לא יאכל. אמר רב חסדא פסח כדי נסביה – במסקנא משני כאן קודם ששחטו וזרקו עליו כאן לאחר ששחטו וזרקו עליו דההיא לא יביא פסחו כשמת קודם ששחטו וזרקו עליו וההיא דטובל ואוכל לערב כשמת לאחר ששחטו וזרקו עליו אבל הנך אמוראי לא בעו לשנויי הכי משום דקסברי אכילה לא מעכבא וכיון דלא מעכבא אמאי דחיא אכילתה אנינות לילה דרבנן טפי משאר קדשים אבל היכא דמת קודם ששחטו אף על גב דאכילה לא מעכבת אי לא שרית לאוכלו לא מייתי ויש לתמוה דמשמע דשרי ר״ש לשחוט ולזרוק אחר שמת לו מת משום דאנינות לילה דרבנן והלא אנינות יום דאורייתא ודל אכילה מהכא מ״מ הקרבה ביום אסור בחטאת עולה ואשם דאסור להביא כשהוא אונן מדכתיב קרבנו כל ששמו קרבן וכי תימא משום דאתי עשה דפסח ודחי עשה דאנינות דכשהוא שלם מביא א״כ היכי דייק מינה אנינות לילה מדרבנן אפילו היא דאורייתא דחיא ומתוך פי׳ הקונטרס משמע דסבר השתא דכולה אסמכתא בעלמא ונראה לפרש כיון דעיקר פסח לא בא אלא לאכילה כדתנן (פסחים דף עו:) פסח הבא בטומאה נאכל בטומאה שעיקרו לא בא אלא לאכילה הלכך לא חיישינן ביה לאנינות בזמן הקרבה אלא בזמן אכילה ואף על גב דאכילה לא מעכבת.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144