גמרא
פירוש
וְאִם לָאו אָשָׁם זֶה שֶׁל שַׁלְמֵי נְדָבָה וְאוֹתוֹ אָשָׁם טָעוּן שְׁחִיטָה בַּצָּפוֹן וּמַתַּן בְּהוֹנוֹת וּסְמִיכָה וּנְסָכִים וּתְנוּפַת חָזֶה וָשׁוֹק.
וְנֶאֱכָל לְיוֹם וְלַיְלָה תַּקּוֹנֵי גַּבְרָא שָׁאנֵי.
הָתִינַח אָשָׁם לוֹג מַאי אִיכָּא לְמֵימַר דְּאָמַר לוֹג זֶה יְהֵא נְדָבָה וְדִילְמָא לָאו מְצוֹרָע הוּא וּבָעֵי מִקְמָץ דְּמִקְּמִיץ.
וְדִילְמָא מְצוֹרָע הוּא וּבָעֵי מַתַּן שֶׁבַע דְּיָהֵיב.
וְהָא חָסַר לֵיהּ דְּמַיְיתֵי פּוּרְתָּא ומלי לֵיהּ דִּתְנַן אחָסַר הַלּוֹג עַד שֶׁלֹּא יָצַק יְמַלְּאֶנּוּ.
וְהָא בָּעֵי הַקְטָרָה דְּאַקְטַר לֵיהּ.
אֵימַת אִי בָּתַר מַתְּנוֹת שֶׁבַע הָווּ לְהוּ שִׁירַיִים שֶׁחָסְרוּ בֵּין קְמִיצָה לְהַקְטָרָה וְאֵין מַקְטִירִין אֶת הַקּוֹמֶץ עֲלֵיהֶן.
אִי קוֹדֶם מַתְּנוֹת שֶׁבַע בכֹּל שֶׁמִּמֶּנּוּ לָאִישִּׁים הֲרֵי הוּא בְּבַל תַּקְטִירוּ.
אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
אשם זו יהא שלמי נדבה – וא״ת והא אמרן לעיל בפ׳ איזהו מקומן (זבחים מז:) דאשם מצורע שני כהנים מקבלין את דמו אחד ביד ואחד בכלי ושלמים אמרי׳ לעיל (דף כה.) דצריך שיקבל בכלי את כל דמו (של פר) וי״ל דתקוני גברא שאני. וסמיכה – למ״ד (לעיל דף לג.) סמיכת אשם מצורע לאו דאורייתא הוא בהקפת יד ואע״ג דשלמים בעו סמיכה גמר משום תקוני גברא התירו כדפרישית לעיל ולמאן דאמר דאורייתא הזכיר בחנם סמיכה וכן נסכים דבין אשם בין שלמים טעונין סמיכה ונסכים. ונאכל ליום ולילה – ובתודה דאין נאכלת אלא ליום ולילה אין יכול להתנות משום דבעינן לחם ובלחם אי אפשר לעשות תקנה כדמוכח בפ׳ התודה (מנחות דף פ:). לוג מאי איכא למימר – פי׳ דשמא אינו מצורע והוי חולין בעזרה כיון דעביד מינה עבודה שמזה שבע כנגד פתח אהל מועד ונותן על הבהונות ועל ראש המצורע ותימה ליזיל ליקדיש ליה קדושת דמים על תנאי אם אינו מצורע דהשתא נמי מייתי פורתא להשלים הלוג וליקדוש ליה קדושת דמים וכי בעי למיכל השיריים פריק להו כדאיתא בסמוך ויש לומר דהכי עדיף טפי לעשות קדושת הגוף בכל מה שיכול ותימה לי היאך נותן מתן שבע ועל הבהונות מההוא פורתא שקדוש קדושת דמים דשמא אינו מצורע וזורקו לאיבוד שמן הקדש. ברו״ך. חסר הלוג עד שלא יצק ימלאנו – משנה זו במס׳ נגעים פ׳ בתרא (משנה נגעים י״ד:י׳). אימת אי בתר מתנות שבע הוה להו שיריים שחסרו בין קמיצה להקטרה כו׳ – וא״ת והא ר׳ יוחנן הוא דאמר בפ״ק דמנחות (מנחות ט.) דמקטירין קומץ עליהם ואפי׳ ר״ל דאמר אין מקטירין אליבא דר״א מודה דמקטירין כדאיתא התם וכר׳ אליעזר משני הכא לבסוף דמסיק לשם עצים ויש לומר אע״ג דמקטירין מ״מ לענין אכילה לא משכחת תקנה דהא אסירי שיריים באכילה כדנפקא ליה התם מוהנותרת ולא הנותרת מן הנותרת. ואי קודם מתן שבע – דלמא נדבה היא והקטרתו הקטרה והני הוו להו שיריים וכי הדר מעייל מינייהו לפנים להזות קא עבר משום כל שממנו לאישים קיימו שיריים בבל תקטירו והנך הזאות נמי בשמן כהקטרה במזבח בדבר הראוי להקטיר דמי כך פי׳ בקונטרס והא דמשני דמסיק להו לשם עצים הוה ליה למינקט דמדי לשם מיא בעלמא ודוחק בקונטרס לפרש [כך] משום לישנא דקרא דאותביה מכל שממנו לאישים ועוד אי שייך כל שממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו אפי׳ בהזאות א״כ קשה הא דאמרי׳ לקמן (זבחים פ.) הניתנים במתנה אחת שנתערבו במתן ארבע ר׳ אליעזר אומר ינתנו במתן ארבע הא כיון דניתן במתנה אחת אידך הוו להו שיריים וקא עבר משום בל תקטירו מיהו יש לומר דר׳ אליעזר לטעמיה דאית ליה (זבחים עט:) רואין כאילו הוא מים ועוד כיון דשירי הדם למזבח ליסוד מש״ה כי יהיב ליה למעלה לא עבר בבל תקטירו כיון דבלאו הכי טעונין מזבח ועוד קשה לימא דיהיב מתן שבע ברישא והדר ממלא ליה וקמיץ ואע״ג דאמר ר״ל בפ״ק דמנחות (מנחות ט.) מנחה שחסרה קודם קמיצה לא יביא מתוך ביתו וימלאנה הא איתותב התם ונראה לפרש דמהקטרה ממש פריך דמקטיר מלוג שמן של מצורע חייב כר׳ עקיבא דאמר בפ׳ כל המנחות באות מצה (מנחות דף נח.) כל ששמו קרבן ור׳ אליעזר פליג עליה ואע״ג דהך סוגיא כר׳ אליעזר כדמשני דמסיק לשם עצים באידך לא מסתברא כר׳ אליעזר דשמותי הוא אלא כר׳ עקיבא ואף על גב דקודם מתן שבע איירי שמו קרבן מיקרי כיון דעתיד להיות קרבן כמה דמקטיר בשר חטאת קודם זריקת דם דמסתמא חייב ומעיקרא פריך אי לאחר מתן שבע כו׳ הוי מצי למיפרך נמי מכל שממנו לאישים ובלאו הכי שפיר פריך ליה תימה והא קדוש קדושת הגוף דלוג הוי כלי שרת כדאמרי׳ בפ״ק דמנחות (דף ז.) ובפ׳ שתי מדות (שם דף צ.) וי״ל דכלי שרת אין מקדשין אלא מלאין דלא מצטרף להתקדש האי פורתא עם האחר שכבר נתקדש אי נמי האי פורתא מנא ליה בלוג לשם קדושת דמים והשתא משמע הכא דאע״ג דלא קדיש למזבח לא הוי כחולין בעזרה מאחר דקדוש קדושת דמים כדמסיק.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush