גמרא
פירוש
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אמְטַמָּא. כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
רבי יהודה אומר מטמא בבית הבליעה – תימה אפילו נבילה גמורה לא תטמא לרבי יהודה דלא חייל אאיסור קדשים כדדריש רבי יהודה בגמרא דנבלת עוף טמא אינה מטמאה בגדים אבית הבליעה משום דכתיב נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה מי שאיסורו משום בל תאכל נבילה יצא זה שאין איסורו משום בל תאכל נבילה אלא משום בל תאכל טמא ובפ׳ גיד הנשה (חולין דף ק:) דייקינן מינה לר׳ יהודה דאין איסור חל על איסור גבי רבי יהודה אומר אף בטמאה וי״ל דדוקא עוף טמא שאין במינו משום בל תאכל נבלה קממעט וכן צריך לפרש בגמרא גבי חלב נבלה דלא איצטריך טריפה לאשמועינן דחלב טריפה טהור ולא דרשינן מי שאיסורו משום בל תאכל נבילה יצא טריפה כי היכי דדרשינן גבי טמאה מי שאיסורו משום בל תאכל נבילה יצא בהמה טמאה. קל וחומר לשכינה ארבעה עשר יום – אומר ר״ת דנקט ארבעה עשר יום משום דאמרינן בפ׳ המפלת (נדה דף לא.) דשלשה שותפין באדם שהקב״ה נותן בו עשרה דברים כנגד אביו ואמו והשתא אמרי׳ דיו כאביו דמיניה ילפינן וה״ר חיים מפרש דמן הדין הוה ליה למימר ק״ו לשכינה לעולם דחמורה כל כך אלא נקט י״ד כנגד שתי הסגרות דלא מצינו יותר משני הסגרות וכלשון הזה איתא בפרקי דר׳ אליעזר ק״ו לשכינה שתי הסגרות וקשה דבי״ג יום סגי דיום שביעי עולה לו לכאן ולכאן כדתנן במסכת נגעים (משנה נגעים ג׳:ה׳) אין בשתי הסגרות פחות מי״ג יום וי״ל דלישנא דקרא נקט ארבעה עשר משום דכתיב שבעת ימים בכל הסגר. וכי באיזו תורה שוותה בהמה לעוף ועוף לבהמה – וא״ת והא איצטריך לכדדרשינן בחולין בריש פ״ב (דף כז:) מה בהמה בשחיטה אף עוף בשחיטה ור״א דריש מה בהמה מן הצואר אף עוף מן הצואר וי״ל דכל מילי דרשינן דהיקשא הוא ואין היקש למחצה. אי טריפה חיה – א״כ אינה מטמאה עד לאחר מיתה ואז היא בכלל נבילה ואי טריפה אינה חיה הרי היא בכלל נבילה לא מצינו לפרש לאחר מיתה דמשמע שבא לחדש טומאה טפי אם אינה חיה מאם חיה מדהדר ואמר (התם) ואם טריפה אינה חיה הרי היא בכלל נבילה לכך פי׳ בקונטרס משנטרפה ירדה לה טומאה ומהיכן תלך ממנה ותימה הוא לומר כן דלא מצינו בעלי חיים מטמאין ומילתא דפשיטא בכולי הש״ס דאין טריפה מטמאה מחיים דבסוף פ״ק דחולין (דף כ:) אמר זעירי נשברה מפרקת ורוב בשר עמה נבלה אבל בלא בשר לא אע״ג דמלק סימן אחד ומפרקת כדמשמע התם דפריך וכי מעתה עומד ומבדיל ור״מ נמי אשכחן פרק אלו טריפות (חולין דף נז:) דאמר טריפה אינה חיה דקאמר סימן לטריפה שלשים יום וקאמר לעיל דמליקתה מטהרת טריפתה מטומאתה ואי טמאה מחיים משעת טריפות היאך תלך הטומאה ממנה ע״י המליקה והרב רבי חיים מפרש דה״ק אי טריפה אינה חיה ומיירי בתלש ממנה בשר חי ואכלו הרי היא בכלל נבילה דבשר הפורש ממנה כפורש מן המתה ומטמא אע״ג שהבהמה עצמה אינה מטמאה לפי שהיא בחייה עתה ויש לפרש אי טריפה חיה כלומר דמיירי בטריפה שעדיין חיה ותלש ממנה כזית בשר ואכלו הרי נבילה דוקא אמורה ולא איירי כלל בפלוגתא דטריפה חיה ואי טריפה אינה חיה כלומר דמיירי בטריפה שאינה חיה שמתה שנתנבלה הרי היא בכלל נבילה ובת״כ גרס אי טריפה אינה מתה והלשון מגומגם קצת דהוה ליה למימר אי בטריפה חיה בב׳ ועוד הוה למימר הרי היא נבילה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush