גמרא
פירוש
לָא יָדַע בְּמַאי כְּתַב רַחֲמָנָא זֹאת הַתּוֹרָה וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא זֹאת הַתּוֹרָה הֲוָה אָמֵינָא לִיפַּסְלוּ כְּתַב רַחֲמָנָא מוֹצָא שְׂפָתֶיךָ.
רְמֵי רֵישׁ לָקִישׁ עַל מְעוֹהִי בֵּי מִדְרְשָׁא וּמַקְשֵׁי אִם כְּשֵׁרִים הֵם יְרַצּוּ וְאִם אֵין מְרַצִּין לָמָּה בָּאִין.
אָמַר לוֹ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
הג״ה מצינו בבאין לאחר מיתה שכשרין ואין מרצין – וא״ת מי דמי הני לא עלו אבל באין לאחר מיתה עלו לגמרי לשם חובה דלמ״ד שיעבודא דאורייתא אם היה הקרבן נפסל היו היורשין זקוקין להביא אחר ואפילו למ״ד לאו דאורייתא אם הפריש שניהם לאחריות אם נפסל הראשון חייבין להקריב את השני נמצא דבאין לאחר מיתה מרצין לענין שעולין לשם חובה משא״כ בשינוי קודש י״ל דמ״מ דמיא קצת להדדי לענין דאין מרצין ריצוי גמור דאין כפרה למת ולאו בר חיוב הבאה הוא אלא שנתחייב מחיים ובשינוי קודש ובעלים נמי אין רצוי גמור וא״ת ומה ראיה מייתי מבאין לאחר מיתה אטו מי ילפינן מינה בכל מקום שלא שנה הכתוב דאינו אלא למצוה דנימא כשרין ולא עלו וי״ל דדוקא שנוי קודש ושנוי בעלים דוקא מדמי דהוי באין לאחר מיתה שאין לו בעלים וכמו שלשם כשר ואינו מרצה כמו כן כאן ששנה אותו מבעליו והוי כאין לו בעלים. עולתה ומתה לא יביאו יורשין חטאתה – משמע אבל אם היתה יכולה להביא חטאתה אחר עולתה עלתה לה עולתה לשם עולה וכן משמע בתורת כהנים בפרשת אשה כי תזריע שאם הביאה עולתה תחילה תביא חטאתה ממין עולתה וכן במס׳ קינים (ספ״ב) ותימה דבפרק תמיד נשחט (פסחים דף נט.) אמרי׳ זה בנין אב שכל חטאות קודמות לעולת העוף אפי׳ חטאת העוף לעולת בהמה ואפי׳ דיעבד קאמר דפסול מדמשני שאני עולת מצורע דרחמנא אמר והעלה שהעלה כבר והיינו דיעבד דלכתחילה חטאת קודמת כדכתיב בהדיא בקרא ש״מ דבעלמא דיעבד לא ותירץ ה״ר חיים דה״ה דבעלמא כשר דיעבד והא דבעי קרא במצורע משום דכתיב ביה הוויה זאת תהיה בהוויתו יהא דמשמע עיכובא כדאמר פ״ק דמנחות (דף ה.) ונראה לי דילפי׳ חטאת ועולה של יולדת מחטאת ועולה של מצורע דגילה הכתוב דאם עשה עולה תחלה כשירה מוהעלה כדאיתא בפ׳ תמיד נשחט (פסחים נט.) ואי לא קרא דוהעלה דמכשר היה פוסל בכל מקום מטעם דיש מחוסר זמן לבו ביום שאמר הכתוב להקריב חטאת קודם לעולה אפי׳ בעלמא דליכא תהיה דמשמע עיכובא תדע דתניא בפ״ק דמנחות (דף ה.) הקדים חטאתו לאשמו לא יהא אחד ממרס בדמו אלא תצא לבית השריפה וקאמר הא דמיפסיל לאו משום תהיה דהא לא קאי אשחיטה משום דלאו עבודה היא אלא מטעם דיש מחוסר זמן לבו ביום שאמר הכתוב להקדים אשם תחילה וזה הטעם למה לא יהיה גבי חטאת ועולה בעלמא ולכך איצטריך והעלה במצורע להכשיר וגמרינן מיניה בעלמא (פסחים דף נט.) להכשיר אם הקדים עולה לחטאת אבל לא גמרינן מיניה בחטאת ואשם כי אם קרבנות כמותם. ברוך. לא יביאו יורשין חטאתה – הגירסא משובשת בתורת כהנים ופירשתי במנחות בפ״ק (מנחות ד:). אשם דלא אתא לאחר מיתה מנא לן – תימה כיון דעולה ושלמים ניחא ליה נילף אשם מינייהו בהיקישא דזאת התורה ולמה לי מוצא שפתיך וי״ל דאדרבה הוה אמינא איפכא דנילף שאר קדשים מאשם דלא אתו כלל. אשם לא ליתי כלל – תימה הא לא איצטריך מוצא שפתיך כלל אלא לאשם דלשאר קדשים אתו מסברא כדאמרינן דלא צריכי קרא דהא אתו לאחר מיתה וי״ל דהשתא הדר ביה מההוא טעמא דאע״ג דאמר ליה מודינא לך בעולה לא היה אומר כן אלא מתוך דוחק. הא שאר כל הקדשים אפילו שלא לשמן כשירין – ואם תאמר ל״ל אותה הא מדצריכי קראי לעכב בפסח וחטאת מכלל דשאר קדשים כשרין וכי תימא נילף מינייהו מה להנך שכן צד כרת ובהיקישא דזאת התורה נמי לא אתו דא״כ לא ליכתוב עיכובא אלא באחד בפסח או בחטאת ואידך לייתו מהיקשא. מה לשלמים שכן טעונין נסכים – לא גרסינן סמיכה דאשם נמי טעון סמיכה כדאמר לקמן בפירקין (זבחים יא.) וה״ר חיים פירש דמשום אשם מצורע מצי למינקט סמיכה למ״ד בריש כל הפסולים (לקמן דף לג.) סמיכה לאו דאורייתא. תודה יוכיח – אע״ג דאשכחן עולה שבאה בנדבת ציבור שמקייצין בהן את המזבח (תודה) ושלמים לא אתו בנדבת ציבור דהא ממעטינן להו בתורת כהנים בפרשת ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush