×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות ע׳.גמרא
;?!
אָ
אבל דָּיְימָא מִנֵּיהּ אע״גאַף עַל גַּב דְּדָיְימָא מֵעָלְמָא בָּתְרֵיהּ דִּידֵיהּ שָׁדֵינַן לֵיהּ. אָמַר רָבָא מְנָא אָמֵינָא לַהּ דְּקָתָנֵי יָלְדָה תֹּאכַל הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא דְּדָיְימָא מִנֵּיהּ וְלָא דָּיְימָא מֵעָלְמָא צְרִיכָא לְמֵימַר דְּתֵיכוֹל אֶלָּא לָאו דְּדָיְימָא נָמֵי מֵעָלְמָא. וּמָה הָתָם דִּלְהַאי אִיסּוּרָא וּלְהַאי אִיסּוּרָא בָּתְרֵיהּ דִּידֵיהּ שָׁדֵינַן לֵיהּ הָכָא דִּלְהַאי אִיסּוּרָא וּלְהַאי הֶיתֵּירָא לֹא כׇּל שֶׁכֵּן. א״לאֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ כׇּל הֵיכָא דְּדָיְימָא מֵעָלְמָא אע״גאַף עַל גַּב דְּדָיְימָא מִנֵּיהּ אֲמַר רַב הַוָּלָד מַמְזֵר ומתני׳וּמַתְנִיתִין בִּדְלָא דָּיְימָא כְּלָל.: הָעֶבֶד פּוֹסֵל מִשּׁוּם בִּיאָה כּוּ׳.: מ״טמַאי טַעְמָא אָמַר קְרָא {שמות כ״א:ד׳} הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה וְגוֹ׳.: מַמְזֵר פּוֹסֵל וּמַאֲכִיל.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן {ויקרא כ״ב:י״ג} וְזֶרַע אֵין לָהּ אאֵין לִי אֶלָּא זַרְעָהּ זֶרַע זַרְעָהּ מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר וְזֶרַע אֵין לָהּ מִכׇּל מָקוֹם. אֵין לִי אֶלָּא זֶרַע כָּשֵׁר זֶרַע פָּסוּל מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר וְזֶרַע אֵין לָהּ עַיֵּין עלה. וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ לְזֶרַע זַרְעָהּ זֶרַע זַרְעָהּ לָא אִיצְטְרִיךְ קְרָא בְּנֵי בָנִים הֲרֵי הֵן כְּבָנִים כִּי אִיצְטְרִיךְ קְרָא לְזֶרַע פָּסוּל. א״לאֲמַר לֵיהּ ר״לרֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן כְּמַאן כר״עכְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר יֵשׁ מַמְזֵר מֵחַיָּיבֵי לָאוִין אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן בְּגוֹי1 וְעֶבֶד מוֹדוּ דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי א״ראָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי מִשּׁוּם רַבֵּינוּ גּוֹי2 וְעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַוָּלָד מַמְזֵר.: כ״גכֹּהֵן גָּדוֹל פְּעָמִים שֶׁפּוֹסֵל.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן הֲרֵינִי כַּפָּרַת בֶּן בִּתִּי כּוּזָא שֶׁמַּאֲכִילֵנִי בַּתְּרוּמָה וְאֵינִי כַּפָּרַת בֶּן בִּתִּי כַּדָּא שֶׁפּוֹסְלֵנִי מִן הַתְּרוּמָה.:
הדרן עלך אלמנה לכהן גדול
פרק ח – הערל
מתני׳מַתְנִיתִין: בהֶעָרֵל וְכׇל הַטְּמֵאִים לֹא יֹאכְלוּ בִּתְרוּמָה נְשֵׁיהֶן וְעַבְדֵיהֶן יֹאכְלוּ בִּתְרוּמָה. גפְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שׇׁפְכָה הֵן וְעַבְדֵיהֶן יֹאכֵלוּ וּנְשֵׁיהֶן לֹא יֹאכֵלוּ וְאִם לֹא יָדְעָה מִשֶּׁנַּעֲשָׂה פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שׇׁפְכָה הֲרֵי אֵלּוּ יֹאכֵלוּ. דוְאֵי זֶהוּ פְּצוּעַ דַּכָּא כׇּל שֶׁנִּפְצְעוּ הַבֵּיצִים שֶׁלּוֹ וַאֲפִילּוּ אַחַת מֵהֶן וּכְרוּת שׇׁפְכָה כׇּל שֶׁנִּכְרַת הַגִּיד וְאִם נִשְׁתַּיֵּיר מֵעֲטָרָה אפי׳אֲפִילּוּ כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה כָּשֵׁר.: גמ׳גְּמָרָא: תַּנְיָא א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר המִנַּיִן לֶעָרֵל שֶׁאֵין אוֹכֵל בִּתְרוּמָה נֶאֱמַר {שמות י״ב:מ״ה} תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר בַּפֶּסַח וְנֶאֱמַר {ויקרא כ״ב:י׳} תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר בַּתְּרוּמָה מָה תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר הָאָמוּר בַּפֶּסַח עָרֵל אָסוּר בּוֹ אַף תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר הָאָמוּר בַּתְּרוּמָה עָרֵל אָסוּר בּוֹ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ הֲרֵי הוּא אוֹמֵר {ויקרא כ״ב:ד׳,י״ח} אִישׁ אִישׁ לְרַבּוֹת הֶעָרֵל. אָמַר מָר ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר נֶאֱמַר תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר בַּפֶּסַח וְנֶאֱמַר תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר בַּתְּרוּמָה מָה תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר הָאָמוּר בַּפֶּסַח עָרֵל אָסוּר בּוֹ אַף תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר הָאָמוּר בַּתְּרוּמָה עָרֵל אָסוּר בּוֹ. מוּפְנֶה דְּאִי לָאו מוּפְנֶה אִיכָּא לְמִיפְרַךְ מָה לְפֶסַח שֶׁכֵּן חַיָּיבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּיגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא לָאיֵי אַפְנוֹיֵי מוּפְנֶה. הֵי מוּפְנֶה אִי דִּתְרוּמָה מִצְרָךְ צְרִיכִי דְּתַנְיָא ותּוֹשָׁב זֶה קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם שָׂכִיר זֶה קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים. וְיֵאָמֵר תּוֹשָׁב וְאַל יֵאָמֵר שָׂכִיר וַאֲנִי אוֹמֵר קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם אֵינוֹ אוֹכֵל קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים לֹא כׇּל שֶׁכֵּן. אִילּוּ כֵּן הָיִיתִי אוֹמֵר תּוֹשָׁב זֶה קָנוּי קִנְיַן שָׁנִים אֲבָל קָנוּי קִנְיַן עוֹלָם אוֹכֵל בָּא שָׂכִיר וְלִימֵּד עַל תּוֹשָׁב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּנוּי קִנְיַן עוֹלָם אֵין אוֹכֵל. אֶלָּא דְּפֶסַח מוּפְנֵי הַאי תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר דִּכְתַב רַחֲמָנָא בְּפֶסַח מַאי נִיהוּ אִי נֵימָא תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר מַמָּשׁ מִשּׁוּם דְּהָוֵה לֵיהּ תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר אִיפְּטַר לֵיהּ מִפֶּסַח וְהָא קַיְימָא לַן גַּבֵּי תְּרוּמָה זדְּלָא אָכֵילמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
אבל דיימא מיניה אע״ג דדיימא נמי מעלמא בתר דידיה שדינן ליה – פי׳ דיימא מיניה שבא עליה בודאי ודיימא מעלמא היינו שם רע דאי דיימא מיניה נמי שם רע בעלמא א״כ מאי מייתי רבא ממתני׳ דהתם בא עליה ודאי משום הכי בתר דידיה שדינן ליה. הערל – פי׳ בקונט׳ שמתו אחיו מחמת מילה וכן נראה דלא דמי לערלה שלא בזמנה דמיבעיא לן בגמ׳ (לקמן דף עא.) אי הויא ערלה דהתם כיוצא בו לא הוי בר מילה בשום מקום אבל אחר ח׳ אע״ג דאי אפשר לו למול מפני הסכנה הוי ערל כיון שהגיע הזמן תדע דלא פשיט ליה בגמ׳ מטומטום שאין אוכל בתרומה אערלה שלא בזמנה אע״ג דאין חייב לקרוע ולמול כדמוכח בגמרא (שם:) דקאמר זכריו דאיתנהו בשעת אכילה וליתנהו בשעת עשיה משכחת לה בטומטום שנקרע ביני ביני ונמצא זכר דלא קרינן ביה בשעת עשיה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו דלא מיחייב לקרוע ולמול ובפ״ק דחגיגה (דף ד.) נמי אמר זכורך להוציא טומטום ואנדרוגינוס שפטור מן הראיה ומוקי לה כשביציו מבחוץ ובירושלמי מייתי ראיה ממתני׳ אאחזתו חמה דממתינין לו למול ל׳ יום דאסור בתרומה משמע דמתניתין איירי בערל שמתו אחיו מחמת מילה ובהדיא מחלק בירושלמי בין ערלות שלא בזמנה ובין שהגיע זמנו למול אלא שסכנה היא לו אלא שבזה חולק על הש״ס שלנו דהתם פשיטא ליה דערלות שלא בזמנה לא הויא ערלות ואכיל בתרומה ובש״ס שלנו בעיא היא בגמ׳ (דף עא.) ולא איפשיטא. מה תושב ושכיר האמור בפסח – וא״ת באוכל תרומה בטומאת עצמה נילף בהאי ג״ש דלילקי ולקמן (דף עג:) אמרינן דלית בה אלא עשה בשעריך תאכלנו לזה ולא לאחר ואר״י דהך ג״ש לא ניתנה אלא לענין פסול האדם האוכל כגון ערל ואונן וכיוצא בו אבל לענין פסול גופה כגון טומאת עצמה לא אבל קשה דאכתי נילף מבכורים שילקה עליה בטומאת עצמה דכי היכי דילפינן (שם) בכורים מתרומה משום דתרומה קרינהו רחמנא ה״נ ניליף תרומה מבכורים דהא בהעור והרוטב (חולין קכ:) גמרינן תרומה מבכורים לענין דמשקין היוצאין מהן כמותן. איש איש לרבות הערל – מהכא אמרינן בכל דוכתי (חגיגה דף ד:) דר״ע מרבה ערל כי טמא ומ״מ איצטריך למכתב ערל בפסח דאי לאו דכתיב בהדיא משום מקום שהוא כטמא לא הוה מרבינן ליה מאיש איש אע״ג דמילת זכריו ועבדיו מעכבתו בפסח. מה לפסח שכן חייבין עליו משום פגול נותר וטמא – יש ספרים דל״ג טמא דבתרומה נמי איכא איסור טומאה ואית דגרס ליה משום דבפסח איכא כרת לאוכל בטומאת הגוף משא״כ בתרומה ובקונטרס נמי פי׳ דחייבים עליו חטאת קאמר והוא הדין דהוי מצי למיפרך מכל פנ״ק עכ״ס.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144