גמרא
פירוש
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות כלאים י׳:י״ב
רמב״ם הלכות כלאים י׳:ט״ז
סמ״ג מצוות לא תעשה רפ״ג
טור יורה דעה ש״א:א׳
טור יורה דעה ש״א:ו׳
שולחן ערוך יורה דעה ש״א:א׳
שולחן ערוך יורה דעה ש״א:ו׳
רמב״ם הלכות כלאים י׳:ט״ז
סמ״ג מצוות לא תעשה רפ״ג
טור יורה דעה ש״א:א׳
טור יורה דעה ש״א:ו׳
שולחן ערוך יורה דעה ש״א:א׳
שולחן ערוך יורה דעה ש״א:ו׳
מכדי כתיב ובגד כלאים וגו׳ – ההוא קרא דגדילים לא מצית לאייתורי ולמימר מכדי כתיב פרשת ציצית למאי הילכתא כתביה דכולה איצטריך כדדרשינן לקמן (דף ה:) גדילים ארבעה ודרשינן נמי על ד׳ כנפות ולא על ג׳ וה׳ כסותך ולא של אחרים אשר תכסה בה פרט לכסות סומא ולמעט שאין מכסה רובו. אבל לבישה כל תרי מיני אסר רחמנא – וא״ת אפילו חד מינא ה״א דאסור ובלבד שיהא שוע טווי ונוז וי״ל דשעטנז משמע נמי תערובות. אם כן לשתוק קרא מיניה ותיתי שעטנז שעטנז מהעלא׳ – וא״ת בפ׳ במה מדליקין (שבת כז: ושם) קאמר רב פפא אף כל צמר ופשתים דקאמר רבי ישמעאל לאיתויי כלאים וקאמר התם דהא דרב פפא בדותא היא דכלאים צמר ופשתים בהדיא כתב בהו ומאי קושיא והא איצטריך אף כל לאפנויי צמר ופשתים כדקאמר הכא וי״ל דבמסקנא דנפקא לן הפנאה לרבנן משעטנז לר׳ ישמעאל נמי תיפוק מהתם ותו לא איצטריך אף כל לאפנויי צמר ופשתים דכלאים. ותנא דבי ר׳ ישמעאל וכו׳ – וא״ת בלא תנא דבי ר׳ ישמעאל נמי יוכל לדקדק דבגדים משמע כל בגדים דלכולהו אמר רחמנא עביד להו תכלת אלמא בבגדי פשתן נמי שרי תכלת וכ״ת דה״א דלאו אכולהו אמר רחמנא דליעבד תכלת השתא נמי נימא דאצמר דוקא אמר רחמנא דליעבד תכלת ולא אפשתים וי״ל דודאי אי לאו תנא דבי רבי ישמעאל ה״א דשאר מיני אמר רחמנא דליעבד תכלת ולא אפשתים אבל לתנא דבי רבי ישמעאל דכל בגדים צמר ופשתים משמע דאתרוייהו קאי דאפי׳ נימא בעלמא דבגד הוי או צמר או פשתים הכא בגדיהם כתב דמשמע תרי. ואמר רחמנא עביד להו תכלת – וא״ת והיכי משמע מהכא דשרי כלאים בציצית נימא דעביד להו תכלת בלא שוע טווי ונוז וי״ל דחוטי ציצית בעינן שיהא שוע טווי ונוז דדריש בספרי פתיל תכלת טווי ושזור וה״ה שוע דבעינן ויליף התם לבן מתכלת וסתם בגדים שלהן היו נמי שוע טווי וגם נוזין פירוש שזורים כמו שפי׳ ר״ת לקמן (דף ה: ד״ה עד) נוז שזורי היינו שזורים בסוף הטלית מקום הנחת ציצית כדאמרינן בריש המוצא תפילין (עירובין צו:) ודלמא אדעתא דשיפתא דגלימא עייפינהו אבל קשיא דאכתי נימא דאמר רחמנא לעביד להו תכלת בלא קשירה דלא הוי כלאים דתוכף תכיפה אחת אין חיבור ובמנחות (דף לט.) דקדק דקשר עליון דאורייתא מדשרי רחמנא כלאים בציצית ושמעתי בשם ר״י קלנו׳ דע״כ אמר רחמנא ליעביד להו תכלת בענין דהוי כלאים דאי דוקא בלא כלאים א״כ לישתוק קרא מיחדו ומדאמר רחמנא עביד להו תכלת ידעי דתוכף תכיפה אחת אינו חיבור אלא ודאי בענין דהוי כלאים אמר רחמנא ליעביד תכלת ולא שמעינן להו מהכא מידי אי תוכף תכיפה אחת חיבור אי לא להכי איצטריך יחדו. ותכלת עמרא הוא – לא היה צריך לכך דבין הוא כיתנא ובין הוא עמרא יכול לדקדק דכלאים בציצית שרי דאמר רחמנא לבגדיהם דהוו צמר ופשתים ליעביד תכלת שהוא או כיתנא או עמרא שאין בבגדי כהונה אלא צמר ופשתים מדכתב בהו בגדיהם אלא האמת אומר. מדשש כיתנא תכלת עמרא – וליכא למימר דתכלת נמי כיתנא אלא צבוע הוא תכלת וארגמן ותולעת שני עמרא דסברא הוא דכל הצבועים מין אחד הוא מדלא חילק בהן אלא בצבע. סלקא דעתך אמינא כדרבא – לאו דוקא דרבא איירי בתר דכתיב צמר ופשתים והשתא איירי אי לא כתב צמר ופשתים אלא כלומר כדיוקא דרבא וה״ק קרא ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם דלבגדיהם שהם צמר ופשתים עביד ציצית אבל תכלת דבתר הכי לא קאי אבגדים אלא אהכנף מין כנף והמקשה דפריך והא תנא דבי ר׳ ישמעאל לית ליה דרבא וסבור דכרבא ממש קאמר היה יכול להקשות והא רבא לבתר דכתיב צמר ופשתים קאמר. והא תנא דבי ר׳ ישמעאל לית ליה דרבא – דליכא למימר דמהכנף מרבה שאר בגדים כדאשכחן בפ׳ במה מדליקין (שבת כז. ושם) דמרבה שאר בגדים גבי שרצים מאו בגד דהכנף לאו ריבויא הוא. ואפילו צמר לפשתים ופשתים לצמר – משמע הכא דתנא דבי ר׳ ישמעאל לית ליה דרבא וקשה דבפ׳ במה מדליקין (נ״ז שם) קאמר הש״ס הדר ביה רבא מההיא וסבר דאף כל לאתויי שרצים וסבר שפיר כתנא דבי ר׳ ישמעאל וצ״ל דסוגיא דהכא כר״נ בר יצחק דהתם דקאי אף כל לאיתויי ציצית א״כ הוי דלא כרבא. דאפילו צמר לפשתן ופשתן לצמר כו׳ – נראה דאפילו שני חוטין לבן של צמר שרי בפשתים כדאמר במנחות אף על גב דאפשר במינו כדקאמר התם מגו דתכלת פטרה לבן נמי פוטר ולבן של פשתים נמי פוטר הצמר על מגו דמגו דלבן של צמר פוטר בפשתים לבן של פשתים נמי פוטר בצמר ודוקא במקום תכלת אבל במקום שאין תכלת אסור כיון דלא כשר במינו דהא במנחות (דף מ.) אסר סדין בציצית משום קלא אילן ופריך ולא יהא אלא לבן ומשני משום דאפשר במינן כדר״ל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush