גמרא
פירוש
וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת [אָמַר לְךָ רַב] אָמֵינָא לָךְ אֲנָא סוֹטָה וַדַּאי וְאָמְרַתְּ לִי אַתְּ סוֹטָה סָפֵק כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכל כתבי היד ובדפוסים ראשונים. בדפוס וילנא בטעות: ״ומאי״.
לרבות סוטה שנסתרה – וא״ת והיכי מפקי רבנן קרא מפשטיה דפשטיה דקרא במחזיר גרושתו כתיב וי״ל דלא מסתבר להו למיקרי טומאה לנישואי גרושה כיון דבעילתה היתר היא. מאי נסתרה נבעלה – וא״ת וכיון דלא כתיב לאו בסוטה ספק אמאי אמר בסוטה (דף ז.) דאם בא עליה בעלה בדרך לוקה וי״ל דלחומרא עשה הכתוב ספק כודאי כדפרישית לעיל. הויה ואישו׳ כתיב בה – פי׳ בקונטרס דההוא ענינא במחזיר גרושתו כתיב ותימה דפשיטא דבמחזיר גרושתו איירי קרא ואפילו רבנן לא פליגי ונראה לרשב״א לפרש דהויה ואישות כתיב בה פירוש או הוטמאה דכתיב לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הוטמאה אלמא במחזיר גרושתו איירי דאחרי אשר הוטמאה אלהיות לו לאשה קאי דבסוטה לא שייך הויה ואישות שהרי לא גירשה מעולם. צרתה מהו – היא גופה לא מיבעי ליה דלר׳ יוסי בן כיפר ודאי פטורה מן החליצה ומן הייבום דטומאה כתיב בה כעריות ולרבנן נמי היא גופה פשיטא דחולצת ולא מתייבמת דאפי׳ אם תמצא לומר כיון דאיתעקר איתעקר אינה מתייבמת מק״ו דהשתא במותר לה נאסרה באסור לה לא כ״ש ואת״ל נמי דאין מקרא יוצא מידי פשוטו אין לפוטרה מן החליצה כיון דעיקר קרא דטומאה בסוטה כתיב ולא במחזיר גרושתו משום דלא מסתברא למיקרי טומאה נישואי גרושה כדפרישית לעיל וכן משמע לקמן דקאמר אלא או היא או צרתה חולצת ובעי למיפשט דלרבנן אין מקרא יוצא מידי פשוטו ואפילו הכי אין פוטרתה מחליצה כדפרישית אבל צרתה בעי לר׳ יוסי בן כיפר אם פטורה מן החליצה או אפילו מתייבמת ולרבנן בעי אי מתייבמת דפשיטא ליה דלא אלים קל וחומר למידחי צרה או חולצת ולא מתייבמת משום דאין מקרא יוצא מידי פשוטו. אמר ליה תניתוה – למיפשט בעיא קמייתא הוא דאתא דלאיכא דאמרי דפשיטא ליה לרבנן כיון דאיתעקר איתעקר איכא למימר דאתיא כרבנן. או היא או צרתה – אע״ג דחליצה פסולה צריך לחזור [על כל האחין] היינו דוקא כגון חלץ לאחיות דלא נפטרו צרות וכן חלץ לבעלת הגט לא נפטרה צרה דהורע הזיקה וקלשה לה אבל בשאר דוכתי דאע״ג דאסורה להתייבם כיון שהזיקה שלימה פוטרת. לאו תרוצי קא מתרצת לה תריץ הכי – תימה במאי מתרץ לה דאע״ג דבעי למימר או היא או צרתה שייך למיתני שפיר היא וצרתה כמו חלץ ועשה בה מאמר ובפ׳ נערה בנדרים (נדרים סו:) דקתני אביה ובעלה מפירין נדריה איצטריך למתני סיפא הפר האב ולא הפר הבעל הפר הבעל ולא הפר האב אין מופר דלא תימא אביה ובעלה אביה או בעלה קאמר. מי אלים ק״ו למידחי לצרה – לאוסרה לייבום קא מיבעיא ליה דלפוטרה מן החליצה לא מהני קל וחומר אפילו להיא גופה כדאמרינן פ״ק דסוטה (דף ו. ושם) דספק סוטה חולצת ולא מתייבמת משום ק״ו. מי אמרינן ק״ו במקום מצוה כו׳ – וא״ת תפשוט מפ״ק דסוטה (דף ב.) דקתני חולצת ולא מתייבמת ומפרש בגמ׳ משום ק״ו וי״ל דאיכא התם טעמא אחרינא כדמפרש התם.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush