גמרא
פירוש
וְסִימָנָיךְ מֵת נוֹלַד וְיִבֵּם מֵת נוֹלַד וְיִבֵּם. אֶלָּא לְרַבִּי הָנֵי כְּלָלֵי לֵית לֵיהּ רַב אַדָּא קַרְחִינָא קַמֵּיהּ דְּרַב כָּהֲנָא אָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא לְעוֹלָם אִית לֵיהּ לְרַבִּי הָנֵי כְּלָלֵי וְהָכִי קא״ל אִמּוֹ אֲנוּסַת אָבִיו בַּחֲדָא מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ בְּתַרְתֵּי לָא קָמַשְׁכַּחַתְּ לַהּ. אִי יַעֲקֹב כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
לעולם לית ליה לרבי הני כללי ובפלוגתא קמיירי – וא״ת ליתני אשת איש שפוטרת צרתה כגון דאמר לה ה״ז גיטך ע״מ שלא תנשאי לפלוני דפליגי בהמגרש (גיטין דף פב.) ר״א ורבנן דלר״א הוי גט ואסורה לפלוני ואם נשאת לאחיו ומת פוטרת צרתה ואע״ג דאסורה לכל אדם אפי׳ לרבי אליעזר מדרבנן עד שימות המגרש או הפלוני דחיישינן שמא תנשא לו לאחר שתתאלמן או תתגרש מזה ונמצאו בניה ממזרים כדחיישינן בהמגרש (שם דף פד.) ע״מ שלא תבעלי לפלוני שמא תבעל לו אחר שתתאלמן או אחר שתתגרש ובעודה תחתיו ליכא למיחש יותר מאבא ואביך מ״מ לוי דקתני נמי דאי כדאמרינן לקמן קשה דליתני נמי להך ולמאן דנפקא ליה מאחות אשה ניחא דלא דמי הך לאחות אשה דע״מ שלא תנשאי שריא ליה בזנות וע״מ שלא תבעלי יכולה היא להתקדש לו ולא דמיא לאחות אשה ובע״מ שלא תנשאי ולא תבעלי נמי אי חשיב שיור כמו בחוץ מפלוני א״כ שריא ליה כי נשאת לאחיו קודם ואפי׳ אי לא חשיב שיור מ״מ לא דמי לאחות אשה דהתם בשעת נפילה הוי אחות אשתו אבל הכא בשעת נפילה אינה אשת איש עד שתבעל לו ואפי׳ תחשבנה אשת איש כיון שמטעם אשת איש אסורה ליבעל לו מ״מ לא דמי כיון שאם תבעל ליבם שנאסרה עליו הויא אשת איש ולא היתה אשת אחיו מעולם הלכך לא פטרה צרתה ומיהו למאן דנפקא ליה מולקחה כל היכא דאיכא תרי ליקוחין קשה וי״ל אע״ג דלוי תני דאי ובפלוגתא קמיירי לא קמיירי אלא בפלוגתא דס״ל לתנא דמתני׳ כוותיה תדע דלא תני לוי חייבי לאוין אע״ג דלר״ע לאו בני חליצה וייבום נינהו ומאן דמוסיף לעיל אשת אחיו שלא היה בעולמו ומשכחת לה כר״ש אע״ג דשמא תנא דמתני לא סבר לה כר״ש היינו משום דבכולן אני קורא בהן משמע ליה דקאי אכולהו אבל אי מודו רבנן לר״א בקידושין דמספקא ליה לאביי מדקאמר בריש המגרש (שם דף פב: ושם) דאם איתא לר׳ אבא קשיא ליתני אשת איש דמשכחת לה אפילו לרבנן כגון שבא ראובן וקדשה חוץ משמעון ובא שמעון וקדשה סתם ומת שמעון [ונפלה לפני לוי אחיו] וצרת צרה נמי משכחת לה כגון שקדשה ראובן חוץ משני אחין וי״ל דלא קרינא לגביה אשת המת דכבר נאסרה [עליו לפני קדושי אחים] משום אשת [אח] ולא חשיב ערוה במקום מצוה ומיהו אי אשת שני מתים דאורייתא כדמשמע בהמגרש (שם דף פב: ושם) ליתני הכא אשת ב׳ מתים כגון שבא ראובן וקדשה חוץ משמעון ולוי אחיו ובא שמעון וקדשה סתם ומת כו׳ או בענין שאמר ר׳ יוחנן בפ׳ האומר (קדושין דף ס.) דאפילו הן ק׳ תופסין ומשכחת בהן נמי צרת צרה ומיהו בפ״ג (לקמן לא: ושם ד״ה מדרבנן) ובפ״ב (לקמן יח. ושם) משמע דאשת שני מתים גזירה דרבנן ושם אפרש ובירושלמי בריש המגרש פריך לה מתיב ר׳ חנינא בשם רבי פנחס ליתני ט״ז נשים כר״א ומשני תמן התורה אסרה עליו הכא הוא אסרה עליו ופי׳ רבינו יצחק תמן התורה אסרה עליו ומשנשאה המת אין לה היתר להתייבם כשימות מפני שאין איסור שבה תלוי בשום אדם אלא בתורה שאסרה עליו אבל אשת איש האיסור תלוי במגרש שאם ירצה יתירנה ליבם קודם שימות אחיו שנשאה ולהכי לא תני להו דלא דמו להו לפי שביד המגרש להתירה. דקתני שש עריות חמורות מאלו כו׳ – ותימה דמאי ס״ד דהנהו דלעיל דלא דייקי מסיפא וממ״נ כיון דתני לה גבי שש עריות לא אפשר למיתנייה ברישא וי״ל דקשיא ליה ללוי דה״ל למיתני ברישא ט״ז ובסיפא לא הוה ליה למיתני אלא ה׳ ואע״ג דאתי כרבי יהודה ה״ל למיתני ששה עשר דאי עבר ונסיב ושני ליה רבי בפלוגתא לא קא מיירי ודאי לא קא מיירי. לרבי יהודה נמי משכחת לה דאי עבר ונסיב – תימה דבלא דאי עבר ונסיב נמי משכחת לה שקידש ולא בעל דאפילו אביי דאמר בפרק בתרא דקידושין (קידושין עח.) גבי אלמנה לכ״ג קידש לוקה היינו משום דכתיב לא יקח אבל הכא לא יגלה כתיב וי״ל דשמא אסור לקדש מדרבנן שמא יבעול ואפילו יהא מותר לקדשה חשיב דאי מטעם שאסור לבוא עליה וא״ת אפילו ע״י דאי היכי משכחת לה הא ר׳ יהודה סבר כר״ע בפרק ד׳ מיתות (סנהדרין דף נג.) דאמר אין קדושין תופסין בחייבי לאוין וי״ל דלא סבר לה הש״ס כברייתא דהתם אלא כמתני׳ דפליג עלה ועוד דעל כרחך מתני׳ דהכא לא סברה בהא כרבי יהודה דהא קתני בפ״ב (לקמן דף כ.) איסור מצוה ואיסור קדושה חולצת ולא מתייבמת ואי אין קדושין תופסין בחייבי לאוין חליצה נמי לא תיבעי וא״ת בחייבי לאוין דשאר מנלן דלא סבר מתני׳ כרבי יהודה דאיסור מצוה ואיסור קדושה מפרש לקמן כגון אלמנה לכ״ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל ואר״י דע״כ מתני׳ סבר דאפי׳ בחייבי לאוין דשאר קידושין תופסין מדקתני שש עריות ולא קתני ח׳ עריות גרושתו וחלוצתו דאם היו יכולות לינשא לאחיו היו פוטרות צרותיהן כחייבי כריתות כיון דאין קידושין תופסין אלא ודאי קידושין תופסין בהו ולהכי לא שייך למיתנינהו דאפי׳ היו יכולות לינשא לאחיו לא היו פוטרות צרותיהן ועוד יש לדקדק מדנקט אנוסת אביו שהיא אמו ולא נקט אנוסת אביו סתם וא״ת כיון דמתני׳ סבר כרבי יהודה דאסר באנוסת אביו א״כ ע״כ סבר נמי דאין קידושין תופסין בחייבי לאוין דהא בהא תליא כדמוכח בסוף החולץ (לקמן דף מט. ושם) דמפרש טעמא דר״ע דאמר יש ממזר מחייבי לאוין משום דסבר לה כרבי יהודה דמוקי לא יגלה באנוסת אביו וסמיך ליה לא יבא ממזר וא״כ למתני׳ נמי הוי ממזר וכל היכא דהוי ממזר אין קידושין תופסין כדמוכח בכמה דוכתי וי״ל דאע״ג דמתני׳ מוקמה לקרא באנוסת אביו מ״מ לא הוי ממזר כמו לרבי יהושע דמוקי לא יגלה בשומרת יבם של אביו אפ״ה סבר דלא הוי ממזר אלא מחייבי מיתות ב״ד ודרשינן מלא יקח דהוי חייבי מיתות ב״ד עד לא יגלה דהוי חייבי כריתות הוי ממזר ולא חייבי כריתות וה״נ לתנא דמתני׳ מלא יקח עד לא יגלה שהוא חייבי לאוין הוי ממזר ולא חייבי לאוין בכלל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush