Tosafot Temurah 18a – תוספות תמורה יח.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

אִי דְּאָשָׁם גְּמִירִי לַהּ דְּלִרְעִיָּיה אָזְלָא ^אדְּכֹל שֶׁבַּחַטָּאת מֵתָה בָּאָשָׁם רוֹעֶה (לעולה) [לְעוֹלָם בְּחַטָּאת] וְהִילְכְתָא גְּמִירִי לַהּ לְמִיתָה וּקְרָא לְמַעוֹטֵי לְהַקְרָבָה. וְהָא בְּהָא תַּלְיָא כֵּיוָן דִּלְמִיתָה אָזְלָא מִמֵּילָא לָא קָרְבָה אֶלָּא הִלְכְתָא לְחַטָּאת וְקָרָא לְמַעוֹטֵי תְּמוּרַת אָשָׁם. הָא נָמֵי הִילְכְתָא גְּמִירִי לַהּ דְּאָמְרִי כֹּל שֶׁבַּחַטָּאת מֵתָה בָּאָשָׁם רוֹעֶה אֶלָּא קְרָא מִיבְּעֵי לֵיהּ דְּאִי עָבַר וּמַקְרֵיב קָאֵי בַּעֲשֵׂה.: ר״ערַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֵינוֹ צָרִיךְ כּוּ׳ הוּא קָרֵב וְאֵין תְּמוּרָתוֹ קְרֵיבָה.: ל״ללְמָה לִי קְרָא וְהָא הִילְכְתָא גְּמִירִי לָהּ. אִין ה״נהָכִי נָמֵי אֶלָּא קְרָא ל״ללְמָה לִי מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַב הוּנָא דְּאָמַר רַב הוּנָא ^באָשָׁם שֶׁנִּיתַּק לִרְעִיָּיה וּשְׁחָטוֹ סְתָם כָּשֵׁר לְשֵׁם עוֹלָה. נִיתַּק אִין לֹא נִיתַּק לָא מ״טמַאי טַעְמָא {ויקרא ה׳:י״ט} הוּא בַּהֲוָויָיתוֹ יְהֵא. וּלְהַאי תַּנָּא דְּקָא יָלֵיף מֵהָנֵי קְרָאֵי תִּיפּוֹק לִי {ויקרא ג׳:א׳} מִזָּכָר וּנְקֵבָה הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לִוְלַד בַּעֲלֵי מוּמִין וְלִתְמוּרַת בַּעֲלֵי מוּמִין. וְתִיפּוֹק לִי כּוּלְּהוּ מֵהַאי קְרָא אִם לָא מַשְׁמַע לֵיהּ. וּלְהַאי תַּנָּא דְּנָפְקָא לֵיהּ מִזָּכָר אִם נְקֵבָה תִּשָּׂא וּבָאתָ מָה עָבֵיד לְהוּ אֲפִילּוּ מִמִּירְעַיְיהוּ ל״אלִישָּׁנָא אַחְרִינָא מִמּוֹרִגַּיְיהוּ.: מתני׳מַתְנִיתִין: ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר וְלַד שְׁלָמִים לֹא יִקְרַב שְׁלָמִים ^גוחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים יִקְרַב. אָמַר ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן לֹא נֶחְלְקוּ עַל וְלַד וְלַד שְׁלָמִים וְעַל וְלַד וְלַד תְּמוּרָה ^דשֶׁלֹּא יִקְרַב עַל מָה נֶחְלְקוּ עַל הַוָּלָד ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר לֹא יִקְרַב וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים ^היִקְרַב. הֵעִיד ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ ור׳וְרַבִּי פַּפְּיָיס עַל וְלַד שְׁלָמִים שֶׁיִּקְרַב שְׁלָמִים אָמַר ר׳רַבִּי פַּפְּיָיס אֲנִי מֵעִיד שֶׁהָיְתָה לָנוּ פָּרָה שֶׁל זִבְחֵי שְׁלָמִים וַאֲכַלְנוּהָ בַּפֶּסַח וְאָכַלְנוּ וְלָדָהּ שְׁלָמִים בֶּחָג.: גמ׳גְּמָרָא: א״ראָמַר רַבִּי אַמֵּי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מ״טמַאי טַעְמָא דר״אדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֲמַר קְרָא {ויקרא ג׳:א׳} וְאִם זֶבַח שְׁלָמִים קׇרְבָּנוֹ (לי״י) וְאֵם וְלֹא וָלָד. א״לאֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא לר׳לְרַבִּי אַמֵּי אֶלָּא מֵעַתָּה {ויקרא ז׳:י״ב} אִם עַל תּוֹדָה יַקְרִיבֶנּוּ ה״נהָכִי נָמֵי דְּאֵם וְלֹא וָלָד וְכִי תֵימָא ה״נהָכִי נָמֵי וְהָתַנְיָא וְלָדָהּ וּתְמוּרָתָהּ וְחִילּוּפֶיהָ מִנַּיִן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר אִם עַל תּוֹדָה מ״ממִכׇּל מָקוֹם. אֶלָּא א״ראָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַיְינוּ טַעְמָא דר״אדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר גְּזֵירָה שֶׁמָּא יְגַדֵּל מֵהֶם עֲדָרִים עֲדָרִים.: אר״שאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לֹא נֶחְלְקוּ כּוּ׳.: אִיבַּעְיָא לְהוּ הֵיכִי תָּנֵי לֹא נֶחְלְקוּ שֶׁלֹּא יִקְרְבוּ אֶלָּא יִקְרְבוּ אוֹ דִילְמָא לֹא נֶחְלְקוּ שֶׁיִּקְרְבוּ אֶלָּא לֹא יִקְרְבוּ. אָמַר רַבָּה מִסְתַּבְּרָא לֹא נֶחְלְקוּ שֶׁלֹּא יִקְרְבוּ אֶלָּא יִקְרְבוּ מ״טמַאי טַעְמָא ע״כעַד כָּאן לָא פְּלִיג ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר עֲלֵיהּ דְּרַבָּנַן אֶלָּא בְּוָלָד אֲבָל וְלַד וָלָד אַקְרַאי בְּעָלְמָא הוּא. ור׳וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר לֹא נֶחְלְקוּ שֶׁיִּקְרְבוּ אֶלָּא לֹא יִקְרְבוּ מ״טמַאי טַעְמָא ע״כעַד כָּאן לָא פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דר״אדְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלָּא בְּוָלָד אֲבָל וְלַד וָלָד מִתּוֹךְ מַעֲשֶׂיהָ נִיכֶּרֶת מַחְשַׁבְתּוֹ דִּלְגַדֵּל קָא בָעֵי לֵיהּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ד׳:י״ד

^ב רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין ד׳:ט׳

^ג רמב״ם הלכות תמורה ד׳:א׳

^ד רמב״ם הלכות תמורה ד׳:א׳

^ה רמב״ם הלכות תמורה ד׳:א׳

ל״ל קרא והא הילכתא גמירי לה – וא״ת לימא כדלעיל קרא מיבעי ליה דיעבד ומקריב קאי עלה בעשה וי״ל דהא לא משמע ליה עשה כ״כ כמו רק. ניתק אין לא ניתק לא מאי טעמא דאמר קרא הוא בהווייתו יהא – ה״ג רש״י וקשה דהכא חזינן דבעי׳ ניתק מקרא ובפסחים פרק אלו עוברין (דף עג. ושם) איכא דבעי ניתוק משום גזירה (לפני כפרה אטו אחר כפרה) דהכי איתא אמר רב הונא אמר רב אשם שניתק לרעיה ושחטו סתם כשר לעולה אלמא לא בעי עקירה אי הכי מאי איריא ניתק אפילו כי לא ניתק נמי ומשני גזירה (לפני כפרה אטו לאחר כפרה) וע״ק דהכא אמר דלשם עולה כשר הא אמר בכולי הש״ס דהלכה למשה מסיני כל שבחטאת מתה באשם רועה לכן נראה [לר״ת] דהלכה למשה מסיני נגמרה באשם דקריבה עולה והכא ל״ג ניתק אין לא ניתק לא אלא גרסינן אשם שניתק לרעיה ושחטו סתמא כשר לעולה דאמר קרא הוא בהווייתו יהא פירוש בהווייתו שהוא עתיד להיות דהיינו עולה ובאותה הוויה יהא מעתה ומש״ה אפילו סתם כשר לעולה דלא בעי עקירה ומיהו איצטריך ההלכה למשה מסיני דאי לאו הכי לא הוה ידעינן מה הויה אית בה וללשון דאמר [בפסחים] באלו דברים (פסחים עג.) ושחטו לשם עולה כשר פירוש משמע אבל סתמא לא יהא כשר דבעי עקירה מ״ט דאמר קרא הוא בהווייתו יהא פירוש בהווייתו שהיה עתה יהא דיעקרנו לעולה ומיהו אצטריך ההלכה למשה מסיני דאי לאו הכי לא ה״א שיהא כשר לעולה אפילו ע״י עקירה. אפילו ממרעייהו – פרש״י אפילו הן במרעה באפר והגיע זמן הרגל לא יאמר איני טורח אחריהם לבקשם באגם ולהוליכם אבל אמתין לי עד פעם אחרת לישנא אחרינא אפילו ממורגייהו כלומר אפילו הן דשין את התבואה במוריגים עכ״ל ולא נהירא שהרי אסור היה בעבודה ור״י מפרש מדארגייהו אפילו הן דלות בשר דסד״א כיון שהם תשושי כח אינו צריך להעלותם הואיל ואינו תחילת הקדש כגון ולדות ותמורות כי שמטו הבקר (שמואל ב ו) מתרגמינן ארי איתמריגו תורתא וה״ר יצחק בר שניאור פירש ממרעייהו אפילו ממקום שמותר לרעותה ולגדלה דהיינו בחו״ל דאין מגדלין בהמה בא״י וזו היא הדרשה דאיתא בספרי רק קדשיך אשר יהיו לך מכאן שמביאין קדשים מחו״ל יכול אף בכור ומעשר כן ת״ל רק ומה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו אחר שריבה הכתוב ומיעט מרבה אני את אלו שאין להן פרנסה במקומן כלומר אינן נאכלין במומן בחו״ל ומוציא אני את אלו שיש להן פרנסה במקומן כלומר שנאכלין במומן בחו״ל. רבי אליעזר אומר ולד שלמים לא יקרב – ומדרבנן הוא כדמפרש בגמ׳ שמא יגדל ממנו עדרים עדרים. וחכמים אומרים יקרב – צ״ע חכמים היינו ת״ק. וחילופיה – היינו אבדה והפריש אחרת תחתיה ונמצאת הראשונה והרי שתיהן עומדות. אמר ר״א לא נחלקו על ולד [ולד] שלמים ועל ולד [ולד] תמורה שלא יקרב – בהא פליגי אמוראי בגמ׳ רבה אמר מסתברא שלא נחלקו שלא יקרבו אלא יקרבו ורבי יהושע בן לוי אמר לא נחלקו שיקרבו אלא לא יקרבו ולפי דברי רבי יהושע בן לוי איכא ג׳ מחלוקות בדבר ת״ק דר״ש סבר אליבא דת״ק כולהו קרבי ולר״א כולהו לא קרבי ור״ש סבר דכ״ע אחר ולד ראשון דלא קרבי ולא פליגי אלא בולד ראשון ובגמ׳ מפרש טעמייהו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון