גמרא
פירוש
אהָיָה לָבוּשׁ כֵּלָיו וְסַנְדָּלָיו בְּרַגְלָיו וְטַבְּעוֹתָיו בְּאֶצְבְּעוֹתָיו הוּא טָמֵא מִיָּד וְהֵן טְהוֹרִים עַד שֶׁיִּשְׁהֶה בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס פַּת חִטִּין וְלֹא פַּת שְׂעוֹרִין מֵיסֵב וְאוֹכֵל בְּלִיפְתָּן. שְׂעוֹרָה דִּתְנַן בעֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּאֹהֶל. גגֶּפֶן כְּדֵי רְבִיעִית יַיִן לְנָזִיר. תְּאֵנָה דכִּגְרוֹגֶרֶת לְהוֹצָאַת שַׁבָּת. רִמּוֹן דִּתְנַן הכָּל כְּלֵי בַּעֲלֵי בָתִּים שִׁיעוּרָן כְּרִמּוֹנִים. {דברים ח׳:ח׳} אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן (וּדְבָשׁ) אֶרֶץ שֶׁכׇּל שִׁיעוּרֶיהָ כְּזֵיתִים כָּל שִׁיעוּרֶיהָ סָלְקָא דַּעְתָּךְ הָא אִיכָּא הָנֵי דְּאָמְרִינַן אֶלָּא אֵימָא שֶׁרוֹב שִׁיעוּרֶיהָ כְּזֵיתִים. דְּבָשׁ וכְּכוֹתֶבֶת הַגַּסָּה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. אַלְמָא דְּאוֹרָיְיתָא נִינְהוּ וְתִסְבְּרָא שִׁיעוּרִין מִי כְּתִיבִי אֶלָּא הִלְכְתָא נִינְהוּ וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא הוּא. חֲצִיצִין דְּאוֹרָיְיתָא נִינְהוּ דִּכְתִיב {ויקרא י״ד:ט׳} וְרָחַץ (אֶת בְּשָׂרוֹ) בַּמַּיִם זשֶׁלֹּא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין הַמַּיִם. כִּי אֲתַאי הִלְכְתָא לִשְׂעָרוֹ כִּדְרַבָּה בַּר בַּר חָנָה דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָא חנִימָא אַחַת קְשׁוּרָה חוֹצֶצֶת שָׁלֹשׁ אֵינָן חוֹצְצוֹת שְׁתַּיִם אֵינִי יוֹדֵעַ. שְׂעָרוֹ נָמֵי דְּאוֹרָיְיתָא נִינְהוּ דִּכְתִיב וְרָחַץ אֶת בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם אֶת הַטָּפֵל לִבְשָׂרוֹ וּמַאי נִיהוּ שְׂעָרוֹ. כִּי אֲתַאי הִלְכְתָא לְכִדְרַבִּי יִצְחָק טדְּאָמַר רַבִּי יִצְחָקמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
גפן כדי רביעית יין לנזיר – פי׳ בקונטרס כדי רביעית בשאר איסורי נזיר דאיכא למאן דאמר במס׳ נזיר (דף לד:) דלולבין ועלין וחרצנין מצטרפין לשיעור רביעית יין דאם יתנם לכוס מלא יין ויצא ממנו רביעית יין ואינו דומה המשער בכוס מלא יין למשער בכוס מלא מים דיין עב ואינו ממהר לצאת אלא נברץ ונגדש על שפת הכוס יותר מן המים ובריש עירובין (דף ד.) פי׳ בקונטרס גפן כדי רביעית יין לנזיר לחייבו מלקות משמע שרוצה לומר אם שתה רביעית יין ואין זה מענין האחרים דמשערינן בהו מילתא אחריתי וכמו שפירש כאן עיקר וכי האי גוונא תניא בתוספתא דנזיר כיצד הוא עושה מביא כוס מלא יין ומביא זית איגורי ונותן לתוכו ושופע אם שתה כיוצא בו חייב ואם לאו פטור דברי ר׳ עקיבא ר׳ אלעזר בן עזריה אומר אינו חייב עד שישתה רביעית והשתא סוגיא דשמעתין כר׳ אלעזר בן עזריה ואין לחוש בכך דהכי נמי ההיא דעשר רביעית דפרק שלשה מינין (נזיר דף לח.) כוותיה ואע״ג דאמרינן התם בפלוגתא לא קמיירי לא חייש בהו אע״ג דפליג עלה רבי עקיבא ובנזיר נמי איכא בפלוגתא בפ׳ ג׳ מינין (נזיר לד.) דתנן ואינו חייב עד שיאכל מן הענבים כזית משנה ראשונה אומרת עד שישתה רביעית יין ר׳ עקיבא אומר אפילו שרה פתו ביין ויש בו לצרף כזית חייב ואמרינן בגמ׳ [דף לח:] ת״ק מדמה להו איסורי נזיר לשתיה ובאכילת עלין ולולבין נמי בעי רביעית כמו בשתיה ור׳ עקיבא סבר כיון דאמר קרא וענבים לחים ויבשים לא יאכל מה אכילה בכזית אף כל בכזית כלומר אף שתיה וקצת קשה לגירסא זו דהיכא אשכחן דמצריך רביעית במידי דאכילה וצריך לומר דמשמע ליה דכי קתני עד שיאכל מן הענבים כזית ה״ה בשתיה ומשנה ראשונה דאומרת עד שישתה רביעית ה״ה באכילה אלא מר נקיט אכילה משום דיליף מיניה לענין שתיה ומר נקיט שתיה משום דיליף מיניה לענין אכילה ור״ת גריס שם בנזיר ת״ק לא מדמה להו לכל איסורי נזיר לאכילה וכן מצא בספר ישן ויש ספרים שכתוב בהן ולא מדמי להו לאיסורי נזיר לשתיה והכל אחד אבל לאכילה ניחא טפי פי׳ משנה ראשונה מחלקת בין אכילה לשתיה ולא ילפינן מהדדי ולגירסא זו הויא אכילה בכזית לכולי עלמא ובשמעתין גרס ר״ת כזית יין לנזיר ואתיא ככ״ע ובמידי דאכילה וקשה לפי׳ ר״ת דמאי נפקא מינה דמשערינן אותו זית בכוס מלא יין דכן יכול לשער במים כמו יין במקום שישימו הזית איגורי בין ביין בין במים שם ישימו כמו כן החרצנים והזגים ואם נעמיד שמעתין במידי דשתיה כיון דאמרינן לחייב בשותה מה שמפיל שיעור כזית מן היין דהוא דבר מועט הא פשיטא דכיון דשתה יין דשעוריה. (מהכא) דאי אפשר לשערו אלא ביין וקצת משמע בירושלמי דנזיר כפר״ת דאכילה לכולי עלמא בכזית דקאמר התם משנה ראשונה עד שישתה רביעית יין דהוו דרשינן שכר שכר מה שכר שנאמר להלן רביעית אף שכר האמור כאן רביעית חזרו לומר לא יאכל ולא ישתה מה אכילה בכזית אף שתיה בכזית. כל כלי בעלי בתים שיעורן כרמונים – גבי כלי עץ מיתניא פי״ז דכלים אבל בכלי חרס תנן פ׳ שלישי דכלים [מ״א] העשוי לאוכלין שיעורן כזיתים העשוי למשקים כו׳ והא דאמר בסוף המצניע (שבת דף צה:) חמש מדות בכלי חרס ניקב כמוציא זית טהור מלקבל זיתים ועדיין כלי הוא לקבל רמונים היינו אם יחדו לרמונים אבל סתמו כמוציא זית. שיעורן כרמונים – במס׳ כלים פ׳ י״ז [מ״ד] תנן הרמונים שאמרו שלשה אחוזים זה בזה ולא שיהא צריך נקב גדול כל כך כדי שיצאו שלשתן בבת אחת אלא אחד לבד דהא אמר בסוף המצניע (שבת דף צה:) כמוציא רמון משמע רמון אחד דלא קאמר רמונים ועוד בפ׳ אלו קשרים (שם דף קיב:) ובפ׳ עושין פסין (עירובין דף כד.) דבעי חזקיה ניקב כמוציא זית וסתמו וחזר וניקב כמוציא זית וסתמו עד שהשלימו למוציא רמון מהו הוה ליה למינקט ניקב כמוציא רמון וסתמו וחזר וניקב כמוציא רמון וסתמו עד שהשלימו לשלשה רמונים מהו ונראה לפרש דהא דנקט שלשה רמונים אחוזים דאע״פ שמוציאם זה אחר זה אין נוחין לצאת דרך נקב צר כמו שהיה יוצא זה אחר זה בפני עצמו עוד יש לפרש דנקט שלשה אחוזים זה בזה משום דרמון דגדל יחידי בפני עצמו או שנים גדולים יותר מדאי והגדלים ארבעה אחוזים קטנים יותר מדאי אבל הגדלים שלשה בינונים ומשערים בהן: [וע״ע תוספות שבת קיב: ד״ה עד ותוספות עירובין ד: ד״ה שיעורן]. אלא הלכתא נינהו וקרא אסמכתא בעלמא – מכאן קשה לגירסת הספרים דבפ׳ בתרא דיומא (דף פ. ושם) דא״ר יוחנן שיעורין ועונשין הלכה למשה מסיני ופריך שיעורין מיכתב כתיבי ארץ חטה ומשני אלא אימא שיעורין של עונשין וקשה לאותה גירסא דמאי קפריך מיכתב כתיבי הא מסיק הכא דקרא אסמכתא היא ועוד מאי קמשני אימא שיעורין של עונשין הלא על השיעור הקשה מיכתב כתיבי ועוד דבכל דוכתא דמייתי האי קרא דשיעורין מייתי כולה מילתא דר׳ חנן דהכא ומתוך כך גריס התם בקונטרס עונשין מיכתב כתיבי אלא אימא שיעורין של עונשין ובפ׳ כיצד מברכין (ברכות דף מא. ושם) משמע קצת דרשה גמורה דאמר רב (חמא אמר) ר׳ יצחק כל המוקדם בפסוק זה מוקדם לברכה שנאמר ארץ חטה וגו׳ והדר אמר ופליגא דר׳ חנין דאמר ר׳ חנין כל הפסוק לשיעורין נאמר ושמא למאי דמסיק התם ואידך שיעורין מי כתיבי לא פליגי.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush