גמרא
פירוש
מִשּׁוּם שִׁיעוּרָא וְלָאו שִׁיעוּרָא הוּא הַאי לָאו שִׁיעוּרָא הוּא כֵּיוָן דְּלָא שָׁווּ שִׁיעוּרַיְיהוּ לַהֲדָדֵי לָא מִצְטָרְפִי. אֶלָּא לְדִידְכוּ דְּאָמְרִיתוּ שִׁיעוּר מִשּׁוּם הַפְלָגָה מָה לִי אִיתַּפְלַג בִּסְכָךְ פָּסוּל מָה לִי אִתַּפְלַג בִּסְכָךְ פָּסוּל וַאֲוִיר. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וּלְמָר נָמֵי נְהִי דְּלָא שָׁווּ שִׁיעוּרַיְיהוּ בְּסוּכָּה גְּדוֹלָה בְּסוּכָּה קְטַנָּה מִי לָא שָׁווּ שִׁיעוּרַיְיהוּ. כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הבגד ג׳ על ג׳ – משנה היא במסכת כלים פרק כ״ז [מ״ב] והכי מיתניא הבגד מטמא משום ג׳ על ג׳ למדרס ומשום ג׳ על ג׳ לטמא מת השק ארבעה על ארבעה והעור חמשה על חמשה ומפץ ששה על ששה שוין למדרס ולטמא מת והשתא הבגד ג׳ אצבעות על ג׳ אצבעות לטמא מת דמרבינן לה פרק במה מדליקין (שבת דף כו:) מדכתיב והבגד דחזי לעניים אבל מדרס תלוי במידי דחזי לישיבה ובפחות מג׳ טפחים על ג׳ טפחים לא חזי אבל שק ועור ומפץ שוין למדרס ולטמא מת. ותני עלה הבגד והשק והעור והמפץ מצטרפין זה עם זה – משנה היא פרק קדשי מזבח במסכת מעילה (מעילה יח.) וקתני סיפא א״ר שמעון מ״ט מפני שהן ראויין ליטמא במושב והכי תנן במעילה הבגד והשק השק והעור העור והמפץ מצטרפין דווקא כסדר הזה לפי ששיעורן קרובין זה לזה אבל בגד ועור או שק ומפץ דשיעורן רחוקים זה מזה אין מצטרפין ודוקא חמור מצטרף לקל ולא קל לחמור כדתנן התם במסכת כלים (משנה כלים כ״ז:ג׳) היה עושה ב׳ מן הבגד ואחד מן השק שלשה מן השק ואחד מן העור ארבעה מן העור ואחד מן המפץ טהור חמשה מן המפץ ואחד מן העור ארבעה מן העור ואחד מן השק ג׳ מן השק ואחד מן הבגד טמא זה הכלל כל שחיבר לו מן החמור ממנו טמא מן הקל ממנו טהור ומתוך הכלל דאתא לרבויי משמע דלאו דוקא קתני מתניתין דמצטרפין כסדר הזה. כדתנן המקצע מכולן טפח – משנה היא התם במסכת כלים (משנה כלים כ״ז:ד׳) דמאיזה מהם שיקצע טפח ויעשנו טלאי למרדעת של חמור טמא וה״ה דהוה מצי למימר הואיל ושוין לכי האי דתניא במסכת מעילה בסוף פ׳ קדשי מזבח (מעילה יח.) קיצע מכולן ועשה מהן בגד למשכב שלש למושב טפח לאחיזה כל שהוא כלומר לעשות טלאי למשכב כגון לכר או לכסת או לשאר דברים המיוחדים למשכב שיעור הטלאי ג׳ טפחים דומיא דלמושב טפח דהיינו לעשות טלאי למושב כגון למרדעת של חמור כדמוכח הכא וכן ההיא דתניא בתוספתא המקצע למשכב אין פחות משלשה ולמושב טפח ולמעמד כל שהוא ואותו מעמד היינו אחיזה דמעילה והתם מפרש מאי לאחיזה אמר ריש לקיש שכן עומד ונוולא במתניתא תנא הואיל וראוי לקוצצי תאנים ופירש בערוך ראוי אותו משהו לאורגים כשהן מחליקין את המטות של אריגה בסובין או בשום דבר כדי לחזק כורך משהו בגד על אצבע ומחליק את הטוי ואותו סמרטוט שעל אצבעו משמר אצבעו שאין החוט מחתכו ואותו שכורך באצבעו קרוי נוולא וראוי נמי לקוצצי תאנים אותן שמבקעין את התאנים ומולחין אותן כורכין משהו על אצבען שלא ידבק בשומן התאנים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush