Tosafot Shevuot 47a – תוספות שבועות מז.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

^אוְכֹל דְּדָמֵי לֵיהּ.: הָיָה אֶחָד מֵהֶן מְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא.: הָא תּוּ לְמָה לִי תְּנָא פְּסוּלָא דאוריית׳דְּאוֹרָיְיתָא וְקָתָנֵי פְּסוּלָא דְּרַבָּנַן.: הָיוּ שְׁנֵיהֶן חֲשׁוּדִין.: א״לאֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן הֵיכִי תְּנַן א״לאֲמַר לֵיהּ לָא יָדַעְנָא הִלְכְתָא מַאי א״לאֲמַר לֵיהּ לָא יָדַעְנָא. אִיתְּמַר אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי אָמַר רַב נַחְמָן ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יַחְלוֹקוּ וְכֵן תָּנֵי רַב זְבִיד בַּר אוֹשַׁעְיָא ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יַחְלוֹקוּ אִיכָּא דְּאָמְרִי תָּנֵי רַב זְבִיד א״ראָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יַחְלוֹקוּ אָמַר רַב יוֹסֵף בַּר מִנְיוֹמֵי עֲבַד רַב נַחְמָן עוֹבָדָא יַחְלוֹקוּ.: חָזְרָה שְׁבוּעָה לִמְקוֹמָהּ.: לְהֵיכָן חָזְרָה א״ראָמַר רַבִּי אַמֵּי רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבְּבָבֶל אָמְרוּ חָזְרָה שְׁבוּעָה לְסִינַי רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ ^בחָזְרָה שְׁבוּעָה לַמְחוּיָּב לָהּ. אָמַר רַב פָּפָּא רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבְּבָבֶל רַב וּשְׁמוּאֵל רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל ר׳רַבִּי אַבָּא רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבְּבָבֶל רַב וּשְׁמוּאֵל דִּתְנַן וְכֵן הַיְּתוֹמִין לֹא יִפָּרְעוּ אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה וְהָוֵינַן בַּהּ מִמַּאן אִילֵּימָא מִלֹּוֶה אֲבוּהוֹן שָׁקֵיל בְּלָא שְׁבוּעָה וְאִינְהוּ בִּשְׁבוּעָה אֶלָּא ^גהָכִי קָאָמַר וְכֵן הַיְּתוֹמִין מִן הַיְּתוֹמִין לֹא יִפָּרְעוּ אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה. וְרַב וּשְׁמוּאֵל דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ ^דלֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁמֵּת מַלְוֶה בְּחַיֵּי לֹוֶה אֲבָל מֵת לֹוֶה בְּחַיֵּי מַלְוֶה כְּבָר נִתְחַיֵּיב מַלְוֶה לִבְנֵי לֹוֶה שְׁבוּעָה וְאֵין אָדָם מוֹרִישׁ שְׁבוּעָה לְבָנָיו. רַבּוֹתֵינוּ שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל רַבִּי אַבָּא דְּהָהוּא גַּבְרָא דַּחֲטַף נְסָכָא מֵחַבְרֵיהּ אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אַמֵּי יְתֵיב ר׳רַבִּי אַבָּא קַמֵּיהּ אַיְיתִי חד סָהֲדָא דְּמִחְטָף חַטְפֵא מִינֵּיהּ א״לאֲמַר לֵיהּ אִין חֲטַפִי וְדִידִי חֲטַפִי. א״ראָמַר רַבִּי אַמֵּי הֵיכִי לִידַיְּינוּ דַּיָּינֵי לְהַאי דִּינָא נֵימָא לֵיהּ זִיל שַׁלֵּים לֵיכָּא תְּרֵי סָהֲדִי נִפְטְרֵיהּ אִיכָּא חַד סָהֲדָא נֵימָא לֵיהּ זִיל אִישְׁתְּבַע כֵּיוָן דְּאָמַר מִיחְטָף חֲטַפִי הָוֵה לֵיהּ כְּגַזְלָן. א״לאֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי אַבָּא הָוֵה מְחוּיָּב שְׁבוּעָה וְאֵין יָכוֹל לִישָּׁבַע וְכׇל הַמְחוּיָּב שְׁבוּעָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לִישָּׁבַע מְשַׁלֵּם. אָמַר רָבָא כְּוָותֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּא מִסְתַּבְּרָא דְּתָנֵי רַבִּי אַמֵּי {שמות כ״ב:י׳} שְׁבוּעַת ה׳ תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם וְלֹא בֵּין הַיּוֹרְשִׁין הֵיכִי דָּמֵי. אִילֵימָא דְּאָמַר לֵיהּ מָנֶה לְאַבָּא בְּיַד אָבִיךָ וְאָמַר לֵיהּ חַמְשִׁין אִית לֵיהּ וְחַמְשִׁין לֵית לֵיהּ ^המָה לִי הוּא וּמָה לִי אֲבוּהּא. אֶלָּא לָאו ^ודְּאָמַר לֵיהּ מָנֶה לְאַבָּא בְּיַד אָבִיךָ אָמַר לֵיהּ חַמְשִׁין יָדַעְנָא וְחַמְשִׁין לָא יָדַעְנָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות טוען ונטען ב׳:ב׳
סמ״ג מצוות עשה צ״ה
טור חושן משפט צ״ב:ב׳
שולחן ערוך חושן משפט צ״ב:ב׳

^ב רמב״ם הלכות טוען ונטען ב׳:ד׳
טור חושן משפט צ״ב:ז׳
שולחן ערוך חושן משפט צ״ב:ז׳

^ג רמב״ם הלכות מלוה ולווה י״ז:ב׳
סמ״ג מצוות עשה צ״ד
טור חושן משפט ק״ח:ט׳
שולחן ערוך חושן משפט ק״ח:ט׳

^ד רמב״ם הלכות מלוה ולווה י״ז:ג׳
טור חושן משפט ק״ח:י״א
שולחן ערוך חושן משפט ק״ח:י״א

^ה רמב״ם הלכות טוען ונטען ד׳:ה׳
רמב״ם הלכות טוען ונטען ד׳:ז׳
סמ״ג מצוות עשה צ״ה
טור חושן משפט ע״ה:ט״ז
שולחן ערוך חושן משפט ע״ה:ט״ז

^ו רמב״ם הלכות טוען ונטען ד׳:ה׳
רמב״ם הלכות טוען ונטען ד׳:ז׳
סמ״ג מצוות עשה צ״ה
טור חושן משפט ע״ה:ט״ז
שולחן ערוך חושן משפט ע״ה:ט״ז

הלכתא מאי א״ל לא ידענא – והא דאמרי׳ בסמוך עבד רב נחמן עובדא יחלוקו זה היה אח״כ והא דפריך מינה לקמן אם איתא אלמא מספקא ליה והא רב נחמן כו׳ ידע הש״ס דכי אמר אם איתא כבר עבד עובדא. הוה יתיב ר׳ אבא קמיה – משמע שהיה תלמידו והא דקרי ליה לעיל ר׳ אמי רבותינו הכי נמי מצינו בפרק חבית (שבת דף קמו:) שקרא רב רבותינו לרב כהנא ורב אסי שהיו תלמידיו אבל קשה מפרק אלו מציאות (ב״מ דף כד:) דר׳ אמי אשכח פרגיות שחוטות בין טבריא לצפורי אתא לקמיה דר׳ אבא אמר ליה זיל שקול לנפשך אלמא לא היה רבי אבא תלמידו ולספרים דגרסי אתא לקמיה דר׳ אסי ניחא טפי דאע״ג דר׳ אמי היה יותר גדול מרבי אסי דבכל מקום מזכיר ר׳ אמי קודם ר׳ אסי ובהניזקין (גיטין דף נד:) גמרא דהמטמא והמדמע והמנסך אמרינן ההוא דאתא לקמיה דר׳ אמי א״ל ר׳ אסי רבי אתה אומר כן מכל מקום היה חבירו והיה רבי אמי בא ליטול עצה ממנו ועוד י״ל דלאחר זמן היה ר׳ אמי ראש והיו באים הדיינין לפניו. כיון דאמר חטפי הוה ליה כגזלן – פירש׳ בחזקת הבתים (ב״ב דף לד.). מתוך שאינו יכול לישבע משלם – דוקא בחשוד שלא יפקיעו ממונו ממנו ותקנו להפך שבועה אבל הכא ובחמשים לא ידענא משלם וה״נ במתני׳ כיון שמוטל׳ על יתומין שבועת אביהם ואין יכולין לישבע משלמין בני הלוה דלא שנא מחויב התובע שבועה ולא שנא מחויב הנתבע שבועה ואין יכול לישבע אותה שחייב אותו משלם הנתבע תימה דמשמע הכא דרב נחמן דעבד עובדא יחלוקו כר׳ יוסי דלית ליה דר׳ אבא וקשה לר״י דבפרק השואל (ב״מ דף צז: ושם) אמרי׳ אמתני׳ דשואל את הפרה שאלה חצי יום כו׳ לימא תיהוי תיובתא דר׳ יוחנן ורב נחמן דאמרי תרוייהו מנה לי בידך והלה אומר איני יודע פטור ומשני כגון שיש עסק שבועה ביניהן כדרבא דאמר רבא מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי אלא חמשים וחמשים איני יודע מתוך שאינו יכול לישבע משלם והיינו כר׳ אבא וי״ל דרב נחמן ודאי לית ליה דר׳ אבא אלא דמוקי מתני׳ דהשואל (שם) כר׳ מאיר וכמו שמפרש רבי אבא מילתיה דר׳ מאיר ואיהו סבר כר׳ יוסי והשתא נמי ניחא הא דלא מוכח בפרק קמא דכתובות (דף יב: ושם) דהא דרב יהודה דאמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע חיי׳ דשמואל היא דהא לא מצי מוקמי מתני׳ דהשואל כגון שיש עסק שבועה ביניהן וכדרבא דהא פליג הכא אדר׳ אבא והשתא ניחא דשמואל מוקי מתניתין כתנא דבסמוך ומסייע ליה לדר׳ אבא מיהו סבר כר׳ שמעון בר׳ טרפון דדריש לקרא למילתא אחריתי ופליג אדר׳ אבא ע״ק לר״י דבחזקת הבתים (ב״ב דף לג: ושם) משמע דהלכה כר׳ אבא דקאמר סברוה רבנן קמיה דאביי למימר היינו נסכא דר׳ אבא אעובדא דהתם ומסיק נמי אלא אי דמי הא דר׳ אבא כו׳ ואילו לקמן (דף מח:) אמרינן האי דיינא דעבד כרב ושמואל עבד ודעבד כר׳ אלעזר עבד ור׳ אלעזר סבר כר׳ אבא דנוטלין היתומין ולא מפסידין משמע דמילתא דרב ושמואל עיקר כמו ר׳ אבא ועוד תימה דבכל מקום קיימא לן כרב נחמן בדיני ולקמן קאמר דעבד כרב ושמואל עבד כר׳ אלעזר עבד ורב נחמן דאמר יחלוקו לא מדכר כלל משמע דלית הלכתא כוותיה ורבינו תם פירש בספר הישר דהלכתא כרב נחמן דאמר יחלוקו כששניהם חשודים דקיימא לן כוותיה בדיני וכר׳ אבא בנסכא כדאמרי׳ בחזקת הבתים (שם) וכן בחמשין לא ידענא כדאמר רבא בהשואל (ב״מ דף צח. ושם) ורב נחמן נמי סבירא ליה כר׳ אבא בנסכא ובחמשין לא ידענא מתוך שאין יכול לישבע משלם וכ״ש נמי דהוה לן למימר כשהתובע מחויב שבועה דמפסיד אלא משום דשבועת התובע לא הוה אלא מדרבנן ואין מפסיד [ולא] משלם כשאין יכול לישבע אלא במחויב שבועה דאורייתא ולהכי ביתומין מן היתומין ומת לוה בחיי מלוה או בפוגם שטרו דהויא שבועה דרבנן נשבעין שבועת יורשין ונוטלין ולא מפסידין לרב נחמן ור׳ אבא ובשניהן חשודין מפסיד התובע חצי אף על גב דלא רמיא עליה אלא שבועה דרבנן וטעמא משום דקנסינן ליה לפי שהוא חשוד ולרב ושמואל אית להו דאפילו בשבועה דרבנן מתוך שאינו יכול לישבע מפסיד הכל ובשניהן חשודין נמי מפסיד התובע הכל דחזרה שבועה לסיני וביתומין מן היתומין דוקא דעבד כרב ושמואל עבד ולא בפוגם את שטרו כדאמרינן לקמן הבו דלא לוסיף עליה ור׳ אבא נמי סבירא ליה לדרב נחמן בשניהם חשודין דהלכה כרבי יוסי דאמר יחלוקו מטעמא דפרישית והא דקאמר רבותינו שבארץ ישראל ר׳ אבא לאו משום דסבר כר׳ מאיר אלא דר׳ אבא אית לן לפרושי מילתא דר׳ מאיר דחזרה למחויב לה ומשלם כדאשכחן דסבר ר׳ אבא בעלמא. (הגה״ה) ועוד י״ל דטעמא דרב נחמן בששניהם חשודים משום כיון דמחויב התובע נמי שבועה מדרבנן ואין יכול לישבע מפסיד החצי וזה התירוץ אין נראה דאם כן היתומים מן היתומים נמי יסבור רב נחמן ור׳ אבא כשמואל מתוך שאין יכולין בני המלוה לישבע יפסידו ובכולה שמעתין משמע דפליגי ואם בני הלוה נמי חשיבי דאין יכולין לישבע מכל מקום לא יפסידו כי אם החצי ואמאי לרבי אלעזר נשבעין ונוטלין הכל ומשמע דר׳ אלעזר הוי כר׳ אבא ורב נחמן (ע״כ הגה״ה). אבל קצת קשה דמנא ליה להש״ס בסמוך דרב ושמואל לית להו דר׳ אבא בנסכא ובחמשין לא ידענא דקאמר האי שבועת ה׳ מאי דרשי ביה ונראה דאם איתא דאית להו מתוך שאינו יכול לישבע משלם היה להם לבני לוה לפרוע החצי מתוך שאינן יכולין לישבע שפרעו כדפי׳ בקונט׳ אלא ודאי לית להו האי סברא לענין לשלם אלא לענין להפסיד וצ״ע.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון