גמרא
פירוש
הַנַּח לְנֵר שֶׁמֶן וּפְתִילָה הוֹאִיל דְּנַעֲשָׂה בָּסִיס לַדָּבָר הָאָסוּר. כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הנח לנר שמן ופתילה הואיל ונעשה בסיס לדבר האסור – איצטריך למימר בשמן דנעשה בסיס לדבר האסור דאי לאו הכי לא היה הנר אסור לטלטל דהוי בסיס לדבר האסור ולדבר המותר ושרי כדאמר בסמוך כי הוינן בי רב נחמן הוה מטלטלינן כנונא אגב קיטמא אע״ג דאיכא עליה שברי עצים ואם תאמר פתילה אמאי קאמר דהויא בסיס לדבר האסור היא עצמה הויא דבר האסור כדאמר לקמן ושוין שאם יש בה שברי פתילות שאסור לטלטלה וי״ל דשברי פתילה הוי שברי כלים ודמי לצרורות אבל פתילה שלימה שהיא כלי הוה שרי אי לאו דנעשה בסיס לדבר האסור. לי התיר רבי לטלטל מחתה באפרה – השתא ס״ד דאפר מחתה מוקצה הוא. ואמר רבה ב״ב חנה א״ר יוחנן כו׳ – תימה אמאי לא פריך בלאו מילתיה דרבי יוחנן ממתני׳ דפ׳ נוטל (לקמן דף קמב:) דתנן מעות שע״ג הכר מנער את הכר והן נופלות וכן אבן שעל פי החבית מטה על צדה והיא נופלת אבל טלטול גמור אסור ואור״י דה״א דשאני מעות דחשיבי ולא בטלי ואבן שע״פ החבית ה״א דמיירי שהוא מתוקן לסתום פי החבית והחבית צריכה לה ולכך לא בטלה. בגדי עניים לעניים – אומר ר״ת דדוקא בטומאת מדרס דבייחוד תליא מלתא אבל בשאר טומאות לא תליא מלתא בייחוד דאפי׳ היה מוטל באשפה מרבינן מוהבגד דשלש על שלש מיטמא בין לעניים בין לעשירים דבקרא לא מפליג מידי ומייתי ר״ת ראיה דתנן במסכת כלים (פרק כ״ז מ״ב) דבגד מטמא משום שלשה על שלשה למדרס משום שלש על שלש לטמא מת וע״כ בעשירים מיירי דבפכ״ח תנן התם בגדי עניים אע״פ שאין בהם שלשה על שלשה טמאין מדרס וא״ת הכא דפריך מברייתא אמאי לא פריך ממתני׳ דפכ״ח דכלים שהבאתי ואור״י דאי ממתני׳ ה״א דבגדי עניים היינו כעין שק שעיקרו עשוי לעניים ואפי׳ ביד עשירים אינו צריך שלשה על שלשה אבל שאר בגדים בעי שלשה על שלשה שאינו עומד אלא לעשירים להכי מייתי ברייתא דלא שייך לפרשה הכי. הוה מטלטלינן כנונא אגב קיטמא – פי׳ כנונא מחתה והיינו מחתה באפרה דלעיל פי׳ אגב אפרה שהוסק מע״ש דמוכן הוא דחזי לכסות בה רוק או צואה וקשה דמשמע דוקא אגב קיטמא שרי הא לאו הכי נעשה בסיס לדבר האסור ואילו בפ״ב דביצה (כא: ושם) אמר גבי אין מזמנין נכרי בשבת משום שיורי כוסות פריך וניטלטלינהו אגב כסא מי לא אמר רבא כי הוינן בי רב נחמן הוה מטלטלינן כנונא אגב קיטמא אף על גב דאיכא עליה שברי עצים ומאי פריך שאני כנונא דאגב קטמא מטלטל לה אבל בכוס ליכא אלא דבר האסור ואור״י דשיורי כוסות לא חשיבי למיהוי כוס בטל לגבייהו אף על גב שאין היתר עמהן בכוס טפי גרעי משברי עצים שעם הקיטמא בכנונא. אע״ג דאיכא עליה שברי עצים – נראה לרבינו תם דשברי עצים חשיבי טפי מאבן שבכלכלה דאם לא כן מאי קמ״ל ואדמקשי ליה מברייתא דשוין כו׳ ליסייעיה ממתני׳ דכלכלה והאבן בתוכה אלא שברי עצים חשיבי טפי ויש לדמות שברי עצים לגבי אפר כשברי פתילה לגבי שמן. בגלילא שנו – פי׳ בקונט׳ שחשובות להן שברי פתילה שאין בגדי פשתן מצויין להם ואין נראה לר״ת דהא אמרי׳ בשילהי ב״ק (דף קיח:) לוקחין מן הנשים כלי צמר ביהודה וכלי פשתן בגליל משמע שמצוי פשתן הרבה שם ומפרש ר״ת בגלילא שנו שהיה להם רוב שמן ולהכי לא בטלי שברי פתילה אגב שמן וכן משמע בפ״ק דסנהדרין (דף יא:) גבי טול איגרת וכתוב לאחנא בני גלילאה עילאה ותתאה כו׳ דזמן ביעורא מטא לאפרושא מעשרא ממעטני זיתא ואמר בנזיר בפרק בית שמאי (נזיר לא:) בגלילא שנו דחמרא עדיף ממשחא ויין היה מצוי להם הרבה כדאמר בהמוציא יין (לקמן עח.) גבי מים כדי לשוף בהן את הקילור וקאמר בגלילא שנו דרפואת מים שכיח טפי משתיה שהיה להן רוב יין והיו שותין הכל יין ואפילו הכי חמרא עדיף להו ממישחא כי השמן היה להם בזול יותר ורש״י פי׳ נמי בהמוציא (שם) שמחמת עניותא היו עושין רפואה מן המים ואין עושין מן היין רק שתייה ולפיכך היתה רפואת מים שכיחא ואין נראה דכיון שלא היה להם יין לשיפות הקילור א״כ שכיחא שתיית מים טובא ואמרי׳ בעלמא אף ערב יוה״כ בגליל שהיו מרבים בסעודה משמע שעשירים היו [וע״ע תוססוח חגינה כה: ד״ה בגלילא].רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush