גמרא
פירוש
רַב אָשֵׁי אָמַר: לְעוֹלָם לִכְלֵי חֶרֶס דָּמוּ, וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ: לָא לִיטַּמּוּ מִגַּבָּן? אהוֹאִיל וְנִרְאֶה תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ. ״שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח תִּיקֵּן כְּתוּבָה לָאִשָּׁה וְגָזַר טוּמְאָה עַל כְּלֵי מַתָּכוֹת״ – כְּלֵי מַתָּכוֹת דְּאוֹרָיְיתָא נִינְהוּ, דִּכְתִיב: ״אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף״ וְגוֹ׳ (במדבר ל״א:כ״ב)!? לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְטוּמְאָה יְשָׁנָה, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַעֲשֶׂה בְּשֶׁל צִיּוֹן הַמַּלְכָּה שֶׁעָשְׁתָה מִשְׁתֶּה לִבְנָהּ וְנִטְמְאוּ כׇּל כֵּלֶיהָ, וְשִׁבְּרָתַן וּנְתָנָתַן לְצוֹרֵף, וְרִיתְּכָן וְעָשָׂה מֵהֶן כֵּלִים חֲדָשִׁים, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: יַחְזְרוּ לְטוּמְאָתָן יְשָׁנָה. כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
רב אשי אמר לעולם לכלי חרס דמו – הכא לית ליה לרב אשי טעמא הואיל וכי נשברו יש להם תקנה שוינהו כו׳ ומיהו לענין להצריכן טבילה כשהן חדשים אית ליה לרב אשי האי טעמא בהדיא בפרק בתרא דמסכת ע״ז (עבודה זרה עה:). דאמר רב יהודה מעשה בשל ציון המלכה – ומייתי ראיה דבימי שמעון בן שטח גזרו טומאה על כלי מתכות דיחזרו לטומאתן ישנה דהוא היה בימי של ציון המלכה כדאיתא בפרק ג׳ דתענית (תענית כג:) דאמר מעשה בימי ר״ש בן שטח ושל ציון המלכה שהיו גשמים יורדים מע״ש לע״ש וכו׳. הניחא למ״ד דלא לכל הטומאות אמרו – רשב״ג סבירא ליה הכי (בתוספתא) דכלים (פי״א) גבי ההוא דמייתי לעיל (כלי עץ וכלי עור כו׳) ופליג את״ק דאמר סתמא יחזרו לטומאתן ישנה וטעמא משום דטומאת מת היא זמן מרובה וישבר ולא ירצה להמתין. אחד כלים גדולים – שמרוב גודלן אינן מקבלים טומאה כגון כלי עץ שהן יתרים על ארבעים סאה שאינן מיטלטלים מלא וריקן אפ״ה מיקרי שאיבה ואחד כלים קטנים כדתנן במס׳ כלים (משנה כלים ב׳:ב׳) ומייתי לה בפ׳ אלו טריפות (ח לין דף נד:) הדקין שבכלי חרס הן וקרקרותיהן ודפנותיהם יושבין שלא מסומכים שעורן מכדי סיכת קטן ועד לוג אבל בציר מהכי טהורים. אף בנות כותים – תימה לר״י דבריש בנות כותים (נדה דל״ב. ושם) מוקי לה כר״מ דחייש למיעוטא והאי טעמא לא שייך אלא למ״ד כותים גרי אמת הן ואם ראתה טמאה מדאורייתא אבל למ״ד כותים גרי אריות הן לא שייך האי טעמא דאפי׳ אם ראתה טהורה מדאורייתא דעו״ג לא מטמאו בזיבה ובשמעתין מוכח דלכ״ע בנות כותים הוי מי״ח דבר ולמאן דלא חייש למיעוטא או למ״ד גרי אריות הן היכי מני לה בי״ח דבר ועוד דר׳ יוסי אית ליה דגרי אריות הן במנחות בפרק רבי ישמעאל (דף סו: ושם) דאית ליה תורמין משל עו״ג על של כותים ומשל כותים על של עו״ג והכא חשיב אליבי׳ בנות כותים בי״ח דבר וי״ל דבנות כותים אתיא לכ״ע וגזרו עליהן שיהיו נדות שלא יטמעו בהן והא דמוקי התם מתני׳ כר״מ משום דסיפא מוכחא דלא הוי משום טימוע דקתני הכותים מטמאין משכב התחתון כעליון מפני שהן בועלי נדות מספק ומסיים ואין שורפין עליהן את התרומה מפני שטומאתן ספק משמע דקאי אף אקטנות דאיירי בהן והא דקאמר התם רבי יוסי מעשה היה בעינבול והטבילוה קודם לאמה לאו משום דחייש למיעוט מייתי ראיה דמיעוט דשכיח הוא דהא טעמא דרבי יוסי משום טימוע אלא לכך מייתי ראיה דאי לאו דשכיח הוא לא הוי לן למיגזר שיהו נדות מעריסותיהם משום טימוע דלא ליהוי כחוכא ואיטלולא וא״ת היכי חשיב ליה לר״מ בי״ח דבר והלא בלאו הכי בכל מקום חייש ר׳ מאיר למיעוטא וי״ל דהכא הוצרכו לגזור משום דדמי לחזקה ורובא שלא ראתה דמסתמא עם יציאתה לעולם לא ראתה ואוקמי אחזקה וסמוך רובא לחזקה ואיתרע ליה מיעוטא ולא הוה חייש רבי מאיר אי לאו דגזרו ליה בי״ח דבר דהוה ליה מיעוטא דמיעוטא כדמוכח בריש פרק בתרא דיבמות (יבמות קיט.) וא״ת למ״ד בפ״ב דמסכתא ע״ז (דף לו:) גזרו על בנותיהן משום דבר אחר היינו שיהו נדות מעריסותן אמאי חשיב להו בתרתי גזרות בנותיהן ובנות כותים וי״ל דצריכי דאי גזרו בעו״ג ה״א משום דאדוקי בעבודת כוכבים טפי אבל בנות כותים לא ואי גזרו בכותים משום דרגילין ושייכי טפי גבי ישראל מעובדי כוכבים אבל עכו״ם לא. כל המטלטלין – נקט מטלטלין משום שלא גזרו טומאת אהל בעובי המרדע אלא על האדם הנושאן אבל בפותח טפח אפילו במחוברים נמי מביאין את הטומאה דדוקא זרעים וירקות לפי שאין בהן ממש קתני התם דלא מביאין ולא חוצצים דהוי כמו טיפת הברד והשלג וכפור והגליד והמלח אבל אילן המיסך על הארץ קתני התם דמביא את הטומאה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush