גמרא
פירוש
כִּי הֲוֵינָא בְּבָבֶל הֲוָה אמרי הָא דְּתַנְיָא אכולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ליתקע כי היכי דלידעו דחלבי שבת קריבין ביום הכפורים – הך תקיעה בע״ש קאמר כדפירש בקונטרס אבל יוה״כ שחל באחד בשבת לא תקעי במוצאי שבת להודיע שיוה״כ הוא קל דאדרבה מתוך התקיעה יהא נראה שהוא חמור דכל תקיעות שתוקעין בע״ש או עי״ט תוקעין בכניסת חמור ולהכי אמר בסמוך י״ט שחל במוצ״ש מבדילין ולא תוקעין ולא תקעי להודיע דחלבי שבת קריבין בי״ט ומיהו התם דבר ידוע הוא שי״ט קיל הוא משבת והא דפריך עלה בסמוך ואמאי ליתקע כי היכי דלידעי דשרי שחיטה לאלתר אותה תקיעה אינה אלא להודיע שהוא לילה ולא להודיע שי״ט קל הוא משבת והא דלא קאמר הכא ליתקע כי היכי דלידעו דחלבי יוה״כ אין קריבין בשבת דהא כי לא תקעי נמי מחמת ששבת ויוה״כ שוין אין קריבין של זה בזה אם כן התקיעה אינה מוכחת שלא יהיו קריבין של יוה״כ בשבת והא נמי לא בעי למיפרך וליבדיל במוצאי שבת דלידעי דחלבי שבת קריבין ביוה״כ דהא אפי׳ מבדיל בבית הכנס׳ ברבים אין פרסום בהבדלה כמו בתקיעה.
וליתקע כי היכי דלידעו דשרי בקניבת ירק – ה״ה דהוה מצי למיפרך אליבא דר׳ ישמעאל ליתקע כי היכי דלידעו שמציעין את המטות מיוה״כ לשבת אלא ניחא ליה למיפרך לכ״ע.
אלא לקניבת ירק – נראה לר״י דאסמכתא בעלמא הוא דאי מדאורייתא ביוה״כ נמי ליתסר והא דאמר בפרק כלל גדול (לעיל עג:) האי מאן דקניב סילקא חייב שתים התם מיירי במחובר והכא איירי בתלוש כדפירש בקונטרס ולא דמי להא דאמר בפרק כלל גדול האי מאן דפרים סילקא חייב משום טוחן דהתם מיירי כשעושה חתיכות דקות מאד והכא מיירי כשעושה חתיכות גדולות.
אמר רב יוסף לפי שאין דוחין שבות להתיר – לעיל כי פריך ליתקע כי היכי דלידעו דחלבי שבת קריבין כו׳ לא הוה מצי לשנויי הכי דאין זו התרה מה שמתירין להקריבם אלא חומרא הוא שיקטירו האימורים ולא יבאו לידי נותר ויש חומרא בדבר שחייבין להקטירם. ואמאי ליתקע כי היכי דלידעו דשרי בשחיטה – לא להודיע די״ט קיל אלא להודיע שהוא לילה וכן אומר ר״י מה שתוקעים במוצאי יוה״כ אינו אלא להודיע שהוא לילה ויאכילו את בניהם שהתענו וגם להכין סעודת מוצאי יוה״כ שהיא כעין י״ט כמו שיסד הפייטן אחר גמר מיצוי אכול בדצוי ורצוי ולא כמחזורים שכתוב בהן שהתקיעה זכר ליובל כי למה תוקעין בכל שנה ושנה וכי היה יובל בכל שנה ושנה. לעולם למלאכה – וקניבת ירק דברייתא היינו שעושים דק דק דהוי איסור דאורייתא דדמי לטוחן א״נ במחובר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
אלא לקניבת ירק – נראה לר״י דאסמכתא בעלמא הוא דאי מדאורייתא ביוה״כ נמי ליתסר והא דאמר בפרק כלל גדול (לעיל עג:) האי מאן דקניב סילקא חייב שתים התם מיירי במחובר והכא איירי בתלוש כדפירש בקונטרס ולא דמי להא דאמר בפרק כלל גדול האי מאן דפרים סילקא חייב משום טוחן דהתם מיירי כשעושה חתיכות דקות מאד והכא מיירי כשעושה חתיכות גדולות.
אמר רב יוסף לפי שאין דוחין שבות להתיר – לעיל כי פריך ליתקע כי היכי דלידעו דחלבי שבת קריבין כו׳ לא הוה מצי לשנויי הכי דאין זו התרה מה שמתירין להקריבם אלא חומרא הוא שיקטירו האימורים ולא יבאו לידי נותר ויש חומרא בדבר שחייבין להקטירם. ואמאי ליתקע כי היכי דלידעו דשרי בשחיטה – לא להודיע די״ט קיל אלא להודיע שהוא לילה וכן אומר ר״י מה שתוקעים במוצאי יוה״כ אינו אלא להודיע שהוא לילה ויאכילו את בניהם שהתענו וגם להכין סעודת מוצאי יוה״כ שהיא כעין י״ט כמו שיסד הפייטן אחר גמר מיצוי אכול בדצוי ורצוי ולא כמחזורים שכתוב בהן שהתקיעה זכר ליובל כי למה תוקעין בכל שנה ושנה וכי היה יובל בכל שנה ושנה. לעולם למלאכה – וקניבת ירק דברייתא היינו שעושים דק דק דהוי איסור דאורייתא דדמי לטוחן א״נ במחובר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush