Tosafot Pesachim 91a – תוספות פסחים צא.‏ – Shas HaMeforash

^אוְהַמְפַקֵּחַ אֶת הַגַּל וְכֵן ^במִי שֶׁהִבְטִיחוּהוּ לְהוֹצִיאוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים וְהַחוֹלֶה וְהַזָּקֵן שֶׁהֵן יְכוֹלִין לֶאֱכוֹל כְּזַיִת שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן. עַל כּוּלָּם אֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן בִּפְנֵי עַצְמָן שֶׁמָּא יָבִיאוּ אֶת הַפֶּסַח לִידֵי פְסוּל. לְפִיכָךְ אִם אֵירַע בָּהֶן פְּסוּל פְּטוּרִין מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי חוּץ מִן הַמְפַקֵּחַ בַּגַּל שֶׁהוּא טָמֵא מִתְּחִלָּתוֹ.: גמ׳גְּמָרָא: אָמַר רַבָּה בַּר הוּנָא א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן ^גלֹא שָׁנוּ אֶלָּא בֵּית הָאֲסוּרִין דְּגוֹי¹ אֲבָל בֵּית הָאֲסוּרִין דְּיִשְׂרָאֵל שׁוֹחֲטִין בִּפְנֵי עַצְמוֹ כֵּיוָן דְּאַבְטְחִינְהוּ מַפֵּיק לֵיהּ דִּכְתִיב {צפניה ג׳:י״ג} שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב. אָמַר רַב חִסְדָּא הָא דְּאָמְרַתְּ בֵּית הָאֲסוּרִין דְּגוֹיִם² לָא אֲמַרַן אֶלָּא חוּץ לְחוֹמַת בֵּית פָּאגֵי אֲבָל לִפְנִים מֵחוֹמַת בֵּית פָּאגֵי שׁוֹחֲטִין עָלָיו בִּפְנֵי עַצְמוֹ מ״טמַאי טַעְמָא אֶפְשָׁר דְּאַמְטוּ לֵיהּ וְאָכֵיל לֵיהּ.: לְפִיכָךְ אִם אֵירַע וְכוּ׳.: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן ^דלֹא שָׁנוּ אֶלָּא גַּל עָגוֹל אֲבָל גַּל אָרוֹךְ פָּטוּר מִלַּעֲשׂוֹת פֶּסַח שֵׁנִי אֵימָא טָהוֹר הָיָה בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר מְפַקֵּחַ בַּגַּל עִתִּים פָּטוּר עִתִּים חַיָּיב כֵּיצַד גַּל עָגוֹל וְנִמְצֵאת טוּמְאָה תַּחְתָּיו חַיָּיב גַּל אָרוֹךְ וְנִמְצֵאת טוּמְאָה תַּחְתָּיו פָּטוּר אֵימָא טָהוֹר הָיָה בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה.: מתני׳מַתְנִיתִין: אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח עַל הַיָּחִיד דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי ^המַתִּיר וַאֲפִילּוּ חֲבוּרָה שֶׁל מֵאָה שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לֶאֱכוֹל כְּזַיִת אֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן. ^ווְאֵין עוֹשִׂין חֲבוּרַת נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים.: גמ׳גְּמָרָא: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן מִנַּיִן שֶׁאֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח עַל הַיָּחִיד ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {דברים ט״ז:ה׳} לֹא תוּכַל לִזְבּוֹחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד דִּבְרֵי ר׳רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יָחִיד וְיָכוֹל לְאׇכְלוֹ שׁוֹחֲטִין עָלָיו עֲשָׂרָה וְאֵין יְכוֹלִין לְאׇכְלוֹ אֵין שׁוֹחֲטִין עֲלֵיהֶן. וְרַבִּי יוֹסֵי הַאי בְּאֶחָד מַאי עָבֵיד לֵיהּ מִיבְּעֵי לֵיהּ לכדר״שלְכִדְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּתַנְיָא ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר ^זמִנַּיִין לַזּוֹבֵחַ אֶת פִּסְחוֹ בְּבָמַת יָחִיד בִּשְׁעַת אִיסּוּר הַבָּמוֹת שֶׁהוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה. ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תוּכַל לִזְבּוֹחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ יָכוֹל אַף בִּשְׁעַת הֶיתֵּר הַבָּמוֹת כֵּן ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁכׇּל יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִין בְּשַׁעַר אֶחָד. ור״יוְרַבִּי יְהוּדָה הַאי מְנָא לֵיהּ תַּרְתֵּי שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ. ולר׳וּלְרַבִּי יוֹסֵי מִמַּאי דִּלְהָכִי דְּקָאָמַר ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן דִּילְמָא כִּדְקָאָמַר ר׳רַבִּי יְהוּדָה הוּא דַּאֲתָא אָמַר לָךְ לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּהָא כְּתִיב {שמות י״ב:ד׳} אִישׁ לְפִי אׇכְלוֹ. רָמֵי לֵיהּ רַב עוּקְבָא בַּר חִינָּנָא מִפָּרִישְׁנָא לְרָבָא מִי א״ראָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח עַל הַיָּחִיד וּרְמִינְהוּ אִשָּׁה בָּרִאשׁוֹן שׁוֹחֲטִין עָלֶיהָ בִּפְנֵי עַצְמָהּ וּבַשֵּׁנִי עוֹשִׂין אוֹתָהּ טְפֵילָה לַאֲחֵרִים דִּבְרֵי ר׳רַבִּי יְהוּדָה א״לאֲמַר לֵיהּ לָא תֵּימָא בִּפְנֵי עַצְמָהּ אֶלָּא אֵימָא בִּפְנֵי עַצְמָן. אֲמַר לֵיהּ מִי עָבְדִינַן חֲבוּרָה שֶׁכּוּלָּהּ נָשִׁים וְהָתְנַן אֵין עוֹשִׂין חֲבוּרַת נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים מַאי לָאו נָשִׁים לְחוֹדַיְיהוּ וַעֲבָדִים לְחוֹדַיְיהוּ וּקְטַנִּים לְחוֹדַיְיהוּ אֲמַר לֵיהּ לָא נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים נָשִׁים וַעֲבָדִים מִשּׁוּם תִּפְלוּת קְטַנִּים וַעֲבָדִים מִשּׁוּםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות קרבן פסח ו׳:י׳

^ב רמב״ם הלכות קרבן פסח ה׳:ט׳

^ג רמב״ם הלכות קרבן פסח ה׳:ט׳

^ד רמב״ם הלכות קרבן פסח ו׳:י׳

^ה רמב״ם הלכות קרבן פסח ב׳:ב׳-ג׳

^ו רמב״ם הלכות קרבן פסח ב׳:ד׳

^ז רמב״ם הלכות קרבן פסח א׳:ג׳

¹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״דעכו״ם״.

² כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״דעכו״ם״.

שהיה טמא מתחלתו – תימה לר״י מפקח הגל נמי נימא חי הוה כשהתחיל לפקח וי״ל דכיון דמצאו מת אית לן למימר שמתחלתו היה מת שכל הטומאות כשעת מציאתן. לא שנו אלא בבית האסורין של עכו״ם – בירושלמי מוקי לה רבי יוסי בר בון בשם רבי יוחנן כשחבשוהו ישראל אבל חבשוהו עכו״ם אין שוחטין עליו אפי׳ עם אחרים אשר פיהם דבר שוא והיינו איפכא משמעתין. עשרה ואין יכולין לאוכלו אין שוחטין עליהן – בהא מודה אפילו ר׳ יהודה כדתנן שלא יביאוהו לידי פסול. האי באחד מאי עביד ליה – הוה מצי למימר דאיצטריך לכדאמרינן בכיצד צולין (לעיל דף עט:) שאין היחיד מכריע. והתנן אין עושין חבורת נשים – מעיקרא דקתני בפני עצמה לא קשיא ליה אלא השתא דקאמר אימא בפני עצמן משום דמשמע ליה דלא אסרה מתניתין חבורת נשים אלא כשיש נשים הרבה שסומכות זו על זו ואינן זהירין לשמור הפסח ומביאות אותו לידי פסול אבל יחידה שוחטין עליה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון