גמרא
פירוש
לָא הָכִי קָאָמַר אאֶחָד עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר מִבַּחוּץ וְאֶחָד עֶצֶם שֶׁאֵין עָלָיו כַּזַּיִת בָּשָׂר מִבַּחוּץ וְיֵשׁ עָלָיו כַּזַּיִת בָּשָׂר מִבִּפְנִים בִּמְקוֹם שְׁבִירָה. וְהָתַנְיָא {שמות י״ב:מ״ו} וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בּוֹ אֶחָד עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוֹחַ וְאֶחָד עֶצֶם שֶׁאֵין בּוֹ מוֹחַ וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים {שמות י״ב:ח׳} וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה בְּבָשָׂר שֶׁעַל גַּבֵּי הָעֶצֶם. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּבָשָׂר שֶׁבְּתוֹךְ הָעֶצֶם וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ בְּעֶצֶם שֶׁאֵין בּוֹ מוֹחַ אֲבָל בְּעֶצֶם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מוֹחַ שׁוֹבֵר וְאוֹכֵל וְאַל תִּתְמַהּ שֶׁהֲרֵי יָבֹא עֲשֵׂה וְיִדְחֶה כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
אחד עצם שיש בו מוח ואחד עצם שאין בו מוח – הכא מזכיר שאינו פשוט קודם וכן בפ׳ החולץ (יבמות מא.) כל הנשים לא ינשאו עד ג׳ חדשים אחד בתולות ואחד אלמנות כו׳ תנא נמי ברישא בתולות שאינו פשוט והיכא דאיכא פלוגתא או קאי אקרא דרך להזכיר פשוט קודם כההיא דראש השנה (דף כט:) דתנן אמר רבי אלעזר לא התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו תוקעין אלא ביבנה אמרו לו א׳ יבנה כו׳ כלומר כמו שפשוט לך שתוקעים ביבנה כך כל מקום שיש ב״ד וכן בבבא קמא (בבא קמא נ:) אחד בור אחד שיח ומערה דקאי אקרא דכתיב בור וכן בסוטה (דף מג.) אחד הבונה ואחד הלוקח כו׳ וכן בפ״ק דסוכה (דף כ.) גבי א׳ גדולה וא׳ קטנה כו׳. כשהוא אומר ועצם לא ישברו בו בפסח שני כו׳ – בפ׳ דם חטאת בזבחים (זבחים צז:) יליף מהכא דאין עשה דוחה ל״ת בקדשים מדכתב רחמנא גבי פסח ועצם לא תשברו בו וקשה היכי יליף מינה ואמאי נמי צריך קרא הכא הא בעידנא דמיעקר לאו לא מקיים עשה ועוד קשה לרשב״א דהכא אפשר לקיים שניהם על ידי גומרתא דהשורף בעצמות אין בו משום שבירת עצם וקיימא לן דהיכא דיכול לקיים שניהם לא אתי עשה ודחי ל״ת ותירץ רבינו חיים לרשב״א דלרבא שפירש לעיל בגומרתא דאסור משום הפסד קדשי׳ אתי שפיר. משום חשדי כהונה – וא״ת כמו כן לא יחושו לעשות בטומא׳ י״ל דאף לרשעים חמירא להו טומאה כדאמרינן ביומא (דף כג.) ללמדך שחמורה עליהן טהרת כלים יותר משפיכות דמים. טומאת בית הסתרים היא – וא״ת התינח לר׳ יוסי אלא לר׳ מאיר דפליג עליה ומייתי לה בפ׳ בהמה המקשה (חולין עב:) דאית ליה דמטמא מאי איכא למימר וי״ל דקיימא לן כר׳ יוסי לגבי ר׳ מאיר. ולרבינא דאמר חיבורי אוכלין כמאן דמפרתי כו׳ – וא״ת בלא רבינא כיון דס״ד דאיכא שיעור לטמויי במה שיצא לחוץ הוה מצי לאקשויי דמסקינן בפרק בהמה המקשה (חולין עב:) דמודה ר׳ יוסי בשלש על שלש הבאות מבגד גדול דבשעת פרישתו מאביו מקבל טומאה מאביו וה״נ הכא וי״ל דאיכא לאוקומה בניתזות בכל כחן וכן משני בפ׳ אמרו לו (כריתות ט:) גבי אבר המדולדל באדם טהור מיהו הכא כיון שאינו חותך העצם אלא חותך סביבו׳ העצם אינו יכול להתיז בכל כחו ובירושלמי מוקי בחותך ומשליך במעט מעט. דבני חבורה זריזין הן כי קמיבעיא לן יוצא דקדשים – וא״ת דבפ׳ המוצא תפילין (עירובין קג.) משמע איפכא דקאמר כהנים זריזין הן אמרינן בני חבורה זריזין הן לא אמרינן ותירץ ר״י דלא דמי דגבי בני חבור׳ שייך למיגזר טפי שמא יחתה מלגבי כהנים דהא מילתא לא שייכא לפסח כלל אבל במידי דשייך לפסח כגון יוצא זריזין בני החבורה יותר מכהנים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush