גמרא
פירוש
וְתָנֵי עֲלַהּ אבַּחוֹל כִּי הַאי גַוְנָא יִשָּׂרֵף מִיָּד אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בָּעֵי עֲקִירָה הַאי פֶּסַח הוּא וְכֵיוָן דְּלֵית לֵיהּ בְּעָלִים הָוֵה לֵיהּ פְּסוּלוֹ בְּגוּפוֹ אַמְּטוּ לְהָכִי יִשָּׂרֵף מִיָּד.
אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לָא בָּעֵי עֲקִירָה מֵרֵישָׁא הָוֵה לֵיהּ שְׁלָמִים פְּסוּלוֹ מִשּׁוּם מַאי מִשּׁוּם דָּבָר אַחֵר דְּקָא שָׁחֵיט לֵיהּ אַחַר תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם עִיבּוּר צוּרָה בָּעֵי.
דְּתַנְיָא זֶה הַכְּלָל כֹּל שֶׁפְּסוּלוֹ בְּגוּפוֹ יִשָּׂרֵף מִיָּד בַּדָּם וּבַבְּעָלִים תְּעוּבַּר צוּרָתוֹ וְיֵצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה.
אֶלָּא לָא תֵּימָא שְׁחָטוֹ סְתָם כָּשֵׁר לְשׁוּם עוֹלָה אֶלָּא אֵימָא בשְׁחָטוֹ לְשׁוּם עוֹלָה כָּשֵׁר אַלְמָא בָּעֵי עֲקִירָה.
וּלְרַבִּי חִיָּיא בַּר גַּמָּדָא דְּאָמַר נִזְרְקָה מִפִּי חֲבוּרָה וְאָמְרִי כְּגוֹן שֶׁהָיוּ בְּעָלִים טְמֵאֵי מֵתִים וְנִדְחִין לְפֶסַח שֵׁנִי.
הַאי הוּא דְּבָעֵי עֲקִירָה הָא בְּעָלְמָא לָא בָּעֵי עֲקִירָה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר.
אֶלָּא אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן שֶׁהִפְרִישׁוֹ קוֹדֶם חֲצוֹת וּמֵתוּ בְּעָלִים אַחַר חֲצוֹת דְּהָוֵה לֵיהּ נִרְאֶה וְנִדְחֶה וְכׇל הַנִּרְאֶה וְנִדְחֶה שׁוּב אֵינוֹ חוֹזֵר וְנִרְאֶה.
מִידֵּי הוּא טַעְמָא אֶלָּא לְרַב הָא אָמַר רַב בַּעֲלֵי חַיִּים אֵינָם נִדְחִים.
אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא הָא מַנִּי הדרן עלך אלו דברים
מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
פסולו מחמת מאי הוי ששחטו כו׳ – וא״ת מאי קמדמי הך עקירה לההיא דלעיל דאשם שכפרו בעליו באחר תו לא חזי לאשם אבל פסח שנטמאו בעליו או משכו ידיהם אכתי חזי לפסח אם ימנו אחרים עליו כדתנן לקמן (דף פט.) נימנין ומושכין ידיהם עד שישחט וי״ל דהני מילי כשנשאר אחד מבני חבורה עליו שאם נשאר לגמרי בלא בעלים תו לא חזי לפסח כדתניא בסוף מי שהיה טמא (לקמן צח.) המפריש פסח ומת אם בנו נמנה עליו יביאנו לשם פסח אין בנו נמנה עליו יביאנו לשם שלמים. בדם ובבעלים תעובר – תימה א״כ היכי קתני שחטו ונודע שמשכו בעלים את ידם או שנטמא בחול ישרף מיד והא בדם ובבעלים בעינן עיבור צורה וליכא למימר כפי׳ הקונטרס דהך דבדם ובעלים מיירי כגון שנטמא אחר זריקה דעכשיו פסח כשר אלא שאין לו אוכלין דבפרק כיצד צולין (לקמן פב:) מוקמינן לה קודם זריקה דקתני בעלים דומיא דדם ותירץ ר׳ שמואל בר׳ שלמה דההיא דלעיל מיירי קודם שחיטה דהוי כמו שחטו שלא לאוכליו דחשיב פסולו בגופו. האמר רב בעלי חיים אינם נדחין – תימא הא מסקי׳ בפ׳ שני שעירי (יומא סד:) אמר לך רב אליבא דר׳ יהודה לא קאמינא וא״כ לימא דמתניתין רבי יהודה דסבר נדחין וכמה משניות מצינו דסברי דבעלי חיים נדחין בפ׳ מי שהיה טמא (לקמן צח.) ובתמורה (דף כב.) ובשילהי כריתות (דף כח.) דדייק עלייהו שמע מינה בעלי חיים נדחין וצריך לרב לאוקמי׳ כרבי יהודה ומתני׳ נמי אמאי לא מוקי כוותיה.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush