גמרא
פירוש
וְיֶשְׁנוֹ לְאַחַר מִיתָה וְיֶשְׁנוֹ בְּצִבּוּר כְּבַיָּחִיד תֹּאמַר בְּשִׁינּוּי בְּעָלִים דְּאֵין פְּסוּלוֹ בְּגוּפוֹ וְאֵינוֹ בְּאַרְבַּע עֲבוֹדוֹת וְאֵינוֹ לְאַחַר מִיתָה וְאֵינוֹ בְּצִבּוּר כְּבַיָּחִיד. וְאַף עַל גַּב דְּתַרְתֵּי לָאו דַּוְקָא תַּרְתֵּי מִיהָא דַּוְקָא דְּמַאי שְׁנָא שִׁינּוּי בְּעָלִים דְּלָא הָוֵי פְּסוּלוֹ בְּגוּפוֹ דִּפְסוּלוֹ מַחְשָׁבָה בְּעָלְמָא הִיא שִׁינּוּי קוֹדֶשׁ נָמֵי פְּסוּלוֹ מַחְשָׁבָה בְּעָלְמָא הִיא. וְתוּ הָא דְּאָמַר שִׁינּוּי בְּעָלִים אֵינוֹ לְאַחַר מִיתָה וּלְרַב פִּנְחָס כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
וישנו לאחר מיתה – ושינוי בעלים אינו לאחר מיתה שמא משום דכתיב לכפר עליו ולא על חבירו ומת לאו בר כפרה גמורה הוא אלא שנתחייב להביאו והך דשמעתין אתיא להדיא כמ״ד שיעבודא דאוריי׳ וכרב אסי אמר רב בפ״ק דקדושין (דף יג:) דמוקי הא דתנן האשה שמתה יביאו יורשין עולתה אע״פ שלא הפרישתה מחיים אבל לרב יהוד׳ אמר שמואל דאמר והוא שהפרישתה מחיים אבל לא הפרישתה לא משום דשיעבודא לאו דאורייתא לכאורה אינו נפקותא בין שינוי קודש לשינוי בעלים דלאחר מיתה כיון דבשינוי קודש [נמי] אין היורש חייב להפריש אחר תחתיו ומיהו י״ל דנ״מ אם הפרישו בעלים שתי עולות לאחריות שאם תפסל האחת יביא השניה ואם לאו תהא השניה חולין אי נמי שינוי קודש אסור לשנות אחר מיתה דאמר בריש זבחים (דף ב:) ונדבה מי שרי לשנויי בה אבל שינוי בעלים ליכא אפי׳ איסור כיון דאינו לאחר מיתה. נעשה כמי שאין לו בעלים בזמנו ופסול – תימה לר״י ל״ל למימר נעשה כיון דתרתי דוקא לימא דפסול משום דאין כאן עקירה ואי לא חייש להני פירכי וסבר דדמי לשינוי קודש הואיל ופוסלו בזמנו וחשיב עקיר׳ א״כ אמאי הוי כמי שאין לו בעלים בזמנו הלא בשינוי קודש לא חשבי׳ משנה כבזמנו לפסול ואור״י דהכי פי׳ אפי׳ ליתנהו להנהו פירכי מ״מ לא הוי עקירה דנעשה כפסח בזמנו שמתו בעליו דאמר בסוף אלו דברים (פסחים עג:) דבעי עקירה וכששחטו סתם פסול אע״פ שהוא כמפרש שלא לשם בעליו שהרי מתו ה״נ שלא בזמנו שינוי בעלי׳ לא חשיב עקירה וכן מוכיח הלשון דקאמר שאין לו בעלים ולא קאמר כמי ששחטו בשינוי בעלים. רבי אומר לשון סורסי הוא זה – אור״י דרבי לא פליג את״ק ומודה דאיכא עיכובא באוכליו ומנויו ואינו אלא מפרש דבריו דלא פסלי אוכליו ומנויו אלא בשחיטה וכן משמע בכיצד צולין (דף עח:) דמסיק רב דאמר אכילה לא מעכבי כרבי נתן ולא קאמר כר׳ והיינו משום דלפרושי אתא כדפי׳. לאוכליו מנא לן – אור״י דערלים וטמאים כולהו נפקי מהאי קרא דאיש לפי אכלו דכיון דלא מצו אכלי ליה חשיבי כולהו שלא לאוכליו וכן משמע בפ״ב דזבחים (דף כב:) דקאמר קסברי זקני דרום טמא משלח קרבנותיו פי׳ פסח והתניא במכסת נפשות מכאן שאין הפסח נשחט אלא למנויו ואיתקש אוכליו למנויו משמע בהדיא דטמא נפקא לן מאיש לפי אכלו. ואיתקש אוכליו למנויו – תימה לר״י א״כ מה מנויו פסלי בד׳ עבודות דהיינו שינוי בעלים אף אוכליו יפסלו בד׳ עבודות ובשאר קרבנות נמי יפסלו במנויו וי״ל דשלא למנויו אין זה שינוי בעלים דשינוי בעלים לא פסיל אלא בזריקה כגון שוחט או מקבל ומוליך על מנת לזרוק לשם אחרים או זורק לשם אחרים אבל שוחט ומקבל ומוליך לשם אחרים כשר דמוכפר עליו נפקא לן ושלא למנויו היינו שוחט שלא למנויו ולא פסיל אלא בשחיטה דווקא כדכתיב תכוסו ודווקא בפסח ולא בשאר קרבנות וא״ת ונימא הואיל וגלי שלא לאוכליו בשחיטה ה״ה בשאר עבודות כדאי׳ בפ״ק דזבחים (דף ז:) פסח שלא לשמו מזבח פסח שאר עבודות מנא לן הואיל וגלי גלי ואור״י דלא דמי כיון דגלי בכל הקרבנות דלא עלו לבעלים לשם חובה וגבי פסח אשכחן פסול בחד מינייהו אין לנו לחלק.1רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 בדפוס וילנא מופיע כאן תוס׳ ד״ה ״שחטו למולין״. ד״ה זה מופיע במהדורתנו בדף ס״א:.
הערות
Gemara
Peirush