גמרא
פירוש
אוֹכְלִין עַל שֶׁל בֵּין הַכִּיפִּין וְאֵין אוֹכְלִין עַל שֶׁבֵּין הַשִּׁיצִין.
תְּנַן הָתָם אשָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לְבִיעוּר יְהוּדָה וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְגָלִיל וְשָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת בְּכׇל אַחַת וְאַחַת וְלָמָה אָמְרוּ שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לְבִיעוּר שֶׁיִּהְיוּ אוֹכְלִין בְּכׇל אַחַת וְאַחַת עַד שֶׁיִּכְלֶה הָאַחֲרוֹן שֶׁבָּהּ.
מְנָא הָנֵי מִילֵּי אָמַר רַב חָמָא בַּר עוּקְבָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
עד שיכלה אחרון שבה – פ״ה עד שתכלה האחרונה שבארצותיה והשלש ארצות שבכל אחת שוות הן ואין נראה דאם אינם חלוקות למה שונה שלש ארצות בכל אחת ועוד קשה לר״י דתנן בפ״ט דשביעית (משנה שביעית ט׳:ב׳) שלש ארצות לביעור ושלש ארצות בכל אחת עד שיכלה האחרונה שבה ר״ש אומר לא אמרו שלש ארצות אלא ביהודה מכלל דלתנא קמא שלש ארצות חלוקות שכל אחת חלוקה לביעור ור״ש נמי מודה להו ביהודה לכך י״ל דאחרון שבה היינו פירות שבהר עד שיכלה אחרון שבהר ופירות שבעמקים עד שיכלה אחרון שבעמקים וכן שבשפילה עד שיכלה אחרון שבשפילה ובירושלמי יש אמר ר׳ חייא בר׳ עקיבא בשם ר׳ יוסי בר חנינא שיערו לומר אין חיה שבהר גדילה בעמק וחיה שבעמק אין גדילה בהר ולפי זה משמע דהוי מדאורייתא ולא תיקשי הא דאמרינן בשמעתין דאין חיה שביהודה גדילה על של גליל דמיירי אפי׳ מהר להר והיינו דמסקינן בשילהי שמעתין דתניא אמר רשב״ג סימן להרים מילין וכו׳ דנפקא מינה נמי לג׳ ארצות שביהודה והא דלא קאמר לקמן נפקא מינה לביעור משום דחילוק הר ושפלה ועמק לא שייך אלא ביהודה גרידא כדקתני במסכת שביעית בהדיא אבל ביכורים ונחל איתן שייכים בכל א״י ובגמ׳ דירושלמי במסכת שביעית עלה דההיא סימן להרים מילין קאמר אית דבעי למימר למידק הדא איתמר פירוש לענין שלש ארצות נאמר אותו סימן. מתבערין בכל מקום – פ״ה שנותנין אותן למרמס חיה ובהמה ולא נראה דהא מותרין אחר ביעור לעניים לכ״ע דתנן התם (משנה ח) מי שהיו לו פירות שביעית והגיע שעת הביעור מחלקן מזון שלש סעודות לכל אחד עניים אוכלים אחר הביעור ולא עשירים דברי ר׳ יהודה ר׳ יוסי אומר אחד עניים וא׳ עשירים אוכלים אחר הביעור ובתוספתא קתני מי שיש לו פירות שביעית והגיע שעת הביעור מחלק מהן לשכיניו ולקרוביו וליודעיו ומוציא ומניח על פתח ביתו ואומר אחינו בית ישראל מי שצריך ליטול יטול וחוזר ומכניס לתוך ביתו והולך ואוכל עד שיכלו ואומר ר״י הא דמשמע בכל מקום לאסור לאכול אחר הביעור היינו כשמשהה בביתו בחזקת שלו אבל אם מפקירו ומוציאו מרשותו שיאכל כל מי שירצה הן אדם והן חיה מותר להכניסו ולאכלו אחר הביעור. רב ספרא אפיק גרבא דחמרא מא״י לח״ל – הקשה ריב״א דתנן בפ״ו דשביעית (משנה ה) אין מוציאין שמן שריפה ופירות שביעית מן הארץ לח״ל ותירץ דהתם מיירי לאכילה ורב ספרא אפיק לסחורה דיש סחורה שמותרת אי נמי בשוגג הוציאו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush