גמרא
פירוש
לְעִנְיַן צֵירוּף טוּמְאָה בַּפֶּסַח וּבִשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה אִיכָּא פְּלוּגְתָּא.
הֵיכִי דָּמֵי כְּגוֹן דְּאִיכָּא פָּחוֹת מִכְּבֵיצָה אוֹכָלִין וְנָגְעוּ בְּהַאי בָּצֵק בְּפֶסַח דְּאִיסּוּרוֹ חָשׁוּב מִצְטָרֵף בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה דְּבִקְפֵידָא תַּלְיָא מִילְּתָא אִם מַקְפִּיד עָלָיו מִצְטָרֵף אִם רוֹצֶה בְּקִיּוּמוֹ הֲרֵי הוּא כַּעֲרֵיבָה.
מַתְקֵיף לַהּ רָבָא מִי קָתָנֵי מִצְטָרֵף וְהָא חוֹצֵץ קָתָנֵי אֶלָּא אָמַר רָבָא וְכֵן לְהַעֲלוֹת טׇהֳרָה לַעֲרֵיבָה.
הֵיכִי דָּמֵי כְּגוֹן דְּאִיטַּמִּי הָךְ עֲרֵיבָה וּבָעֵי לְאַטְבּוֹלֵי בְּפֶסַח דְּאִיסּוּרוֹ חָשׁוּב חוֹצֵץ וְלָא סָלְקָא לַהּ טְבִילָה בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה בִּקְפִידָא תַּלְיָא מִילְּתָא אִי מַקְפִּיד עָלָיו חוֹצֵץ וְאִם רוֹצֶה בְּקִיּוּמוֹ הֲרֵי הוּא כַּעֲרֵיבָה.
מַתְקֵיף לַהּ רַב פָּפָּא מִי קָתָנֵי וְכֵן לְעִנְיַן טׇהֳרָה הָא לְעִנְיַן טוּמְאָה קָתָנֵי אֶלָּא אָמַר רַב פָּפָּא וְכֵן לְעִנְיַן לְהוֹרִיד טוּמְאָה לַעֲרֵיבָה.
הֵיכִי דָּמֵי אכְּגוֹן דְּנָגַע שֶׁרֶץ בְּהַאי בָּצֵק בְּפֶסַח דְּאִיסּוּרוֹ חָשׁוּב חוֹצֵץ וְלָא נָחֲתָה לַהּ טוּמְאָה בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה דְּבִקְפִידָא תַּלְיָא אִם מַקְפִּיד עָלָיו חוֹצֵץ אִם רוֹצֶה בְּקִיּוּמוֹ הֲרֵי הוּא כַּעֲרֵיבָה.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
לגבר – פי׳ בערוך דבאדם המהלך בדרך מיירי דומיא דתפלה דאם יש גבל העושה עיסתו בטהרה ברחוק ד׳ מילין ימתין עד שיגיע לאותו גבל והשתא א״ש דלא שנו אלא לפניו קאי אכולהו. ולתפלה – נראה כפירוש הקונטרס ולא כערוך דפירש לתפלה היינו לרחוץ ידיו להתפלל דהיכי דמי אי בעידנא דצלותא הא אמרינן בברכות (דף טו.) (אביי) לייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא דכתיב ארחץ בנקיון כפי ואי שלא בזמן תפלה מאי איריא ד׳ מילין אפי׳ טובא נמי. לא תקרא לה שם עד שתאפה – שאם היה קורא לה שם לא היה יכול לאפותה ולא לשורפה דאין שורפין קדשים ביו״ט כדיליף בבמה מדליקין (שבת כד:) והיינו נמי טעמא הא דתנן התם אין מדליקין בשמן שריפה ביו״ט ותימה בשלמא פסול קודש אין שורפין ביו״ט שאין יכול להנות ממנה בשעת שריפה אבל תרומה טמאה שיכול להנות ממנה בשעת שריפה אמאי אין שורפים כמו שמותר להדליק בשמן של חולין להנאתו כך ישרוף תרומה טמאה להנאתו וכי מפני שמצוה לשרוף מיגרע גרע ותירץ ריב״א דשמן של חולין מותר להדליק להנאתו כמו שמותר לאכול אבל תרומה טמאה דאסורה בכל ההנאות נמצא שההבערה אינה להנאה אלא לשם מצות שריפה אלא שהתורה לא הקפידה אם יהנה ממנה בשעת שריפה לכך אין דוחה יו״ט כשאר שריפת קדשים מידי דהוי אנדרים ונדבות למ״ד אין קרבים ביו״ט (ביצה דף יט.) אע״פ שיש בהן היתר לאכילת אדם כיון דעיקרו לגבוה וכהנים משולחן גבוה קזכו אסור לשוחטן ולמ״ד קרבים קסבר עיקר שחיטה לצורך אדם אבל שריפת תרומה טמאה אינה לשם הנאה מדאסר כל שאר הנאות אלא ודאי לשם מצות ביעור הוא ור״י פי׳ דודאי מותר לשרוף ביו״ט תרומה לצורך אוכל נפש דלא שייך למימר משולחן גבוה קא זכו אלא דגזרינן לצורך אטו שלא לצורך דשלא לצורך אסור מן התורה דגמרינן מקדשים שאין שורפין ביו״ט. עד שתאפה – אומר ר״י אנן שרינן לקרות לה שם קודם אפייה אע״ג דפסקינן כר״א דהא אי איכא כהן קטן חזיא ליה כדאמר בפרק עד כמה (בכורות כז.) אין תרומת ח״ל אסורה אלא למי שטומאה יוצאה עליו מגופו וכן פסק בה״ג בסדר פסח בשם רב כהן צדק ריש מתיבתא ואפי׳ ליכא כהן קטן אי איכא כהן גדול שרי דחזיא ליה ע״י ביטול ברוב כדאמר התם רבה מבטל לה ברוב ואכיל לה בימי טומאה וא״ת ואמאי לא שרינן לאפות חלה טמאה מטעם דאמר (ר״א בר׳ שמעון) בפ״ב דביצה (דף יז.) אף ממלאה אשה תנור פת אע״פ שאינה צריכה אלא לככר אחד מפני שהפת נאפה יפה כשהתנור מלא ואמר (רבה) התם הלכה כר״א ברבי שמעון ואפילו נאמר דאסור לאפות מפני שאסור לטלטלה מכל מקום כי לא קרא לה שם אמאי צריך לטעמא דהואיל ואור״י דטעמא [דאמרינן] בביצה לא שייך אלא בתנור אבל כשאופה תחת גחלים לא. תטיל בצונן – אור״י דר״א ורבי יהושע לא פליגי אבן בתירא שלא תועיל הטלה לצונן והיכא שאירע שקרא לה שם אור״ת תטיל בצונן.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush