גמרא
פירוש
לְעִנְיַן חָמֵץ בַּפֶּסַח נָמֵי. אִין הָכִי נָמֵי וּלְאַפּוֹקֵי מִדְּאַבַּיֵּי דְּאָמַר יֵשׁ הַקְטָרָה לְפָחוֹת מִכְּזַיִת קָמַשְׁמַע לַן אדְּהַקְטָרָה לָאו לְפָחוֹת מִכְּזַיִת. יָתֵיב רַב דִּימִי וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב דִּימִי וְכׇל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה אֵין הֶיתֵּר מִצְטָרֵף לְאִיסּוּר. וְהָתְנַן בהַמִּקְפָּה שֶׁל תְּרוּמָה וְהַשּׁוּם וְהַשֶּׁמֶן שֶׁל חוּלִּין וְנָגַע טְבוּל יוֹם בְּמִקְצָתָן פָּסַל אֶת כּוּלָּן גהַמִּקְפָּה שֶׁל חוּלִּין וְהַשּׁוּם וְהַשֶּׁמֶן שֶׁל תְּרוּמָה וְנָגַע טְבוּל יוֹם בְּמִקְצָתָן לֹא פָּסַל אֶלָּא מְקוֹם מַגָּעוֹ בִּלְבַד. וְהָוֵינַן בַּהּ מְקוֹם מַגָּעוֹ אַמַּאי פְּסוּלָה הָא בָּטְלִי לְהוּ תַּבְלִין בְּרוֹב וְאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה מַה טַּעַם הוֹאִיל וְזָר לוֹקֶה עֲלֵיהֶן בִּכְזַיִת הֵיכִי דָּמֵי לָאו מִשּׁוּם דְּהֶיתֵּר מִצְטָרֵף לְאִיסּוּר. לָא מַאי כְּזַיִת דְּאִיכָּא כְּזַיִת בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס. וּכְזַיִת בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס דְּאוֹרָיְיתָא הִיא דכולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
לענין חמץ בפסח נמי – לר׳ יוחנן לא מצי פריך דאיהו לא דריש כל ואם תאמר והא בפרק בתרא דיומא (יומא עד.) דריש רבי יוחנן מכל חלב דחצי שיעור אסור מן התורה ואור״י דלא דריש אלא לאיסורא אבל להתחייב מלקות כמו בכשיעור לא וכן גבי חמץ. (ה״ג רש״י) מקום מגעו אמאי פסל הא בטיל ברובא – ופירש דס״ד השתא דדימוע דרבנן וקשה לריב״א דמשמע שהשום והשמן בעין מדקתני נגע במקצתן ולא קתני במקצתה ועוד דתני סיפא אימתי בזמן שהן גוש בקערה אבל אם היה מפוזר טהור ואי פסיל מקום מגעו משום מדומע אדרבה כי הוי מפוזר יש לו להיות מדומע יותר ועוד אמאי פסיל מקום מגעו ותו לא כיון דחשיב כמו כולה תרומה על ידי דימוע יפסל הכל או לא יפסל אפילו מקום מגעו דבהדיא איתא הא פלוגתא במסכת טבול יום בעיסה מדומעת ומי שפוסלה פוסלה לגמרי ומי שמכשיר מכשיר לגמרי ונראה לר״י כפירוש ר״ת דפירש דמתניתין מיירי שהשום והשמן בעין וכדגרס בכל הספרים מקום מגעו אמאי פסל והא לא הוי כביצה והואיל דלא מקבל טומאה אלא מדרבנן אית לן למימר דבטלי אגב מקפה כדפריש בפרק כל שעה (לעיל דף לג:). לאו משום דהיתר מצטרף לאיסור – ומטעם הואיל אם היה מלקט מן השום או מן השמן כזית וילקה עליו לית לן למימר שלא תבטל אגב מקפה כיון שאין דרך אכילה בכך. דאיכא כזית בכדי אכילת פרס – מקשין דבהשוחט (חולין דף לד:) אמרינן הנח לנזיד הדמע דלית ביה כזית בכדי אכילת פרס משמע דבסתמא לא הוי כזית בכדי אכילת פרס ויש לומר דהכא קים ליה דעסקינן בדאית ביה כזית בכדי אכילת פרס ולפירוש ר״ת דמוקי שהשום והשמן בעין אתי שפיר דאי הוי מעורב לא הוי כזית בכדי אכילת פרס. אלא מאי היתר וכו׳ – נראה דלא גרס ליה דאי גרס ליה א״כ מאי ס״ד דאביי לאקשויי כיון דלדידיה נמי קשה אלא לאביי א״ש דפליגי עליה רבנן דלר״ע דווקא אית ליה היתר מצטרף לאיסור בכל התורה דגמר מנזיר אבל לרבנן דמוקמי משרת לטעם כעיקר לית להו היתר מצטרף לאיסור בשום מקום ועוד דבנזיר בפ׳ ג׳ מינים (נזיר לז:) גרסינן גבי שתי קופות דבסמוך בשלמא לדידי דאמינא היתר מצטרף לאיסור דנפישי חולין פי׳ לאביי הא דהיתר מצטרף לאיסור היינו כשיש מן האיסור יותר מן ההיתר או ששניהם בשוה אבל כשהיתר רבה על האיסור אין מצטרף ולרב דימי אין היתר מצטרף לאיסור בשום מקום כדמסיק לקמן דהוי חטאת ונזיר שני כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין וה״פ א״ה אמאי פליגי רבנן כו׳ בשלמא לדידי פליגי רבנן משום דר׳ אליעזר דריש כל ואתא כל לרבות אפילו כשהאיסור מועט ורבנן לא דרשי כל דכשהאיסור מועט אין מצטרף כמו בעלמא אלא לדידך אמאי פליגי וכן גבי קופה ומדוכות אתי שפיר לאביי. הנח לתרומת תבלין דרבנן – קשה לרשב״א כיון דתרומת תבלין דרבנן גבי שום אמאי פסל מקום מגעו ויש לחלק. איתיביה שתי קופות – ואם תאמר מאי פריך אמאי אמרינן שאני אומר והא פשיטא דבכל מקום מדאורייתא מין במינו בטל ברוב והכא מיירי שרבו חולין על התרומה כיון דסבר השתא דמיירי בתרומה דאורייתא דבאורייתא בעי רבייה אפילו לר׳ יוחנן בהערל (יבמות דף פב.) ואור״י דבעי למימר בכל ענין אפילו מין בשאינו מינו כגון קמח חיטין בקמח שעורין שאינו ניכר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush