גמרא
פירוש
הָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה לֵיהּ בְּרָא דַּהֲוָה שָׁמֵיט כִּיפֵּי דְכִיתָּנָא אַסְרִינְהוּ לְנִכְסֵיהּ עֲלֵיהּ אָמְרוּ לֵיהּ וְאִי הֲוַאי בַּר בְּרָךְ צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן מַאי אֲמַר לְהוֹן לִיקְנֵי הָדֵין וְאִי הֲוַאי בַּר בְּרִי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן לִקְנְיֵיהּ מַאי.
אָמְרִי פּוּמְבְּדִיתָאֵי קְנִי עַל מְנָת לְהַקְנוֹת הוּא וְכׇל קְנִי עַל מְנָת לְהַקְנוֹת לָא קָנֵי.
אוְרַב נַחְמָן אָמַר קָנֵי דְּהָא סוּדָרָא קָנֵי עַל מְנָת לְהַקְנוֹת הוּא.
אָמַר רַב אָשֵׁי וּמַאן לֵימָא לַן דְּסוּדָרָא אִי תָּפֵיס לֵיהּ לָא מִיתְּפִיס בוְעוֹד סוּדָרָא קָנֵי עַל מְנָת לְהַקְנוֹת וְקָנֵי מִן הַשְׁתָּא הָלֵין נִיכְסִין דְּהָדֵין לְאִימַתִּי קָנֵי לְכִי הָוֵי בַּר בְּרֵיהּ צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן לְכִי הֲוָה הָדַר סוּדָרָא לְמָרֵיהּ.
אֲמַר לֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן וְהָא מַתְּנַת בֵּית חוֹרוֹן דִּקְנִי עַל מְנָת לְהַקְנוֹת הוּא וְלָא קָא קָנֵי.
זִימְנִין אֲמַר לֵיהּ מִשּׁוּם דִּסְעוּדָתוֹ מוֹכַחַת עָלָיו וְזִימְנִין אֲמַר לֵיהּ הדרן עלך השותפין
מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
דהוה שמיט כיפי דכיתנא – אניצי פשתן היה שמיט ומקלקל אותם.
אסרינהו לנכסיה – הדירו שלא יהנה מנכסיו בחייו ובמותו.
אמרו לו – לאביו למה אסרת בנך אחר מותך.
אמר ליה ליקני הדין דאי הוה ברי׳ צורבא מרבנן ליקני – כלומר יקנה נכסי׳ הללו שאם יהיה בנו צורבא מרבנן יקנה אותם לו. קנה על מנת להקנות הוא – שהבן קונה לעצמו כדי להקנות לבנו ולא הוי כשאר זוכים בשביל חביריהם ומועיל דכל עיקר הזכייה אינה בשביל עצמו כי אם בשביל חבירו המקבל המתנה אבל הכא אמר ליה קנה כדי שתקנה לבנך כשיהיה צורבא מרבנן וגם לעצמו לא נגמרה המתנה ולא הויא לה כמתנה על מנת להחזיר דמסיק בקידושין (דף ו:) דמקנה בה קרקע לנותן דהתם נגמר המכירה כשאמר ליה הריני נותן לך דבר זה על מנת להחזיר ובכסף זה תקנה לי שדי אבל הכא מפרש בהדיא שאינו מקנה לו אלא ע״מ להקנות. ורב נחמן אמר קני – (והכא קני) ואע״ג דהשתא אין הבן בעולם ולא מחלק בין בא לעולם ובין לא בא לעולם ובין שמקנה לבן עצמו כדי להקנות לבנו.
דהא סודרא – שקונין בו חליפין.
קנה על מנת להקנות הוא – כלומר ורגילות הוא שהוא מחזיר לו הסודר ויודע הוא שלא יתקיים בידו וקני ליה שהרי יודע שמקנה הוא לו ע״י הקנין החפץ שלו וכמו כן [הכא על מנת] להקנות הוא אע״פ שלא תתקיים מתנה בידו קנה שפיר ויקנה אותה לבן. ומאן לימא לן דהך סודרא אי תפיס ליה לא מתפיס – כלומר מאן לימא לן דאי בעי לא פסיק ליה דילמא ודאי אי בעי פסיק ליה ומתנה מעליא היא (אבל) [ועוד] קני ע״מ להקנות ליכא לדמויי לסודרא דבסודרא קני על מנת להקנות מהשתא הוא דבשעה שמקנה לו הסודר אמר לו שיקנה לו בחליפין מיד ה״נ שמעינן מינה אם אמר להקנות מיד בשעת הקנאה קני.
הלין נכסים לאימת קני לכי הוי צורבא מרבנן כבר הדרא סודרא למריה – ולאו דווקא סודרא ונראה דרב אשי סבירא ליה כפומבדיתאי דקני ע״מ להקנות לשון גרוע הוא ולא גמר להקנות לו כלל ולא נגמרה המתנה כלל ולא דמי לסודר שנותנו בידו להיות קונה בו מיד אבל כשיש תרתי לריעותא שאין המתנה נגמרה לו וגם אחר זמן לאו קנייה הוא ומטעם זה נראה דאפי׳ אם נתן לו שטר ואמר לו קנה בשטר זה ע״מ שתקנה בו לבנו והשטר קיים בימי הבן לאו קנייה הוא כסברא דפומבדיתאי והאי דקאמר הדרא סודרא למריה לאו דוקא אלא כלומר קניין שאינו גמור אינו מועיל להקנות בו לאחר זמן ולא דמי לסודר שקנה בו מיד ובלא שמעתין אור״י שאין אדם יכול להקנות חפץ לחבירו מעכשיו לאחר שלשים יום דההיא שעתא דחל הקניין הדרא סודרא למריה כי ההיא דנתקרע או שאבד למאן דאמר לכשתתן וכן משוך פרה זו ולא תהא קנוייה לך אלא לאחר שלשים יום דאם אינה עומדת באגם לא קנה דנתבטלה המשיכה ומיהו אם הקנה לו מעכשיו ע״מ שארצה לאחר ל׳ ודאי נגמרה המתנה מיד קודם החזרת הסודר. והרי מתנת בית חורון דקני ע״מ להקנות ולא קני – דמקני לו החצר והסעודה להקנות לאביו דלא קנה דאי קנאה א״כ קנאה המקבל ובהיתר מקנה לה לאביו וא״כ אמאי אסרו. ומשני משום דסעודתו מוכיח עליו שלא היה רוצה שיקנה כלל כ״א בשביל שיסעוד אביו וא״כ אין דעתו להקנות כלל למקבל כ״א לאביו וכי נמי קנה ע״מ להקנות קני בעלמא משום דמקנה שפיר למקבל אך המקבל יקנה אותה לאחר אבל הכא אין דעתו להקנות כלל למקבל כ״א לאביו. וזימנין א״ל ר״א היא – דמחמיר במודר הנאה הלכך כי נמי קני ע״מ להקנות קני הכא לא קני להחמיר. לאיתויי מאי לאו לאיתויי הא מילתא דשמיט כיפי – כלומר ע״מ להקנות ואור״ת גירסא דשדייה בכפילא פירוש לשון המושלך בכפילות שכפל דבריו וחזר ואמר אי הוה בר בריה צורבא מרבנן ליקני ע״מ להקנות.
לאיתויי לישנא בתרא דרבא – אי אמר והם לפניך אסור.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
אסרינהו לנכסיה – הדירו שלא יהנה מנכסיו בחייו ובמותו.
אמרו לו – לאביו למה אסרת בנך אחר מותך.
אמר ליה ליקני הדין דאי הוה ברי׳ צורבא מרבנן ליקני – כלומר יקנה נכסי׳ הללו שאם יהיה בנו צורבא מרבנן יקנה אותם לו. קנה על מנת להקנות הוא – שהבן קונה לעצמו כדי להקנות לבנו ולא הוי כשאר זוכים בשביל חביריהם ומועיל דכל עיקר הזכייה אינה בשביל עצמו כי אם בשביל חבירו המקבל המתנה אבל הכא אמר ליה קנה כדי שתקנה לבנך כשיהיה צורבא מרבנן וגם לעצמו לא נגמרה המתנה ולא הויא לה כמתנה על מנת להחזיר דמסיק בקידושין (דף ו:) דמקנה בה קרקע לנותן דהתם נגמר המכירה כשאמר ליה הריני נותן לך דבר זה על מנת להחזיר ובכסף זה תקנה לי שדי אבל הכא מפרש בהדיא שאינו מקנה לו אלא ע״מ להקנות. ורב נחמן אמר קני – (והכא קני) ואע״ג דהשתא אין הבן בעולם ולא מחלק בין בא לעולם ובין לא בא לעולם ובין שמקנה לבן עצמו כדי להקנות לבנו.
דהא סודרא – שקונין בו חליפין.
קנה על מנת להקנות הוא – כלומר ורגילות הוא שהוא מחזיר לו הסודר ויודע הוא שלא יתקיים בידו וקני ליה שהרי יודע שמקנה הוא לו ע״י הקנין החפץ שלו וכמו כן [הכא על מנת] להקנות הוא אע״פ שלא תתקיים מתנה בידו קנה שפיר ויקנה אותה לבן. ומאן לימא לן דהך סודרא אי תפיס ליה לא מתפיס – כלומר מאן לימא לן דאי בעי לא פסיק ליה דילמא ודאי אי בעי פסיק ליה ומתנה מעליא היא (אבל) [ועוד] קני ע״מ להקנות ליכא לדמויי לסודרא דבסודרא קני על מנת להקנות מהשתא הוא דבשעה שמקנה לו הסודר אמר לו שיקנה לו בחליפין מיד ה״נ שמעינן מינה אם אמר להקנות מיד בשעת הקנאה קני.
הלין נכסים לאימת קני לכי הוי צורבא מרבנן כבר הדרא סודרא למריה – ולאו דווקא סודרא ונראה דרב אשי סבירא ליה כפומבדיתאי דקני ע״מ להקנות לשון גרוע הוא ולא גמר להקנות לו כלל ולא נגמרה המתנה כלל ולא דמי לסודר שנותנו בידו להיות קונה בו מיד אבל כשיש תרתי לריעותא שאין המתנה נגמרה לו וגם אחר זמן לאו קנייה הוא ומטעם זה נראה דאפי׳ אם נתן לו שטר ואמר לו קנה בשטר זה ע״מ שתקנה בו לבנו והשטר קיים בימי הבן לאו קנייה הוא כסברא דפומבדיתאי והאי דקאמר הדרא סודרא למריה לאו דוקא אלא כלומר קניין שאינו גמור אינו מועיל להקנות בו לאחר זמן ולא דמי לסודר שקנה בו מיד ובלא שמעתין אור״י שאין אדם יכול להקנות חפץ לחבירו מעכשיו לאחר שלשים יום דההיא שעתא דחל הקניין הדרא סודרא למריה כי ההיא דנתקרע או שאבד למאן דאמר לכשתתן וכן משוך פרה זו ולא תהא קנוייה לך אלא לאחר שלשים יום דאם אינה עומדת באגם לא קנה דנתבטלה המשיכה ומיהו אם הקנה לו מעכשיו ע״מ שארצה לאחר ל׳ ודאי נגמרה המתנה מיד קודם החזרת הסודר. והרי מתנת בית חורון דקני ע״מ להקנות ולא קני – דמקני לו החצר והסעודה להקנות לאביו דלא קנה דאי קנאה א״כ קנאה המקבל ובהיתר מקנה לה לאביו וא״כ אמאי אסרו. ומשני משום דסעודתו מוכיח עליו שלא היה רוצה שיקנה כלל כ״א בשביל שיסעוד אביו וא״כ אין דעתו להקנות כלל למקבל כ״א לאביו וכי נמי קנה ע״מ להקנות קני בעלמא משום דמקנה שפיר למקבל אך המקבל יקנה אותה לאחר אבל הכא אין דעתו להקנות כלל למקבל כ״א לאביו. וזימנין א״ל ר״א היא – דמחמיר במודר הנאה הלכך כי נמי קני ע״מ להקנות קני הכא לא קני להחמיר. לאיתויי מאי לאו לאיתויי הא מילתא דשמיט כיפי – כלומר ע״מ להקנות ואור״ת גירסא דשדייה בכפילא פירוש לשון המושלך בכפילות שכפל דבריו וחזר ואמר אי הוה בר בריה צורבא מרבנן ליקני ע״מ להקנות.
לאיתויי לישנא בתרא דרבא – אי אמר והם לפניך אסור.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush